כשהפציעו קרני- שמש הראשונות, הקצנו משנתינו. אירועי אתמול נותרו עלומים ונאלמו דום. ההיסטוריה חוזרת על עצמה, אנשים אינם משתנים "עולם כמנהגו
נוהג", נופשים אטומים, כסוסי- מרכבה פוסעים המה הלוך ושוב וסכי עיניים לעיניהם כך שמבטם אינו סר לצדדים אלא נישא קדימה.
אנו מקבלים החלטה אמיצה מתייחסים אל אשר הראה כאל נושא אזוטרי וממאנים לדסקס בו, בוחרים להסתכל בפרספקטיבה רחבה, מעבר לו,
ברם איננו תמימי דעים, עלינו לצאת מכאן במהרה!. תחילה נרכוש את מכשיר ה-GPS בדיעבד, בעקבות הרכישה המוצלחת, הצילנו את הטיול.
מתרעננים במלתחות, נועלים את הקרוואן ויוצאים רגלית אל תחנת האוטובוס הקרובה, מרחק של כחצי קילומטר. עלות המכשיר כמאה אירו, המחיר כלל את מפות מערב אירופה.
מקץ שעתיים שבים אל המחנה.
מוריק את מיכל השירותים בעמדה, לתוך כיור שיועד לכך. למרבית הפליאה צינור מי השתייה ממקם מעליו, אי- לכך החלטתי שלא למלא כאן את מיכל המים המתוקים.
תאי הקרונות מסתובבים כקרוסלה, בשל גודלן המזערי בלית בררה אנו מתפצלים.
אשתי ובתנו נכנסות ראשונות אחר נדחסת עגלת תינוקת ומיד לאחר מכן מתיישבים בני ואני.
בפנים התא שורר חום ומחנק. הטיפוס מעל, אורך כחצי שעה, הפסגה נישאת לגובה 1.874 מ' -
(6.150 רגל) .
בדרך חולפים על פני מדשאות משופעות, אכסניות ועל פני הר מוריק, מגיעים אל מבנה ועוברים בעדו .
תיאור המבנה
ברמפה להורדת נוסעים אשתי ממאנת לרדת היות ושילמנו את המחיר המרבי, אי -לכך אנו ממשיכים. ממעוף של ציפור ניתן להיווכח כי מבנה הוסב למסעדה -;מלכודת תיירים נפוצה.
גרוננו ניחר משירה עזה, מצב רוחנו מרומם. אפילו אישתי אשר ישובה בקרוואן המרוחק, הצליחה להאזין לשירתנו, עורגת לחברתנו.
מתקשה לנשום מהחום אשר שרר בתא. נוסעים עוד כברת דרך, כעבור פרק זמן לא מבוטל התא גולש באיטיות אל פאתי מבנה אבן, תחנתנו הסופית. יורדים ברמפה, חולפים בעד דלת ויורדים במדרגות עץ היישר אל תוך מסעדה נוספת "מדלגים על הפח ונופלים אל הבור" .
לדאבוני לא טעיתי, מחירי המסעדה מופקעים, ברם כאות פיצוי על הלילה שעברנו קונים גלידה לילד ובייגלה ומים מינראלים לאשתי, אנוכי מסתפק בקולה. מתרווחים במרפסת ומשקיפים על הנוף פנורמי פראי -נוף אלפיני אשר נגלה בעדה. מצלמים מעט תמונות ושבים אל הקרונות - עושים פעמינו מטה.
--*--*--*--*--*--*--*--*--*--*--*--*--*--*--*--*--*--*--*--*--*--* --*--*--*--*--*--*--*--*--*--*--* --*-
שעתיים וחצי חולפות להן. מחישים פעמינו אל החנייה, כולנו נושאים תקווה אחת, שלא נקבל דו"ח.
"אוף" נאנח "חבל שלא שילמתי מחיר מלא, מדוע אם כן הגבלתי את עצמי לשעתיים תמימות?!".
