מסע במרכז אמריקה

לא מכבר שבתי מטיול של חודשים וחצי במדינות מרכז אמריקה. שנתיים אחרי טיול מוצלח לקובה וקוסטה ריקה שוב מצאתי את עצמי במחוזות מוכרים ואהובים. אנסה כאן לשחזר ולהעביר חוויות ורשמים.

זיו רביב
תמונה ראשית עבור: מסע במרכז אמריקה - תמונת קאבר
Thinkstock Imagebank ©

בכתבה זו:

יוצאים לטיול תרמילאים במרכז אמריקה? כל המידע החשוב לטיול שלכם באתר "עפתי" >>


פרק א`: גואטמלה (בירה מועדפת - Gallo)

גואטמלה, מדינה נפלאה של טבע אנושי ונופים יפים, דווקא נחשבת למדינה האלימה יותר בין מדינות מרכז אמריקה, אל אף שלא הרגשתי זאת באופן אישי. לא מובן לי כיצד מהגואטמלים הנחמדים נובעת אלימות זאת, עוני וניגודיות היוצרים מתח חברתי ותיירות גואה הן רק חלק מן הסיבות. הסכנות הן בעיקר משוד מזויין של תיירים בשאטלים או במקומות מסוימים כמו בטיולים מחוץ לכפרים בלאגו אטיטלן, אנטיגואה, בית הקברות בשלה וכו`. בכול חנות שמוכרת ביסלי ממוצע ניצב שומר עם קצוץ קנה להגנה על העסק... ככלל בטוח יותר מבחינת התניידות לנסוע בצ`יקנים כיוון שהם אינן מטרה לשודים, מה גם שהם יותר זולים. מה שכן, כשמם כן הם והצפיפות חוגגת, ומי שלא חושש מכך ומהעובדה שהם נוסעים כמו משוגעים אז יאללה...דווקא הכבישים הפתיעו לטובה, וכול הדרכים הראשיות סלולות היטב. דרכי עפר מצאתי רק מקובן ללנקין ומריו דולסה לאל אסטור. 

ובכן נחתתי בגואטמלה ומיד לקחתי שאטל לאנטיגואה (10$) שם ישנתי בקאסה אסטלה (35-55Q) .אנטיגואה יפה ומעניינת: בניינים הרוסים (מרעידת האדמה) מול בתים משופצים ומשוחזרים, כשמסביב נישאים הרי געש, שהבולט הוא וולקן אגואה. את וולקן פואגו הפעיל שמעלה עשן ניתן לראות ממקומות מסויימים בעיר (וביום בהיר גם מהפקאיה ומסן מרקוס, אטיטלן). מומלץ לעלות לתצפית מהצלב בליווי שוטרים. כמו-כן יש בעיר מבחר מסעדות טובות. מאנטיגואה לקחתי את (הטיול לפקאיה דרך Voyager 80Q). העליה לנהר הלבה לא קשה במיוחד. מזה כמה חודשים לא מאפשרים לעלות לפיסגה משום שההר פעיל במיוחד. 

מטיילים לאורך נהר הלבה הזורמת באיטיות רבה ויוצרת ומעצבת את הנוף מדי דקה. צריך להזהר מאוד ולדרוך רק במקומות שהסלע התמצק מבעיתו. כמו-כן יש להצטייד בבגדים חמים לשהיה בפיסגה. ישנו גם פארק באיזור הלגונה הסמוכה לפקאיה הכולל קאנופי ( Parqe Laguna Caldera לא עשיתי, שווה להתעניין בסוכנויות ולברר). נקודת אור ישראלית: בדרך לפיסגה ניתן להבחין במפעל של חברה ישראלית ליצירת חשמל מהאנרגיה התרמית של הר הגעש (ויש מפעל נוסף בניקרגואה בוולקאן מומובוטו). ככלל חברות ישראליות מעורבות בגואטמלה גם בביטחון, תשתיות והשקיה. 

לאחר אנטיגואה נסעתי לפנחצ`ל (פנה), לקחתי שאטל ב- 6$ (המחירים נודדים בין 6 ל- 8 דולר, כמו כן יש אוטובוס פולמן פעמיים ביום ב- 3.5$ וכמובן צ`יקנים). הירידה לכיוון אגם אטיטלן מרשימה מאוד, רצוי לשבת בצד ימין על מנת לראות את הנוף, ויש מפל באמצע הירידה לאגם הנמצא ממש סמוך לכביש, איזה יופי. בפנה ישנתי ב- Villa Lupita, הוסטל משפחתי מושקע ונעים (40Q) הממוקם טיפה במעלה העיר ליד הכנסיה. פנה מאוד מתויירת וניתן למצוא בה מגוון מסעדות וברים וכן יש בה שוק גדול לאורך הרחוב המרכזי, שכפי שהבנתי מבחינת הארטסניה ניתן למצוא שם כול מה שרואים בכפר צ`יצ`יקסטננגו (צ`יצ`י). כיוון שאני לא מחובבי השווקים ערכתי את כל קניותי בפנה כשאני מוותר על נסיעה לצ`יצ`י. בצ`יצ`י השוק הוא פעמיים בשבוע (בימי ראשון וחמישי) והייחוד ממה שהבנתי הוא באותנטיות ובגודל- פשוט הכפר הופך כולו לשוק אחד גדול. יש גם שוק בסולולה הסמוכה יותר לפנה. ליד פנה יש פארק נחמד עם מסלול היקפי קצר ההולך לכיוון מפל מים ואחר כך דרך היער. ישנה גם מרפסת תצפית שרואים ממנה קופי עכביש וקואטים (סוג של ראקון) שמאכילים אותם, נחמד. מפנה הפעמתי צעדי לסן פדרו המפורסם בלנצ`ה (20Q). לאגו אטיטלן הינו אגם מקסים מאוד שמסביבו שוכנים כפרים של אינדיחנס כשברקע מסביב מתנוססים הרי געש. בסן פדרו ישנתי במלון Casa Helena במחיר 40Q, הטיפה הומה. יתרונו הוא במזח הפרטי על האגם. יש בסמוך למלון בית (ללא סימון כלשהוא) ובו שני חדרים גדולים ושקטים הצופים לאגם, שווה לבדוק. 

