16-17.6.15 סולט לייק סיטי (יוטה)-גרשהם (אורגון)

יוצאים בבוקר יום שני מסולט לייק צפונה לפנדלטון שבאורגון. המרחק כ520 מייל והמשימה מאד פשוטה. לנצל את הכביש המהיר כדי להגיע באור יום. התכנית לישון שם כדי להמשיך למחרת בטיול בעמק הנהר קולומביה עד מבואות פורטלנד. נסיעה ארוכה בדרך שאין בה כל ענין תיירותי.נוסעים על הכביש המהיר וטוחנים מיילים. חשבנו שבנסיעה כזו לא יקרה מאומה פרט לשריפת דלק מואצת. אחרי כ 100 מייל משאית שנסעה לפנינו התיזה אבן קטנה היישר לחלון הקדמי ועשתה בו סדק קטן. במהירות שבה כולם נסעו אי אפשר היה לדעת מי פגע בנו. נקוה שזה יכנס לעסקת הביטוח שעשינו. למעשה כל הזמן פשוט נסענו. פעם אני נוהג ופעם ליאורה. העיקר להגיע לפנדלטון שבאורגון מספיק מוקדם כדי להתארגן ללינה. בדרך רואים את הנעשה בחקלאות צפון מערב ארה"ב. הדרך עוברת באידהו-מדינה שסימלה הוא תפוח האדמה. מגדלים מיגון גידולים שהתפוד הוא גידול אחד מיני רבים. ירידה מהמהיר לצורך תדלוק היתה במחלף בו, בגלל עבודות שהתבצעו, לא ניתן היה לעלות בחזרה לכיוון פנדלטון. נסענו במקביל בין השדות עד למחלף שאחריו. עברנו בעיירה חקלאית וראינו את מגוון הגידולים הקיים. מאד דומה למה שקורה בבית. את החיטה עדיין משקים בקונועים עד הרגע האחרון. הקונוע כבר קיים והמים מאד זולים אז שיעבוד. שדות מוכנים לקציר נראים טוב .המעבר לאורגון מחזיר אותנו לשעון הפסיפיק שזה שעה אחורה. כך הגענו למלון בפנדלטון בשעה סבירה התמקמנו והלכנו לארוחת ערב. הסטייק היה מצוין. בבוקר ממשיכים לנוע על המהיר לעבר עמק הנהר קולומביה.

נהר קולומביה

בגשר הראשון שפוגשים על הנהר חוצים למדינת וושינגטון. מהצד הצפוני עמק הנהר אמור להראות טוב יותר. זה אולי נכון בהמשך הדרך קרוב יותר לפורטלנד. בתחילתה אין כל הבדל. הנהר חוצה נוף מדברי ואין שום חשיבות באיזה גדה נוסעים. מעברו הדרומי של הנהר רואים את הר הגעש הוד שבאורגון מתנשא אל על.

הר הגעש הוד באורגון

הנהר רחב ידים. עליו סכרים המייצרים חשמל. בצידו הוושינגטוני מגדלים הרבה כרמי יין ליקבים הסמוכים. הדבר מאפשר לטעת גם במדרונות תלולים. לפתע שדות חיטה ותפ"א מטופחים.כנראה חווה לגידול זרעים .

חצינו את הנהר בשנית לאורגון. לאט לאט עוברים לחלק הגשום יותר. הנוף מתכסה ביערות אורנים ואשוחים המתעבים עד שכל מורדות ההר מכוסים ברצף. קצת לקראת פורטלנד יורדים מהמהיר לכביש הישן.זה צמוד להרים היורדים בתלילות אל עבר הנהר.כל ערוץ מיצר מפל מים. הגבהים גבוהים. עצמת המפל משתנה מערוץ לערוץ.

מפל בכביש המפלים בדרך לפורטלנד

מפל המולטינומה הוא הגבוה מכולם.מפיל מימיו בלמעלה מ200 מטרים נפילה חפשית.

