דארג'ילינג
מידע כללי:
המידע בכתבה זאת מיועד בעיקר עבור מטיילים מבוגרים, שמעוניינים לצאת לטיול מחושב מבחינה כלכלית, אך שההוצאות בו אינן מותאמות בהכרח לתקציב התרמילאי הרגיל.
מדינת סיקים היא חלק מהודו. יש לה פרלמנט משלה היושב ב -;Assembly House בבירת סיקים גאנגטוק. גודלה הוא 7096 קמ"ר, מספר תושביה 570000, גשם ממוצע שנתי - 3894 mm. האקלים בסיקים נע בין טרופי לאלפיני, הלבוש הדרוש בחורף הוא כבד ובקיץ קל, למעט במקומות הגבוהים שם צריך לבוש יותר חם. לגשם יש לצפות תמיד. אני ביקרתי בסיקים בתחילת אוקטובר, בזמן זה מזג האוויר עדיין לא יציב ואני ממליץ לא להתחיל את הטיול לפני אמצע אוקטובר. התושבים בסיקים שונים מההודים.
ביום שני, 2.10.06 המראנו במטוס אל על 767 בשעה 23:59 לבומביי. המטוס היה מלא והגענו לאחר 7 וחצי שעות, ביום שלישי, ה- 3.10 בשעה 11:20. לאחר שלקחתי את התרמיל פרטתי 300 $ המחאות נוסעים לפי שער של 45.10 רופי לדולר. בחוץ חיכה לי נהג עם שלט על שמי ולקח אותי למלון Highway Residency בשדה התעופה בעלות של 1350 רופי. המלון אשר נמצא בשיפוצים לא השביע את רצוני.
יום רביעי, 4/10 - הנסיעה לדארג`ילינג בבנגל המערבית
בבוקר הגישו לי ארוחת בוקר קלה - תה ושתי פרוסות ולאחר מכן נסעתי לשדה התעופה הפנים ארצי (150 רופי). בשדה עוברים בדיקה ביטחונית של התרמיל במכונת שיקוף, כולל תיקי היד שמקבלים כל אחד תג. בדרך לאולם הסטרילי שוב עוברים בידוק ביטחוני על ידי מכונת שיקוף של תיקי היד ולאחר מכן בדיקה במגנומטר. בחיפוש שנעשה עלי המגנומטר שרק, עשו עלי חיפוש גופני, התבקשתי לחלוץ את הנעליים שעברו שיקוף ולאחר מכן שיחררו אותי לאולם הסטרילי. בעליה למטוס הייתה בדיקה ביטחונית נוספת. עלינו למטוס בואינג 737, המראנו וקיבלנו ארוחת בוקר טובה. משך הטיסה כשעתיים וחצי והיחס של הצוות נפלא.
הגענו לכלכתה. לקחתי את התרמיל ושוב עברנו בדיקה ביטחונית בטיסה לבגדוגרה. המראנו בשעה 12:25 והגענו ב-13:15. נתנו ארוחה קלה ובקבוקי מים קטנים שאפשר לקחת. שוב, השירות ב- Jet Air מצוין והחברה מומלצת. ניסיתי להזמין מהשדה מלון בדארג`ילינג, אבל את המלון שרציתי לא הצלחתי להשיג, הציעו לי מלון אחר וסירבתי. התברר שאין מהמקום הסעות לדארג`ילינג וצריך לנסוע במונית משותפת לסיליגורי ומשם בג`יפ משותף לדארג`ילינג. החלטתי לקחת מונית לבד משדה התעופה בעלות של 1050 רופי, כ-23 $. המרחק הוא כ-96 ק"מ והדרך לוקחת 3 וחצי שעות. יצאנו בשעה 14:00, עברנו את הכפר בגדוגרה והתחלנו לעלות בדרך הררית ויפה, העוברת בין יערות, מפלי מים ובחלקה לאורך נהר.
הכביש משובש מאד ולאורכו רכבת צעצוע אשר חוצה אותו מדי פעם, דבר שגם מאט את הנסיעה, לכן ברור למה 96 ק"מ לוקחים מעל 3 שעות. הגענו לדארג`ילינג בשעה 17:20. התארגנתי במלון Seven Seventeen באגף הישן בעלות של 800 רופי ללילה, ללא ארוחת בוקר - כ-18 $. במלון מסעדה סינית טובה במחירים סבירים, אכלתי בה ארוחת ערב ב- 100 רופי, האוכל טעים ומשביע.
