התנדבות בקאו לאק

יום לאחר חג הכריסמס, 26/12/2004, נחרד העולם כולו לנוכח תמונות הזוועה שהגיעו מדרום מזרח אסיה. עשרות אלפי אנשים מצאו את מותם באחד מאסונות הטבע הגדולים ביותר שידעה האנושות. גל הצונמי שטף את החופים והותיר אחריו הרס עצום... התמונות הקשות ככבו בראש מהדורות החדשות מספר שבועות. בחודשים שלאחר מכן נשלחו כוחות סיוע ותרומות מכל העולם לאזורים הפגועים. אך כיום - למעלה משנה לאחר האסון - נדמה כי העולם שכח .

חשוב לזכור ולהזכיר - קורבנות הצונמי אינם רק עשרות אלפי הנספים. קורבנות הצונמי הם גם מאות אלפי גברים, נשים, זקנים וטף - שממשיכים לחיות את הזוועה, שאיבדו את קרוביהם ואף את בתיהם, רכושם ופרנסתם.

 גם אני כמעט ושכחתי. אלא שביוני 2005, כשהגעתי בטיסה מניו זילנד לבנגקוק, רק כדי "לתפוס קצת צבע" לפני שחוזרים לארץ, מצאתי את עצמי גולשת באינטרנט בחיפוש אחר אתרי התנדבות בתאילנד. יומיים לאחר מכן כבר הייתי (תיירת יחידה...) על האוטובוס לקאו לאק (Khao Lak).

 קאו לאק הינה עיירת נופש קטנה בדרום מערב תאילנד, במחוזפאנג גהא (Phang-Gha). לפני אסון הצונמי היו מגיעים אליה בעיקר גרמנים ושבדים שחפשו מקום שקט לנופש, ונקודת מוצא נוחה לאתרי הצלילה באיי סימיליאן הסמוכים. כיום יושב בקאו לאק מרכז מתנדבים מיוחד במינו המסייע לכל תושבי האיזור. מחוז פאנג גהא הוא האזור שנפגע באופן הקשה ביותר בתאילנד - 12,000 איש נספו שם ורבים אחרים אבדו את בתיהם ורכושם. רבים מתושבי האזור עסקו בדיג, אך בעקבות האסון אבדו את סירותיהם. אחרים התפרנסו מתיירות, אך זרם התיירים התמעט מאוד לאחר האסון.

לתחילת הכתבה

שיקום פגעי הצונאמי

מרכז המתנדבים פועל במספר מישורים:

  1. דיור - בניית בתים לאנשים שעדיין חיים במבנים זמניים. התנאים במבנים אלו קשים מאוד - צפיפות והגיינה הן הבעיות המרכזיות. בחלק מהמבנים אין מים זורמים.
  2. בניית סירות - לדייגים שאבדו את סירותיהם ומעוניינים לשוב ולצאת אל הים.
  3. בנית רהיטים - הוקם מפעל קטן לבנית רהיטים חדשים במקום אלו שאבדו. במפעל עובדים כפריים מקומיים לצד תיירים-מתנדבים, ולמעשה הוא מהווה גם מקור פרנסה למספר מקומיים.
  4. מציאת מקורות פרנסה חדשים - הכשרות מקצועיות בעיקר בתחום מלאכת היד. במקום פועלת חנות המוכרת מוצרי אמנות המיוצרים ע"י הנשים המקומיות.
  5. חינוך - לימוד אנגלית בבתי הספר (בעיקר על מנת להקל על השתלבות עתידית של התלמידים בעסקי התיירות), מציאת מקורות מימון לילדים יתומים, שיפוץ בתי ספר ומגרשי משחקים.
  6. גיוס תרומות.
  7. העלאת המודעות העולמית לנושא.
  8. מאמץ פרסומי-הסברתי להחזרת התיירים לאזור.

חודשיים וחצי שהיתי בקאו לאק - במהלכם צבעתי קירות ומתקני שעשועים ודפקתי הרבה מסמרים. אבל מעבר לתרומה המעשית, חשוב לי להדגיש את התרומה המוראלית: תושבי האזור זקוקים לנו, התיירים, ולא רק כמתנדבים. מבחינתם, תיירות היא מקור הכנסה והוכחה שהמצב חוזר ל"נורמל", שהעולם לא שכח אותם. קשה לתאר במילים את היחס המדהים לו זכינו כתיירים וכמתנדבים - הכנסת האורחים, ההזמנות לארוחות משותפות והסיוע בכל בעיה שנתקלנו בה. באזור חופים מדהימים, יערות ומפלים קסומים, כך שתקופת ההתנדבות הופכת גם לחווית טבע מדהימה (בעיקר בסופי שבוע...). למרכז המתנדבים מגיעים אנשים מכל העולם והאווירה ממש מיוחדת ובין-לאומית.

גם אתם יכולים!
נוסעים לנקות את הראש בתאילנד? לעשות חיים בקו-פאנגן? סעו לבקר גם באזור פאנג גהא. אפילו מספר ימים של חופשה באזור, ללא השתלבות בפעילות של מרכז המתנדבים, מהווים תרומה משמעותית לאוכלוסיה המקומית. צאו לצלילות באיי הסימיליאן, בקרו בחנות האמנות המקומית ובשווקים, טיילו ביערות, רחצו בחופים, בבריכות ובמפלים, הצטרפו לטיולם מאורגנים או שכרו אופנוע וצאו לחקור את האזור בעצמכם.

 ואם נשארתם עם "טעם של עוד", כשעה וחצי דרומה נמצאת קראבי (KRABI), על חופיה המדהימים ואתרי טיפוס הצוקים המצויינים של Railey Beach. זהו גם המקום להתעדכן בסצינת הרגאיי המקומית ולחגוג אל תוך הלילה.

 לפרטים נוספים :
www.tsunamivolunteer.net

לתחילת הכתבה

יעדי הכתבה