מפל המולטינומה

במקום המוני תיירים אך זה לא מפריע. איש לא דוחף איש לא נדחף. פשוט בכיף לטייל וליהנות. הינו בשלושה מפלים ופשוט תענוג.למלון בגרשהם הגענו די מוקדם. בדרך עברנו את האאוטלט שאליו מועדות פנינו כי ליאורה חייבת קניות. ההתמקמות במלון היתה מאד מהירה וקדימה למרכז הקניות. תוך שעה קנינו כל מה שתוכנן.היה מהיר וסביר גם לשונא קניות.

18.6.15 גרשהם-הר הגעש סנט הלן-אשפורד

התכנית להיום ביקור בהר הגעש סנט הלן. לפני 35 שנה התפרץ ההר ושינה את נוף סביבתו. האזור כולו מיוער בעצי אשוח ענקיים. את הר הגעש קשה לראות כי היערות מסתירים. חור בצמחיה העבותה מגלה חרוט ענקי עטור בקרח ושלג. המורדות מאד תלולים. צבע השלג אינו צחור אלא חום מהאפר שמעורב בו. מהצד הדרומי אין רואים את הלוע אלא רק את המצוקים הבונים אותו.

הר הגעש סנט הלן -צידו הדרומי

ממשיכים להקיף ההר אל מרכז המבקרים. כאן מבשר לנו הפקח כי הכביש שממזרח להר-כביש 25 פתוח לתנועה וכך גם כביש 99 המוליך אל התצפית על לוע ההר מצפון. זה סגר לנו את התכנית ליום זה במלואה.נסענו בתוך היער העבות עד הפניה אל כביש 99 ועימו עלינו אל התצפית על הלוע של הסנט הלן הפעור לכיוון צפון מזרח. מהלוע עולה אד של הגזים הנפלטים ממנו.

הלוע של הר הגעש סנט הלן

העליה בדרך יפהפייה וממנה נשקף בכיוון הצדדי נופו של הר געש נוסף הר אדמס המרוחק לצד מזרח.

הר הגעש אדמס

האדמס עטוי כולו בשלג וקרחונים. בקצה האופק הדרומי רואים גם את ההוד שבאורגון. הנוף מאד מרשים. התצפית אל הלוע של הסנט הלן היא מפסגת הר סמוך. האגם שבצידו הצפוני התמלא בגזעי עצים שהתיבשו מחמת החום שנוצר. גזעים אלה מתנתקים מקרקע ומתדרדרים מטה אל המים.


 עצים יבשים הצפים באגם למרגלות הר הגעש סנט הלן

התצפית אל הפסגה היא מפסגת הר סמוך . אל התצפית מטפסות כ 450 מדרגות עץ. להפתעתי עלינו זאת די מהר . כשירדנו הופיעה קבוצת רוכבי אופנים שעלו לתצפית בדרך נוספת באופני הרים. היתה שיחה מענינת איתם. אחד הרוכבים צ'כי במוצאו היה גם בארץ. המשפט הראשון שאמר היה כאן זה כמו ברמת הגולן. אז סלע הבזלת אכן שחור גם כאן אבל בזה נגמר הדמיון.בסיומו של יום הגענו למקום הלינה המתוכנן בשערי שמורת הר רנייר. מחר מתוכנן עוד הר געש. נקווה שמזג האויר לא ישתנה

19.6.15 הר רנייר-צנטרליה

ישננו בכניסה לשמורת רנייר. המלון היה הבית האחרון לפני שער הכניסה לשמורה. מזג האויר לא שמע לנו והפך למעונן ומטפטף במשך הלילה. בבוקר פסק הטפטוף אך נותרו העננים. ההר מכוסה כולו. פה ושם יש חור בעננים. נכנסים לשמורה. יערות מחטניים סוגרים על הכביש והנסיעה היא כמו במנהרה ירוקה.