יום חמישי, 5/10 - דארג`ילינג
בלילה היה קר ונתנו לי בקבוק חם לשינה. באזור המלון היה הרבה רעש, ובמיוחד משעה 04:00, כאשר יוצאים לגבעת הנמר כדי לצפות בזריחה ובהר הקאנצ`נג`ונגה. בשעה 07:00 הלכתי לאכול ארוחת בוקר קונטיננטלית במסעדת המלון, הכוללת מיץ, קורנפלקס, 2 טוסטים, חמאה, ריבה וקפה - 71 רופי. לאחר מכן צעדתי ל- Tourist Information הנמצא ליד גבעת התצפית בסוף רחוב Nehru Road וקיבלתי הסבר, כולל מפה של העיר (בעלות של 3 רופי) והדרכה כיצד להסדיר את הפרמיט לסיקים שזה גם טרטור. בתחילה הלכתי למשרד סגן הנציב (District magistrate`s Office), שם נותנים את הדרכון וממלאים טופס. מכאן הולכים למשרד לרישום זרים (Foreigner`s Reg. Office), שם שוב נותנים את הדרכון.
הפקיד ממלא פרטים וחוזרים למשרד הראשון שבו מקבלים את האישור הסופי. טרטור לא קטן. האישור ניתן ל-15 יום ואסור לחצות את הגבול למדינות שכנות. את הדרך בין שני המשרדים ניתן לעשות לאורך הרחוב של תחנת האוטובוסים והשוק ולהגיע למשרד השני הנמצא ליד בנק India בפניה שמאלה. צעדתי לאורך השוק הצפוף וצילמתי מספר תמונות.
החלטתי לשנות את התכנית המקורית ולהתחיל את הטיול לסיקים במערב בעיירה פלינג (Pilling) ולא בגאנגטוק כדי לא לחזור שוב לדארג`ילינג. הלכתי למעבדה לפיתוח תמונות כדי לבדוק את הסוללות והמטען והתברר שהמטען שקניתי בארץ אינו תקין. קניתי חדש ב-150 רופי, כ-18 שקל (בארץ מחירו 90 שקל). שלחתי אימייל למשפחה והסתובבתי ב-Nehru Road שהוא רחוב מרכזי ולאורכו שוק, בתי קפה וסטודיו אמין לפיתוח תמונות בשם Das Studio הנמצא ב-Nehru road 15. ליד הסטודיו יש קפה ומסעדה טובים. לאחר מכן פרטתי 200 $ בהמחאות (לוקחים עמלה של 100 רופי), חזרתי למלון והזמנתי מלון בפלינג לתאריך 7-8 לאוקטובר. קניתי T-Shirt אצל חייט באיכות טובה עם השם Darjeeling עליה (המחיר 250 רופי). כתובתו של החייט: רחוב Nehru Road ליד הבנק של India. אפשר לקנות חולצות כאלה גם בכיכר העירייה מול המשטרה, אבל באיכות פחות טובה. חזרתי למלון, הזמנתי מקום למחרת בבוקר לנסיעה לגבעת הנמר ולתצפית על הזריחה וכן מלון בפלינג.
יום שישי, 6.10 - דארג`ילינג וגבעת הנמר
להפתעתי, הלילה לא היה רועש עד השעה 03:30 שבה התעוררתי כדי לנסוע לגבעת הנמר. הרכב הגיע בשעה 03:45. עלינו, 11 איש (רובם הודים) ונהג, על לנדרובר, היה צפוף, ובשעה 04:15 התחלנו לנסוע בדרך משובשת. מאות לנדרוברים, רובם עם הודים וחלק קטן של תיירים נוסעים לאיזור התצפית. הגענו בערך לאחר שעה. ליד הכניסה לתצפית יש מנזר בודהיסטי. בכניסה צריך לקנות כרטיס. המחיר הוא 10 רופי לאזור תצפית לא מקורה ו-30 רופי לאזור מקורה עם חלונות ותה חופשי. קניתי כרטיס ב- 30 רופי. מהכניסה צועדים בעלייה כ-10 דקות עד למקום התצפית. אפשר להגיע גם ברכב, אבל כאשר הגענו אי אפשר היה כבר להתקדם איתו, כי הדרך הייתה סתומה ברכבים. כדי להגיע עם רכב צריך לצאת לדרך כבר בחצות.