בסן פדרו באיזור המזח הראשי יש מספר לא מבוטל של מסעדות/ברים (הייתי בתקופת המונדיאל). אהבתי לטייל אל תוך הכפר, אל מחוץ האיזור, התיירותי על מנת להתרשם מהחיים האמיתיים של המקומיים, ואכן סן פדרו נראית כמו כפר ערבי אך עובדת היות הכפר מרופט ורעוע אינה מרתיעה, להיפך, זה הופך את השהיה ליותר מעניינת. מסן פדרו פניתי לסן מרקוס המקסים, הרגוע והשלו יותר, שם לנתי ב- אקולאש המדהים (80Q) לחדר עם שתי מיטות ושירותים משותפים, ויש גם חדרים מדהימים עם שירותים פרטיים ב- (150Q), כשמוביל אותי לשם אנטוניו הילד החמוד/חוצפן שכמובן דרש (וקיבל) קומישן. ליד אקולאש ישנה מסעדה מצויינת לארוחות בוקר וצהריים הנקראת Moon Fish cafe עם אחלה בוריטוס פאלאפל(!) ומוסיקת רקע טובה. ישנה גם מסעדה איטלקית מעולה (il Forno) שהסניורה האיטלקיה מכינה פיצות מצויינות כשכול המרכיבים מיובאים מארץ המגף, כולל תנור הלבנים המיוחד מנאפולי, מומלץ. כמובן שהלכתי לסלעים המפורסמים שקופצים מהם למים (קפצתי רק מן הנמוכים יותר...) והמשכתי הלאה בהליכה לאורך האגם בינות לעצים עד שהגעתי לרמפה מבטון שם ילדים ותיירים כאחד השתוללו וקפצו למים. כמו בסן פדרו גם כאן נהגתי לעזוב את האיזור המתוייר ולתור את הכפר האותנטי, מומלץ. 

מסן מרקוס המשכתי דרך פנה לשלה (Xela קצאלטננגו) בצ`יקנים. כאמור הנסיעה בצ`יקן היא חוויה בפני עצמה. לפעמים יש לי הרגשה שנהגי הצ`יקנים הם בסך הכל נהגי ראלי-סהרה מתוסכלים (או שהיו רוצים להיות כאלו), מלכי הכביש, יותר מהירים מכולם, לא שמים על אף אחד אחר בכביש. אחרי נסיעה איתם אפשר לוותר על נסיעה לדיסני וורלד... וכמה מילים על עוזרי הנהג, ובכן בשביל להיות אחד שכזה צריך להיות: 1) אקרובט, בעל כוח פיזי ואמיץ – לצורך העלאת תיקים ומשאות על הגג תוך כדי נסיעה... 2) גמיש - לצורך הסתננות ומעבר בין הנוסעים לגביית הכסף מהנוסעים, שוב תוך כדי נסיעה ו- 3) בעל זכרון חזותי ויכולת חישובית מעולים על מנת לא לגבות כסף פעמיים מאותו נוסע... ברקע בוקעת מוסיקת דיסקו מרעישה משנות ה- 70-80 (בכלל במרכז אמריקה יש תקיעות ואובססיה לגבי סבנטיס ואייטיס בלהיטים שכן נס ליחם. בניקרגואה יש כבר שיפור שכן רוק ושירים רומנטים מהנייטיס מתווספים לרפרטואר כשבכול צ`יקן רעוע וממוצע יש מערכת DVD משוכללת...). הדרך לשלה יפה מאוד אבל אישית לא התלהבתי משלה עצמה, מה גם שירד כול הזמן גשם בהיותי שם. ישנתי בפנסיון Andina במחיר 50Q. בתור חובב הרי געש החלטתי לעשות מאמץ ולטפס על הר הגעש Santa Maria שממנו צופים על הכתף/שלוחה הפעילה שלו- Santiaguito ועל הסביבה כולה בנופים הנחשבים ראויים ביותר. 

דבר זה הסתבר לי כטעות נוראה משום שבכושר אני כבר לא והעליה מאוד קשה, כארבע שעות ועוד שלוש שעות לירידה, שבתי על עקבותי לאחר שעתיים... מה גם שההר היה מכוסה תמידית בעננים (העונה הגשומה במיטבה...) ואלו שהגיעו לפיסגה ראו נאדה! לכן מומלץ לעלות רק לבעלי כושר מתאים ורצוי בעונה היבשה, בעונה הגשומה זה פשוט הימור כי רבים הסיכויים לא לראות דבר מהפיסגה (אני ממליץ לקרוא טיפים לגואטמלה שכתב אהוד סוריאנו). את הטיול הזה עשיתי דרך סוכנות אדרנלינה המפורסמת, ניתן דרך אגב להגיע לבד להר. בהמשך היום הצטרפתי לסיור בכפרים האינדיאנים מסביב לשלה. ביקרנו בבית המשפחה שזכתה השנה לארח את האל מאשימון, הבובה עם הסיגר, שלי אישית נראתה כמו מייקל ג`קסון. אנשים מבקרים אותו (אנדיאנים עם סלולרי צמוד) ומביאים כול מני מתנות, יושבים מסביב לבובה מוקפת הנרות למשך זמן מה, כשבחדר הסמוך יש קיוסק קטן, מין ריטואל מוזר שכזה. לאחר מכן נסענו ל- Fuentes Georginas מקום יפיהפה של נביעת מים חמים מדופן ההר אל בריכה, כשהכול ירוק מסביב. צריך להצמד למקור הנביעה על מנת לחוות מים באמת חמים. ירד גשם והמקום היה אפוף מיסתורין, כשהדרך המובילה לאתר יפה מאוד. בשלה נהגתי לאכול במסעדה גואטמלית חביבה בשם Uts Hua (בכתובת 3a Calla/12a Av), ככלל אהבתי במשך הטיול לאכול גם במסעדות שהמקומיים עצמם נוהגים לאכול בהן משום שזו דרך טובה להוודע לאווירה במדינה בה אתה מבקר וכן, זה גם יותר זול... 

ברחתי מהגשם בשלה (כך לפחות חשבתי...) ונסעתי באוטובוסים נוחים דרך גואטמלה (סיטי) לקובאן בנסיעה שנמשכה 8-9 שעות. את קובאן מצאתי כנחמדה מאוד, אנשים ממש חביבים והיא בהחלט משמשת נקודת עצירה טובה להצטיידות ומנוחה, מה גם שיש מספר דברים לראות שם כמו מטע הקפה הפעיל וחוות הסחלבים. ישנתי ב-Posada de Don Pedro (במחיר 55Q), מקום חביב מאוד. שוב אכלתי במסעדה גואטמלית עם אווירה נחמדה מאוד ליד הכיכר (Cafeteria Santa Rita), בקובאן יש גם מסעדה קובנית מצויינת הנקראת Tropi-Cuba, שווה. משם נסעתי ללנקין כמובן כשאני מיד ממשיך ל- Las Marias (10+20 ; Q ולא, לא היתי באל רטירו...). היתרון היחסי של לס-מריאס (25Q לדורמס) הוא בהיותו קרוב לסמוק שמפיי, 10-15 דקות הליכה. למחרת טיילתי לסמוק שהגשם אינו מיטיב עם התצפית ומי הברכות לא היו בצבע טורקיז... אמרו כבר שהעליה והירידה לתצפית חלקות? אמרתי שוב. לאחר מכן ירדתי לבריכות וניגשתי לגשר הראשון היכן שהנהר זורם אל מתחת לאדמה. לדעתי מי שלא חוצה את הנהר לראות מחזה מרהיב זה כאילו לא היה בסמוק, רק כך מבינים על מה מדובר בכלל. בנקודה זו הגשם הרב שירד דווקא שירת לטובה שכן עוצמת המים הנופלים אל מתחת לאדמה היתה כבירה, בהחלט מקום מרשים ומדהים! אחרי הצהריים הצטרפתי לסיור במערות לס-מריאס הנמצאות בסמוך לסמוק. קודם עלינו לתצפית ואחר כך סיירנו במערות שבהם זורם נהר תת קרקעי עם מפלים, בקיצור הולכים/שוחים/קופצים במים לאור נרות, חווית נעורים מרעננת. לקינוח חזרנו בשיט אבובים ללס-מריאס שבסיומו השתוללנו בקפיצה לנהר מנדנדה. 