בדרך להר רנייר

נוף לא רואים כי הכל מוסתר. שלטי הכוונה מציינים נקודות ענין בדרך. ראינו שני מפלי מים הראשון נמוך אך הזרימה עזה השני מפל נאראדה די גבוה והמים יוצרים מניפה רחבה של נפילה חופשית.

מפל נארדה בעליה להר רנייר

מפעם לפעם מופיע חור בעננים המפיח תקוה להתבהרות. הגענו אל מרכז המבקרים הנמצא בנקודה הגבוהה ביותר אליה מגיע הכביש.העננים עדין סוגרים הפסגה. מפעם לפעם מתגלה קצה מורד עליו קרח ושלג. ממול להר רכס משונן ללא עננים. עליו עדין שרידי שלג נמס. בילינו זמן רב במרכז המבקרים בתקוה שאולי ההר יתרצה. זה הצליח בחלקו וכך ראינו חלק מהמדרון העולה לפסגה.

מדרון מושלג בהר הגעש רנייר

עלינו למרכז המבקרים מכיוון מערב. יצאנו ממנו לכיוון דרום. הדרך מקסימה. עוברים ליד אגמים קטנים.מפעם לפעם מתגלה עוד חלק מפסגת ההר. בשלב מסוים עוברים נקיק בו זורם אחד הנהרות המנקזים את הפסגה המפשירה.

אגם במורדות הר הגעש רנייר

רואים את כל הזרימה מהקרחון ועד הנקודה בה אנו צופים.

קניון צר היורד מהר רנייר

פגשנו פה מקומית מסיאטל.היא סיפרה שעבר עליהם חורף שחון. היו משקעים מעטים ושלג כמעט ולא ירד. כבישים שברגיל חסומים נפתחו שלושה חודשים מוקדם מהמקובל.

מבט אל הצד הדרומי של הר רנייר

יצאנו מהשמורה ונסענו למקום הלינה בצנטרליה. כאן מצאנו את הרשת הכי מאכזבת בטיול-מוטל 6 . מנסיעות קודמות ידעתי כי זו רשת זולה. בפועל יש עוד רשתות כמו טרוולודג ברמת מחירים זו. החדר נאה ופרט למיטה אין בו דבר. אפילו הדברים הבסיסים שהיו בכל מלון קודם כמו אינטרנט חופשי והשילוש הקדוש של מקרר,מיבש שיער וקופימייקר לא היו. היתרון היחידי היה המיקום נוסעים 20 מטר ונמצאים על הכביש להמשך הטיול.

20.6.15 צנטרליה- אושן ביץ'

יום קצר. פשוט העברה מאזור הרי הגעש לחצי האי אולימפיה. הדרך אינה ארוכה ורוצים גם לנוח מהימים הארוכים בשמורות הוולקניות. תחילה עברנו באולימפיה בירת וושינגטון. היום שבת והסוף שבוע החל. העיר קטנת אוכלוסין אך רבת שטח. מרכז העיר מעט דחוס כל היתר משתרע על שטח ניכר של בתים קטנים וגינות גדולות. מעל מרכז העיר מתנוסס בית הנבחרים של מדינת וושינגטון. זהו העתק מוקטן של בית הנבחרים שבוושינגטון הבירה.

בית הנבחרים של וושינגטון

הדבר הראשון שתפס את עינינו היה מתחם אוהלים מקושט בדגלי הקהילה הגאה. מסתבר שזה ארוע של הקהילה שבמסגרתו הוקם מרכז מכירות לכל רעיון מכל סוג שהוא. ממכירת גפרורים ועד בעיות ברומו של עולם. רעיונות היו בשפע.

בשוק של הקהילה הגאה באולימפיה

הכל מסודר ע"פ הענין מזכויות הקהילה הגאה ועד בעיות בנצרות וזרמיה השונים. היה מאד מענין לראות את כל זה מתקיים זה לצד זה. היעד השני היה שוק האיכרים המתקיים בסופי השבוע.

דוכן בשוק האיכרים באולימפיה

פה היה די צפוף. השוק אינו גדול אך מאד צבעוני.

