רקע כללי
אולי יותר מכל ידועה לאוס כ"מדינה המופצצת ביותר בעולם", אך מי שיטייל כאן יופתע למצוא מדינה יפהפיה, שלווה ורוגעת, בה הזמן עצר מלכת. כאן תמצאו כפרים קטנים ומבודדים של בתי קש ועץ, כמו תלויים על קצה צוקים מול נוף עוצר נשימה; שבטים בתלבושתם הססגונית המסורתית צועדים בצד דרכי העפר המאובקות קילומטרים עד לישוביהם המרוחקים; נזירים בגלימותיהם הכתומות האוספים עת שחר אורז מקערות תושבי העיר; צבעי הזהב המרהיבים ונעימת התפילות המתנגנות במקדשי לואנג פראבנג, הבירה לשעבר; דוכני פירות מוזרים, אטריות בכל אורך ורוחב, באגטים צרפתיים טריים ונשים מחייכות בשווקים הצבעונים; משפחות שלמות וקניותיהן היומיות על אופנוע אחד, הילדים הרצים אחרי האוטובוס ומנופפים לתייר המערבי לשלום בקריאות "סאבאדי!!!" - הלא הוא "שלום" בלאית. כאילו נשכחה מדינה שלמה בזמן, ועתה, כיפהפיה נרדמת, מתעוררת אט-אט אל המאה העשרים ואחת.
לאוס, הנמצאת בדרום מזרח אסיה, משתרעת על שטח של 237,000 קמ"ר ללא מוצא לים, בין מיאנמר(בורמה) וסין בצפון, ויאטנם במזרח, תאילנד במערב, ו קמבודיה בדרום. מאפייניה הגיאוגרפים העיקריים הם ההרים ועמקי הנהרות.
בשנים האחרונות מתחילה לאוס להתאושש משנות המלחמה הארוכות ולגבש זהות לאומית משלה, לאחר שבמשך ההיסטוריה היתה קורבן לכיבושים זרים והתקפות של המדינות השכנות. ראשיתה של ההיסטוריה הלאית בפלישת צבאות הח`מר מקמבודיה בראשות המצביא Fa Ngum, אשר איחד את הנסיכויות העצמאיות הפיאודליות שהיו בלאוס, לממלכה בשם Lan Xang - ארץ מיליון הפילים - וקבע את בירתה בעיר לואנג פראבנג ב-1353. ב-1694 מאבקי ירושה על הכתר גרמו לפיצול הממלכה לשלוש נסיכויות: לואנג פראבנג, ויאנטיין וצ`אמפאסאק. במקביל גדלה השפעתן והתערבותן של המדינות השכנות בענייני המדינה, עד כי לאוס הפכה למעין "מדינה-בת" של סיאם, תאילנד של ימינו. מרד הלאים נגד סיאם נכשל והוביל לחורבן ויאנטיין ב-1827 ולנפילתה של לאוס לידי ממלכת סיאם.
בסוף המאה ה-19 הקימה ממשלת צרפת את מדינת הודו-סין. התאילנדים, אשר חששו משליטה צרפתית, החליטו למסור את לאוס לצרפתים ב-1893 , כדי לשמור על עצמאותם וכדי שתשמש איזור-חיץ ביניהם לבין הקולוניה החדשה. הצרפתים הם שהעניקו למדינה את שמה, שפרושו "אנשי לאו".
במלחה"ע השנייה השתלטה יפן על הודו-סין ולאוס. לאחר הסתלקותם של הכובשים היפנים מן המערכה, התנגדו הלאומנים הלאים לשובם של הצרפתים והקימו את מחתרת Lao Issara, שהולידה מאוחר יותר את המחתרת הקומוניסטית Pathet Lao. ב-1954 הסתיימה מלחמת הודו-סין, וועידת ז`נבה אישרה את עצמאותה של לאוס, אם כי לא קבעה מי יעמוד בראשה. כך החלו מאבקי כוחות בין המלוכנים בשלטון שזכו לתמיכת ארה"ב ותאילנד לבין הפאתט-לאו ששלטה בחלק מצפון מזרח לאוס.