שבתי לקובן ולמחרת נסעתי בשאטל לפלורס שהמשיך לטיקאל ישירות (125Q סה"כ). כשעברתי בפלורס נתקלתי באנשים הכי לא נחמדים בגואטמלה, מן אנטי-קלימקס לקובן. בכול מקרה המשכתי כאמור ישירות לטיקאל וכיוון שלא היו מקומות בדורמס נאלצתי `להסתפק` בחדר פרטי ב- 33$ ב- Jaguar Inn . טיקאל מדהימה! צריך להבין שהאיזור כולו מריו דולסה לפלורס (ועוד איזורים רבים בגואטמלה ומרכז אמריקה בכלל) היה מכוסה כולו עד לפני 15-20 שנה ביערות גשם. למזלנו טיקאל היא שמורת טבע ונקווה שכריתת היערות תיעצר. ובכן הספקתי לעלות על פירמידת העולם האבוד (Mundo Perdido) לצפות בשקיעה. כמובן שבעונה הגשומה לא רואים כמעט את השמש מפאת העננים הרבים אך האווירה היא מיוחדת וניתן לראות חיות כמו קופי עכביש טוקאנים ותוכונים על גבי צמרות העצים מסביב. למחרת תרתי את האתר המרשים תוך כדי מפגש אקראי מדי פעם עם חיות הג`ונגל (ויתושים). מעניין לדמיין ולהבין את שראו החוקרים הראשונים שתרו את טיקאל וגילו בעצם תילים מכוסים בג`ונגל עבות, פירמידה III ממחישה זאת שכן היא עדיין מכוסה בצמחיה. הרהרתי לי וחשבתי שטיקאל הכבירה היתה ונעלמה אבל הג`ונגל והחיות היו שם תמיד... 

מטיקאל דרך סנטה אלנה לקחתי אוטובוס לריו דולסה (60Q) ולא, לא עצרתי בפינקה אישובל... שהיתי ב- casa Perico מקום מקסים על המים (45-55Q). בריו דולסה ירד במשך שלושה ימים גשם עז רק בשעות הלילה (איזה מזל...) כשמיפלס הנהר הרחב עולה במטר!!! זקני ריו דולסה אינם זוכרים עוד גשם שכזה... בכול אופן אחרי שנחתי וראיתי את ברזיל מפסידה ברבע הגמר לצרפת נסעתי לאל פראיסו, אותו מפל מים חמים ידוע בדרך לאל אסטור, אך שוד ושבר! שוב הגשם היה בעוכרי- המים בנחל זרמו בחוזקה ואסור היה להיכנס למים. העניין הוא וחשוב להסביר זאת שמפל המים החמים זורם ונשפך אל נחל אשר בעונה היבשה בשל הזרימה החלשה נראה כבריכה, אך כשיורד גשם נחל זה הופך לשוצף וגועש ואין סיכוי להיכנס למים להנות ממנו. לכן בעונה הגשומה במיוחד בשבוע גשום יש לשקול נסיעה לשם על מנת למנוע אכזבה (שעה אחת בדרך משובשת בצ`יקן). מריו דולסה שטתי לליבנגסטון בסיור נחמד בין מנגרובים ואיי ציפורים וטבילה במעיינות חמים שנובעים הישר לנהר. בליבנגסטון יצאתי לטייל ב- Site Altares (שבעת המזבחות, לא, אין שבע מפלים...), דווקא כאן העונה הגשומה משחקת לטובה שכן הנחל והמפלים שוצפים מים והמקום מקסים. בדרך לשם הולכים לאורך החוף המזוהם בבקבוקי פלסטיק, מחטים ומזרקים ועד שאר מיני, מזוויע! ישנתי בליבינגסטון ב-Hotel Minerva (במחיר 25-30Q ) פשוט מאוד, מיטות זוועתיות, אבל זול... וכן מסעדות מומלצות הןUbafu ו- Tilingo Lingo. 

בליבינגסטון סיימתי למעשה את טיולי בגואטמלה, סך הכל 21 יום, כשאני פונה לכיוון Omoa בהונדורס באופן הבא: לנצ`ה עד פוארטו באריוס (30 דקות כ-3 דולר, כול שעה כמעט. המעבורות יותר איטיות ויוצאות רק מוקדם בבוקר). בפוארטו באריוס לוקחים מיקרובוס לגבול ומשם אוטובוס לאומואה. אבל על כך בהרחבה בפרק הבא. לסיכום, גואטמלה יפה, מעניינת ומתויירת, שילוב מופלא של טבע ותרבות. המקומיים נחמדים מאוד בדרך כלל ואחוז הילידים גבוה מאוד, בשיעור שלא רואים בשאר מדינות מרכז אמריקה, דבר ייחודי הנחרט בזיכרון.
לינקים מומלצים:
www.visitguatemala.com/site/home/index_3.html
www.pbase.com/garoessler/chickbus  

לתחילת הכתבה

פרק ב`: הונדורס (בירה מועדפת - Salva Vida)

להונדורס ציפיתי כי ידעתי שאני רוצה לצלול באוטילה, אבל כיוון שלא רציתי להקדיש את רוב הזמן רק לאיים אלא גם לטייל לא אצתי ישר מגואטמלה לאוטילה אלא עצרתי קודם באומואה, טלה ולה סייבה. האנשים בהונדורס נראו לי פחות נחמדים בהשוואה לגואטמלה ויש בם איזו שהיא עצלות ואדישות, דבר המעיב על חדוות הטיול. בכול אופן הגעתי מגבול גואטמלה לאומואה אל Roli`s Place שזה אחלה הוסטל, מטופח ומושקע עם חדרים מצויינים. לכול שתי חדרים יש מקלחת משותפת אך כיוון שהמקום היה די ריק (העונה הרטובה הפעם פועלת לטובתי) בעצם היה לי חדר עם מקלחת פרטית (140 למפירה, אחלה דוש), ניתן להשאיל מההוסטל קיאק ואופניים. באומואה יש חוף יפה אך אין יותר מדי מה לעשות בכפר שמשמש בהחלט נקודת עצירה נוחה לאחר מעבר הגבול, למי שאינו רוצה להגיע ביום נסיעות אחד מטורף לאוטילה. 

