קצת עליי:

הרומן הארוך שלי עם המזרח ידע עליות ומורדות. כמו כל סיפור אהבה הוא שזור ברגעי רוך וברגעים קשים. ההתחלה היתה לפני כ-20 שנה, והתחיל עם יפן ועם הודו. תאילנד נראתה לי אז כיעד קל מדי ופחות מעניין, והיא שימשה לי בעיקר כמקום מעבר בין הארצות השונות בסביבה. משך שנים הגעתי בעיקר לשכנותיה, כשלתאילנד שמרתי רק את הימים, בהם רציתי לנפוש באיים ולא להתאמץ יותר מדי. כנראה שעם הגיל אני פחות מחפשת קשיים, כי הטיול האחרון להודו, שנעשה עם הילדים, היה לנו קשה מדי (ככה זה כשלא הולכים על ה"מסלול הרגיל" בהודו, בייחוד עם ילדים) ופשוט "ברחנו" לתאילנד. אחרי מה שעברנו בכמה חודשים האחרונים בהודו, כל דבר בתאילנד נראה לנו נפלא, חדשני ונקי. מה הפלא שהתאהבתי? גיליתי את תאילנד מחדש בגיל מאוחר יחסית, והפעם החלטנו למסד את הקשר. ארזנו את מיטלטלינו (המעטים, בעיקר צעצועי ילדים) ועברנו לגור בקופנגן.

אחרי שלוש שנים באי הקסום הזה האהבה פורחת, הילדים הולכים לבי"ס מעורב קטן, ואנחנו מפעילים אתר אינטרנט לנופשים ישראלים שרוצים לבלות בקופנגן. זהו האתר היחידי הקיים בעברית רק על קופנגן, והיתרון שלו שאני גרה באי, ויודעת בדיוק מה קורה במלונות, אם יש שיפוץ, או אם הים בחודש כלשהו נסוג ועדיף לבחור בחוף אחר. זה שירות שאתר הזמנות גדול לא יכול לתת. וכמובן - מחירים מצויינים שניתנו לי אחרי היכרות אישית עם בעלי מלונות, מועדוני צלילה, מפעילי טיולים ועוד.

אשמח לפגוש אתכם שם!

מיכל (מיק).

יעדי הכתבה