קרטרה אוסטרל - עפתי! - המלצות על טיולי תרמילאים

מבוא

הקרטרה אוסטרל (La Carretera Austral), שמשמעותה בספרדית היא "האוטוסטרדה הדרומית", הוא השם הנפוץ לכביש מספר 7 המפורסם, אשר נמתח לאורך 1,247 ק"מ ומחבר את הכפרים והעיירות הנידחים של פטגוניה הצ'ילאנית לשאר חלקי המדינה. הקרטרה אוסטרל ידועה כאחת החוויות המעצימות ביותר, באחד מחבלי הארץ היפים ביותר בעולם. נסיעה וטיול לאורך הדרך הארוכה הזו הוא עניין שדורש לא מעט מידע מקדים. בעזרת כתבה זו תוכלו ללמוד איך לתכנן נכון את המסלול שלכם, בצורה שתתאים לסגנון הטיול שלכם. כאן תוכלו לקבל מידע שימושי רב אודות היציאה לדרך ואת כל העניינים הטכניים אותם תצטרכו לארגן.

הכביש, שנסלל רק בתחילת שנות ה-80, איפשר לראשונה גישה יבשתית נוחה לאיזורים נידחים אלה, שהבידוד גרם להם להישאר עשרות שנים מאחור ביחס להתפתחות בשאר צ'ילה. סלילתו של הכביש פתחה אותם לעולם וגררה פיתוח של תשתיות רבות, וביניהן גם תשתיות תיירות. ובכל זאת, עדיין מדובר בכפרים מאוד אותנטיים, אשר משמרים במידה רבה את דרך החיים המסורתית והפשוטה אשר אפיינה את האיזור הזה עוד בימי ראשוני החלוצים.

נופי הקרטרה. צילום: איתי אמוזה

הטיול לאורך הקרטרה הוא אומנם חוויה תרבותית, אך ייחודה האמיתי של הדרך הם הנופים בהם היא עוברת. מאות הקילומטרים של הקרטרה אוסטרל, אשר נחשבת לאחת הדרכים היפות ביותר בעולם, עוברים לאורכם של נופי בראשית עוצרי נשימה שנולדו מתוך השילוב הייחודי של הרי האנדים האימתניים ורווי הגשם מצד אחד וארץ הפיורדים הצ'ילאנית מהצד השני. לאורך הדרך מחכים לכם אינספור מראות מדהימים של פסגות מושלגות, נהרות שוצפים, אגמי ענק תכולים, יערות גשם עבותים, פיורדים צרים וארוכים וקרחונים שנעלמים לתוך האופק.

כמעט מחצית מהשטח שסביב הקרטרה מוגנים בפארקים לאומיים ושמורות טבע שבהם אינספור מסלולי טיול נפלאים שיקחו אתכם למחוזות כל כך יפים שהעין פשוט מתקשה לעכל. אבל הדבר אשר הופך בעיני רבים את הקרטרה למיוחדת כל כך, היא העובדה שאין לאורכה רגע דל, והיופי האמיתי של הטבע פשוט נמצא שם על הדרך עצמה, מתחלף כל הזמן ותמיד נמצא במרחק נגיעה.

היציאה לטיול בקרטרה היא יציאה להרפתקה אל הלא נודע ולא תוכלו באמת ללכת בדיוק לפי התכנון, אך ההפתעות (הטובות והרעות) וחוסר הוודאות הן חלק בלתי נפרד מקסמו של המסע. פנצ'ר בגלגל, שביתה, פסטיבל גדול, הצפות, תיקונים בכביש ואפילו התפרצות הר געש – בקרטרה אוסטרל הכל אפשרי וסבלנות ואורח רוח הם שם המשחק.

הטיול לאורך הקרטרה אוסטרל נודע כטיול שעושים בטרמפים, אבל אל תיבהלו כל כך מהר. בגלל שהדרך הזו ידועה כדרך מתויירת למדי, הנהגים שנוסעים בה מודעים לעניין הטרמפים וסביר שיעלו אתכם במושב האחורי או בארגז של הטנדר הפתוח שלהם. מדובר על חווייה יוצאת דופן, אל היא גם דורשת הרבה מאוד סבלנות וגמישות מחשבתית, כי אתם יודעים באיזה יום אתם יוצאים לדרך, אבל לא באמת יודעים באיזה יום ואחרי כמה זמן תסיימו את הדרך הזו. גם אלו מכם שהחוויה הזו לא מתאימה להם ימצאו את הדרך שלהם לטייל בה, כשמגוון האפשרויות שעומד בפניכם רק גדל ומתפתח משנה לשנה.

הטיול בקרטרה אוסטרל דורש תכנון יעיל, אלא אם תבחרו לעשות זאת באמצעות ואן (פירוט בהמשך), ובדרך כלל דורש קנייה של ציוד דוגמת אוהלים ושקי שינה איתם תצטרכו להתנייד. ברוב המקרים אתם תמצאו מקומות מסודרים לישון בהם לאורך הדרך, אך במקרים קיצוניים יהיה צורך לפתוח אוהל ולישון בשטח. בגלל התיירות הענפה, ובעיקר התיירות הישראלית הענפה, מרבית המטיילים הישראלים לא קונים את הציוד אלא מעבירים אותו מיד ליד. כלומר, משלמים על הציוד למטיילים אחרים, ובסוף המסלול מוכרים אותו במחיר זהה או פחות בהתאם לאיכות הציוד. אם אתם מתכוונים להמשיך לטרק לאורך הטיול שלכם בדרום אמריקה ברמה שמצריכה אתכם לציוד משל עצמכם תוכלו לקנות את הציוד בעצמכם ולהשאיר אותו איתכם.

למרות כל מאמצי הפיתוח והבנייה, רובה המכריע של הקרטרה היא עדיין דרך עפר מלאה בורות ומהמורות, אך יותר ויותר חלקים מהדרך נסללים כל שנה ובשנים הקרובות צפויה הדרך להיות סלולה במלואה, מה שוודאי ישנה לחלוטין את פני האיזור ואת התיירות בו. לכן, כדאי לכם להזדרז ולצאת לדרך, ובין אם בטרמפים, טיול מאורגן, רכב שכור או בכלל זוג אופניים – מובטחת לכם חוויה מדהימה שלא תשכחו לעולם, ב-Road Trip הכי טוב בדרום אמריקה!

דרכים לטייל בקרטרה אוסטרל

ישנן מספר דרכים לטייל את איזור הקרטרה אוסטרל, שמשתנות בהתאם להעדפות ולמסלול הטיול של כל מטייל. עם זאת, הרוב המכריע של המטיילים עוברים במסלול קבוע יחסית (מצפון לדרום או להיפך) כשחלק לא מבוטל גם ממשיכים לטיולי צד באיזורים מעט מרוחקים יותר מהנתיב המרכזי. פירוט מלא של היעדים המרכזיים בקרטרה אוסטרל תמצאו בהמשך הכתבה.

בקרב הישראלים המטיילים בדרום אמריקה, הקרטרה הפכה כבר מזמן לשם נרדף לטיול טרמפים אל הלא נודע, אבל הגל הישראלי שבו כולם אוהבים ללכת אחרי כולם הפך גם לגל תיירותי מאוד, מה שגרם לפריחתם של הטיולים המאורגנים לאורך הדרך הזו. למרות שהטרמפים הם עדיין הדרך הפופולארית ביותר, יש עוד דרכים רבות לטייל בה. מבחינת הזמן אשר דרוש לעשות את הדרך, זה עניין מאוד אישי ותלוי בדרך שתעשו אותה, בכמות הדברים שתבחרו לעשות ולראות בדרך, וגם לא מעט במזג האוויר ובמזל. הזמנים שמצויינים כאן מתייחסים למטייל הממוצע, אך חשוב מאוד שתמיד תהיו גמישים בזמני הטיול, כיוון שבאיזור זה של פטגוניה תמיד יש הפתעות.

את הקרטרה אוסטרל ניתן לטייל גם מדרום לצפון וגם בכיוון ההפוך. הכיוון משנה בעיקר בהתאם לעד כמה רחוק אתם רוצים להגיע לאורך כביש 7 הארוך. הכביש מתחיל בחלקו הדרומי ביותר בעיירה שנמצאת באיזור שדות הקרח האימתניים של צ׳ילה, וייה אוהיגינס, ומסתיים בפורטו מונט שנמצא כמעט 1300 קילומטר צפונית משם. איזור דרום הקרטרה הוא חלק הרבה פחות מתוייר, ומרבית המטיילים מתחילים אותו באיזור צ׳ילה צ׳יקו. האיזור הדרומי של הקרטרה הוא אחד האיזורים היפים ביותר בפטגוניה ומי שרוצה לראות לגונות קרחוניות וקרחונים אדירי מימדים כדאי לו מאוד להגיע לאיזור הזה. הבעייה עם ההגעה לאיזור דרום הקרטרה היא המיקום הבעייתי שלו באיזור שדות הקרח, ולמרות הקרבה הגאוגרפית לאל צ׳לטן, הדרך כאן מבצעת עיקוף ארוך במיוחד. למי שמאוד רוצה להגיע לאיזור הדרום ולא רוצה להסתבך עם עיקופים, כדאי שיתחיל את הטיול בקרטרה מצפון ויוכל לרדת על וייה אוהיגינס ביתר קלות. חשוב לומר שההגעה לאיזור הדרומי של הקרטרה מסורבל למדי ולמרות שהוא אפשרי בטרמפים ובתחבורה ציבורית, הסרבול יהפוך את הדרך לקשוחה מאוד בעבורכם והדרך הריאלית ביותר להגיע לכאן תהיה עם רכב שכור.