למחרת נסעתי לטלה (Tela), בארבעה אוטובוסים... ישנו אוטובוס האוסף מהחוף וההוסטל לכביש הראשי ואז ניתן לקחת אוטובוס ל- Puerto Cortes (במחיר 13 למפירה), משם לוקחים מיניבוס ל-(San Pedro Sula SPS, במחיר 20 למפירה), מומלץ מאוד לא לעצור שם. מ- SPS לוקחים מיניבוס נוסף לטלה (55 למפירה). מלון מומלץ הוא Hotel Tela (במחיר 200 למפירה). שוב האדישות ההונדוריסאית לא היתה מובנת לי כאשר בשני מלונות אחרים המומלצים משום מה על ידי הספר התנהגו באופן מעורר תמיהה: באחד יש הקצבת מים (בהונדורס?!) ולא היו מוכנים לפתוח זרם אפילו לחמש דקות, וכך גם אני, ויום למחרת זוג ישראלי נוסף, לא הסכמנו להישאר (והם למעשה רק מפסידים כסף מרוב חסכון במים). במלון השני לא היה להם חדר ליחיד, אבל לא חשבו אפילו להציע חדר זוגי למרות שהיה להם, כפי שכן קרה לי רבות במהלך הטיול, בקיצור- לא מובן. בטלה מצאתי מסעדה טובה Luca del Norte וכן את Max Sandwich Shop הגנוב לארוחת בוקר (ושלפעמים פתוח גם בלילה). יצאתי לסיור ב- Punta Sal עם חברת Garifuna Tours שהיה טיפה מאכזב, משום שתנאי הים לא אפשרו שנירקול ושחיה כך שלמעשה חוץ מסיור קצרצר ביער ושייט מסביב לפונטה סאל (היפה בהחלט) שרצנו רוב היום בחוף, מחכים לארוחת הצהריים. בדרך חזרה לטלה הים רגש מהרוח וכולם נרטבו מהגלים עד לשד... בטלה בחזרה עוד הספקתי לראות את איטליה גוברת על צרפת בפנדלים בגמר המונדיאל ואת הנגיחה המופלאה של זידאן. 

אחרי טלה נסעתי ללה סייבה כשאני ממשיך מיד באוטובוס הנוסע ל- Yaruka לכיוון הפארק הלאומי פיקו בוניטו. ירדתי ב- Omega Tour כשהמטרה היא לעשות ראפטינג. המקום יפה מאוד באמצע היער, מושקע מאוד ומתוחזק היטב וניתן למצוא בו חדרים פשוטים וגם אקסלוסיבים, האוירה לא בהכרח מוצ`ילרית (יש גם את Jungle River Lodge שני ק"מ לפניו). במקום ניתן לעשות מגוון פעילויות החל מראפטינג, טיולי קיאקים וטיולים רגליים בפארק. יצא לי לשוט בנהר קאנגרחאל הסמוך, כשרק אני והמדריך נמצאים בסירה זוגית. היתרון בנהר זה הוא שמימיו אינם קרים ועל כן כיף גם לטבול בו. לאחר אימון בשחיה וקפיצה למים, שטנו עם הסירה לאורך הנהר היפה כשאנו חוצים אשדים דרגה II-IV ועוברים בדרך בולדרים ענקיים ונוף יפיפה. 

למחרת חתכתי לכיוון אוטילה במעבורת של תשע בבוקר. התמקמתי לי במועדון הצלילה (Under Water Vision) שהתאים לצרכי. חשוב לדעת שאין צורך להילחץ ולהחליף כסף לפני האיים כי חוץ מהעובדה שיש בנק באוטילה, מועדוני הצלילה מחליפים ומקבלים דולרים, כולל טרבלרס צ`קס, בשער גבוה יותר מהבנק. הצטרפתי לארבע צלילות נחמדות ששתיים היו ליד ספינות קטנות שקועות, ובצלילה האחרונה עברנו דרך כול מיני מערות. מה שכן, למי שצלל בסיני אין כאן כל חדש. ובכול זאת אווירת הסטלבט הנחמדה והצלילות מותירים טעם של עוד. למחרת אני מפספס את צלילת הבוקר (קמים מוקדם בשש וחצי, קשה לי עם זה...) והחלטתי לא לחכות וחזרתי ללה סייבה למשך הלילה כי למחרת צפויה היתה לי נסיעה לטגוסיגאלפה הבירה בדרך לניקרגואה. בלה סייבה יש סופר מעולה והעברתי את הערב ב- Zona Viva .

יצאתי למחרת לכיוון טגוס כשאני מחליף אוטובוס ב- SPS (אפשר לקחת אוטובוס ישיר שעובר דרך SPS אבל צריך להזמין יום לפני, לא לשכוח שזו נסיעה של שבע שעות ורצוי לא להגיע לטגוס מאוחר או להתקע ב- SPS). אחרי שהצלחתי למצוא מקום באוטובוס מסן פדרו סולה לטגוס, הגעתי לבירה מאוחר יחסית כשבירידה לעיר נשקף נוף לילי מרשים אך מטעה, שכן באור יום, כרבות מבירות מרכז אמריקה, גם טגוס נראית עלובה. התמקמתי ללילה בחדר מעופש מלא ג`וקים ( Hotel Black Moon... יש מעבר לפינה הוסטל שנראה נחמד יותר). שורד מליל לוחמה אנטי-ג`וקית, לקחתי טקסי קולקטיבו (9.5 למפירה) לתחנת האוטובוסים הנוסעים לגבול ניקרגואה בלאס מאנוס, התחנה נמצאת באיזור הנקרא קנדי בצידה השני של העיר ולא כמו שמצויין בספר. לאחר נסיעה של כשלוש שעות הגעתי למעבר הגבול בניקרגואה שם מקבל את פני גשם איך שאני חוצה את הגבול... בהונדורס יש עוד מקומות שווי ביקור כמו קופאן רואינס והעירה גרסיאס, איזור לה מוסקטיה המרוחק וקשה הגישה ועוד. סך הכל מבחינת פעילויות הישגתי פחות או יותר את שהצבתי בפני, אך אין לי סימפטיה יתר אל המידה לאנשים שם מהסיבות שציינתי קודם. לינק: www.letsgohonduras.com .

