למה לנסוע דווקא לחצי האי פורבק?
"רכס בצורת מקור, שהוא בית לאנפות ולחרטומנים", או כמו שאומרים בסקסונית "Purbeck". לא לחינם זכה בשנת 2001 חצי האי Isle of Purbeck, שב-Dorset, דרום מערב אנגליה, להיות נציגה הראשון של אנגליה ב World Heritage Site, לא לשווא הוא נמצא בחלקו תחת רשות ה Area of Outstanding Natural Beauty (הידועה גם כ-AONB). הביקור במקום מוכיח ללא כל ספק שזהו אחד האזורים היפים באנגליה, החל מהחופים הזהובים, דרך מצוקי הגיר הלבנים הנופלים לים ועד הכפרים השלווים. האי אמנם מוקף ים רק משלושת עבריו, אך אדמת הביצות הדרומית ל Wareham, הפכה את הגישה למקום כמעט לבלתי אפשרית גם מכיוון היבשה. נופיו של האזור, ששימשו מקור לכתביו של הסופר הנודע תומאס הארדי, עדיין מספקים את אותה תפאורה שטעמה לא שכח עם הזמן. הדינוזאורים, תושביו העתיקים של חצי האי, מוסרים דרישת שלום ממעמקי האדמה ומספרים את סיפור התקופה באמצעות טביעות פסיעותיהם, המאובנים הרבים שנמצאו במקום, ומחשופי הסלע שפיסל הטבע מלמדים פרק בגיאולוגיה בן 70 מיליון שנים.
מגוון אפשרויות הטיול באזור, נתונות לבחירת המטייל: הליכה נינוחה, נסיעה בקו Coastlinx53 שעובר לאורך אתרי הטיול השונים בחצי האי, רכיבה על אופניים בכבישים הצרים ובדרכי העפר העקלקלות או לחילופין טיול ימי- צלילה, חתירה, או שייט לאורך חוף היורה. המקום מציע שפע של מסעדות ומקומות לינה ובהחלט מומלץ לשהות כאן מספר ימים ולבצע גיחות לפינותיו השונות של האי, שכל אחת מהן מקסימה בדרכה שלה. יצאנו ליום טיול על האופניים לאורך הרכס הדרומי של Purbeck Hills. הרכס חוצה את האי מדרומית למצוקי Old Harry במזרח ועד Barrow Flower`s במערב ובמרכזו עומד ה Corfe Castle, "ליבו של האי".
כדאי לזכור, שמזג האוויר האנגלי כמנהגו, הפכפך ולא צפוי, אם יצאתם לטיול ביום גשם אפרורי השמש עשויה לצוץ ולחייך אליכם מבעד לעננים אך גם להפך, מי שיוצא ביום שמש, לא תמיד יחזור הביתה יבש. לכן כדאי להצטייד במעיל גשם או מטריה וללמוד ליהנות גם כשהשמיים אפורים.
מתחילים בעיירה Poole
התחלנו את טיולנו ב- Poole, עיירת החוף העשירה בדרומה של אנגליה.
-"אתה חושב שנוכל לקנות פה ביית?" אני שואלת את ה"כלכלן" שיושב לידי.
-"לא נראה לי, תראי איזה ארמון יש פה לכל אחד", הוא משיב.
-"הנה אחד קטן, לזה יש לנו כסף? ואולי לזה? אני אסתפק בדירת חדר, גם אוכל לא נקנה, מה אתה אומר?"
רעיונות רכישת הנדל"ן שלי לא צלחו. תחת זאת נטשנו את הגולף הכחולה עם הדפיקה בפגוש באחת החניות, שלשלנו מספר פאונדים, יותר מידי עבורנו, למדחן ופרקנו את האופניים מהבגאז`. בצריף שלפני העלייה למעבורת שילמנו עוד 90 פני על השייט ועלינו על ה-Sandbank Chain. "אל תשכחי לכתוב שהיא זזה על שרשראות זה מאוד מיוחד למעבורת" מזכיר לי ה"טכנאי" שבינינו, "ותזכירי גם מילה על כך שלמרות שהערוץ המימי שהיא עוברת מאוד צר, הוא גם עמוק ואפילו ספינות מסע גדולות יכולות לעבור בו", פתאום הוא הפך למומחה גם בענייניי אוקיינוגרפיה ונמלים..