·ההבדל בין מחיר חנייה של שעתיים למחיר חנייה יומי הינו כחמישה אירו.
התחנה הבאה "Königssee lake ". האתר ממוקם בסמיכות להר ממנו ירדנו,
אולם כל זה נודע לי רק בדיעבד וזאת לאחר שהתנעתי ויצאנו מהחניה.
משלם במדחן מחיר מלא ומעקם את הפרצוף. "כלל לא זכרתי שאנו כל כך קרובים אל האתר הבא" .
חוצים את הכביש ומדרימים אל הטיילת הקצרצרה , מרחקנו מגדת הנהר כמאתיים מטרים, קו אווירי.
חולפים על פני חנייה גדושה באוטובוסים לתיירים. פוסעים בטיילת רחבה וססגונית עמוסה עד עייפה
בגבב חנויות מצועצעות, בתי קפה ומסעדות שמציעות את מרכולתן להמון הרחב .
משלמים על כרטיסי הפלגה ומטפסים על ספינה קטנה,שמונעת ע"י חשמל בלבד.
·הספינות ממונעות ע"י חשמל בכדי למנוע זיהום ולשמור על צביון המקום הפסטורלי.
·קונגסיהינו אחד מבין שלושת האגמים העמוקים ביותר של גרמניה. נוצר על ידי קרחונים
בתקופת הקרח האחרונה ומשתרע על 7.7 ק"מ, גונו ברקת ירוקה מימיו צלולים שלווים וקרירים
כל ימות השנה.
מרגע ההפלגה, קופצים הנוסעים על רגליהם, נצמדים אל החלונות ומצלמים כאחוזי דיבוק.
הרוגע, היופי והשלמות ניכרים בכל כיוון אליו תישא את עיניך ומשאת נפשו של הטייל הממוצע, להנציח.
מהר מאוד הוקפנו בהרים וצוקי סלע תלולים מכל עבר.
באולם נוסעים חם ככבשן, החלונות זכוכית אינם ניתנים לפתיחה מלאה
וזאת על מנת שלא יוציאו ידיים
- לפני העגינה ליד המזח דופן הספינה נחבט קלות בעמודי עץ אשר פזורים סביב
ולכן הוצאת יד לא מומלצת.
הספינה מאיטה או נעצרת לעיתים תכופות בשל הסבריו של הספן בשפה הגרמנית.
והשיט מתארך לאין שיעור.
נקודת החוד, אטרקציית ההפלגה, היינו חצרוץ השייט. לפתע נעצרת הספינה מול צוק.
הספן נעמד על מדרגות היציאה פותח את הדלת לרווחה, נוטל
חצוצרה ונושף בה מקטע מוזיקלי, השתקפות הצליל(הד) מגיעה זמן מה לאחר יצירת הצליל,
בשל מיומנותו של הנגן נוצר דואט מקסים שמשאיר את המאזינים פעורי פה.
לאחר מכן הוא חולף בין מעברי הספסלים וגובה תשלום נוסף, "טיפ".
בשל אי -;נעימות או הרצון לחקות את הנורמה (להשתייך) אשתי משלמת.
ההפלגה איטית הספינה מזדחלת , מהר מאוד סבלנותה של התינוקת פוקעת והיא צורחת.
בתחנות אנו נמנעים מלרדת וזאת בכדי לסיים את השיט ככול שיותר מהר, ברם שגינו,
על מנת לשוב במהרה, אמורים היינו לרדת באחת ממני התחנות ולעלות על הספינה הראשונה
שעושה פעמיה לכיוון הנגדי . ברם אנו מפליגים עם אותה ספינה באדיקות בקנאות מוגזמת,
שומעים את הסבריו של הספן בגרמנית, עוצרים בתחנות לאיסוף/הורדת
נוסעים ומלווים את הספינה עד לתחנתה האחרונה ומיד לאחר מכן שבים עימה, ושוב חוזר הגלגל.
נגזל זמן יקר -כשלוש וחצי שעות.