לתחילת הכתבה

פרק ג`: ניקרגואה (בירה מועדפת - Victoria)

עבורי ניקרגואה היא מרכז אמריקה והמדינה שאותה הכי אהבתי. למרות היותה העניה במדינות האיזור, דבר העלול להרתיע ומצריך סבלנות לתופעות כמו ילדים המבקשים נדבות או הפסקות חשמל ומים, מצאתי בניקרגואה את האנשים הנחמדים ביותר, הרגשתי בטוח (נחשבת למדינה הבטוחה יותר במרכז אמריקה, חוץ מאיזור הגבול עם הונדורס בצפון מזרח), ולמרות התשתית התיירותית הלא מפותחת כמו בגואטמלה וקוסטה ריקה, קל יחסית וזול להגיע ממקום למקום וניתן אף בקלות לתפוס טרמפים במקומות שאין להם תחבורה ציבורית. העובדה שניקרגואה פחות מתויירת מתבטאת בכך שרואים גם פחות ישראלים, וכאן יש בי תמיהה על כך שישראלים מדלגים משום מה על ניקרגואה בדרך מקוסטה ריקה לגואטמלה ולהיפך, חבל! 

ובכן, מגבול הונדורס לקחתי אוטובוס לאוקוטל ושם החלפתי אוטובוס לאסטלי, בעיקרון הנסיעה היא בצ`יקן אבל הצפיפות פחותה מגואטמלה אז זה בעצם לא צ`יקן... באוטובוס היתה מערכת שמע ו- DVD שלא היו מבישים אף אוטובוס תיירים דה-לוקס. ישב לידי בחור ממנגואה שידע טיפה אנגלית ושוחחנו (אני עם מעט הספרדית שלי) על ניקרגואה והחיים בכלל. יש לו חברה ב- SPS הונדורס, שהכיר באל סלבדור (שדרך אגב שמעתי על מדינה זו רק דברים טובים והצטערתי שפסחתי עליה) וגם הוא מחזיק בדעה שהאנשים בהונדורס אדישים ועצלנים. נפרדנו באסטלי ופניתי לחפש מלון כשברחוב אני פוגש זוג ישראלי שכבר פגשתי בטלה, הונדורס. אכלנו ארוחת ערב ביחד ולמחרת יצאנו השכם בבוקר לטיול בפארק מירפלור, לאחר נסיעה של כשעתיים באוטובוס בדרך לא סלולה ירדנו והלכנו עוד כקילומטר וחצי עד ל`כניסה` לפארק שם פגשה אותנו מדריכה מקומית חמודה רכובה על סוס. לאחר ארוחת בוקר שהכינו לנו באחד הבתים במקום, התלוותה אלינו המדריכה לסיור ביער הגשם (8$). יש בפארק גם שביל למפל וגם לגונה (שנמצאת בהמשך הכביש מהנקודה שבה יורדים מהאוטובוס). הייחוד בפארק טמון לטעמי בהדרכה, מדובר במדריך מקומי החי בסביבה ומשתלב בפרויקט הפארק כשפעמיים בשבוע הוא מתלווה למטיילים. באסטלי ובפארק היתה זו הפעם הראשונה שהתוודעתי לתושביה הנחמדים של ניקה. באסטלי ישנתי ב- Hospedaje Sacuanjoche (במחיר 80 קורדובה), כמו-כן מומלץ גם Hotel Nicarao הטיפה יותר יקר. מסעדות טובות הן Rincon Pinareno הקובנית ו- Vuela-Vuela. יום למחרת החלפתי כסף (בניקה גובים 5% עמלה על פדיון טרבלרס) והספקתי לטייל למפל הנמצא 5 ק"מ מקצה העיר. לקחתי מונית קולקטיבו עד לבית החולים ומשם המשכתי ברגל בדרך לכיוון המפל, לאחר ק"מ בלבד עצר לי טרמפ שקידם אותי מספר קילומטרים ואחר כך שוב עצר לי רכב שהביא אותי עד למקום, מבלי לדרוש תמורה, כך הבנתי שבמקומות כאלו קל יחסית לתפוס טרמפים במיוחד עם טנדרים. בכניסה לירידה למפל יש ילדים שדורשים 20 קורדובה לכניסה, שילמתי אבל לדעתי אין חובה. המפל עצמו נחמד, משום מה הזכיר לי מפלים בגולן בהבדל אחד שהמים היו נעימים לשחיה. 

שבתי לאסטלי, אספתי את המוצ`ילה ונסעתי למטאגלפה כשבדרך אני מפטפט עם ניקית חמודה. אכלתי ארוחת ערב במסעדה איטלקית (La vita e Bella), ולמחרת נסעתי לפארק Selva Negra הנמצא בדרך לחינוטגה. יורדים ליד הטנק הישן והולכים/לוקחים טרמפ שני ק"מ עד למסעדה, שם ניתן לקבל מפת שבילים. בשמורה קטנה זו של יער גשם יש מספר שבילי הליכה נוחים ומסומנים היטב עם שמות מפוצצים כמו אינדיאנה ג`ונס או שביל הרומנטיקה... ניתן לראות ציפורים וכן קופי שאגן. השביל הנקרא Joventut קשה יותר ולכן מומלץ לעשות אותו בירידה, ולהזהר מהחלקה בו. הפארק נמצא בגובה של 2000 מטר לערך ובשביל העליון אכן ניתן להרגיש קרירות שביחד עם הזיעה מההליכה הופכות למתכון נפלא להתקררות. וכך, אשר חששתי ממנו בא, וכשהגעתי לליאון יום למחרת הייתי על הפרצוף למשך 3-4 ימים כשלוקח לי כעשרה ימים להתאושש כליל מההתקררות הזו. לכן מומלץ לקחת לסלבה נגרה איזשהו בגד חם 
כשהולכים בשביל העליון (עד כאן הפינה של אמא פולניה). 