עיירה טיפוסית לאורך הקרטרה. צילום: איתי אמוזה

טרמפים

זוהי, כאמור, עדיין הדרך הפופולארית והמיוחדת ביותר לטייל בקרטרה. מעבר להתרגשות ולהרפתקנות שביציאה אל הלא נודע, זוהי גם דרך מצויינת להכיר מקרוב את המקומיים ולהתוודע ממקור ראשון לסגנון חיים שונה מכל מה שהכרתם. קחו בחשבון, שלמרות התדמית הידידותית של המקומיים, זה לא כזה פשוט לתפוס טרמפים לאורך הקרטרה, בייחוד באיזורים נידחים ומרוחקים, ואתם צריכים להיות ערוכים לשעות (ולפעמים ימים) של המתנה לצד הדרך, לפעמים באמצע שומקום. לכן, חשוב מאוד שתמיד יהיה אתכם ציוד קמפינג ולפחות מנה בסיסית של אוכל ומים לכל מקרה שלא יהיה. כמו-כן, קחו בחשבון שככל שתהיו פחות אנשים, כך יהיה לכם קל יותר להשיג טרמפ.

מטיילים ישראלים אוהבים לטייל בחבורות גדולות של חמישה אנשים ויותר, ולכן, מומלץ במיוחד להתפצל לצמדי ברזל לאורך תקופת הטיול בקרטרה, כשאתם מתכננים (כקבוצה) לאן אתם אמורים להגיע בסופו של כל יום, אבל מודעים לעובדה שזה לא תמיד יהיה ככה. לתפוס טרמפים בשלשות או רביעיות יהיה בגדר בלתי אפשרי. באופן כללי, אם אתם מטיילים בחבורה גדולה ורוצים להישאר צמודים לאותם האנשים לאורך כל הדרך, שווה לכם לבדוק את האופציה של השכרת רכב.

כשאתם תופסים טרמפים, תשתדלו לעמוד בנקודה שיראו אתכם בקלות ושיהיה לנהג איפה לעצור. הימנעו מלתפוס טרמפים אחרי רדת החשיכה, אין כמעט סיכוי שיעצרו לכם ועלולים לפגוע בכם בטעות. חשוב לזכור, שלמרות שמדובר באיזור בטוח מאוד, טרמפים הם עדיין פעילות מסוכנת ולכן, למרות ההמתנה הלפעמים מייאשת, חשוב שלא לעלות על טרמפ עם כל אחד.

ימים קשים במיוחד לתפיסת טרמפים הם ימי ראשון, ועדיף לתכנן את הטיול כך שלא תצטרכו לנסוע בימים אלה. מבחינת זמנים, קשה מאוד להעריך כמה זמן זה יקח לכם, כיוון שזה מאוד תלוי במזל ובסגנון הטיול שלכם. עבור מי שמטייל את המסלול המקובל ועוצר ברוב המקומות המעניינים בדרך, סביר להניח שיקח לכם כעשרה ימים, אך זה גם בקלות יכול לקחת לכם יותר.

אם תוסיפו גם ביקור בצ'איטן או בחלקים היותר נידחים של דרום הקרטרה, סביר להניח שזה יוסיף לכם עוד 2-4 ימים, לפחות. עם זאת, קחו בחשבון שקשה מאוד לעשות את כל הדרך רק בטרמפים, ורוב המטיילים משלבים את הנסיעה גם עם תחבורה ציבורית, ובדרך כלל גם מדלגים על אטרקציה אחת או שתיים תמורת טרמפ משתלם במיוחד. והכי חשוב – אל תשכחו שאף אחד מהמקומיים לא חייב לכם כלום ולכן תתנהגו איתם בנימוס, גם אם הם מסרבים לקחת אתכם.

טרם היציאה לקרטרה באמצעות טרמפים כדאי שתשתמשו באפליקציית הניווט maps.me שעובדת גם כאשר אתם לא מחוברים לרשת אינטרנט. על המפה סמנו לעצמכם את כל הנקודות שמעניינות אתכם, וכך תוכלו לדעת כיצד הכי נכון לתכנן את המסלול מבחינתכם. זכרו שיהיה כמעט בלתי אפשרי לחזור אחורה מבלי לאבד זמן יקר ולכן, אם אתם עולים על טרמפ, תהיו בטוחים שאתם לא מדלגים על מקומות שתרצו באמת לבקר בהם.

תחבורה ציבורית

תחבורה ציבורית בהחלט קיימת לאורך הקרטרה, אך היא יקרה יחסית, מסורבלת ופועלת בתדירות נמוכה מאוד. קשה מאוד לטייל רק באמצעות תחבורה ציבורית וסביר להניח שתצטרכו לשלב גם חלקים מהדרך עם טרמפים. רוב המטיילים פשוט יוצאים לדרך ועולים על מה שבא קודם. אמצעי התחבורה הטובים ביותר נמצאים סביב העיר קויהיקה, וככל שתתרחקו ממנה הם ילכו ויפחתו.

על הדרך עצמה עוברים אוטובוסים ו-ואנים, שבכולם המחירים דומים (ויקרים יחסית למחירי התחבורה בשאר צ'ילה) והם נוהגים לעצור גם למי שמסמן להם בפאתי הכפרים או אפילו באמצע הדרך. בנוסף לאמצעי התחבורה היבשתיים, תוכלו "לחתוך" חלקים משמעותיים ביותר מהדרך באמצעות מעבורות אשר מחברות חלקים שונים של הקרטרה ויוצאות בדרך כלל בתדירות של מספר פעמים בשבוע.

החסרון המרכזי של אמצעי התחבורה הציבורית הוא שהם כמובן אינם עוצרים לצילום בדרך, ושלפעמים קשה ליהנות מהנוף. מבחינת זמנים, סביר להניח שהדרך תיקח לכם פחות או יותר אותו הזמן כמו טרמפים, אלא אם תבחרו לוותר על קטע גדול של הדרך באמצעות אוטובוס או מעבורת.

באופן כללי גדולתה של הקרטרה היא בנופים הפראיים של פטגוניה בה היא עוברת, ומדובר על רוד-טריפ. במידה ואתם מחליטים לעשות את רובו של המסלול או את כולו בתחבורה ציבורית קחו בחשבון שאתם מפספסים את הקטע האמיתי שלו, ולכן מומלץ לעלות על תחבורה ציבורית רק למרחקים קצרים, ורק כשבאמת התייאשתם מלעמוד ולחכות לטרמפים.

רכב שכור

זוהי, בלי ספק, הדרך הנוחה ביותר ליהנות מהקרטרה, כיוון שכך אתם יכולים לנצל את הזמן שלכם בצורה הטובה ביותר וכמובן לעצור לצלם בכל נקודה יפה בדרך (והרי בסופו של דבר הדרך היא העיקר כאן...). כמו-כן הרכב יאפשר לכם לצאת לבקר באיזורים נידחים יותר של הקרטרה שהגישה אליהם בטרמפים או בתחבורה ציבורית לא אפשרית בפועל.

הדרך הנוחה ביותר היא לשכור רכב בערים הארגנטינאיות שבשני קצוותיה של הקרטרה – ברילוצ'ה או אל קלאפטה. עם זאת, קחו בחשבון שהשכרת רכב מגבילה אתכם בזמן והיא עניין יחסית יקר, כיוון שבנוסף לעלויות הדלק הגבוהות (הדלק בצ'ילה יקר במיוחד) תצטרכו גם לשלם קנס גבוה על כך שאתם לא מחזירים את הרכב באותה הנקודה. בנוסף, בגלל מצבה הבעייתי של הדרך, תצטרכו לשכור רכב גבוה יחסית ולא להסתפק ברמת הרכב הבסיסית והזולה ביותר. חסרון גדול נוסף היא הדרך עצמה – היא אינה סלולה ברוב חלקיה ובאיזורים רבים תצטרכו לנהוג בזהירות ובמיומנות רבה בכדי להימנע מתאונה או מפגיעה ברכב. סכנה נוספת היא אבנים אשר עפות מהרכבים שלפניכם ועלולות לגרום נזק לשמשה.

קילומטרים על קילומטרים של כביש עפר משובש. צילום: איתי אמוזה

מבחינת נהיגה, חשוב להקפיד שלפחות שני אנשים יוכלו לנהוג ברכב, כיוון שמדובר בימים ארוכים של נהיגה בתנאים לא קלים אשר דורשים ריכוז רב, ולכן גם כדאי תמיד להוסיף עוד יום נוסף של השכרה בשביל מקרים של עיכובים, תקלות או סתם חשק לטייל לאט יותר. הנהיגה בחלקים רבים של הדרך עלולה להיות מסוכנת והכביש נעשה משובש בדרך כלל דווקא באיזורים המסוכנים ביותר של מצוקים וסיבובים חדים.

תחנות דלק תמצאו במרבית היישובים לאורך הקרטרה, אך המרחקים ביניהם יכולים להיות גדולים ולכן מומלץ למלא דלק בכל הזדמנות שיש לכם. כמו-כן, זכרו שאסור להכניס דלק מארגנטינה לצ'ילה ולכן נסו להיכנס לצ'ילה עם מיכל כמה שיותר מלא, כיוון שכאן הדלק יקר בהרבה. בנוסף, כדי לעבור בין המדינות, תצטרכו לוודא עם חברת ההשכרה שאתם מקבלים רכב עם אישור מעבר, אחרת לא יתנו לכם להיכנס לצ'ילה.