הגעתי למקום, נכנסתי לאולם, התיישבתי על כיסא ליד חלון וחיכיתי לזריחה. לאט,לאט התחיל להאיר וראינו את הרכס של הר ה-Kanchandzonga, ההר השלישי בגובהו בהימאליה - 8585 מטר. הזריחה יפה, אבל ראיתי כבר זריחות יפות יותר. לאחר מכן חזרנו באותה דרך בירידה שארכה לא יותר מ-40 דקות. בהגיענו לדארג`ילינג עצרנו במנזר Choling Samten, לא מצאתי את המקום מעניין ולאחר מכן עצרנו במקום שנקרא Batasia Toy train Loop שהוא אתר החייל האלמוני ובו מעין שוק שהמקומיים מוכרים בו את מרכולתם. נחמד לבקר בו ולראות את הלופ של רכבת הצעצוע. חזרנו למלון, שילמתי לנהג 100 רופי עבור הנסיעה. בנסיעה מסוג זה מפספסים מספר מקומות יפים, לכן תשתדלו למצוא חברה שעוצרת ב-5 מקומות בדרך חזרה ולא בשניים. בהמשך היום טיילתי בעיר בשווקים, בדקתי את מקום תחנת הג`יפים לפלינג ומאד נהניתי.
לתחילת הכתבה
במערב סיקים
יום שבת, 7.10 - הנסיעה למערב סיקים לפלינג
אחרי שאכלתי ארוחת בוקר אמריקאית (150 רופי), שילמתי עבור 3 הלילות, כולל ארוחות בוקר וערב סך של 3054 רופי, כ-68 $ (23 $ ליום). לאחר מכן צעדתי לתחנת האוטובוסים בדרך החייטים. הגעתי לקופה שבה מוכרים כרטיסים לג`יפים לסיקים, אבל נאמר לי שאין עכשיו ג`יפ שנוסע ישירות לפלינג ולכן עלי לנסוע עד הכפר Naya Bazar שעל גבול סיקים, שם להחליף ג`יפ לגייזינג (Gezing) ומשם לקחת מונית לפלינג. קניתי כרטיס עד לעיירת הגבול ב-80 רופי. הג`יפ היה מלא. לידי ישב בחור דובר הינדי שנראה ממש כמו הודי בשם מייקל. הוא הגיע מהאיים המלדיביים ונסע גם כן לפלינג. הדרך מדארג`ילינג יפה. רובה עוברת בירידה בין יערות, מטעי תה וכפרים לאורך הדרך ועל ההרים ומידי פעם לצד נהר, אולם היא מאד משובשת וקופצנית.
יצאנו בשעה 08:00 ובשעה 09:50 הגענו לגבול סיקים, שם עצרנו לביקורת פרמיט. לקחו ממני פרטים וחזרנו לרכב. נסענו עד לכפר בו ירדנו וצעדנו כ- 2 דקות ל- Bus Stand. גם כאן לא היה רכב ישיר לפלינג וחיכינו עד שיתמלא הרכב לגייזינג. אני והבחור מהמלדיבים החלטנו לקחת רכב מיוחד לגייזינג עבור 800 רופי, 400 רופי לאיש (קרוב ל-10 $). יצאנו בשעה 10:25 והגענו לגייזינג בסביבות השעה 12:00. גם דרך זאת יפה ועוברת בחלקה לאורך נהר וכפרים. הכביש כאן סלול באספלט והוא הרבה יותר טוב. בגייזינג לקחנו מונית לפלינג - 75 רופי לאדם ושם נכנסתי למלון Norling.
ג`ון, בעל המלון ידע על בואי וקיבל אותי יפה מאד. קיבלתי חדר עם שתי מיטות, שירותים וטלביזיה בעבור 700 רופי, כולל מס וארוחת בוקר. בעל המלון מאד לבבי ומסייע וכנ"ל הסגל. בפלינג עצמה אין אינטרנט, לשם כך יש לנסוע לאזור גייזינג, למשרד המחוז הנמצא במרחק 5 ק"מ. נסעתי לשם במונית מתחנת המוניות ( 10 רופי) ושלחתי מיילים. חזרתי לפלינג והזמנתי דרך ג`ון סיור ליום למחרת ליום שלם בעלות של 175 רופי. אכלתי ארוחת ערב טעימה במלון, בערב ירד גשם.
כתובת המלון: Hotel Norling, Pelling, West Sikkim
טלפונים: 03595-258232
97330-96065-9832322616
אתר אינטרנט: www.hotelnorling.co.in
מייל: [email protected]
פלינג מחולקת ל-3 חלקים. החלק העליון, האמצעי והתחתון. מלון Norling נמצא בחלק האמצעי, על הדרך ליוקסאם.
