הערים הרוחניות הרידוואר ורישיקש בצפון מרכז הודו מלאות במקדשים, בטקסים רוחניים ובעולים לרגל מספר פעמים בשנה. תחיה, כתבתנו בשטח, יורדת ממנאלי ובוחרת במסע האישי שלה להצטרף לרבבות הודים שעולים לרגל, לטיפוס ארוך ומתיש ולנצח את גופה ואת רוחה. על הדרך היא מעניקה
למרות שחיכה להלם התרבות המדובר, ההלם לא הגיע ובמקומו הגיעה אהבה גדולה למדינה הזאת, שיש בה כל כך הרבה צבעים, אנשים מיוחדים נטולי מחסומים, פרות ונהרות קדושים. טיול שהוא הסתכלות אחרת על החיים ורק מי שיגיע לשם יבין. לפניכם נקודות חשובות במסלול טיול בן 3 חודשים בהודו.
תמיד טוב להתרענן מהחוף של גואה בנוף המרשים ובאווירה המדהימה בכפר האמפי שנמצא כלילה נסיעה משם. סלעים עגולים וגדולים תלויים ליד נהר גדול, שוק זול וערבים ארוכים של שירה בציבור...
נקודה שצריך להרחיב עליה בתוך מדינת קרנאטקה היא העיר האמפי, מעוז תיירי וישראלי גדוש פעילות וחן. מקום מקסים שגם כשמרגישים בו במרכז העיניינים אפשר למצוא בו פינות חמד מנותקות ואיזה ערסל שנתלה במיוחד בשבילך על גדת הנהר.
לכל מי ששאל את עצמו על החופים המגניבים של הודו, לאלו שרוצים לרקוד במסיבות או לאלו שרוצים לשכב בערסל מול מים ושמיים. בקיצור, לכל מי שרוצה קצת זולה...
בשעות הערב, מנאלי, כמו כל אישה שמכבדת את עצמה, מתקשטת לקראת הלילה. היא מתאפרת באורות צבעוניים של חנויות ומתעטפת במוכרי רחוב ססגוניים. אין ספק שהיא עוצרת נשימה, עם שווקיה התוססים, עם הסמטאות הצרות שסמוכות לתחנת האוטובוס, עם חנויות הירקות, הבשר, התכשיטים ההודיים, הצמידים והטיקות והממתקים, עם דהאבות קטנטנות ואותנטיות ועם עדרי עיזים וכבשים ששוטפים לפתע את הסמטאות.
על הכפר ג`יבי מעולם לא שמענו. פשוט חיפשנו עצירת ביניים בדרך לדהרמסאללה. עוד כשהיינו בעמק פארוואטי פגשנו קבוצת אנשים שביקרו בכפר ג`יבי וסיפרו על קסמו של האזור והפליגו בשבחיו של בעל הבית שם התארחו. רשמנו את הפרטים ולבסוף החלטנו לנסוע לכמה ימים לפני שנמשיך לדרמסאלה.
הדרך מעמק פרבאטי לדרמסאלה היא דרך יפה והנופים בה ממכרים. הזמן בדרמסאלה חולף ביעף בין קורס לסעודה וממסעדה לקורס, פגישות מחודשות וטיולים קצרים. בכתבה שלפניכם, החיים הטובים במקלוד גאנג`.
לאחר שבלה היה מעולה, בקרגיל מגעיל ובסריניגר נהדר, הגענו לדרמסאללה והיה.. כיף לאללה!
בכפר הילדים הטיבטיים נמצאים ילדים שהוברחו מטיבט למען חיים טובים יותר, מי שרוצה יוכל להתנדב במקום ולעבור חוויה מדהימה. חובבי המוסיקה יוכלו להשתלב במרכז לשימור האמנויות הטיבטיות ובכלל, החוויות מהמקום רק ממשיכות להיערם וישאירו אתכם עם פה פעור.