מזקק שמנים ארומטיים בשוק האיכרים באולימפיה

מאולימפיה נסענו למלון באושן ביצ'ס שלחוף האוקינוס השקט. המקום כשמו כן הוא. עיירת נופש לחוף האוקינוס. התמקמנו במלון והרבצנו מנוחת צהרים נאה שלאחריה ירדנו לשוטט בסביבה ובעיקר לאכול. מסעדה סינית ספקה לנו ארוחת ערב מהנה ושאריות לארוחת הערב של מחר.

21.6.15 חצי האי אולימפיה

הטיול היום לעמק הנהר הואה. נוסעים דרך כביש 101 הכביש ההקפי של חצי האי. חצי האי אולימפיה רובו ככולו הוא שמורת טבע ששטחה גדל עם הזמן כאשר הממשל הפדרלי בוושינגטון הבירה מספח עוד ועוד שטחים לשמורה המוכרזת. חלק מתושבי האזור לא מקבלים זאת באהדה. בחניה הראשונה בבוקר גילינו שיש תנועת מחאה כנגד שמורות הטבע הגדולות הנוגסות בערכי יסוד מקודשים כמו הזכות לצוד.

המחאה נגד השמורות בחצי האי אולימפיה

אבל השמורה קיימת והתוצאה היא טיול טבע נהדר בין עצי ענק ומים זורמים. נכנסנו לעמק הנהר הואה . העצים המרשימים ביער הם עצי אשוחית המנשאים לגובה רב. העתיקים שבהם נושאים גזע עבה ביותר.פה ושם בין המחטניים מופיעים גם עצי אדר . הטחבים גדלים על כולם.

“גשר” מענפי עץ צומח בשמורת הנהר הואה

רצינו להצטרף לסיור מודרך של רשות שמורות הטבע האמריקאי. המדריכה בעלת שם מקורי-ליאורה. לא היא לא יהודיה. זה אמא שלה, נוצריה כשרה, בחרה לה את השם הזה כי הצליל מצא חן בעיניה. בקיצור היא התחילה לטחון להולכים לצידה את המוח כך שלאחר כמה דקות נפרדו דרכינו ואנו חזרנו לטייל עצמאית. הטיול היה נינוח. בין עצי הענק. טיול טבע נטו.

עצי אשוחית בשמורת הואה

בחזרה למלון עצרנו מעט ליד החוף. הפסיפיק יצר ערפל שהגיע עד קצה המים ולעיתים נסוג מעט .

חוף האוקינוס ה שקט

לאורך החוף איים קטנים של סלעים הבולטים מעל המים והרבה גזעי עצים שהאוקינוס פלט.

פליטת עצים יבשים בחוף האוקינוס השקט

מפה לשם החלה עונת החופש הגדול וכמות הנופשים גדלה בהתאם. . בערב ניצלתי את ההזדמנות והזמנתי לנו מקום במעבורת לקנדה למחרתיים.

22.6.15 חצי האי אולימפיה-פורט אינגלס

יומנו האחרון בארה"ב. את היום פותחים ברצון לנסוע בצידו המזרחי של כביש 101 המקיף את כל חצי האי. לא ברור באיזה פניה פנינו מערבה במקום מזרחה אבל מצאנו עצמנו בשנית על החוף המערבי.בתחילה נסענו על קטע אותו עקפנו אתמול בכביש אחר. לאחר מכן בשנית עד לפניה לעמק הנהר הואה. מכאן הכל חדש. עצרנו בפורקס להצטידות באוכל והמשכנו להקיף את חצי האי. בשלב מסוים פנינו לכביש 102. הכביש הזה מוביל לשמורת השבט האינדיאני מאקה במפרץ נואה. במקום נמל דייג גדול. הכפר עצמו די עלוב.

