התחנה הבאה Wasserfall Krimml
וכשנגיע לקרבת המפל אזי נסדיר את מקום הלינה.
מגיעים לרכב ואז לפתע נפתחים ארובות השמיים. מטח ברד, גשם עז ורוחות חזקות מנשבות. כמויות עצומות של גשם אשר טרם ראיתם כמותם ניתזו על גגי.
בשל צורתו המשופעת הוזרמו כמויות של מים לאין ערוך אל הזגוגית הקדמית ונוצר מיסוך,עמימות .
הסיטואציה דמתה לישיבה ברכב אשר הוכנס למכונת שטיפה. מפעיל את הווישרים הקדמיים ברם זה עזר כמו כוסות רוח למת.
קרוואן נוסף אשר חנה לצידי מנסה להתחמק מגושי הברד, נוסע מטרים ספורים ונעמד תחת צמרות עץ. נזכרתי בהזהרה שקיבלנו ביומנו הראשון "שריטות על גג הקרוואן ועלות בגין נזקם" והחוורתי.
"אני חושב שכדאי שנזוז אחרת פה נבלה את הלילה!" , "השתגעת ,אינך רואה את הדרך, איך אתה חושב על נסיעה?".
"נפעיל את המזגן, נפתח קמעה את החלון וניסע אחרת נשאר פה זמן רב. את וודאי לא מעוניינת שהמפלצת מ-Aigen תגיע לביקור נוסף? "
"דממה שררה ברכבנו, טוב סע!" , ייחלתי לנהוג, בעיניים כלות הבטתי על הסוויץ'. זה בא לידי ביטוי בשני אופנים:
- תשוקה לדרך, לחקור כבישים לגלות עוד מקומות ופינות נסתרות
- מתוך הצורך העז לברוח מכאן.
אם הנהגים מסוגלים לנהוג תחת תנאים אילו אזי גם אני יכול!.
ה-נווטן מורא את הכיוון וכך אנו יוצאים להרפתקה חדשה. חולפים בדרך עירונית
על מערכת כבישים צרים שכוסו תחת שלוליות ענק. נוהג לאט ומהרהר לתומי
"לעיתים, אף הקשים הבלתי נסבלים הופכים לנסבלים ואף מהנים". הכביש ריק ואנו בתנודה מתמדת.
מראות הגשם וריחו הניחוחי והרטוב מלווים אותנו.
אנו נעים על כביש בין -;עירוני הגברתי מהירות אך עדיין אנו רחוקים עוד כברת דרך מהיעד.
ולמצוא מקום לינה מוסדר . עצם אי הידיעה היכן נלון הלילה מטריד את מנוחתה.
עושה רושם שאנו הולכים ומתרחקים מיעדנו. חלפו שעתיים והמכשיר ניווט מורה על
זמן משך הנסיעה שעוד נותר (ארבעים דקות). בני -; קופץ מכיסאו כנשוך נחש למשמע המילה 'פיצה', "אני רעב! אני רוצה פיצה עכשיו!"
"מושלם", לחשתי לעצמי. נועלים לו את סנדליו ויוצאים אל הרחוב.