ילד שמנמן, משרך את רגליו בהדרת חשיבות אחרי קפטן משועמם, מסמן שהשייט עומד להתחיל. נטשנו לרגע את האופניים וטיפסנו במדרגות ה"גשר הצף" להנות מהנוף בצידו השני של המפרץ לצד ילדים מתרוצצים, אבות עטורי קעקועים שיצאו מהרכב לחלץ עצמות ואמא המסורקת בקפידה שבין ביס לביס מסנדביץ` Upper Crust, המאכל הלאומי של הקרייריסט האנגלי, תופרת את סמל בית הספר לחולצת המדים של בתה. השייט כולו ערך רק מספר דקות ובשמונה בבוקר, מצאנו את עצמנו ב Studland לצידו של חוף ים זהוב. ה"מכונאי" שבינינו עוד מלא התרגשות ממגוון כלי התעבורה בהם הספקנו להשתמש בזמן כה קצר. התחלנו חדורי מוטיבציה, ברכיבה לאורך ה South West Coast Path בכיוון דרום מערב.
החוף שנפרש לאורך של 5 מייל, כמעט וריק מאדם נקי ובתולי. מה שאיפשר לנו להנות מדיונות החול הזהובות המנוקדות צמחייה מימיננו, מהים הכחול משמלאנו. "עצור, תראה מה מצאתי" אני מנצלת את שפע הצדפים היפים על החוף לעצירות. "קדימה, יש לנו עוד הרבה להספיק" הוא לא מתרשם. הישועה מופיעה בדמותו של שחף זללן ועורב שהמתין לשעת כושר לגנוב את מעדן הצדפה לעצמו, העורב לא קיבל אפילו טיפה של צדפה אבל אני הרווחתי כמה שניות של עצירה. לאחר כחצי שעה של רכיבה נינוחה הגענו ל National Trust Centre, שם יש חניה מסודרת (בתשלום), חנות מזכרות ומרכז מידע בו ניתן להצטייד במפות ומידעונים בחינם. ה"ג`נטלמן" פונה לעבר המזנון בעוד אני ממהרת לצריף השירותים, תמיד כדאי לנצל שירותים נקיים ומסודרים כי מי יודע מתי נפגוש את הבאים (ופה לא מסתכלים בעין יפה על התיישבות ספונטאנית מאחורי שיח)...
שתינו כוס קפה זריזה של בוקר על החוף ועברנו דרך החניה לכיוון הכביש. מספר דקות של רכיבה הביאו אותנו אל הכפר Studland. כפר קטן עם בתי חווה -; טרקטורים בחנייה, כבשים בחצר, גרניום על עדן החלון, גגות קש, ובמרכז הכפר סמוך לכנסייה הנורמנית צלב האבן עם הגילופים המיוחדים. המשכנו בכיוון מערב לאורכו של כביש A351, שמכונה עמוד השדרה של Purbeck, הכביש צר ומוקף נוף ויש צורך להיזהר מהמכוניות שעוברות בו מפעם לפעם (בעיקר במספר סיבובים "עיוורים"), הירידות והעליות אינן קלות ודורשות מעט כושר גופני.
ממשיכים בכפר Corfe
בתום רכיבה שערכה כשעה. הגענו לכפר ימיי הביניים Corfe, קשרנו את האופניים בכפר ויצאנו ממנו לטיפוס רגלי על הגבעה המערבית שמשקיפה על המבצר. עלייה קצרה חושפת בפנינו את שרידיו המרשימים של המבצר בן 600 השנים, הנטועים באדמה כמו עץ עתיק. או שמא עלי לומר כמו רגליו החסונות של העומד לצידי ומוציא את החצובה בעוד ענן אפור מכסה את השמיים?
במאה ה 9, עוד עמד פה רק מבצר עץ קטן, אך בהמשך התחילו בשיפוצים והסבה לאבן. המלך ג`ון בנה אולם גדול ובית תפילה לצד בנייני מגורים. הנרי השלישי הוסיף קירות, מגדל ובית שער, והנה נולד מבצר חסון שישרוד מצורים רבים ללא פגיעה. המלכה אליזבט הראשונה תרמה את חלקה בתוספת קצת פלפל לסיפורי המבצר, כשב 1572 מכרה אותו לסר כריסטופר הטון, מי שהיה המורה שלה לריקוד. במהלך אחד מנשפי המסכות המפורסמים של הארמון רקד הטון את דרכו להיות אחד ממקורביה ואם להאמין לשמועות שיצאו מפי מרי מלכת סקוטלנד, גם אחד ממאהביה של "המלכה הבתולה". מאז עבר המבצר עוד מספר ידיים ומצורים חוזרים ונשנים שלא יכלו לו, עד שבשנת 1646, הפילו אותו כוחות הפרלמנט.