מצעד הגרוטאות במפרץ נואה

מחד מספר וילות נאות ומאידך הרבה מבנים עלובים,בעיקר קרוונים, ומלא גרוטאות.לא ברור כמה אינדיאנים חיים כאן.זה נראה יותר כאוסף של פליטי העולם מכל הבא ליד. הדבר המענין כאן הוא מוזיאון קטן המתאר את חיי היום יום של האינדיאנים בני המקום בעיקר על פי ממצאים בחפירות שנעשו באגם אוזט הסמוך לכאן

מיצר הים חואן דה פוקה המפריד בין האי ונקובר (ברקע ) וושינגטון

מכאן נסענו לאורך החוף הצפוני של חצי האי. מולנו האי ונקובר השייך לקנדה. מפריד ביניהם מיצר הים הקרוי חואן דה פוקה על שם הנווט שגילה אותו. בשלב מסויים מתרחקים מהחוף מטפסים לרכס ויורדים אל אגם קרסנט (חצי סהר באנגלית) שכשמו כן הוא. חצי סהר של ימה כחולה ומסביב יער מחטני צפוף.

אגם קרסנט בצפון חצי האי אולימפיה

רוב היער מורכב משלושה מינים אשוח,אשוחית ואדר. בשטחים פתוחים יש פריחה שופעת של כל מיני עשבים. בסופו של יום עלינו אל שמורת ההר אולימפוס שמול החוף הצפוני. העליה מביאה אותנו שוב אל היער העבות. עצים עבי גזע ורמי צמרת. העובי הניכר הוא הסמן הטוב ביותר לאריכות חיי העץ.

ברכס ה אולימפוס

הכביש מטפס מעלה עד לגובה של 1700 מטרים מעל פני הים. מכאן תצפית נאה אל הפסגות המושלגות ואל קרחוני הרכס הגבוה של האולימפוס. ירדנו למלון והתארגנו למחר כי המעבורת יוצאת מוקדם .

23.6.15 פורט אינגלס (ארה"ב)-ננאימו (האי ונקובר קנדה)

קימה מוקדמת ולמעבורת. זו יצאה בזמן.רב הדרך השלמנו שעות שינה. מזג האויר נאה ואין ענן בשמים. המעבורת מביאה אותנו אל ויקטוריה בירת קולומביה הבריטית. יורדים מהמעבורת, ביקורת דרכונים מהירה וקדמה לסיבוב אל החוף הפסיפי. הדרך מיוערת. האשוחים זהו העץ השולט.

חוף האוקינוס השקט-מערב האי ונקובר

ירדנו במספר מקומות לחוף המערבי של האי.מכאן תצפית נהדרת אל חופי וושינגטון שמעבר למיצר.היה סיבוב יפה בין יערות האי.

בודד בצמרת

לפנות ערב מגיעים אל ננאימו הנמצאת בצד השני של האי. מחר יורדים בשנית אל החוף הפסיפי. מזג האויר ההפכפך השורר כאן יכתיב את מה שנעשה.

ננאימו-אוקלולט

שוב חוצים האי ממזרח למערב. השמים מעוננים חלקית. יש תקוה לטיול. מתחילים לנסוע צפונה ומחפשים את הירידה מערבה לכביש 4. המפה שבידי בקנ"מ גבוה מאד.זה די מקשה על הניווט. תחושת המרחק אובדת. היה נדמה לי שכבר פיספסתי את הירידה. מפעילים את נשק יום הדין הג.פ.ס .זה מיד מודיע לי המשך עוד 20 ק"מ ואז ההסתעפות. גשם עדין לא יורד. התנועה יחסית די עמוסה. לא פעם אנו נוסעים בשיירה ומולנו שיירה בכיוון הנגדי. התכנית ליום זה היא כללית. כל הזמן העין בולשת ימינה ושמאלה. לפתע שלט הכוונה לשמורת קואליקום.

קניון קןאליקום

כאן יוצר הנהר שני מפלי מים וקניון עמוק וצר ביניהם. טיול קצר ומרתק. בקצה הדרך נשמעת לפתע העברית. אב ובנו ירדו למפל התחתון. יתר המשפחה נותרה למעלה בקרוון.