מבחינת זמנים, רוב האנשים מטיילים את הדרך שבין צ'ילה צ'יקו לפוטאלפו, שהיה המסלול ה"קלאסי" בקרטרה, בכ-6-7 ימים, שאליהם תצטרכו להוסיף לפחות יום או יומיים נוספים של נסיעה בתוך ארגנטינה לכיוון ברילוצ׳ה שם בדרך כלל מחזירים את הרכבים.

על פניו, השכרת רכב רק מסרבלת את העניינים, יקרה למדי ומסוכנת באיזורים רבים של הדרך ומכל הפירוט שלעיל ניתן להבין שבעיקר לא כדאי לעשות את זה. התשובה הפוכה לחלוטין. רכב יתן לכם את היכולת להיות אדונים לעצמכם, ולעשות מה שרק תרצו לאורך הדרך. תהיו מוכנים להוצאה כספית לא מבוטלת, שלחלוטין תחזיר את עצמה ברמת החוויה. חשוב במיוחד לבצע סקר שוק בכל סוכנויות הרכב הקיימות במקום שממנו אתם רוצים לצאת.

טיול מאורגן בוואן

בשנים האחרונות החלו מספר סוכנויות נסיעות להבין את הפוטנציאל התיירותי של הקרטרה ולהציע טיולים מאורגנים בוואנים של 8-12 אנשים, אשר נוסעים לאורך הדרך ועוצרים בכל הנקודות המרכזיות בדרך. דרך זו הולכת וצוברת פופולאריות והיא מתאימה בעיקר לכאלה שרוצים ליהנות מנפלאות הדרך בלי להתעסק בכל המסביב ולהסתבך עם השכרת רכב או טרמפים.

הסיורים נוסעים לאורך המסלול הקלאסי שבין צ'ילה צ'יקו (השער הדרומי של הקרטרה) לפוטאליפו (העיירה הצפונית ביותר לפני החזרה לשטח ארגנטינה) והם יוצאים וחוזרים מארגנטינה (אל קאלפטה או אל צ'אלטן בדרום, וברילוצ'ה או אל בולסון בצפון). במהלך הסיורים, שנוסעים לפי מסלולים קבועים של 5-6 ימים, תסעו עם הנהג, אשר משמש גם כמדריך, ותעצרו בדרך לעשות את כל האטרקציות המרכזיות כמו מערות השיש בריו טרנקילו או טיול הסוסים בסרו קסטייו. בנוסף, הנהגים יעצרו לכם בנקודות צילום יפות לאורך הדרך.

אם אתם בוחרים לצאת לסיור שכזה, חשוב מאוד לבדוק מיהו הנהג שלכם ולוודא שהוא נוהג באופן בטיחותי ושהוא משרה אווירה כיפית לאורך הטיול. כמו-כן, נסו לצאת עם קבוצה של אנשים באותו ראש כמוכם כי אתם הולכים להיות "תקועים" איתם בכל מקרה לאורך כל הדרך. לפעמים שווה לחכות קצת כדי לצאת עם קבוצה טובה שיותר מתאימה לכם (קחו בחשבון שהקבוצות מורכבות בדרך כלל רק מישראלים).

הסיורים עולים בדרך כלל סביב ה-1,000-1,200 פסו ארגנטינאי לכל התקופה, אך זכרו שהם כוללים רק את הנסיעה ואת הנהג. את שאר ההוצאות (לינה, אוכל, אטרקציות וכניסה למקומות) תצטרכו לשלם בעצמכם בהמשך. את הסיורים תוכלו להזמין בארגנטינה: באיזור דרום פטגוניה (אל קלאפטה ואל צ'אלטן) הדרך הפופולארית ביותר – להזמין סיור דרך עידו ולאון, שמעבירים הרצאות על הקרטרה (ראה בהמשך), באיזור צפון פטגוניה (בעיקר ברילוצ'ה) פועלות מספר חברות, ביניהן חברת El Kartel (מייל: [email protected]) שמוציאה טיולים מותאמים אישית, אשר מגיעים גם למקומות מחוץ למסלול הקבוע.

אם להיות כנה, הטיול בקרטרה באמצעות ואן משרה אווירה של טיול שנתי משהו. הדרך היא הרי העיקר פה, והנופים המדהימים שלה הם אטרקציה מספר אחת. אם אתם אוהבים לעצור ולצלם בכל נקודה, קחו בחשבון שעוד 10 אנשים יצטרכו לעצור בשביל כל פעם שתרצו לצלם. נוסף על כך, כשנוסעים בוואן לאורך שעות ארוכות כל כך קל מאוד להירדם ובעצם לפספס את כל החלק השווה של הדרך. קשה מאוד למצוא קבוצה של 8-12 אנשים שבאמת תהיו באותו הראש שלהם בשביל שתוציאו את המיטב מהטיול הזה, ולכן נסו לעשות כל שביכולתכם כדי להימנע מהטיול בוואן, אלא אם אתם ממש בקטע של לצאת לטיול שנתי.

אופנוע

חובבי רכיבת השטח ימצאו שהקרטרה היא לא פחות מיעד מושלם לכך, עם מאות קילומטרים של נהיגה אתגרית, כשהנופים מסביב רק מעצימים את החוויה. עם זאת, חשוב לקחת בחשבון שמדובר בנהיגה ארוכה מאוד וממש לא פשוטה, שמתאימה רק לרוכבים מנוסים ביותר וגם אז רק עם אופנוע שטח רציני.

המקום היחיד שבו תוכלו לשכור אופנוע כזה באיזור הוא ברילוצ'ה, כשרוב האנשים שעושים זאת מטיילים בטיול מעגלי שנוסע דרך הקרטרה וחוזר לברילוצ'ה דרך ה- Ruta 40 הארגנטינאית המפורסמת. גם כאן, עניין הזמנים הוא מאוד אישי, אך סביר להניח שהחלק המרכזי של הקרטרה יקח לכם כ-6-7 ימים, ואם אתם חוזרים לברילוצ'ה תוסיפו לפחות עוד יומיים לדרך חזרה.

למי מכם שקורא את השורות האלה וטייל במזרח אסיה, חשוב שתדעו שהשכרה של אופנוע בצ׳ילה לא דומה למזרח אסיה, ורכיבה על אופנוע שטח כמו שמצריכה הדרך הזו שונה במהותה מאותם אופנועים שניתן להשכיר ללא רישיון בוייאטנם או בתאילנד. אם אתם בעלי רישיון ישראלי לאופנוע ואתם מרגישים שאתם מנוסים מספיק ומיומנים מספיק, השכרה של אופנוע לאורך הקרטרה היא ללא כל צל של ספק אחת החוויות המדהימות שיצא לכם לחוות! דבר חשוב במיוחד שיש לקחת בחשבון הוא הרוחות העזות ומזג האוויר הבוגדני שילווה אתכם לאורך הדרך, ואם אתם מתכוונים לנסוע באופנוע בקרטרה תבדקו טוב טוב את מזג האוויר הצפוי שבוע קדימה!!

אופניים

חשוב מאוד לדעת, שצריך להיות רוכבים מאוד מאוד מנוסים כדי לעשות את המסע הזה בדרך הזו! 1200 קילומטר על אופניים הוא עניין ששמור למקצוענים בלבד!! אל תתיימרו לנסות ולעשות את זה אם הפעם האחרונה שעליתם על אופניים הייתה ביום כיפור של כיתה ו׳!

דרך נוספת, שהולכת וצוברת פופולאריות בשנים האחרונות, היא לטייל את הקרטרה במסגרת מסע אופניים. זוהי חוויה קשה ומאתגרת מאוד המתאימה רק לרוכבים מנוסים שנמצאים בכושר רכיבה טוב. אם אתם עונים על הקריטריונים הללו וחובבי רכיבה, מחכה לכם חוויה בלתי נשכחת. ברוב הדרך מדובר בדרך עפר שדורשת אופני שטח מתאימים, וכן כיסי צד בכדי לאכסן את הציוד. כמו-כן, כדאי מאוד שתמיד יהיה אתכם ציוד קמפינג ולפחות רמה מינימאלית של אוכל למקרה ותתקעו בצד הדרך.

אסור לזלזל במזג האוויר באיזור, והרוח החזקה והגשמים עלולים להקשות עליכם מאוד ולגרום לעיכובים בדרך. מבחינת זמנים קשה מאוד להעריך כמה זמן זה יקח לכם, אך סביר להניח שזה יהיה לכל הפחות שבועיים. אופניים מתאימים לטיול שכזה תוכלו לשכור או לקנות בברילוצ'ה או בפוארטו מונט.

צילום: איתי אמוזה

מידע שימושי

תקשורת

חיבור לאינטרנט או לפחות נקודת Wi-Fi תמצאו כמעט בכל כפר ועיירה בדרך שמגיעים אליה תיירים. עם זאת, בחלק מהמקומות האינטרנט עלול להיות איטי מאוד ולפעמים גם בתשלום. קליטה סלולארית אמורה להיות לכם בכל הכפרים והעיירות, אך לאורך הדרך עצמה ישנם איזורים רבים ללא קליטה וכדאי שתקחו זאת בחשבון. אל לכם להסתמך על אפליקציות ניווט שעובדות במצב מקוון או על תקשורת יום-יומית רציפה. מומלץ שתודיעו לקרובים שלכם שהקליטה במהלך הימים בהם תמצאו במסלול עתידה להיות בעייתית.

