אוכל
ליבה של כל ארוחה לאית הוא ה"Kao Nio", הידוע יותר כ-"sticky rice". פשוטו כמשמעו, גוש גרגרי אורז לבן חסר טעם דבוקים זה לזה כתאונת בישול איומה. תתרגלו. הסטיקי רייס מוגש בכל ארוחה, בדרך כלל בתוך קופסת נצרים, אתם קורעים ממנו חתיכה ביד ימין, מגלגלים לכדור כפלסטלינה, וטובלים במנות האחרות - דגים, אצות, מרקים, וסלטים, כמו סלט הפפאיה החריף. האמת היא שנכון לינואר 2005 האורז הדביק הפך להיות "חטיף לקחת", ארוז בתוך קנה במבוק קצר וחלול. אומנם אורז עדיין מוגש כתוספת עיקרית לכל מנה במסעדה מקומית אולם הוא לא רע בכלל ופחות זוועתי ממה שחושבים. פרט לבשר או דגים העלולים להיות בעייתיים, האוכל בדוכני הרחוב ובשווקים הגדולים טעים וטוב. תתפלאו למצוא בכל שוק דוכן באגטים צרפתיים למהדרין, שריד של השלטון הצרפתי ששרר במקום בעבר (ועדיין, לא לצפות לאיכות הבגטים בשאנז אליזה...). כדאי לנסות את הקינוחים/מאפים השונים והאננס הנפלא, להצטייד בשווקים בבננות ועוגיות לנסיעות הארוכות, ולהסתכל מרחוק על האוכל המוזר והמעניין כמו שיפודי החולדות המיובשות.
למי שהזדעזע עד עמקי נפשו, יש להבהיר כי במקומות היותר תיירותים של לאוס (Vientiane, Vang Vieng ו-Luang Prabang) ניתן בהחלט להשיג אוכל המותאם יותר לטעמו של ה"פאלאן" (אדם מערבי), כמו חביתות, אורז מטוגן/מאודה עם ירקות ובשר, תבשילי אטריות, סנדוויצ`ים, גבינת "לבשקירי" ועוד. בויאנטיין ולואנג פראבאנג תמצאו אפילו מאפיות, גלידה ומסעדות ממטבחים שונים. בצפונה ודרומה של לאוס האוכל עדיין יותר בסיסי, מבוסס על טהרת האורז והנודלס.
אל תשתו מהמים, אפילו המקומיים קונים לרוב מים מטוהרים בעצמם. את הבקבוקים המטוהרים ניתן לקנות בכל מקום. תה, קפה ואפילו שוקו (!) ניתן למצוא בכל המסעדות. חלב אין בלאוס ועל כן משתמשים בחלב מרוכז ומתוק (מאד מומלץ כתוספת לפנקייק). שתיית אלכוהול היא תחביב לאי ידוע. האלכוהול העיקרי הוא הבירה הלאומית BeerLao, וכן הוויסקי הלאי המחריד Lao-Lao, עליו מספרות שמועות זדוניות כי הוא משמש לתידלוק משאיות בשעת הצורך.
לינה, שירותים, מקלחות וחשמל
במרכז לאוס (Vientiane, Luang Prabang ו-Vang Vieng) מקומות הלינה סבירים בהחלט ואף יותר, עם מים זורמים (לא בהכרח חמים) ושירותים מערביים ברוב המקומות. בצפון לאוס ובדרומה (איזור 4000 האיים) התנאים יותר מינימליים, למרות שגם שם יש בדרך כלל מים זורמים ושירותי "בול קליעה". בכל מקום תוכלו למצוא מחיה ברמות שונות, בהתאם לתקציב, וזאת לאור התפתחות ענף התיירות והגידול במספר המבקרים במדינה. בקשר לחשמל - בצפונה ובדרומה של לאוס ייתכן שזרם החשמל ייפסק בערב (למרות שבאיזור 400 האיים, למשל, משתמשים בגנרטורים). במרכז לאוס ישנו חשמל זורם באופן קבוע.
תחבורה
ביבשה - כבישי לאוס מציגים קשת רחבה של פירושים למונח "כביש סלול" - מכביש סלול ועד חצי סלול, סתם כתמי אספלט נקודתיים בתוך הבוץ, סלול עם בקעים, ועוד ועוד. משנה לשנה נסללים עוד ועוד כבישים במדינה, למרבה הצער חלקם נהרסים עם בוא העונה הגשומה ונסללים שוב בשנה הבא, וחוזר חלילה. הכבישים החדשים נבנים כנראה בעזרת סיוע כספי ממדינות אחרות והם נוחים למדי.