כיוון שהאוטובוס הישיר לליאון יוצא בשש בבוקר ושלוש בצהריים בלבד, התקדמתי לעיר בשני אוטובוסים: קודם לכיוון אסטלי, ירדתי בצומת Las Palmas, ואז תפסתי את האוטובוס היוצא מאסטלי לליאון. לצערי בגלל המחלה לא עשיתי רבות בליאון, במיוחד הצטערתי שלא נסעתי לוולקאן סרו נגרו אשר יורדים אותו בסקי אפר וולקני... מקומות וטיולים נוספים באיזור ליאון הם החוף בפונלויה שידוע בהיותו סוער, Volcan Telica והמעיינות החמים בסן חסינטו. כמו-כן ניתן לטייל לליאון העתיקה השוכנת ליד אגם מנגואה שמשם רואים את וולקאן מומבוטו וללגונה Asososca, ולוולקאן קוסיגואינה. ניתן לברר ב-Intur לגבי טיולים ואפשרויות הגעה למקומות הנ"ל, כמו-כן קצאל טרקרס מוציאים טיולים לחלק מהמקומות הנ"ל ומפזרים פליירים בין בתי המלון לגבי מועדם. לנתי ב- Casa Ivana (במחיר 100 קורדובה) הסמוכה לתיאטרון. ידוע לי שישראלים פונים בדרך כלל ל- Big Foot שזה דורמס. אני לא יכול להגיד על ליאון שהיא יפה כי היא נראית די מרוטה, אבל במבט שני, בהחלט ניתן להתרשם מהבניה הקולוניאלית והקתדרלות הרבות, מציורי הקיר ושוב, גם מהאנשים. 

פניתי מליאון לגרנאדה בנסיעה דרך מנגואה כשאני לא מתעקב בה ורק מחליף מיקרובוס. קצת התאכזבתי בתחילה כי ציפיתי למי יודע מה אבל הפנמתי כבר שכאשר כתוב בספר "העיר הכי יפה" צריך לזכור שאירופה זה לא. גרנאדה גם יותר מתויירת על כול המשתמע מכך. ישנתי במלון Cacibolca הנוח (11$), Cacibolca הוא שמו המקורי של אגם ניקרגואה. מגרנאדה יוצאים לסיורים באיזור: וולקאן מאסאיה, נוסעים במיקרובוס הנוסע לכיוון מנגואה (18 קורדובה) ויורדים בכניסה לפארק (כניסה 70 קורדובה). האתר נמצא 5 ק"מ מהכניסה וניתן להגעה ברגל, טרמפים או לשלם 50 קורדובה להסעה של הפארק. עצרתי קודם במרכז המבקרים שם יש מוזיאון נחמד ובו הסבר מפורט על הרי הגעש בניקה ובעולם בכלל. המשכתי בטרמפ עד להר הגעש נידרי שם ניתן לצפות בלוע המעשן, משם ממשיכים ללוע לא פעיל ולתצפית על אגם מאסאיה. למחרת נסעתי ללגונת Apoyo המקסימה. שוב לקחתי מיקרובוס עד לפניה ללגונה ומשם בטקסי (40 קורדובה) עד לשפת הלגונה שם פגשתי תיירות שוויצריות שפגשתי יום קודם במאסאיה. בנסיעה לאורך שפת האגם ראיתי שק שעליו היה כתוב בעברית "רשות הדואר הישראלית", לא ברור העניין. מי הלגונה טיפה מליחים וכן חמימים. אחרי סטלבט של חצי יום תפסנו טרמפ למאסאיה בדרך יפיפיה, כשמשם פניתי חזרה לגראנדה באוטובוס. ישנה גם שמורת הטבע וולקאן ממובאצ`ו והאיים הקטנים Las Isletas הסמוכים לגראנדה והמומלצים גם כן. 

לאחר גראנדה נסעתי דרך ריבאס לאי אומטפה המקסים אותו אהבתי הכי בניקה ובטיול כולו. האי שליו ורגוע, מנותק ובעל קצב חיים איטי. קודם עצרתי בצ`ארקו ורדה במלון Finca Venecia עם שקיעות מדהימות. משם יצאתי לטייל בלגונת צ`ארקו ורדה ולתצפית על האיזור. בלגונה ניתן לראות הרבה עופות מים, וכן בשביל לאורך הגדה ניתן לצפות בקופי השאגן, היורדים עד לענפים הנמוכים יותר עד למצב של זום אאוט (האשכים שלהם הם אפורים...). התמוגגתי שם למשך שעה קלה ממש לא יכולתי לזוז, הם היו כל כך קרובים! צפיתי בהם אוכלים ונדמה היה לי שהם מסתקרנים ממני לא פחות, איזה מתוקים, חובה ללכת לשם! לאחר מכן עברתי למלון Casa Istiam (שלמתי 8 דולר במקום 10, עוד אחד מיתרונות הטיול העונה הרטובה) המקום נמצא כק"מ לאחר חוף סנטו דומינגו, והוא שטוף בריזות המצננות ומקלות על השהיה. גם כאן השקיעות היו מדהימות. שכרתי אופניים ונסעתי לכיוון החלק של מדראס וטיילתי למפל סן ראמון, הליכה של 3 ק"מ כל כיוון, כשהגישה לשם היא בעליה המפתיעה בקושי שלה (בהחלט הטיול הזה מהווה מבחן למי ששואף לעלות על הר הגעש עצמו). בדרך ראיתי קופי קפוצ`ינו, ציפורים ופרפרים תכולים מרהיבים. הקילומטר האחרון הוא כבר בתוך הערוץ כשמדי פעם חוצים את מי הנחל. המפל לא היה מלא מים כשהגעתי אך היה בהחלט היה מרענן. חזרתי לאופניים כשבדרך אני עוצר למנוחה קלה ב-Hacienda Marida. המקום שימש בעבר כחווה של סומוסה וכיום מהווה הוסטל. האגם בצד זה מקסים, האוכל טעים ולמרות שלא נשארתי שם לשון נראה לי שווה ביותר. במקום יש חוברת הסברים בעברית וניתן לשוט לאי הקופים הסמוך בקיאק. 

מאומטפה פניתי חזרה ליבשת כשבשייט חזרה האגם (שלעיתים נראה פשוט כים) רגש, והמסע היה פשוט זוועתי. משום שאיני חובב שייט ויתרתי מראש על השייט לסן קרלוס (10 שעות!). מריבאס נסעתי לסן חואן דל סור (סחד"ס), הנקודה האחרונה בביקורי בניקרגואה. בסחד"ס ישנתי ב- Rebecca`s Inn (במחיר 10$) הנחמד. סחד"ס עצמה מזכירה למי שהיה, חופים בפסיפיק של קוסטה ריקה, עם תנופת בניה ורכישת נדל"ן על ידי זרים, בעיקר אמריקאים. השקיעות מקסימות (אין על השקיעות בפסיפי), אבל אם רוצים חופים יפים, מבודדים ושקטים באמת מומלץ לנסוע ל- Majagual שבקצהו הצפוני ניתן לראות תצורות סלע מעניינות שהים והרוח עיצבו ולחוף Maderas, שני חופים אלו שוכנים במפרצים סמוכים, כשכול הגולשים נוסעים ל-Playones שבו הגלים מעולים ולמעשה נמצא בחלק הדרומי של חוף מדראס. חופים אלו הזכירו לי שאני אוהב יותר את החופים בפסיפיק על פני החופים הקאריביים. מסחד"ס אפשר להגיע לשם או בתור עם סירה או בהסעה מ- Casa Oro (במחיר 100 קורדובה הלוך-חזור). מסן חואן פניתי לגבול קוסטה ריקה בפיאס בלאנקאס לצורך חצייתה דרך סן חוזה לפנמה, היעד האחרון שלי בטיול. 