אוכל

בכל כפר, גם הנידח ביותר, תמצאו לפחות מכולת אחת שבה תוכלו לקנות מצרכים בסיסיים כמו ביצים ולחם. דברים טריים כמו פירות וירקות מגיעים בדרך כלל במשאית פעם אחת בשבוע ולכן לפעמים עלול להיות בהם מחסור. בנוסף, בכל כפר תמצאו מסעדות וכן הוספדחות (Hospedajas), בהן תוכלו לקבל ארוחה חמה בשעות הצהריים והערב. מחוץ לשעות אלה עלול להיות לכם קשה למצוא מקום לאכול.

לינה

לאורך הדרך אין כמעט הוסטלים של ממש ורוב המקומות שתמצאו הן "הוספדחות" - בתים של משפחות שבהם גם חדרי אירוח. במקומות אלה תקבלו חדר משלכם, יחד עם האפשרות להשתמש במטבח ובשירותים המשפחתיים. ברוב המקומות יש מקלחות עם מים חמים, אך לא בכולם, ולכן שווה לוודא זאת מראש. לילה בהוספדחה עולה בדרך כלל סביב ה-6,000 פסו.

אפשרות לינה פופולארית נוספת הן בקתות (Cabañas), שבהן מקומות לינה המתאימים ל-2-8 אנשים. בקתות כאלו תמצאו בכל הכפרים והעיירות שבדרך וכן במקומות רבים לאורך הקרטרה. עלותן משתנה מאוד בהתאם לגודל הקבוצה, למיקום ולאיכות התנאים בבקתה, אך המחירים מתחילים בדרך כלל ממחירו של לילה בהוספדחה ממוצעת.

מבחינת לינה באוהל, תמצאו בכפרים עצמם או פשוט לאורך הקרטרה אינספור אתרי קמפינג בהם תוכלו להקים את האוהל ולקבל שירותים, מקלחות חמות ובדרך כלל גם מקום לבשל בו. המחיר, בדרך כלל, יהיה סביב ה-2,500-3,000 פסו לאדם. בנוסף, אם נתקעתם לאורך הדרך תוכלו תמיד להקים אוהל בפינה נסתרת, אך אם אתם עושים זאת בשטח פרטי, הקפידו לבקש קודם רשות והציעו לבעל השטח סכום סמלי עבור הלינה.

לינה לצד הדרך. צילום: איתי אמוזה

ציוד לקרטרה

מלבד קויאקה שבאמצע הדרך, קשה עד בלתי אפשרי למצוא מקום לקנות בו ציוד טיולים או בלוני גז, ולכן חשוב מאוד להגיע מצויידים מראש. נסו להימנע במידת האפשר מלקנות ציוד טיולים בקויאקה כיוון שיקר מאוד שם. במידה ואתם מטיילים בטרמפים ותרצו להקל על עצמכם ולשלוח לקצה הדרך ציוד עודף, תוכלו לעשות זאת דרך אחת מחברות האוטובוס הארגנטינאיות שנוסעות בין אל צ'אלטן ובארילוצ'ה או לחילופין עם אחת מהחברות אשר מוציאות טיולי ואנים מאורגנים. המחיר, לרוב, סביב ה-100-150 פסו ארנטינאי לתיק. מה שקורה בפועל עם התיקים זה שהם נוסעים בתא המטען של האוטובוס והם יחכו לך בטרמינל של החברה בנקודת היעד.

לדרך מומלץ לצאת עם המוצ׳ילה הגדולה שלכם. אתם תצטרכו אותה ואת כל המקום שלה בשביל הציוד והאוכל שתקחו אתכם. מומלץ שיהיה לכם תיק קטן או תיק צד שאיתו תוכלו להסתובב במידה ותעשו מסלולים של כמה שעות בודדות. במקומות רבים, גם בחנויות טיולים בארץ, תוכלו למצוא תיק ניילון עמיד למים שמתקפל לגודל של זוג גרביים.

מבחינת ציוד לינה כדאי מאוד לבוא ערוכים, על אחת כמה וכמה אם אתם מתכוונים לבצע את הדרך הזו בטרמפים. לא חכם לבוא עם הציוד כבר מהארץ, אבל תוכלו לקנות אותו בכמה וכמה נקודות לפני תחילתו של המסלול. פונטו אראנס היא נקודה ידועה ומצויינת שנמצאת בדרומה של צ׳ילה (בדרך כלל מגיעים אליה לפני ההגעה לפורטו נאטלס ממנה יוצאים לטרק הטורס דל פיינה (הטורוסים). פונטו ארנס היא כמו אילת, איזור ללא מס, ושם תוכלו לקנות ציוד קמפינג וציוד טיול נרחב במחירים נוחים למדי. מומלץ לקנות ציוד טוב ולמכור אותו בסיום המסלול למטיילים אחרים במידה ואינכם מתכננים להמשיך ולבצע לינות שטח חדשות לבקרים. היסחבות עם ציוד קמפינג לאורך הטיול שלכם היא משימה לא פשוטה, ובמרבית מדינות היבשת תוכלו להשכיר בכל פעם שתצטרכו כזה.

במידה והשכרתם רכב, מומלץ שלאחר מעבר הגבול בין ארגנטינה לצ׳ילה תקנו לעצמכם גלון דלק למקרה חירום שישאר לכם בבגאז׳ של הרכב.

מים

ברמת העיקרון, המים בפטגוניה נחשבים לנקיים ביותר בעולם, ולאורך הדרך בטוח לשתות גם מהנחלים, כל עוד מדובר במים זורמים. עם זאת, בכל זאת מומלץ להרתיח או לטהר את המים ליתר ביטחון, אלא אם אתם יכולים לזהות את מקור המים ולראות בברור שאין סיכוי שהוא מזוהם (למשל, נחל שמקורו בקרחון).

כסף

מלבד קויאקה וצ'ילה צ'יקו, לא יהיה לכם קל למצוא כספומטים או חלפני כספים ולכן הדבר הבטוח ביותר הוא לנסות להגיע עם הרבה כסף מראש, אשר יספיק לכם לפחות עד קויאקה. הוצאה של 150000 פזו צ׳יליאני אמורה לתת לכם רשת ביטחון טובה למדי.

דיג

איזור זה של פטגוניה הצ'ילאנית נחשב לאחד המקומות הטובים ביותר בעולם לדיג ועבור דייגים חובבים ומקצוענים כאחד מדובר בגן עדן של ממש. לאורך כל הדרך, מצפון לדרום, ישנם אינספור אתרי דיג משובחים בנחלים, באגמים ובפיורדים הרבים שפזורים לאורך הדרך, כשהשלל העיקרי הם דגי סלמון וטרוטה בגודל מדהים. ציוד דיג תוכלו לקנות או להשכיר במקומות רבים לאורך הדרך, אך במידת האפשר עדיף לעשות זו בישובים הגדולים – קויאקה, קוקרן, צ'ילה צי'קו או אפילו פוארטו מונט.

כמו-כן, תדרשו להגיע למשרדי הרשויות המקומיות כדי להשיג רישיון דיג (לפעמים ניתן בחינם ולפעמים בתשלום) אם תתפסו בלעדיו תקבלו קנס כבד. במקומות אלו תוכלו גם לקבל מידע על אתרי הדיג המומלצים באיזור.

במידה ואינכם מעוניינים בהרפתקה של דייג בעצמכם, בדקו בנקודות שאליהם תגיעו אם בעלי ההוספדאחה יוצאים לדוג ותוכלו להצטרף אליהם או שתוכלו למצוא אטרקציה שכזו שבה תוכלו להנות מהחוויה באופן חד פעמי.

מידע והכנות

מידע ומפות הם בגדר חובה לכל מי שמתכנן לבצע את הדרך ואלה יחסכו לכם כאבי ראש עתידיים. מידע רב מאוד, הכולל מפות ופירוט של מקומות לינה ושירותים נוספים, תוכלו לקבל בלשכות התיירות של קויאקה, צ'ילה צ'יקו, פוארטו מונט או הבירה סנטיאגו. למי מכם שרוצה להצטייד במפות ובהסברים טובים טרם היציאה, עוד בארגנטינה, יכול להגיע להוסטל ראנצ׳ו גראנדה הידוע לכל המטיילים הישראלים שבאל צ׳לטן ולקבל מפות והסברים מפורטים על הקרטרה. ההצטיידות במפה היא חשובה כיוון שאם תצטרכו הכוונה מהמקומיים במהלך הדרך, יהיה להם הרבה יותר קל ונוח להסביר לכם על מפה ולא על אפליקציית ניווט.

בנוסף כדאי מאוד לבקש מפות עם סימוני שבילים של הפארקים השונים שלאורך הדרך, אותן ניתן לקבל בחינם בלשכות Conaf (רשות הפארקים הלאומיים). דרך נוספות לקבל מידע וטיפים מועילים על הקרטרה היא בהרצאות שמעבירים עידו ולאון, אשר מוציאים ואנים לקרטרה מדרום פטגוניה הארגנטינאית. ההרצאות ניתנות בעיירות הארגנטינאיות אל קאלפטה (הוסטל פנקוטה -Juan Domingo Peron 1016) ואל צ'אלטן (הוסטל רנצ'ו גראנדה - Av. San Martín 724) והן מיועדות גם עבור מי שרוצה לעשות את הדרך באופן עצמאי ברכב או טרמפים.