עד עכשיו השתדלנו להתרחק מהבלגן הישראלי הרגיל, וללכת עם הזרם שלנו ולא עם הזרם הרגיל. אבל כמה אפשר? החלטנו שנמאס, ואנחנו נזרום פעם אחת כמו כולם - נגיע לדרמסאלה, ניסע כמו כולם ליום טיול באמריצר, נאכל מלאווח ובנופי, ונשב הרבה הרבה עם ישראלים.
מגיעים למקלוד? כאן תוכלו ליהנות מהאוכל המשובח (ולהכיר את המסעדה האיטלקית הכי טובה בהודו -לפחות עד כה), להשלים חסרים בתחום הקולנוע (צ`ארלי והשוקולדה, מדגסקר ועוד..), לטייל בסביבה, ובעיקר, להירטב מהמון המון המון גשם!
בכתבה שלפניכם, חזרה מרגשת אל הודו הממכרת אחרי טיול של חצי שנה בהודו וחודש וחצי בארץ. חזרה לארץ של כבישים הרוסים, אוטובוסים ישנים, לחות וצפיפות בערים הגדולות, קלקולי קיבה אבל גם לקסם ההוא, למגוון של תרבויות ודתות, לטבע פראי ולשקט נפשי.
שהייה ארוכה במקלוד מביאה למודעות לבעיית הפליטים הטיבטים. תוסיפו לזה סרטים בנושא ושיחות עם פליטים טיבטים ותרצו גם אתם לקשור את עולמכם בעולמם.
מי שמגיע לדרמסאלה, ילמד הרבה על הטיבטים שחיים שם, על עברם ועל ההווה. בכתבה שלפניכם על קשר מיוחד במינו שנוצר עם נזירים טיבטים ועל מצבם הלא פשוט של הטיבטים החיים בהודו ובסין, שמעניק פרופורציה לחיים ומזכיר שתמיד צריך להסתכל על כל הטוב שיש לנו.
העיר מנאלי היא אתר הנופש המרכזי בהימצ`אל פרדש. מדובר בעיר יפהפיה, מוקפת יערות ירוקים והרים מושלגים, שמושכת אליה מדי שנה אלפי מבקרים שמגיעים להצטנן מהחום המהביל של הדרום.
במקלוד גאנג' לא חסרות אטרקציות, עצם ההסתובבות בעיירה כה קוסמופוליטית היא כבר עניין משובב. רוב המקומיים טיבטים, ותרבותם מכתיבה גם את הלך הרוחות, אך ברחובות הקטנים ניתן לשמוע בליל שפות, והמסעדות מגישות תפריטים מכל הארצות.
מעבר לסצינת המטיילים, יש חיים אמיתיים במקלוד גאנג`, במלוא עליבותם, במלוא תפארתם. בכתבה שלפניכם תמצאו מופע של צעירים טיבטיים, הנערה היפהפיה בינדו ומפגש עם המשנה לדאלאי-למה, איש רוח צעיר עם עיניים חודרות.
משפחה אחת יוצאת למסע הגדול ורצוף הטלטלות ונוחתת באמריצר שבצפון הודו, עם מקדש הזהב וטקס סגירת הגבול עם פקיסטן. מכאן היא עולה צפונה לכיוון דרמסאלה בדרך יפהפיה. עוד מעט והיא בהודו.
התחלת הטיול זו נקודה רגישה תמיד, במיוחד כשמגיעים ליעד כמו הודו - עם השוק המוכר של ההתחלה. כשממשיכים מיד צפונה השוק מתרכך ומגלים מקומות יפים וחוויות מדהימות. דרמסאלה, לדוגמא היא יעד כזה שמגיעים אליו ולא רוצים לעזוב, עם הנוף המרהיב והטרקים היפים שבסביבה.
``אויר הרים צלול כיין וריח עצקליפטוסים/ נישא ברוח הערביים עם קול של טוסטוסים/ ובתרדמה מול אח של אבן שבויה בחלומי/ על מה מחר אני אוכלת/ כמה ואצל מי .`` (...kodaikanal של אגם ושל ירוקת ושל קור)
``הנה הם באים.... ימים של שקט... כבר שכחתי איך שהם נראים/ אשב לי ככה סתם על המרפסת / בין טרק לטרק / אקרא לי קצת ספרים... הנה הם באים - ימים של שקט, אצא אל החלון לראות / אם הרתיחו כבר את המים / אם הגיע זמן לארוחה / ועוד ועוד.. אקרא לי עוד ועוד / ...