המשכנו בהליכה על הרכס לכוון Church Hill המשקיפה לכפר Church Knowle, תוך זלילת פטל בר סגול ועסיסי, ומשחק עם הסוסים שרעו במקום. עברנו על פני Stone Hill עד ל Ridgeway Hill. מצפוננו השתרע אזור Wareham והכפרים הקטנים של תוך היבשת ומדרומנו נפרש הנוף עד לים. הכבשים והפרות הרועות למטה בשטחי החוות יצרו תמונות אימפרסיוניסטיות מנוקדות בתוך מסגרות. אני התפנתי למחשבות על המשך הטיול באופניים, או ליתר דיוק על תכנון שיטות לחיסכון באנרגיה (המצאת קיטורים חדשים). כעבור כ 2 מייל, חזרנו על עקבותינו באותה הדרך. לאורך ערוץ נחל בו עמדה בעבר תחנת קמח עלינו חזרה לכפר.
הכפר בנוי בסגנון ימי הביניים, במרכזו עומדת St. Edward`s Church. הכנסייה שנושאת את שמו של המלך הסקסוני שנרצח ב 18.3.978 ליד הקסטל. אימו החורגת של אדוארד רצתה שבנה אטלרד ימלוך תחתיו ולכן ארגנה התנקשות בחייו בעת שהבן האוהב בא למקום לבקר את אימו האוהבת פחות. לאחר הרצח האם, שהתמלאה רגשות אשם וחרטה, עברה להתגורר במנזר עד יום מותה. רחובות הכפר המקיפים את הכנסייה צרים עם שורות- רכבות של בתים קטנים צמודים זה לזה, אפורי קירות ורעפים הבנויים, בדומה לקסטל מאבן Purbeck, שהיא האבן הכורכר הטובה לבניה באנגליה וסביבה התפתחה תעשיה באי. גם כאן המרכז של National Trust שצמוד לקסטל מספק שפע של עלוני מידע וכן את סיפורו של הקסטל בצורת סיפור מצויר על הקיר. באלכסון ממנו ליד חנות הממתקים נמצאת חנות המזכרות של ה National Trust, שמעלה בי הרהורים על הארגון הבריטי ואת המחשבה שסיבוב בחנות מספק לא פחות מידע והנאה על המקום מהטיול עצמו בפחות מאמץ. ספרים המכילים מידע על כל נושא: אבירים, מלכים ונסיכות, מגדירי טבע וסיפורם של אנשים מקומיים לצד פסלים, מפיות, ניירות מכתבים וכלי כתיבה מצוירים, סבונים, ריבות ועוד הכול מסודר בטוב טעם כפרי מפתה. ה"אינטלקטואל" מתיישב עם ספר "מאוד מעניין" שמצא על אופניים (לא מספיק לך הזוג שמחכה בחוץ?) ואני פונה לחדר המיועד לילדים לבדוק את התחפושות ומשחקי האבירים. כשהתלהבותו מהספר לא שוכחת אני מזכירה לו שספרים אפשר לקרוא גם בבית ובינתיים יוצאת לסיבוב ברחוב הראשי.
בבית הצמוד בתוך פאטיו שקט ומקושט עציצים אפשר תוך שתיית כוס תה או קפה לראות איך נראה המקום במאה ה 17, בעזרת הדגם המשוחזר של הכפר, שבנה אחד מתושבי המקום. אחרי שאני מסיימת את ביקורי במוזיאון הקטן שממול, המציג פריטים שהיו בשימוש בימים עברו והכניסה אליו בחינם, ה"אדון" יוצא מהחנות. האוויר הרענן מעורר את רעבוננו ודוחף אותנו לפאב אפלולי שהוא גם מסעדה. הפאב שלצד הבר מספק גם אווירה ביתית חמימה בחדרים עם ספות לצד האח וצלחות חרסינה מעוטרות על הקיר. ובעוד אני מתלבטת בקול האם יתנו לי לצלם התשובה נמצאת על שער התפריט "The Greyhound - הפאב המצולם ביותר באנגליה". הזמנו בירה, מרק דגים עם פירות ים והמבורגר הבית עם בייקון וגבינה צהובה (כן, כשר זה לא!) שלא כמו המבורגרים אחרים, נמס בפה בכל ביס וביס.