במלחמת ויאטנם נגררה לאוס למרכז הקרבות לאחר שחיילי צבא צפון ויאטנם חדרו אליה בנתיב הו צ`י מין שבמזרח. הכוחות האמריקאים הפציצו את הכוחות הויאטנמים במדינה בחשאי, בניגוד להסכם ז`נבה מ- 1962 הקובע כי אסור לצוותים זרים לפעול בשטח לאוס. אותן הפצצות הם אלו שהעניקו למדינה את התואר המפוקפק "המדינה המופצצת בהיסטוריה". מ-1964 עד הפסקת האש ב-1973 הטילה ארה"ב יותר פצצות על לאוס משהוטלו על כל אירופה על ידי כל הצדדים במלחמת העולם השניה! ההפצצות והתערבות האינטרסים החיצונית בלאוס החריפו את הקרע בין המלוכנים בשלטון, שגובו ע"י ארה"ב, לבין הפאתט-לאו שסייעו בידי הויאטנמים. עם נסיגת ארה"ב ונפילת סייגון ופנום-פן, התחזק כוחם של הפאתט-לאו וחלק גדול מממשלת המלוכנים ברח לצרפת. הפאתט לאו השתלטו על השלטון ללא התנגדות, והקימו את Lao PDR של ימינו - הרפובליקה הדמוקרטית של אנשי לאוס.
בעקבות השקט היחסי השורר במדינה מאז עלייתה של הפאתט לאו, מתפנה לאוס לעסוק בבעיותיה הכלכליות. בשנים האחרונות נתקנאו הלאים בשכנתם תאילנד אשר התפתתה מאוד כתוצאה מפתיחתה למערב, והחליטו לפתח את התשתית התירותית במדינה ולהסיר חלק מההגבלות על כניסת ותנועת התיירים במדינה. בשנת 1999 פתחה הרשות הלאומית לתיירות בלאוס במבצע יחסי ציבור עולמי - "Visit Laos", שאמור, על פי הציפיות, להפוך את לאוס ל"תאילנד החדשה". עד בוא השינוי הגדול מבססת לאוס את מעמדה בקרב המטיילים המעוניינים לראות את חיי המזרח האותנטים של הודו-סין, שטרם נעלמו תחת השפעת המערב.
הטיול בלאוס אינו קל - מעטים הם דוברי האנגלית, הדרכים קשות ורצופות מהמורות ובקעים, לחלק מהערים מגיעה אספקת חשמל רק שלוש שעות ביום או כלל לא, וחוקי הויזה והמעבר משתנים אחת לחצי שנה - אולם אם תצטיידו ברצון ובסבלנות לטייל כאן, בעולמה הלא-נגוע של לאוס, תזכו לחוויה בלתי נשכחת.
הנהר העיקרי הוא המקונג, הזורם מהרמה הטיבטית לאורך סין ודרום-מזרח אסיה עד לדלתא בויאטנם, ויוצר עם 15 פלגיו כ-2,400 ק"מ של נתיבי מים. בדרום המדינה מתרחב אפיק המקונג, ומגיע לכ-14 ק"מ רוחב בעונת המונסונים.
הצפון מורכב ברובו משרשרת הרים תלולים וחדי-שיפוע, המגיעה לשיאה בפרובינצית Xieng Khuang. במרכז משתרעת שרשרת הרי ה-Annamite ממזרח לעמק המקונג, ובה שתי רמות - רמת Khammauanne הקרסטית אשר במרכז הרכס ורמת Bolaven העצומה בדרום המדינה, המשמשת אזור חקלאי חשוב.
למעלה ממחצית שטחה של לאוס מכוסה יערות, רובם יערות מונסון. יערות אלו בנויות משכבות צמחיה, כאשר הגבוהה בהם מורכבת מעצים גבוהים עד 30 מטר, הבינונית עשויה עצים בינוניים כגון טיק וסיסם שחור, והנמוכה מורכבת משיחים, דשא ובמבו. בנוסף, נפוצים בלאוס עצי דקל, עצי פירות טרופים למיניהם וסחלבים.