כשתכננו לנו מסלול מקיף בקרנטקה, אחת מהמדינות בדרום הודו, לא ממש ידענו למה לצפות. בדרך מצאנו עבר מרשים עם ארמונות, עתיקות ומקדשים, עתיד מזהיר של מחשבים וטכנולוגיה והווה מלא בהפתעות ומפגשים. מסע במדינה אחת (ועוד קצת) בין זמנים משתנים.
האוטובוס מטפס בכבדות במעלה ההר כשהבתים שזורים משני צידי הכביש. שעת בוקר מוקדמת. שמש חורפית נעימה. אנו מעל העננים כשרוב הנוף שקוע בתרדמת הלילה עדין ופה השמים כחולים, כאילו מזמינים. מלפני ומכל עבר עצים וירק. אני מבחין בחבורת קופים השוכנים בין ענפי העצים. לבסוף, אנו מגיעים לתחנה הסופית בכפר מקלוד-גאנג`.
אנחנו יוצאות אל מקדש הזהב. בכניסה כבר אווירה אחרת של שקט, סדר ויעילות, אבל שום דבר לא מכין אותי לרגע המופלא שבו, בעודי יורדת במדרגות, מתגלה לעיני המקדש, נוצץ בקרני השמש הנמוכה, יופיו משתקף במימי הבריכה. מימיני ומשמאלי סיקים נופלים ומשתחווים, נושקים את רצפת השיש הזהובה, פניהם קורנות.
בסמוך לגבול הפקיסטאני נמצאת אמריצר (Amritsar) העיר הגדולה ביותר במדינת פונג`אב (Punjab) , שפירושה בהודית "בריכת משקה האלמוות". בעיר גרים כמיליון תושבים והיא מפורסמת בעיקר בזכות מקדש הזהב הקדוש לסיקים שמהווים כשליש מאוכלוסיית העיר. זוהי מעין תחנת מעבר למטיילים רבים בדרך למעבר הגבול הבינלאומי בין הודו לפקיסטאן שבוואגה (Wagha)הנמצאת במרחק 30 ק"מ מערבה.
עוד בהיותם בדראמסאללה התלבטו הפלגים בין מזרחה למנאלי או מערבה לאמריצר. לבסוף הוחלט גם וגם. לאחר כשבוע באיזור מנאלי נכנסו שוב לאוטובוס המרתיע, חלפו על פני דרמסאללה בשעת לילה ולראשונה בהודו, קינחו ברכבת - זו לקחה אותם לאמריצר
``...המילים דלות מכדי לתאר את מה שהרגשנו במקדש הזהב. החוויה נוגעת בך מהרגע בו טובלות רגליך בתעלת המים. זוהי חוויה רוחנית של מראות, השתקפויות, ריחות, שירה רכה הבוקעת מתוך המקדש ואנשים, מתפללים, בוהים, נפעמים או שרועים ישנים ...``
סיקים, אחת המדינות הפחות מתויירות בהודו, היא המקום בו נמצא ההר השלישי בגובהו בעולם. הצטרפו לדוד המטייל במדינה היפה ומרובת הנהרות והיערות, למסע לאורך כבישים פתלתלים, במנזרים מסקרנים, בערים שוקקות אך מעל לכל בטבע פראי ורחב ידיים.
מדינת סיקים שבצפון מזרח הודו מתאפיינת בנופים מרשימים, מנזרים בודהיסטים רבים ובעלי חיים מגוונים. כתבינו מתחילים את מסעם בעיר הבירה גאנטוק, פוגשים נזירים חייכנים במנזר רומטק, מסיירים בין כפרים נעימים ומקנחים באגם קאצ`ופרי הקסום.