קניון קואליקום

מתחילים לנוע לחוף לכיוון אוקלולט. הגשם מתחיל. את הכביש משפצים והתנועה איטית בגלל מחסומים. הגשם מתחזק ככל שמתקרבים לחוף. לפחות שוטף הרכב מכל הלכלוך שהצטבר על דפנותיו. הגענו לאוקלולט מוקדם יחסית. הגברת היתה בבית וכך התמקמנו ויצאנו לשוטט בשמורה הצמודה למגדלור שבשולי העיירה.

בשמורה ליד המגדלור באוקלולט

זהו מסלול חביב ביער הנמצא,כאמור ליד המגדלור, בקצה העיירה. הגשם פסק והיה טיול ערבית חביב. יש פה עצי מחט שעוצבו ע"י הרוח. היער אפלולי אבל בכל מקום בו השמש חודרת יש פריחה עשבונית בשפע.

חוף האוקינוס בשמורה ליד אוקלולט

סיימנו הטיול בטבע ושוטטנו מעט בעיירה. הבננו היכן אנו ישנים, בצידו הנגדי של המפרץ,מול הנמל. בסופו של יום הגיעה העת לאכול. מצאנו מסעדה סינית ללא תואר והדר אבל עם אוכל חלומי. נסיון לדלות מהטבח את מתכון הרוטב כשל בתירוץ שרק מחר יהיה לו זמן. בבית נעשה נסיונות לשחזר.

24.6.15 אוקלולט- ויקטוריה
 קמים בבוקר וגשם יורד. אמנם עצמת הגשם כבר חלשה אבל מטפטף במרץ. בעלת הבית מבטיחה לנו שהצד המזרחי של האי יבש לחלוטין. מטפסים אל קו פרשת המים בגשם שוטף.וכאן מתחיל הפלא. הגשם הופך לטפטוף שדי מהר פוסק ואכן הצד המזרחי של האי יבש לחלוטין.בדרך נכנסים למפלי הנהר אינגלישמן.

בנהר האינגלישמן

המקום מקסים. שמורת טבע קטנה בשולי הכביש החוצה את האי. עצי מחט גדולים שגזעם עבה ובמרכז היער הנהר ומפליו.בין המפלים זורם הנהר בקניון צר ועמוק. המפל העליון גבוה ורחב. המפל התחתון די נמוך. במרכז הקניון סלע ענק הסוגר המרווח בין הקירות. המים זורמים מתחתיו.

מפל הנהר אינגלישמן

מכאן נסיעה לויקטוריה על הכביש המהיר החוצה את האי לאורכו. גומאים המרחק במהירות ומתמקמים במלון בצורה הכי מוזרה. אנחנו פוגשים את בעלת הבית בלבוש הדור מפטירה לעברנו הכל בפתק בחדר להתראות מחר בבוקר והולכת לדרכה. אנחנו מתמקמים בחדרנו מקלחת והעירה. בטלפון קובעים עם נילי ובעלה נקודת מפגש בעיר בצומת מול ארמון ממשלת קולומביה הבריטית. זה הצומת המרכזי בעיר. כל הפעילות סביבו. המראה הראשון שצדה עיננו הוא נגן חמת חלילים במלוא ההדר הסקוטי. הוא לא היה הנגן היחידי שם אבל בלי ספק הכי צבעוני. בית הממשלה מאד נאה נבנה עת קנדה היתה עדין מושבה בריטית. פסלה של המלכה ויקטוריה מסמן את הבוס שהיה.