לסיכום, השילוב של אנשים נחמדים והיסטוריה לא פשוטה במדינה שעדיין איו בה בום תיירותי כמו בקוסטה ריקה וגואטמלה אבל יש לה להציע לא פחות מבחינת טבע ונופים, הופכים לטעמי את ניקרגואה ליעד מועדף במרכז אמריקה. במעבר הגבול לקוסטה ריקה, בניגוד לכתוב בספר, לא נדרשתי להציג שום כרטיס המשך בצד הקוסטה-ריקאי שאף ניראה לי די חפיפניקי. המשכתי לסן-חוזה בנסיעה של 7 שעות עם חברת Transportes Deldu (מאסף), שווה על כן לנסות לעלות על האוטובוסים של Trans Nica כיוון שהם ישירים ורק טיפה יותר יקרים (3000 קולון לעומת 2800). קוסטה ריקה שבה טיילתי לפני שנתיים טיול מהנה, נראתה לי כעת לאחר הביקור הנוכחי בגואטמלה וניקרגואה, חסרת ייחוד ואנמית. החלטתי לנסוע להר הגעש אירזו אותו לא הספקתי לבקר בפעם הקודמת אך לצערי הרב באוטובוס בחזרה לסן חוזה ניגנבה לי המצלמה, ובכך הצטרפתי לסטטיסטיקה העגומה של גניבות בקוסטה ריקה...
לינקים מומלצים: 
www.vianica.com   
www.nicatour.net/index.htm

לתחילת הכתבה

פרק ד`: פנמה (בירה מועדפת- Balboa)

אל פנמה (ההטעמה בספרדית היא באות מ`) נכנסתי כשאני נמצא בסוף הטיול, גדוש ועייף. הגעתי מסן חוזה לדויד, פנמה כשגשם זלעפות מקבל את פני. בכלל פנמה היתה הגשומה ביותר בטיול והיו אף כמה ימים שהשמש לא נראתה כלל ירד גשם רוב היום, ונדמה היה אף באמצע היום שהשעה היא לפנות ערב. בדויד ישנתי ב- Pension Klark (במחיר 8$, שירותים משותפים) המצוין שנמצא קרוב מאוד לטרמינל האוטובוסים. למחרת נסעתי ישירות לפנמה סיטי כי חשבתי שאוכל למצוא מצלמה חדשה אך כיוון שחיפשתי מצלמת פילם רפלקס, לא מצאתי את שחיפשתי (אף על פי כן ניתן למצוא מצלמות דיגיטליות בויה אספניה ופלאזה סינקו דה מאיו). התפתתי ואף נסעתי לאיזור הסחר החופשי בקולון, ביזבוז זמן, אין מה לחפש שם. בכול אופן התחלתי את הטיול בפנמה בתעלה, בביקור במרכז המבקרים בסכרי מירפלורס. לוקחים כל אוטובוס הנוסע לכיוון גמבואה או אל-פראיסו מתחנה הנמצאת קרוב לפלאזה סינקו דה מאיו ויורדים באתר. כרטיס מלא הכולל מוזיאון וסרט עולה 8$ (יש הנחה לסטודנטים). כמו ילד קטן צפיתי בנלהבות באוניות העוברות בסכרים וכמובן התחיל לרדת גשם. 

בעיר ישנתי במלון Residencial Turistico Texas Calla בין אבנידה פרו לקובה, סמוך למלון ליסבון, (במחיר 15$ לחדר זוגי עם מזגן, מים חמים ו- TV). כשירדתי בטרמינל באוטובוס מדויד, דיילת קרקע הציעה לי מלון (אחר) וכשאמרתי שזה יקר הציעה לי את המלון הנ"ל וגם שירות הסעה למלון בחינם. הסניורה במלון ידידותית ועוזרת מאוד. למשל הזמנתי דרכם הסעה לשדה התעופה בחמש לפנות בוקר ב- 15$ בלבד. נסיעה במונית בעיר, למשל לטרמינל האוטובוסים אולברוק עולה 1.25$. נסיעות בין איזור לאיזור יכולות להגיע ל-2$. בדרך כלל רצוי להכין את הכסף ולשלם בסוף, ולא לשאול כמה זה עולה. ליד הטרמינל יש קניון ענק ויש גם חנות של Fox (הייתי בשוק), כך שמי שנוחת קודם בפנמה ושכח לקנות דגמ"ח... טרבלרס ניתן להחליף ב-Banistmo באל קאנגרחו. בצמוד למלון טקסס יש בר-מסעדה מצויין של מקומיים עם אוכל טוב ומוזיקה מקומית (La Roda). כמו-כן אהבתי את מסעדת La Cascada, אחלה סטייקים (Calla 25 y Av Balboa), לא לפספס את בריכת הדגים ואי אפשר לפספס את התפריט באורך מגילת רות. בפנמה סיטי שוה לנסוע לבלות באל קאנגרחו, יש קאזינו ענק – Fiesta (מיני כמה, ולא שאני מהמר...) שיש בו גם בר ומסעדה, הופעות חיות ורחבת ריקודים (קרוב למלון פנמה -Via Espania y Venato). עוד נשוב לפנמה סיטי. 

התחלתי לתור את פנמה כשנשארים לי פחות משבועיים עד לחזרה והחלטתי להתקדם בהדרגה לכיוון דויד כשאני עוצר קודם בסנטה פה אליה מגיעים מסנטיאגו. סנטה פה זה כפר קטן ולא מתוייר בגובה אלף מטר, שכיף להעצר ולהרגע בו. לנתי ב- Hostal La Qhia המדהים! זהו מלון משפחתי חדש יחסית שפתחו זוג ארגנטינאי-בלגית (דורמס 8$, חדר 15$, שירותים משותפים), ולמרות שחיים עם המשפחה והילד ושומעים הכול, זה מקום כייפי להישאר בו, הגעתי ליומיים ונשארתי שלושה... יש חצר גדולה, ראנצ`ו ומרפסת עם ערסלים, מים חמים, וארוחות ערב ובוקר טובות (ופיצות) שבעלת המקום מכינה. התמזל מזלי והייתי בזמן שהיה בכפר יריד הסחלבים השנתי (אמצע-סוף אוגוסט). לא שהיה מדהים כול כך אבל זו היתה הזדמנות טובה לקבל הסברים ולהכיר את הפנמים הכפריים הנחמדים. יצאתי לטייל באיזור ההררי, בנהר למרגלות הכפר יש בריכה טבעית יפה ונעימה - Tinajon שניתן לשחות בה. עשיתי גם אחלה שייט אבובים על הנהר עם וויליאם המדריך הצעיר, שאמו המודאגת חיכתה לנו משום שירד גשם כמה שעות קודם לכן והנהר גבה והזרם התחזק (מה שרק הפך את השייט למוצלח יותר), מומלץ. 