מסיימים ב- Godlingston Hill
יצאנו מהפאב מרוצים מהאוכל אך כבדים ועייפים ועלינו שוב על האופניים חזרה על עקבותינו לכיוון מזרח. מ Challow Farm עברנו דרך שער לכיוון Rollington Hill, פנינו לרגע שמאלה לתצפית על המבצר מצידו המזרחי וחזרנו אל השביל המוביל לגבעת רולינגטון, פה לימדו אותי שרירי המתאמצים, את ערכה של כל גבעה מארץ הגבעות הירוקות. המשכנו לאורך הרכס ל Brenscombe Hill Long Barrow, ומשם לאורך ה Nine Barrow Down העובר דרומית ל Godlingston Hill.
עליות וירידות אמנם בחלקן לא קלות, אבל מספקות לצד האתגר הפיזי תצפית יפה על הכפרים השלווים. את הירידה הבאה ה"לאנס אמסטרונג" עבר בצהלה רבה קשרי ה"אדם מכונה" במקרה שלו התגלו כמוצלחים ביותר, אני העדפתי להוריד את הטייץ המרופד מהכסא הצר ולעבור את המדרון בבטחה ביחד עם עדר פרות בטלן שהחליט לרעות על השביל. הגענו לכביש Swanage-Studland שחותך את הרכס. נפרדתי מה"חברות החדשות" שהכרתי ופנינו שמאלה לכיוון ,Studland כעבור מספר מטרים הכביש מתפצל ל"מזלג" שם פנה ה"GPS האישי" שלי עם אופניו ימינה. לאחר 500 מטרים נוספים, פנינו, כן נכון שוב... ימינה.
"זאת עלייה לא קלה, תרכבי כמה שאת יכולה. תתאימי את הנשימה לסיבובי הפדלים וכשממש קשה תורידי הילוך" ה"מנווט" עבר הסבה למאמן. "מה לא קל? ישר לא קל?" בגו זקוף וירכיים מאומצות עברתי את העלייה התלולה על הרכס משתדלת להיאנח בשקט, שלא יעליל עלי שלי לא קל. עברנו על פני אובליסק דמוי טיל, והמשכנו ישר, לכיוון Ballard Down אשר בסופה נפרש לפנינו הים. הגשם שהחל לרדת והרוחות לא הקלו על משימת הדיווש, שוב ושוב טרחתי להזכיר ל"ספורטאי" שבינינו שלטיול האופניים הבא אני לא יוצאת.
המשך הרכיבה בכיוון הים הוביל אותנו לבסוף למפגש עם מצוקי הגיר הלבנים ה Pinnacles, ארובות הסלע ו Old Harry המפורסם, הסלע שנמצא בדרומם של מצוקי הגיר. אשתו שעמדה לצידו מיליוני שנים התמוטטה לפני 50 שנה וכיום נראית רק מתחת לפני המים (לשמור על זוגיות זו לא משימה קלה...) שאפנו לקרבנו את אוויר הים המלוח ונחנו מעט אל מול יופיים של המצוקים הלבנים בני מילוני השנים. מלאת התרגשות המתנתי לבואו של ה Puffin, שתמונותיו מעטרות את קירות ומדריכי ה National Trust. סקר קצר בקרב שני זוגות חמושי מכנסי ברמודה ומשקפות העלה את התשובה ש"בוודאי שהוא כאן" את טיעונם הם חיזקו בשלט הסמוך עם מגדיר ציפורי האזור, אבל מחוץ לציור שעל השלט איש במקום לא הבחין בצבעי השחור והאדום. הסתפקנו בשחפים המקננים במקום וגם בשמש שיצאה להציץ עלינו מלמעלה ובשעות אחר הצהריים המוקדמות התחלנו להתגלגל חזרה חזרה לאורך החוף לכיוון המעבורת.
מי שמעוניין לשכור אופניים לטיול באזור יוכל לעשות זאת ב,Cycle Sales & Accessories ,Swanage טלפון: 01929425050.