הלילה ירד על בית הממשלה בויקטוריה

פגשנו את נילי ועופר. נתנו להם את כל המפות שקיבצנו ברוקיס הקנדים שיהיה להם לעזר כי הם רק מתחילים את טיולם. זרקנו להם את המשפט שהכי מתאר את מה שהם הולכים לראות-זה לא חשוב לאן תסעו הכל יפה. מכאן התחלנו יחד לטייל בויקטוריה ולחפש מקום לארוחת ערב. בסופו של דבר נכנסנו למסעדה הודית ותוך כדי הארוחה העברנו להם עוד מידע ממה שצברנו בקטע הטיול בקנדה. בדרך חזרה למלון עוברים בשנית ליד הנמל. כאן אנו מגיעים לסיום מופע שכנראה מתקיים אחת לשנה. הפעם המופע היה בלבן.

משתתפי המופע בלבן -נמל ויקטוריה

כל משתתפיו הופיעו בתלבושת לבנה וכל מה שנשאו עימם היה בלבן. כל הרציף כאילו נצבע לבן. בסיום המופע החלו משתתפיו לעלות לרחוב. גם כאן מי שלקח מרכבה לנסיעה בחר את זו שסוסיה היו לבנים.

25.6.15 ויקטוריה – ונקובר

קימה בבוקר לארוחת בוקר טובה. סביב השולחן עוד שני זוגות מארה"ב ומחליפים חוויות. הגברת מולנו היתה אתמול בגני בוצ'רט יעדנו להיום. היא מעדכנת אותנו במה ואיך. תחילת הבוקר מטיילים בעיר עצמה. העיר נעימה אבל הזמן מתחיל לרוץ ואנו חוזרים לרכב וקדימה לגני בוצ'רט.

גני בוצ'רט

הגנים עמוק בתוך חצי האי עליו יושב שדה התעופה. השילוט מדולל מאד אבל בסוף מגיעים. מחנים הרכב , מרימים העיניים לראות מי נגד מי ומגלים שמכל האפשרויות אנו חונים בדיוק מתחת לדגל ישראל. אפשר לחייך ואפשר לכתוב על זה שיר או ספור.

יש גם נציג לפרחי ארצנו-האחירותם פורח בגני בוצ'רט

הגנים יפים. בעיקר יפה החלק המקורי שנבנה בהנחיית הגברת בוצ'רט. הגברת בעזרת אנשי המקצוע הפכה את המחצבה הזנוחה של בעלה לגן מקסים. זה היה שלוב מפואר.

בגני בוצ'רט

הוא התעשר מאבני המחצבה. היא הפכה אותה לגן פורח אחרי שנגמרה החציבה. הוא מימן ולעיתים אף סיפק פועלים והיא סיפקה השראה.

במופע המזרקות-גני בוצ'רט

החלק התחתון בו המזרקות מאד מרשים. החלק היפני בגן קצת מאכזב לעומת גנים אחרים מסוגו אבל בגדול זה דוגמה נאה שלא כל חורבן חייב להיות בכיה לדורות. עם קצת השראה החורבן הופך לפריחה. בדרך למעבורת עברנו בגן הפרפרים הסמוך. זו חממת ענק המלאה בצמחיה טרופית שמהוה מקום מחיה לפרפרים טרופיים המרחפים חופשי בחללה. כאן חם ולח אבל היופי מקל על התחושה. חצאי בננה הן חלק מהתפריט לפרפרי הגן.

בחממת הפרפרים

עלינו על המעבורת שהביאה אותנו לקצה הדרומי של הלשון עליה יושבת ונקובר. הגבול בין קנדה לארה"ב נע לאורכו של קו רוחב גיאוגרפי. קו זה חותך את פינת הלשון הדרומית וכך מתקיים כאן מעבר גבול בין המדינות שבו לארה"ב יש שטח זעיר המספיק לרחוב וחצי. הגענו לביתם של אריק ולואיז ובו תם פרק הטיול. נותרו לנו יומיים לבלות עימם ועם ילדיהם. צריך לגשר על 25 שנות פרדה. להכיר קצת את ונקובר דרך עיניהם ואז חזרה הביתה.

חלק ראשון -קנדה וארה"ב -הרוקיס והילוסטון

חלק שני:קנדה וארה"ב -יוטה