המשכתי לבוקטה דרך דויד. בוקטה היפה מתויירת יותר וחיים בה גם זרים, בעיקר אמריקאים שקנו ובנו שם ובאיזור בתים, מה שבהחלט מביא להירהורים לגבי גיל הפרישה... טיילתי לי באיזור לאורך הכביש, נהנה לברוח מהחום המעיק והמיוזע של הפסיפיק. ישנתי ב- Hostal Boquete (במחיר 10$ במקום 12...) הנמצא ממש בסמוך לנהר. Central Park הוא בית קפה נחמד המשקיף על הכיכר, ומיותר לציין שהקפה בבוקטה מצויין. משם נסעתי לסרו פונטה דרך דויד וישנתי במלון La Primavera המרופט, לא מומלץ. סרו פונטה קרירה יותר מבוקטה וכן האוירה שם יותר אותנתית, חיים בה רק מקומיים שפרנסתם העיקרית היא מחקלאות. יש בסרו פונטה מספר מסעדות מקומיות, סופר ומאפיה. טיילתי טיול קל של חצי יום בפארק לה אמיסטד שאליו הגעתי במונית (4$). בפארק הנחמד בגובה של עד 2500 מטר יש שביל המוביל לתצפיות (כמובן שראיתי רק עננים) ובהמשך ירידה יפה למפל וכן שביל מעגלי קל ויפה, El Retorno , ורואים בו הרבה ציפורי שיר. מטעמי זמן ולוגיסטיקה ויתרתי על שביל הקצאלים המפורסם בפארק וולקאן בארו המוביל בין סרו פונטה לבוקטה. על מנת לטייל בשביל זה כדאי להשאיר את המוצ`ילה בדויד, להגיע לסרו פונטה (מעל שעתיים נסיעה) לקחת מונית לכניסה לשביל (12$) וללכת רק חלק ממנו ולחזור לסרו פונטה או להשלים את כולו עד לבוקטה, ולחזור משם לדויד או מקסימום להשאר לישון בבוקטה, הבנתי שאכן מדובר בשביל מאוד יפה. חזרתי לדויד אחרי לה אמיסטד לפנסיון קלארק המוכר לי מקודם. 

את טיולי בפנמה קינחתי בבוקאס דל טורוס. נסעתי מדויד עד לצ`אנגינולה ומשם בלאנצ`ה דרך התעלות עד לאי קולון. ישנתי במלון מקסים, Hansi (החתול השחור) שבבעלות Heike (ממלון Heike המומלץ בספר והנמצא כעת בבעלות אחרת). המקום חדש, עם חדרים פרטיים מקסימים עם מים חמים ומיטות סופר נוחות ומטבח לשימוש האורחים, נמצא מול האיגואנה בר, מומלץ. ממול ליד האיגואנה יש בית קפה Lili`s לארוחות בוקר וצהריים. ככלל המחירים בבוקאס טיפה יקרים יותר. למרות גשם זלעפות שירד בערבים הראשונים הימים הבאים היו יפים והשמש יצאה. יצאתי גם אני לסיור המסורתי במפרץ הדולפינים, שנירקולים ולחוף הצפרדעים האדומות המקסים הנמצא על האי בסטימנטוס. יום לאחר מכן נסעתי במיניבוס לבוקה דל דראגו, בצד השני של האי. החוף מבודד ויפה ואם ממשיכים ללכת כקילומטר הלאה מגיעים לחוף כוכבי הים בו ניתן לראות כוכבי ים כתומים נחים במים הרדודים והצלולים. 

קצת השראה לטיולים שלך

מבוקאס טסתי למחרת לפנמה סיטי כשאני מספיק עוד באותו יום לבקר בפארק מטרופוליטנו הסמוך לעיר וברובע הקולוניאלי קאסקו וייחו. למחרת פינשתי בטיול נחמד בפארק סוברניה. לקחתי אוטובוס לגמבואה עד למקום שנקרא Canopy Tour (טיפה אחרי הגן הבוטאני סומיט) משם יש שביל הנקרא Las Plantas Sendero באורך 6.5 ק"מ. עשיתי רק חצי ממנו הלוך חזור והמשכתי לאורך הכביש הלאה עד לשביל Sendero Charco, שביל היקפי קצר המוביל למפל ובריכה יפה. לאורך הכביש הבחנתי בקופי שאגן, בפעם האחרונה בטיול זה. אוסיף עוד מידע לגבי צלילות: בסנטה קטלינה (הגעה מסנטיאגו דרך סונה) יוצאים לצלילות באי Coiba שהבנתי שהן בין הנחשבות ביותר בפסיפיק במרכז אמריקה בהן ניתן לראות מגוון בעלי חיים ימיים ובדרך אף ניתן לצפות בלוויתנים, עלות בסביבות 120$. למרות היותי שבע מטיול של יותר מחודשיים, אהבתי לטייל בפנמה ולגלות נופים הררים יפים וכן אנשים נחמדים גם כן.
לינקים מומלצים:
www.visitpanama.com/eng/index.php
www.pancanal.com/eng/index.html    

גוטאמאלה לתרמילאים - כל מה שצריך לדעת באתר "עפתי" >>
ניקרגואה לתרמילאים - כל מה שצריך לדעת באתר "עפתי" >>

לתחילת הכתבה

הדפס|
קרא מאוחר יותר
| שמור לעצמי| שלח |סרוק לנייד

תגובות

רוצה להגיב לזה? יש להתחבר לאתר:

 

התייחסות ל BALBOA

השב  · 

אחלה כתבה!

השב  · 

תקופה רטובה/יבשה?

השב  · 

תגובות פייסבוק

הזמנת חופשה לבוקס דל טורו

הזמנת מלון השוואה בין מאות אתרים ברחבי העולם הזמנת טיסה כל האתרים המובילים במקום אחד ביטוח נסיעות דרך למטייל יוצאים לחו"ל בראש שקט
סגור
0

בחרת להירשם לעידכונים על:

    כדי שנשלח לך את התכנים הנכונים בזמן המתאים לנסיעה שלך, כדאי לציין:
    או תאריך אחר בו נפסיק לשלוח עידכונים.

    כדי להשלים את התהליך אנא:

    או התחבר\הירשם לאתר
    ×