אפליקציית הניווט MAPS.ME היא בגדר חובה בעיניי. האפליקציה מאפשרת לכם לנווט גם כאשר אינכם מחוברים לרשת ולסמן בנקודות טרם היציאה את כל המקומות אליהם אתם מעוניינים להגיע אליהם. למידה טובה של המסלול היא חשובה למדי, ואל תמעיטו בערך שלה. קחו לכם יום לפני היציאה להכנות, לקניות וללמידה טובה של המקומות שאליהם אתם רוצים להגיע אליהם. זה יעזור לכם בניווט, זה יעזור לכם להכיר את הדרך בצורה טובה יותר וזה יתן לכם הרבה יותר ביטחון לצאת לדרך כשאתם יודעים לאן מועדות פניכם.

הנה כמה רעיונות של מה כדאי לארוז לפני הטיול בדרום אמריקה:

המסלול הקלאסי של הקרטרה אוסטרל

המסלול שתראו כאן הוא המסלול הקלאסי, שאותו עושים מרבית המטיילים שמגיעים לקרטרה, בין אם הם מטיילים ברכב, בטרמפים או בוואן. העיירות המרכזיות כמעט ולא משתנות ורוב מוחץ של התרמילאים מגיעים אליהם. העיירות כאן מופיעות מדרום לצפון, אך ניתן כמובן לעשות את המסלול גם מצפון לכיוון דרום.

החלק הדרומי של הקרטרה: מסלול למטיבי לכת ולהרפתקנים

את המסלול הקלאסי של הקרטרה מתחילים מרבית התיירים באיזור העיירה צ׳ילה צ׳יקו (Chile Chico) הידועה, אך הקרטרה אוסטרל מתחילה בחלקה הדרומי ביותר בעיירה אוהיגינס (Ohiigns) הצ׳יליאנית שנמצאת כמה שעות דרומית יותר. העיירה הזו היא מקום שקשה מאוד להגיע אליו, גם אם בבעלותכם רכב שכור וזאת משום שהחלק הדרומי ביותר של הכביש נמצא באיזור ערבות הקרח הענקיים של צ׳ילה.

למרות שמדובר על אחד האיזורים היפים ביותר של הקרטרה, ומרחקו האווירי מאל צ׳אלטן (El Chaltén) לא גדול, כדי להגיע לכאן תצטרכו לבצע עיקוף ענק שיקח לכם בערך כיום שלם של נסיעה ולהיכנס בכל מקרה לצ׳ילה דרך צ׳ילה צ׳יקו, לרדת דרומה ואז לחזור צפונה באותה הדרך. זה מסלול שעשוי להאריך לכם את הדרך ביומיים שלושה ויחייב אתכם ככל הנראה ללינת שטח. חשוב להיות מתוכננים היטב ולהבין שאתם נכנסים להרפתקה בשביל לחוות את החלק הדרומי ביותר של הדרך.

צ`ילה צ`יקו. צילום: איתי אמוזה

עוד לפני צ׳ילה צ׳יקו, הנקודה הדרומית ביותר שניתן להיכנס דרכה לכביש 7 מארגנטינה היא דרך מעבר הגבול Paso Rodolfo Roballos. זהו מעבר גבול קטנטן ומיושן. עוברות פה מספר מכוניות בודדות במהלך כל יום. המרחק של מעבר הגבול מאל צ׳אלטן בערך כעשר שעות נהיגה, ולאחר החצייה של הגבול יש עוד כשעה וחצי עד ההתחברות לכביש 7, הקרטרה אוסטרל.

הסיבה לעבור דווקא במעבר הגבול הזה ולעשות את המסע הזה היא הדרך בין העיירות קוקרן (Cocharne) לפורטו גואדאל (Puerto Guadal), דרך של כשעה שכוללת בתוכה כמה מהנופים היפים ביותר בקרטרה. בשביל לנסוע בדרכים אלו יש צורך ברכב גבוה, ג׳יפ או טנדר. הנסיעה ממעבר הגבול ועד ההתחברות לכביש עוברת בשדות מרעה והרים צבעוניים והיא דרך יפה מאוד, אך גם לא פשוטה לנהיגה.

אם אתם יוצאים מאל צ׳אלטן, חשוב לצאת מוקדם במיוחד כדי לא להיקלע לנהיגה בשעות החשיכה. מסוכן מאוד לנהוג בדרך הזו בשעות החושך. אל דאגה, בגלל מיקומה הדרומי של הדרך, בחודשי הקיץ והעונה המתויירת פה סביר שיהיה לכם אור יום עד 9 בערב.

מי שמשכיר רכב רגיל, לא טנדר ולא רכב 4X4, יכנס לקרטרה במעבר הגבול שקרוב לצ׳ילה צ׳יקו, גם הוא, רחוק כ-10 שעות נסיעה מאל צ׳אלטן והוא המעבר שבו עוברים מרבית התיירים שמטיילים בקרטרה (כולל אלה שמבצעים את הדרך בטרמפים). אם אתם מתכוונים לעשות את המסלול בטרמפים, קחו תחבורה ציבורית שתיקח אתכם מאל צ׳אלטן ועד צ׳ילה צ׳יקו.

בשל יופייה של הדרך הדרומית מקוקרן לפורטו גואדאל, ניתן לעבור במעבר הגבול הגדול והמוכר יותר בצ׳ילה צ׳יקו, ולצאת למסלול שיורד דרומה ועולה שוב צפונה בימים שלמחרת. המרחק מצ׳ילה צ׳יקו לקוקרן הוא כ-200 קילומטרים, וניתן לעשות את הדרך לעיירה בשעות בודדות. קוקרן היא עיר בגודל של צ׳ילה צ׳יקו וניתן להצטייד בה בכל מה שתצטרכו. יש בה מספר סופרים, מספר הוסטלים וניתן אפילו להוציא כסף מכספומטים (דבר נדיר יחסית לאורך ימי המסלול).

מצ׳ילה צ׳יקו ועד ריו טרנקילו

צ׳ילה צ׳יקו (Chile Chico) היא התחנה המרכזית הראשונה במסלול הקרטרה ובדרך כלל גם מי שמבצע את הנסיעה עם רכב שכור וגם מי שמבצע את הדרך בטרמפים מתחיל אותה כאן. בצ׳ילה צ׳יקו תוכלו להצטייד, לקנות דברים אחרונים שתצטרכו ולצאת לדרך.

העיירה יושבת בלב איזור מדברי יבש לחופו של אגם חנראל קאררה (Lago General Carrera) רחב הידיים, ששטחו חצוי בין צ'ילה וארגנטינה. מצד אחד של האגם מתחילה הערבה הפטגונית השטוחה והצחיחה ומצידו השני, לכיוון הקרטרה, מתחילים להתרומם הרי האנדים המרשימים ולשלוט על קו האופק עם פסגותיהם המושלגותו והקפואות.

העיירה, אינה מעניינת במיוחד, אך אם יש לכם קצת יצר הרפתקנות ומעט זמן פנוי תוכלו לצאת לטייל בשמורת חיינמאני (‪Lago Jeinimeni National Reserve‬‬) הסמוכה, שבה נופים פראיים ועוצרי נשימה שרוב המטיילים לא זוכים לראות.

אם עצרתם בצ'ילה צ'יקו שווה לטפס את המדרגות לנקודת התצפית היפה שבסרו בנדרה (Cerro Bandera), שנמצאת ממש על כביש היציאה מהעיירה לכיוון הקרטרה. רוב המטיילים אינם יודעים על כך, אך בסמוך לצ'ילה צ'יקו נמצאת אחת משמורות הטבע היפות ביותר של דרום צ'ילה, שמורת חיינמאני, שבה מספר מסלולים לרכב ומסלולי הליכה (חלקם גם של כמה ימים) אשר עוברים בין נופים מדהימים של הרים מושלגים, אגמים בצבעי טורקיז וקרחונים אימתניים. הכניסה לשמורה, שממנה גם יוצאים המסלולים המרכזיים, נמצאת באגם Jeinemeni, כ-65 ק"מ דרומית לצ'ילה צ'יקו, וההגעה אליה אפשרית רק ברכב. תוכלו להגיע לפה גם בטרמפים אבל זאת עומדת להיות משימה כמעט בלתי אפשרית. ההגעה לשמורה היא אטרקציה בזכות עצמה, ובין היתר עוברת גם דרך לגונת הפלמינגו, כ- 40 ק"מ מצ'ילה צ'יקו, שבה ריכוז גדול מאוד של הציפורים הוורודות והמיוחדות הללו.

הנסיעה מצ׳ילה צ׳יקו ועד לריו טרנקילו (Puerto Rio Tranquillo) היא נסיעה בת 170 קילומטרים ועורכת כ-4 שעות. אחת הסיבות הטובות ביותר להגיע לריו טקנקילו היא הביקור במערות השיש (Marble Caves) המפורסמות, אליהן לוקחים שיט קצר. ניתן לקחת את השיט מהנמל של ריו טרנקילו אבל אם אתם עם רכב ניתן לעצור בכביש, כ-20 דקות לפני ריו טרנקילו, במקום קטן ונידח ששמו פורטו מרמול (תוכלו לראות שילוט בצדי הדרך) ולקחת את השייט משם. מכאן השייט קרוב יותר למערות השיש וגם זול יותר.

מערות השיש בפוארטו ריו טרנקילו. צילום: איתי אמוזה

מריו טרנקילו עד סרו קסטיוו

התחנה המרכזית הבאה בדרך היא סרו קסטיוו (Villa Cerro Castillo), שנמצאת מרחק של 130 קילומטרים מריו טרנקילו.

