מדינות. בכל Zone תחוש באווירה ע"פ האופי הלאומי/תרבותי שלה.
מבנים הועתקו בצורה מושלמת ממבניה המקוריים של אותה מדינה והוצבו לראווה בתוככי הפארק, באזור שהוקצה להם. סמוך להם פזורים אטרקציות לרבות רכבות הרים. הבנייה נעשתה תוך כדי ירידה לפרטי פרטים ברזולוציית מיקרו גם אם הם חסרי משמעות, פיתוח ברמה הטכנולוגית הגבוהה ביותר.לא אציין את כל המתקנים בהם ביקרנו, אזכיר רק קומץ קטן אשר הותיר בי את חותמו לא בשל עודף אקסקלוסיביות-תחכומן/ יוקרתם, אלא בשל סיטואציה אישית ובין-אישית שהרתה בהם.
מפה Interactive Park-Maps
רשימת מתקנים והגבלות:
https://family.lametayel.co.il/פארק+אירופה-+פירוט+מתקנים+והגבלות
מקיצים מרעשי המולת הבוקר. רחבת המחנה ככוורת רוחשת בפעילויות בני-אדם. קרוואנים מתקבצים סביב, חונים אחד בסמיכות לאחר. סועדים ארוחת בוקר קלה בתוככי הרכב, קפה ועוגיות. בתום הארוחה ורחצת בוקר זריזה במלתחות החיצוניות עושים פעמינו אל הקופות.
שיחים מעוצבים ככדוריים וכחיות. חולפים על פני חנייה עמוסה עד עייפה באוטובוסים למטיילים ומגיעים לשערים. סמוך למזרקת מים גדולה, מתקבצים עשרות מבקרים, קולות שמחה והתרגשות של ילדים ומבוגרים הבאים בשערי הפארק נשמעים מכל עבר, בליל של שפות.
עומס האינפורמציה. כמות הפרטים העצומה נקלטת ע"י עיני אך אינה מועברת בשלמותה
אל מוחי. אתן רק תיאור קצרצר וחד-מימדי למה שראו עיני במשך רבע שעה של נסיעה:
ספקטרום רחב ועשיר של צבעים ריחות וקולות. סטו-פיניטו!, כמו כן אי- שקט נפשי מטריד את
מנוחתי ומלווה את משך נסיעתנו. כילד חפצתי בעשייה, לכבוש את הפארק דרך הרגליים,
לחוש, להריח ולטעום. אך אנו אנוסים לשוב אל תחנת האם ולאסוף את העגלה.
משך שהותנו בקרון הפתוח מצטייר בעיני כזמן יקר שהולך- לאבדון, ממש כשם שבשייט על גבי הנהר קונגסי או הטיפוס ברכבל אל הר ינר- מהר מאוד אבדתי עניין.
יורדים ומכתתים רגלנו לאיטנו בשבילי הפארק. הנוף אשר נגלה סביב, סוריאליסטי למדי.
אע"פ שהצטיידנו מבעוד מועד במפת האתר, החלטנו לאו דווקא להעזר בה אלא לשוטט להנאתנו .
כל מתקן אשר ילדיי רשאים להיכנס כשר מבחינתי. ברם, במידה ובני אינו מורשה להיכנס בשל גילו הצעיר אנו מדלגים על המתקן וממשיכים להבא אחריו.
המוזיקה. מצלם את השייט אך דווקא אנוס להתמקד בתווי פניה של אשתי. קשיחות ועוצמה ניבטות מהן מביעות אוטוריטה, אך אט,אט, פניה החשופות מתרככות לצללי המוזיקה ומסוריאליסטיות המתקן וחיוך דק מטפס מתפשט ולבסוף מעטר את שפתותיה.

מאפשרים לו לשוט בגפו תחת עיני המפקחת. בתום החוויה שוב חפץ בחברתנו והחיוך מטפס על שפתותיו.
בוהה בו משועשע. קשה עורף הקטנטן- עודנו ניצב לגמרי לבדו על הסוללה (על המשמר) רטוב עד לשד עצמותיו מנסה להשיב אש ואינו מרפה. צופה בפועלו מאם הדרך, יבש למדי ומשגיח על התינוקת.
מתקלחים ומתארגנים. מתניע את הקרוואן ומתקדם לעבר היציאה. משלשל **Münze, להפתעתי המחסום אינו מגיב. "תצאי בבקשה ותבררי מדוע אין אנו יכולים לצאת!" בזווית עיני מבחין בשומר, זיהיתיו ע"פ מדיו השחורים עומד וממתין לאות ההזנקה. עובדת במסעדה הסמוכה ממהרת לגשת אל רכבי , לבל אחסום את התנועה. "האסימון אינו מתאים, אדוני". שאלתיה: "נאמר לנו שהמטבע מיועד לחניית הפארק, מי אם כן ישיב לנו את כספנו?" . " אני מצטערת מאוד אולם, אין אנו שייכים לצוות הפארק, אם ברצונך תיגש אליהם ותבקש את כספך בחזרה, אך בעת עזיבתך אנא תיגש אל המכונה שניצבת מאחוריכם ותשלם! יום טוב, אדוני והמשך חופשה מהנה" מהנהנת לשומר בראשה, ככול הנראה מסמנת לו שהעניינים בשליטה. השומר סר לענייניו, יוצא מטווח ראייתי .
-*-*-*-*-*-*-* -*-*-*-*-*-*-* -*-*-*-*-*-*-* -*-*-*-*-*-*-*
** אסימון שמיועד להרמת מחסום כניסה לקמפינג, אשתי קנתה אותו בעת שרכשה את כרטיסי הכניסה. עלותו כחמש אירו (עליו מוטבע איור של עכבר -סמל הפארק) .
***שירות עצמי-הינך בוחר בפריטים ומשלם בקופה הראשית