עולם החי בלאוס עשיר ומגוון, על אף כריתת היערות המסיבית והצייד. במדינה קיימים כ-500 מיני ציפורים, ארנבות, נמיות, קופים, נמרים, דובים, קרנפים, דולפינים, נחשים ולטאות וכן כ-500 פילי בר.
עם זאת, ייחודה של לאוס הוא באנשיה הנפלאים ומסבירי הפנים. בלאוס חיות למעלה מ-60 קבוצות אתניות שונות ושבטים רבים השומרים על אורח חייהם המסורתי ותלבושותיהם המיוחדות. האוכלוסיה מתחלקת לשלוש קבוצות עיקריות: ה-Lao Loum שמוצאם בעמקי המקונג ויובליו או בתאילנד המהווים את הקבוצה הגדולה ביותר - כ-60% מתושבי לאוס. הלאו-לום הינם בודהיסטים דוברי לאית, אם כי חלק קטן מהלאו-תאי השייכים לקבוצה זו הינם נוצרים-אנימיסטים. ה-Lao Theung, הם שבטי ההרים הנמוכים, החיים בדרך כלל בגבהים עד 900 מטר. הם נוודים למחצה ממוצא ח`מרי. בין 45 השבטים השייכים לקבוצה זו, הידועים הם: האקה, טין, קאמו ואלאק. הקבוצה השלישית היא ה-Lao Sung, אנשי הרי הצפון הגבוהים. לקבוצה זו שייך השבט הידוע ביותר, בני ה-Hmong, שבמלחמת ויאטנם אומנו על ידי ה-CIA, וכן שבט ה-Mien האנימיסטים (אמונה כי קיימת נשמה בכל עצם). כמו כן חיים בלאוס לאומים נוספים, כמו ויאטנמים, בורמזים, סינים וקמבודים.
החוט המקשר בין כל הקבוצות השונות הוא השפה הלאית, המזכירה מאד את קרובתה התאילנדית. מעטים מהלאים דוברים אנגלית, אם כי חלק מהאוכלוסיה המבוגרת דובר צרפתית. למרות בעיית השפה יוצאים הלאים מגדרם לעזור לתייר המבקר במקום. הם חייכנים ואדיבים, עדיין מתפעלים מה"פאלאנים" - אותם תיירים מוזרים מהמערב.
יעדים במדינה
בירתה של לאוס היא ויאנטיין, שוכנת כ-25 קילומטרים ממעבר הגבול התאי Friendship Bridge ליד נונג קאי, על שפת נהר המקונג. למרות ש- 10% מכלל אוכלוסיית לאוס חיים כאן, ויאנטיין הינה עיר שקטה יחסית לבירות אחרות באסיה, ונראית יותר ככפר שגדל מעבר למידותיו. העיר מציעה מבחר מסעדות טובות וארכיטקטורה צרפתית לצד מקדשים בודהיסטים עתיקים, ביניהם הסטופה המלכותית המוזהבת That Luang ו-Wat Sisaket, העתיק במקדשי העיר. בעיר גם מבנים רבים מתקופת הקולוניליזם הצרפתי, כמו Patuxai, העתק של שער הניצחון הפריזאי. השוק המרכזי הוא ה-Morning Market המרכזי ובו תנועה ערה של סוחרים וקונים, וכן חלפני כספים.
העיירה ואנג ויאנג, השוכנת 160 ק"מ מצפון לויאנטיין על כביש 13, מהווה מקום נפלא לעצירה ומנוחה בדרך ללואנג פראבנג. היא שוכנת בסביבה כפרית ירוקה ויפה לצד נהר הנאם-סונג, שמעברו השני מזדקרים הרי קרסט מרהיבים ובהם מערות נטיפים רבות.