הכפר הקטן והפשוט הזה, שלא נראה כאילו השתנה מימי ראשוני החלוצים באיזור, הוא בלי ספק אחת מפנינות הקרטרה. בתי הכפר הקטנים משקיפים על עמק יפהפה שמעליו מתנשא “הר המצודה” המפורסם (Cerro Castillo), שצריחיו המשוננים ומכוסי השלג באמת מזכירים את חומותיה של מצודה ענקית. ההר וסביבתו מוגנים בשמורה לאומית רחבת ידיים, שבה מספר מסלולי טיול שעוברים בנופי בראשית מדהימים, שלא נופלים גם מאלה שתראו בטורס דל פאינה.

הכפר הוא נקודת בסיס מצויינת לטיולים בשמורה, ומכאן תוכלו לבקר בה בטיול יום חוויתי על גב סוס או ברגל או לחילופין לארוז תיק ולצאת לטרק חוצה שמורה של ארבעה ימים. הטרק לא קל בכלל והוא יוצא מהכניסה לפארק שבלגונה צ'יגואי (Laguna Chiguay), מטפס עד ללגונה שלרגלי סרו קסטיוו עצמו ומסתיים ממש בפאתי הכפר. גרסא קצרה יותר היא טיול יום אשר מטפס מהכפר עד ללגונה שלרגלי ההר וחוזר בחזרה. טיול זה מרשים במיוחד וכולל בתוכו את החלק המעניין ביותר של הטרק המלא, אך קחו בחשבון שהוא קשה מאוד ויקח לכם כעשר שעות הליכה סך הכל. בסמוך ללגונה ישנו אתר קמפינג, ואם יש לכם אוהל תוכלו לפצל את הטיול ליומיים תובעניים פחות.

כדאי לדעת: אם הייתם בטורס דל פיינה ובאל צ׳אלטן, קחו בחשבון שהלגונה שאליה מגיעים די דומה לדברים שכבר ראיתם.

נוסף על המסלול בן מספר הימים תוכלו לטייל בשמורה גם באמצעות סוסים. זו אחת האטרקציות הידועות של הקרטרה והטיול בשמורה יוצא על גבי סוסים מהכפר עצמו.

הטרק בשמורת סרו קסטייו. צילום: חן הראל

במרחק של 40 קילומטר מסרו קסטיג׳ו קיימים המפלים האדירים והלא מוכרים של ריו איבאנז (Rio Ibanez). ניתן להגיע למפל בשתי דרכים, שהבחירה ביניהן בעיקר תלויה בעד כמה אתם רוצים לראות ולחקור עוד ומה סוג הרכב שברשותכם. בנסיעה דרומה של כ-10-20 דקות מסרו קסטיו תגיעו לפורטו איבאנז (Puerto Ingeniero Ibanez) וממנה ההגעה למפל קצרה למדי ויש דרך גישה קלה יחסית, גם אם אין ברשותכם רכב 4x4.

מי שהשכיר רכב שטח יוכל לעשות דרך מעגלית יפהפייה וארוכה שעשויה גם לקחת כיום שלם. הנסיעה דרומה, בכיוון החזרה לריו טרנקילו עד כניסה לדרך עפר של כביש X-727 שנמצאת לאורך אגם ורדה (Lago Verde). לאחר כ-8 קילומטרים קחו בפיצול הכביש את המזלג השמאלי, לדרך X-725 ותתחילו לעלות לאורכו של אגם אלטו (Lago Alto). המשיכו בנסיעה על דרך X-725 כמעט 20 קילומטרים עד למזלג נוסף שיקח אתכם לדרך X-723, עליה המשיכו לנסוע כ-45 קילומטרים. הכביש הזה יביא אתכם עד פורטו איבאנז והמפל יהיה מספר קילומטרים לפני העיירה.

חשוב מאוד לנווט בדרכים האלה עם אפליקציית ניווט כמו google maps למי שיש חיבור זמין לאינטרנט או maps.me למי שמנווט ללא אינטרנט. הדרך המפורטת היא קשה וארוכה אך מקיפה מספר אגמים יפים ונוסעת בדרך נוף שתיתן לכם תצפית על כל איזור סרו קסטיוו המדהים. המפלים עצמם הם מפלים נמוכים אך עוצמת הזרימה בהם מדהימה! מדובר על אחד המפלים העוצמתיים ביותר שיצא לכם לראות בצ׳ילה.

מסרו קסטיוו לקויהיקה

העיר הבאה בדרך היא קויהיקה (Coyhaique) - בירת הקרטרה. עיר גדולה במונחים של הקרטרה אוסטרל והיא מתויירת למדי. כיאה לעיירה מתויירת אל תצפו למצוא כאן לינה, אוכל או אופציות הצטיידות במחירים זולים. קויהיקה ממוקמת פחות או יותר באמצע הקרטרה, וכשתגיעו לכאן אחרי מספר ימים של טיול בדרכי עפר משובשות, בין כפרים קטנים, ודאי תרגישו מעין תחושה של חזרה לציביליזציה.

בנוסף לעצירה ההכרחית לקצת מנוחה והצטיידות בדרך, באיזור קויהיקה ישנם גם כמה אתרי טבע שמצדיקים ביקור, ואלה מכם שיוכלו להרשות לעצמם את התענוג יוכלו לצאת מכאן גם לשייט אל הפארק הלאומי המדהים של לגונה סן רפאל. הקטע של הקרטרה שעובר דרך קויהיקה נוסע לאורכו של ריו סימפסון (Rio Simpson), ולאורך הכביש ישנן מספר מרפסות תצפית שמהן ניתן ליהנות מהנוף היפה של הנהר רחב הידיים שזורם מתחת.

איזוור קויהיקה עשיר במיוחד באגמים ובלגונות, שרבים מהם נחשבים לאתרי דייג מצויינים, והעיר היא נקודת בסיס טובה לצאת ולטייל בהם. פירוט מלא של האגמים תוכלו לקבל בלשכת התיירות, אך האגם הנגיש ביותר הוא אגם לה טורס (Las Torres), שנמצא צפונה מקויהיקה, ממש על הקרטרה עצמה, בסמוך לכפר Villa Amengual. מסביב לאגם היפהפה הזה ישנו מסלול הליכה נחמד ואם תרצו אפילו תוכלו לישון כאן בקמפינג נוח או בבקתות עם נוף ציורי.

החלק היפה ביותר בקרטרה: מקויהיקה לפויוהואפי

הדרך מקויהיקה ועד לפויוהואפי (Puyuhuapi) היא אולי האיזור שלו כולם מחכים בקרטרה. שתי הנקודות המטויילות ביותר בקרטרה נמצאות בדרך בין שתי העיירות האלו ושתיהן שייכות לפארק הלאומי קאולט: הקרחון התלוי,שנחשב לאחד הקרחונים היפים ביותר בדרום אמריקה והיער המכושף.

פויוהואפי הוא כפר דייגים קטן וסימפטי, היושב ממש על הקרטרה, לחופו של פיורד יפה באותו השם. הכפר הוקם על ידי מתיישבים חלוצים מגרמניה, וההשפעה הגרמנית עדיין ניכרת כאן בסגנון הבניה, בלבוש ובמאכלים.

הקרחון היפהפיה "תלוי" בין שני הרים בגובה רב מעל לגונה יפה. מראה הקרחון בהחלט מרשים מאוד ותוכלו ליהנות ממנו מנקודת תצפית הסמוכה לכניסה, או לחילופין להגיע עד ללגונה שלרגליו. בנוסף, יוצא מכאן שביל המטפס לנקודת תצפית קרובה בהרבה (כשלוש שעות הליכה סך הכל). מסלולי ההליכה הללו מתחילים מהכניסה הראשית לפארק, אשר נמצאת ממש על הקרטרה, כ-20 ק"מ דרומית לפויוהואפי.

הקרחון התלוי. צילום: איתי אמוזה

האטרקציה הידועה השנייה באיזור היא כאמור היער המכושף שבפי רבים נזכר כאחד המקומות היפים ביותר בדרום אמריקה. המסלול עובר ביער גשם יפהפיה וממשיך ללגונה קרחונית מדהימה ביופיה שאליה נשפכים שישה מפלים אשר נמסים מקרחונים קטנים. המסלול כולו לוקח בערך כשלוש-ארבע שעות והוא מתחיל ממש מכביש 7 עצמו,לערך כ-30 קילומטרים דרומית לפויוהאפי (קיים שלט עץ בצד הדרך שיודיע לכם על ההגעה ליער), הכניסה למסלול חופשית.

מסלול יפה נוסף, אך כזה ששווה לעצור בו רק אם יש לכם רכב, הוא מסלול הליכה קצר (כ-100 מטר) המוביל בתוך יער הגשם אל מפל עוצמתי ומרשים המכונה Salto Padre Garcia. בסוף היער המכושף, בכניסה לשמורה יש מתחם קמפינג.

באיזור פויוהואפי ישנו מספר לא קטן של נביעות מעיינות חמים, אשר חלקם הוסבו לאתרי ספא יוקרתיים. המפורסם שבהם הוא אתר Termas de Puyuhuapi, מתחם מפואר של ספא ומלון שאליו אפשר להגיע רק בסירה מיוחדת מהכפר והכניסה אליו היא לאורחי המלון בלבד. אפשרות פרקטית יותר עבור תרמילאים הם המעיינות החמים היפהפיים Termas del Ventisquero שנמצאים על הקרטרה, שישה ק"מ דרומית לכפר, וגם בהם מתחם ספא מפנק.