התחבורה הבינעירונית משלבת בין אוטובוסים נושנים מיפן וקוריאה למשאיות ה-"pick up". האוטובוסים פועלים בנתיבים הסלולים יותר, הם מרווחים יותר מהמשאיות, אך מאלצים אתכם להקשיב למוזיקה לאית בקולי קולות. המשאיות מכילות מספר מושבים מצומצם בתא הנהג, כאשר בתא הפתוח (יש גג) מאחור ישנם שני ספסלי ברזל צרים אליהם נחבט הישבן בקפיצות, ובינהם ציוד ונוסעים ככל שהמקום מאפשר. גם באוטובוס לעיתים תמצאו עצמכם יושבים בצמוד לערימת קוקוס, אבל על המשאיות באמת מעמיסים הכל - אנשים, ארגזי בירות, תרנגולות, דגים, מזרונים וכל דבר אחר שתוכלו לעלות בדעתכם. שעות היציאה המפורסמות הן בגדר המלצה בלבד - הרכבים לא יעזבו לפני שיתמלאו, ותופתעו לגלות כמה גדולה קיבולת של משאית ממוצעת - בעת מצוקה ייתלו הנוסעים מצידי הרכב ועל הגג. הנסיעות קשות, מטלטלות, קופצניות, מאובקות וארוכות מאד, אם כי יפות מאד ומספקות הזדמנות לפגוש טיפוסים מקומיים משעשעים ונופים נפלאים. חוויה. הצטיידו בסבלנות ומצב רוח טוב.
הכביש המחבר את Vientiane -> Vang Vieng -> Luang Prabang (כביש מספר 13) הוא כביש סלול במצב טוב מאוד ולכן המעבר בין הערים הוא נוח ומהיר יחסית. גם אמצעי התחבורה באיזור נוחים (אוטובוסים, אוטובוסי VIP ומיני-ואנים). באיזור צפון לאוס הדרכים עדיין גרועות למרות שחלקן כבר סלול (אולם לא יצוק). הנסיעות מ-Huay Xai ל-Luang Nam Tha ומ-Luang Nam Tha ל-Luang Prabang הן ארוכות ומתישות). בדרום הדרכים משתפרות למרות שהנסיעות עדיין ארוכות (נסיעה מ-Vientiane ל-Pakse, למשל, אורכת כ-12 שעות), בין אם באוטובוס או ב-Pick-up.
על פני המים - נהרותיה של לאוס מהווים עורק תחבורה חשוב, ושייט יכול להוות טיול יום חביב, שלא לדבר על מנוחה מחבטות הישבן והראש אל תקרת הברזל ומושביהן הקשים של המשאיות. ה-slow boats הם הסירות הסטנדרטיות, שכשמן כן הן - משייטות באיטיות על פני המים. השייט בין לואנג פראבנג ל-Pakbeng (נקודת העצירה ללילה בדרך ל-Luang Prabang), אורך למשל, בין 9-14 שעות בסירה האיטית, לעומת שעתיים וחצי ב-fast boats. אומנם החיסכון בזמן בסירות המהירות הוא יתרון גדול, אך חסרונותיה, מאידך, הינם הסיוט (אם כי יש שנהנים מאד מהמהירות) של רעש המנוע והרוח המכה בך, מחירן היקר יותר, וכן סכנת ההתנגשות בסלע בתקופה בה המים רדודים (התעקשו על חליפות הצלה!). בנוסף, השייט הרוגע בסירות האיטיות מאפשר לכם להנות יותר מהנוף, אם כי בשעה העשירית אולי יתחילו הנופים להמאס עליכם... יש לשים לב כי בין מרץ למאי נסגרים חלק מנתיבי השייט בשל רדידות המים בחלק מהנהרות, אז גם מסוכן להשתמש בשרותי הסירות המהירות.
באוויר - החברה הלאומית של לאוס, Lao Aviation, מקיימת מספר טיסות פנים בשמי לאוס, אם לחלוטין נואשתם מהנסיעות בדרכים ובנהר. הטיסות יקרות למדי וניתן לשלם עליהם בדולרים בלבד, במזומן, אלא אם תשלמו דרך סוכנות נסיעות. למרבה הצער, ביקוש הטיסות עולה על היצע המטוסים, ועל כן קשה לעיתים להשיג מקום בטיסה. יש לזכור כי לוח זמני ותאריכי הטיסות הוא בגדר המלצה בלבד, נסו להיות גמישים. אגב, התעלמו משמועות עקשניות המספרות על קיומו של שדה תעופה בואנג-ויאנג - שדה התעופה אכן קיים, אך מזה למעלה מ-30 שנה לא נראה בו מטוס. לפרטים נוספים ניתן לפנות לאתר החברה: www.laoairlines.com.
יוצאים לטיול תרמילאים בלאוס? כל המידע החשוב לטיול שלכם באתר "עפתי" >>