דרך יפהפיה בת 230 ק"מ מובילה בין הרים וכפרים אל לואנג פראבנג , בירתה של ממלכת לאן-קסאנג הקדומה. העיר המיוחדת השוקקת חיים, שנבחרה על ידי האו"ם כאתר שימור, מכילה עשרות מקדשים מרהיבים. Wat Xieng Thong, שנבנה ב-1560, הוא המרשים ביניהם בתבליטיו המוזהבים. מעל לעיר מתנשא Mount Phousi, ומראשו משקיף Wat That Chom Sii אל שקיעת השמש מעל העיר ונהר המקונג. בנוסף, מציעה העיר מסעדות מצוינות ושווקים צבעוניים רבים, בהם מוכרים הכל, מרקמות מסורתיות ועד חולדות וצפרדעים. לא רחוק מהעיר נמצאים מפלי Khuang Sii הנשפכים לסדרת בריכות מי טורקיז, ומערות Pak Ou ובהם פסלי בודהה רבים.
מלואנג פראבנג ניתן לטוס אל מישור הכדים המסתורי שליד פונסאוון, בו פזורים עשרות כדי ענק שאיש אינו יודע מה מקורן ולשם מה נוצרו.
ניתן להמשיך לכיוון הצפון למואנג סינג שליד הגבול הסיני, ולבקר בכפרי שבטי ההרים הידועים, ולעקוב אחר מנהגיהם ודרך חייהם המרתקים.
בדרום לאוס, פקסה היא עיר שוקקת המהווה בסיס ליציאה לביקור ברמת בולבן על שבטיה היחודיים ונופיה הנפלאים, ובאזור Si Phan Don, שם נטועים מאות איים ואיונים באפיקו הרחב של נהר המקונג.
חוויה מומלצת נוספת היא שיט על גבי אחד מנהרותיה של לאוס, המהווים עורק תחבורה חשוב במדינה זו, שבה רוב הכבישים במצב רע למדי. זוהי הזדמנות מצוינת לראות נופים נפלאים כמו גם דייגים וחיי נהר מעניינים.
מי שאינו מטייל כאן במסגרת טיול מאורגן עשוי למצוא את התחבורה קשה למדי. כבישים רבים בלאוס אינם סלולים ואחרים סלולים למחצה ורצופי מהמורות, אם כי בשנים האחרונות פועלים הלאים במרץ לשיפור המצב. כלי התחבורה העיקריים הם אוטובוסים ומשאיות, כאשר שעת היציאה תדחה עד שיתמלא הרכב לחלוטין. הדבר נכון בעיקר לגבי המשאיות, המעמיסות לא רק נוסעים, הנתלים בשעת הצורך גם על הגג וצידי הרכב, אלא גם ארגזים, תיקים, תרנגולות, אננסים, ומכל הבא ליד. על הקשיים מפצים הנופים המרהיבים הנשקפים מהרכב. נהרותיה הרבים של לאוס משמשים נתיב תחבורתי נוסף, וסירות רבות, הן איטיות והן מהירות חולפים על פניהם ומשמשים דרך נפלאה לראות צד נוסף של החיים בלאוס. בנוסף, מפעילה החברה הלאומית Lao Aviation טיסות פנימיות ברחבי המדינה במחירים זולים למדי.
הזמן המומלץ לביקור בלאוס הוא בין נובמבר לפברואר, אז מזג האויר נעים וכמויות הגשם מועטות. בין מרץ למאי מגיעה העונה החמה, בה נסגרים נתיבי שיט רבים ומזג האויר, בעיקר בדרום, חם ולוהט. הצמחיה מתיבשת והנוף הופך צהוב ומאובק. עם זאת, באזור ההרים מזג האוויר נעים ונוח. עונת המונסונים מתחילה ביוני ונמשכת עד אוקטובר. הארץ הופכת ירוקה ופורחת, אך כבישים רבים נסגרים בשל הצפות.
יוצאים לטיול תרמילאים בלאוס? כל המידע החשוב לטיול שלכם באתר "עפתי" >>