מפויוהאפי לפוטאלפו

המרחק מפויוהאפי לפוטאלפו הוא כמעט 200 קילומטר. זה מרחק שניתן לעשות בכמה שעות בודדות. העיירה פוטאלפו היא שער הכניסה והיציאה המרכזי לחלקה הצפוני של הקרטרה ועבור רוב האנשים מדובר בתחנה הראשונה או האחרונה במסלול, למרות שההרפתקה לא חייבת להסתיים בה ומומלץ אפילו להמשיך עוד צפונה לאורך כביש 7.

העיירה עצמה יושבת בעמק ירוק יפהפיה, בין הרים ירוקים נישאים, ממש על גדתו של נהר הפוטאליפו בעל המים המהפנטים בצבעי טורקיז. הנהר הוא גם מקור הפופולאריות של העיירה והעובדה שהוא נחשב לאחד משלושת המקומות הכי טובים בעולם לעשות בהם רפטינג וקיאקים, גורמת לכך שמטיילים ומקצוענים כאחד מגיעים לכאן כל שנה כדי לבדוק מקרוב את הטענות וליהנות מחווייה מלאת אדרנלין.

בנוסף לפעילויות ספורט אתגרי, באיזור פוטאליפו מחכות לכם מספר נקודות תצפית יפות ומגוון גדול של מסלולי הליכה מצויינים שיובילו אתכם בין נהרות שוצפים, אגמים ולגונות בצבעים מיוחדים, עמקים ירוקים ופסגות מושלגות. להבדיל מרוב עיירות הקרטרה, לפוטאליפו, הקרובה לארגנטינה והנגישה יחסית, מגיעים תיירים במשך שנים רבות ולכן תשתיות התיירות מפותחות יחסית לשאר יישובי הקרטרה, והאווירה כאן היא אווירת תרמילאים צעירה ושמחה שבהחלט מצדיקה עצירה של לפחות לילה אחד או שניים.

מרבית המטיילים הישראלים מסיימים את הקרטרה באיזור פוטאלפו לאחר חציית הגבול מצ׳ילה לארגנטינה. למי מכם שיעשה את הדרך עם רכב כדאי לדעת שהדרך ממעבר הגבול ועד ההתחברות לכביש 40 היא דרך לא פשוטה לנהיגה כלל.

איזור פוטאליפו. צילום: איתי אמוזה

היציאה מהקרטרה/ המשך צפונה בפטגוניה הצ׳ילאנית

למרות שמרבית הישראלים יוצאים מהקרטרה באיזור פוטאלפו וממשיכים לכיוון אל בולסון או ברילוצ׳ה, ההרפתקה ממש לא חייבת להיגמר כאן, ולמי שיחליט להמשך להצפין יוכל לבחור בין כמה אופציות שיחשפו בפניכם עוד כמה מקומות מדהימים ביופיים בפטגוניה הצ׳יליאנית:

מצ'איטן לצ'ילואה

150 קילומטר צפון מערבית לפוטאלפו נמצאת צ׳איטן, ממנה ניתן לקחת מעבורת לאי היפהפה צ׳ילואה בו ניתן להישאר עוד יומיים-שלושה נוספים. צ׳ילואה הוא אי ירוק עמוס גבעות ואיזורים כפריים שמשווים תחושה של חופשה באיזורים הכפריים של אירופה. האווירה שלווה וכיפית ותוכלו להגיע לכאן ולהוריד הילוך באופן משמעותי.

מי שירצה להמשיך לשתי נקודות נוספות, יוכל לחצות מהעיירה אנקוד הנמצאת בצפון האי לכיוון פורטו מונט / פורטו ואראס. לפורטו מונט קיימות מעבורות באופן תדיר בכל ימות השבוע.

מצ'איטן לפורטו מונט ופורטו וארס

מי שהאי צ׳ילואה לא כל כך מעניין אותו, אבל רוצה להמשיך עוד צפונה, ניתן להמשיך על כביש 7 מצ׳יאטן עד פורטו מונט ופורטו וארס. פורטו מונט היא עיר גדולה יחסית וניתן אפילו להשכיר בה רכב, אם אתם מתכננים לצאת לקרטרה מצפון, או להחזיר אותו בה במידה והשכרתם את הרכב בצ׳ילה (כמובן בתיאום מראש).

הדרך מצ׳יאטן תדרוש מכם עלייה משולשת על מעבורת, שאת אחת מהם צריך להזמין מראש. אם זה התכנון שלכם כדאי שתיכנסו בפויוהאפי למשרד תיירים ותזמינו את המעבורת הרצויה. מה יש בפורטו ואראס ששווה את המאמץ? בפורטו ואראס קיים הר הגעש האימתני אוסורנו והאגם היפה Llanquihue Lake. פורטו ואראס היא כפר קטן ושקט הסמוך לעיר פורטו מונט והוא שליו וציורי הרבה יותר ממנה, עמוס מבנים קולוניאלים יפים ונוף תמידי להר הגעש האימתני.

מזג אויר ועונה מומלצת

מזג האוויר לאורך הקרטרה משתנה מאוד מאיזור לאיזור, אך בכל מקרה, מדובר בתנאי מזג אוויר לא קלים שגם בשיא הקיץ אסור לזלזל בהם. במרבית האיזורים הלילות קרים מאוד (יכולים להגיע גם מתחת לאפס) והרוח נושבת בעוצמה בצורה בלתי רגילה.

חלקה הדרומי ביותר של הקרטרה, בו נמצאים שדות הקרח הגדולים של פטגוניה, הם אזורים קרים מאוד כל השנה ומזג האוויר בהם תנודתי והפכפך. באיזור זה קר כל השנה, ותמיד יש סיכוי לגשם, ערפל ושלג, לצד ימים יפים בלי אף ענן בשמים. החלק של המסלול שסביב לאגם חנראל קאררה (איזור צ'ילה צ'יקו וריו טרנקילו) הוא איזור יבש יחסית שיורד בו מעט מאוד גשם, אך גם סחוף רוחות וקר מאוד. עם זאת, כשהשמש יוצאת בשיא היום עלול להיעשות חם. צפונה מאגם חנראל קאררה הולך ונעשה יותר ירוק ויותר ויותר גשום, וכשתגיעו לחלקה הצפוני של הקרטרה (בין פיוהואפי לצ'יאטן) סביר להניח שתהיו מתחת לגשם כמעט תמידי, גם בימים יפים. גם איזורים אלה עלולים להיות קרים מאוד בייחוד בלילה.

מבחינת עונה, התקופה הטובה ביותר להגיע לכאן היא בקיץ (בין נובמבר למרץ), אז מזג האוויר יחסית נוח ויציב יותר והדרך לרוב פתוחה לכל אורכה. אם תגיעו באוקטובר או באפריל-מאי, עדיין תוכלו לטייל ברוב האיזורים, אך תאלצו לקחת בחשבון שתנאי מזג האוויר יהיו קשים יותר ושקיים סיכוי שחלקים ממסלולי הטיול (ואפילו הדרך עצמה) יחסמו בשלג או בהצפות. במהלך החורף (יוני - ספטמבר) הטמפרטורות צונחות, הדרך נחסמת לעיתים קרובות בשלג או מתכסה בערפל ומאוד מומלץ שלא להגיע לכאן.

צילום: איתי אמוזה

המלצת זהב

ככל שעובר הזמן ותהליך הפיתוח של הקרטרה הולך ומתקדם, כך נעשה יותר ויותר קל ונוח לטייל בה. ובכל זאת, חשוב מאוד לזכור שעדיין מדובר בטיול לאורך דרך עפר צרה, באיזורים כפריים מרוחקים, שבהם הטבע הוא עדיין זה שנותן את הטון. לכן, עליכם לקבל את זה בהבנה שמזג האוויר, ולא התוכניות שלכם, יהיה זה שיקבע איך יראה הטיול שלכם והדרך היחידה ליהנות באמת מהחוויה המיוחדת של הטיול בקרטרה היא לטייל בה בשלווה ובלי למהר, ולהגיע מראש מוכנים לכך שגשם עלול להציף את הדרכים, ערפל עלול לחסום את הראות, פנצ'ר באוטובוס עלול לגרום לו לאחר ביום שלם וגלים גבוהים ידחו את יציאת המעבורת עד להודעה חדשה. אז איך אומרים המקומיים? "Tranquilo" (ברגוע), תמיד יש גם את מחר. אל תרוצו לשום מקום, וחשוב מכך, אל תקחו החלטות פזיזות בלחץ של זמן. עדיף לכם לאבד יום בטיול מאשר לדלג על מקומות שאחר כך תתחרטו שלא הייתם בהם.

המלצת זהב על השכרת רכב: קשה מאוד לתכנן מראש את הטיול. המשפט ששולט בגל הישראלי של דרום אמריקה נוכח השאלה ״מה התוכניות״ הוא ״לא יודע, לזרום״. ובכן, לזרום ולא לתכנן זה תמיד כיף, אבל אם אתם יודעים שאתם רוצים לעשות את הקרטרה אוסטרל עוד בטרם אתם יוצאים מהארץ, ויש לכם כמה פרטנרים שהם קבוצת ברזל, כדאי ומומלץ לנסות ולבצע את ההזמנה של הרכב כבר בארץ.

למי שהאופצייה הזו נשמעת מופרכת ולא רוצה להתעסק בעניין הזה, מומלץ לנסות לפחות לתקשר עם סוכנויות רכב שנמצאות בפורטו נאטלס הדרומית ולבדוק אופציה של השכרת רכב בפוארטו נאטלס והחזרה בפורטו מונט המרכזית. השכרה כזו אולי תהיה ארוכה יותר, אך היא ללא שום ספק תיתן לכם את היכולת להיות ניידים ועצמאיים במשך תקופה ארוכה יחסית של הטיול שלכם בפטגוניה. החופש להגיע לאן שאתם רוצים הוא משהו שאי אפשר לאמוד אותו בכסף כשמטיילים בפטגוניה. חשבו שאם תשכירו את הרכב בפורטו נטאלס, תוכלו לנסוע לקלפטה ואל צ׳לטן כשאתם אדונים לעצמכם לחלוטין ומשם להמשיך גם לקרטרה.

מה הכי לא כדאי

השכרת רכב היא, ללא ספק, הדרך הנוחה והפשוטה ביותר לטייל בקרטרה, אך גם הדרך היקרה ביותר. מטיילים רבים מתפתים לחסוך קצת כסף ולשלם לחברת ההשכרה על רכב זול וקטן. זוהי הטעות הגדולה ביותר שתוכלו לעשות, כיוון שחלקים גדולים מאוד מהדרך משובשים ואינם מתאימים למעבר של רכבים נמוכים, בייחוד לא כשהם מלאים ב-4-5 אנשים עם כל התיקים שלהם.

עם רכב קטן קיים סיכוי טוב מאוד שתדפקו את השאסי של הרכב ותדרשו לשלם לחברת ההשכרה פיצויים גבוהים. בנוסף, תדרשו לעבור עם הרכב הרבה מאוד עליות ואם המנוע שלו יהיה קטן מדי הוא פשוט לא יעמוד בהן. לכן, אם אתם כבר הולכים על השכרת רכב, לכו אך ורק על רכב גבוה וחזק (כמו Berlingo ודומיו למשל), ואם אתם יכולים להרשות לעצמכם, אז אפילו רכב 4X4. החווייה ללא כל ספק תהיה שווה את השקט הנפשי שלכם.

במידה והחלטתם לצאת לקרטרה באמצעות סיור בוואן (מה שמלכתחילה היא האופציה הכי פחות מומלצת) חשוב מאוד שתבחרו בפינצטה את האנשים שיוצאים איתכם. תהיו אתם היוזמים. אם אתם פוגשים במהלך הטיול שלכם אנשים שאתם מרגישים שיהיה לכם כיף להיות תקועים איתם באותו רכב עם מעט מקום למשך כמעט שבוע - תתארגנו ביחד איתם. ליפול על טיול בוואן לאורך תקופה כה ארוכה, עם אנשים שלא משדרים באותו הגל שאתם משדרים, עשוי להרוס לכם את החוויה לחלוטין.

נותני שירותים

כסף: יש להצטייד מראש במזומנים ולהיות מחושבים. במעט מאוד תחנות לאורך הקרטרה יהיו לכם כספומטים זמינים. זה ככל הנראה יקרה בצ׳ילה צ׳יקו, קויהיקה, פוטאלפו, ואם יתמזל מזלכם בעוד כמה תחנות בדרך.

הצטיידות וקניות: סופרים טובים ומקומות להצטייד בהם או להשלים אספקה יהיו רק בעיירות המרכזיות ולכן כאשר יש ביכולתכם להשלים לעצמכם אספקה – עשו זאת. בקויהיקה נמצא המבחר הגדול ביותר של מסעדות בקרטרה ואפילו כמה מקומות בילוי לא רעים, שהאווירה בהם בסופי השבוע של הקיץ מצויינת. כמו-כן, יש כאן שני סופרמרקטים ענקיים ומלאים בכל טוב, שנמצאים אחד ליד השני בפינת הרחובות Cochrane ו-Lautaro.

לשכות תיירות:

צ׳ילה צ׳יקו: הלשכה המקומית (O'Higgins 333) יעילה מאוד ועשירה במפות ובמידע. בין היתר, תוכלו גם לקבל כאן חוברת מידע מפורטת על כל עיירות הקרטרה. בלשכת המקומית של Conaf (כתובת: Gana 121) תוכלו לקבל מפה ומידע אודות שמורת חיינמני, ועם קצת מזל גם מפות ומידע על שאר השמורות והפארקים הלאומיים שלאורך הקרטרה.

ריו טרנקילו: לשכת התיירות נמצאת בכיכר המרכזית (Plaza de Armas) וליד תחנת הדלק פועלים במהלך הקיץ דוכני מידע קטנים, אך הם פתוחים בשעות לא סדירות ולא כדאי לבנות עליהם. מידע טוב תוכלו להשיג בצ'ילה צ'יקו או בקויהיקה.

סרו קסטייו: לשכת התיירות של הכפר נמצאת בקומה הראשונה של בית קטן ברחוב הראשי של הכפר, אשר מקביל לקרטרה עצמה, ותזהו אותו לפי השלט ה"Tourist Information" שבחזיתו. תוכלו לקבל כאן מידע אודות האטרקציות השונות בכפר ועם קצת מזל גם מפה של שמורת סרו קסטייו. כמו-כן, תמצאו כאן מחשבים עם חיבור (איטי) לאינטרנט, בתשלום.

קויהיקה: לשכת התיירות העירונית של קויהיקה, שנמצאת בכיכר הראשית של העיר (La Plaza de Armas), היא מקור המידע הטוב והמפורט ביותר על איזור קויהיקה והקרטרה בכלל. כאן תוכלו לקבל מפות ומידע כמעט על כל מקום בקרטרה ולהתייעץ לגבי האפשרויות העומדות לפניכם בהמשך.

אפשרות נוספת היא לשכת המידע הממשלתית, Sernatur, שנמצאת ב-Bulnes 35. מקור מידע חשוב מאוד לחובבי הטבע הוא המשרד המקומי של Conaf בכתובת 12 de Octubre 382, שבו תוכלו לקבל מידע (ובעיקר מפות שבילים) של מרבית הפארקים הלאומיים והשמורות שבאיזור הקרטרה אוסטרל.

פויוהאפי: לשכת התיירות המקומית פועלת בתוך בקתה קטנה ממש על הרחוב הראשי, ותוכלו לזהות אותה לפי שלט ה-"Tourist Information". אם תצליחו למצוא אותה פתוחה, תוכלו לקבל מפה נוחה של הכפר וכן סיוע במציאת מקום לינה. בנוסף, בסמוך אליה תוכלו למצוא נקודת אינטרנט אלחוטי בחינם.

פוטאלפו: לשכת המידע העירונית יושבת ב- O'Higgins 536, לשכת Sernatur בפינת הרחובות Alsea ו-Carmona, ומשרדי Conaf בפינת הרחובות Mistral ו-Carmona.

בטיחות ואזהרות

הסכנה הגדולה ביותר בקרטרה היא הדרך עצמה: היא צרה ומשובשת ויש בה חלקים רבים של סיבובים חדים וקטעי נסיעה לאורך מצוקים תלולים. המקומיים נוסעים מהר מאוד ולכן אם עליתם על טרמפ עם נהג שנוהג כמו משוגע, עדיף לא להסתכן ופשוט לבקש לעצור בעיירה הבאה בדרך ולחכות לטרמפ אחר.

אם אתם נוהגים בעצמכם, הקפידו לנסוע לאט ובזהירות ולהחליף נהגים בתדירות כמה שיותר גבוהה, כיוון שהנהיגה עלולה להיות ארוכה ומתישה. כמו-כן, חשוב מאוד להיות עירניים למקרים של בעלי חיים המתפרצים לכביש. הנהגים של הוואנים המאורגנים סך הכל נחשבים לאמינים, אבל אל תתבישו לדרוש מהנהג לנסוע לאט יותר אם אתם מרגישים שהוא מגזים, ואם אתם רואים שהוא עייף ולא עירני, הכריחו אותו לעצור להתרעננות.

במידה ושכרתם רכב, חשוב שתשמרו על כל הוראות הבטיחות ותבדקו שמן ומים בתדירות יום-יומית, כמו גם את הצמיגים של הרכב. התקינות של הרכב חשובה מאין כמותה בדרך הזו. ודאו כמובן שיש לכם גלגל רזרבי וג׳ריקן דלק נוסף למקרי חירום. בעת ההשכרה עשו את כל הבדיקות הנחוצות, בדקו גחון ובלמים ואל תתפשרו על הדברים הקטנים.

פשע וגניבות: מדובר באיזור כפרי ורגוע ומקרי השוד נדירים מאוד, אם כי גם כאלה קורים. תמיד כדאי לשים עין על הדברים שלכם ולא לתת אמון באנשים שנראים מפוקפקים. כמו-כן, אל תקפצו ישר על טרמפ, ואם הנהג לא נראה לכם אמין (בייחוד אם אתן בנות) פשוט וותרו וחכו לרכב הבא.

מזג אוויר: חשוב מאוד שלא לזלזל במזג האוויר שעלול להפוך לקיצוני מהר מאוד. חשוב שתמיד יהיו אתכם בגדים חמים וכן בגדים חוסמי גשם ורוח. אם אתם מתכוונים לקחת טרמפים, קיים סיכוי שתאלצו לישון בשטח, ובמקרה זה חשוב מאוד שיהיה לכם שק שינה טרמי, כיסוי גשם לתיק וכן אוהל עם שכבה שחוסמת רוח וגשם.

את כל חלקי הקרטרה תוכלו לעשות בטרמפים, אז זכרו שהקטע של Ruta 40 בארגנטינה, המחבר בין אל צ'אלטן ללוס אנטיגואוס (המקבילה הארגנטינאית של צ'ילה צ'יקו) הוא איזור מדברי יבש שמסוכן מאוד לתפוס בו טרמפים.