יום ראשון, 8.10 - הסיור לאגם קצ`ופרי ויוקסאם
הלילה היה שקט. ישנתי טוב במיטה נוחה עם שמיכות טובות. לא היה קר. בשעה 08:00 עליתי לגג וצילמתי את הר ה- Khangchendzonga המושלג שנראה מאד יפה. אכלתי ארוחת בוקר ובשעה 08:30 אספו אותי לטיול. ישבתי במושב האחורי, המקום היחידי שנשאר פנוי כאשר נרשמתי לטיול. המקום הזה אינו נוח מאחר והגג נמוך, בדרך יש הרבה קפיצות ומדי פעם מקבלים מכה בראש. אספנו עוד 6 תיירים הודים והתחלנו לנסוע על כביש אספלט במצב לא רע לכיוון יוקסאם (Yuksam). לאחר 20 דקות הגענו לנקודה הראשונה: מפלי מים בשם Rimbi Falls. המקום היה מלא רכבים עם מטיילים, רובם הודים, יתכן שהסיבה לכך היא שמדובר ביום ראשון שהוא יום המנוחה. המפל עצמו יפה אבל לא מיוחד. חזרנו לרכב ונסענו.
לאחר זמן מה ירדנו מהכביש ונסענו בדרך משובשת עד לנקודה השנייה: Rock Garden, הנמצאת על גדות נהר. יורדים לשם במדרגות, המקום נחמד אבל לא מיוחד. חזרנו לרכב והמשכנו לנסוע בדרך המשובשת והקופצנית עד אגם קצ`ופרי (Khechopari Lake) שהוא קדוש ואסור להתרחץ בו. הולכים בשביל מסומן לאגם וכדי להגיע אליו עוברים דרך פעמונים אבל צריך לחלוץ נעליים, המקום נחמד באופן כללי. חזרנו לרכב ונסענו לנקודה הבאה: מפלים בשם Kanchenjunga Water Falls. המקום נמצא כחצי שעה נסיעה לפני יוקסאם. המפלים עצמם גדולים, חזקים וגבוהים. שווה ביקור.
מכאן נסענו ליוקסאם, מי שרצה הזמין צהריים באחת המסעדות, במקום יש גם שוק קטן. הנהג לקח אותנו כק"מ מהכפר למקום שבו הייתה הבירה הראשונה של סיקים. המקום משוחזר, מטופח ויפה. יש כאן מקדש עם פעמונים וכן עץ מיוחד רחב וגבוה. בדרך חזרה ביקרנו במקדש נוסף, אך מכיוון שהיה סגור ראינו אותו מבחוץ. בדרך ראינו עדר של יאקים מוכלאים בפרה הנקראים בפי המקומיים "זו" (בנפאל קראו להם ג`ומפה). המשכנו ברכב ונתקלנו בביקורת משטרתית. הם בדקו את הניירות של הנהג והתברר שאין לו רישיון להסיע אנשים. הודיעו לו להחנות את הרכב ולקחו אותו למשטרה. לאחר מכן הוא שוחרר ואושר לו להמשיך לנסוע לאחר שהתחייב סכום כסף כשוחד לשוטרים. כפי הנראה כך זה נהוג שם.
חזרנו באותה דרך משובשת וקופצנית ועצרנו ליד מקום שנקרא Ringing Stone - האבנים המזמרות. דפיקה עם אבן על הסלע יוצרת צליל מיוחד - לא חיוני. מכאן חזרנו לפלינג. הנסיעה מיוקסאם לפלינג נמשכת כשעה וחצי, בדרך עברנו את הנקודה שבה ירדנו מהכביש לכיוון האגם. כשחזרתי ניגשתי לסוכן הנסיעות Pim במלון וקבענו שהוא יצא איתי למחרת ברגל למנזר Pemayangtse, כמו כן הזמנתי דרך ג`ון מקום בג`יפ שנוסע ביום שלישי ב-07:00 בבוקר לגאנגטוק
(140 רופי). מספר הערות ליום זה: א. מכסה המנוע של רכבים שרשאים להסיע נוסעים צבוע בצהוב. ב. כדאי לברר מראש במקום בו רוכשים את כרטיס הנסיעה שהרכב והנהג הם בעלי רישיונות תקפים, כדי שחס וחלילה אם תתרחש תאונה, לביטוח בארץ לא יהיה פתחון פה.
לתחילת הכתבה
בבירת המדינה השנייה
יום שני, 9.10 - פלינג, מנזר Pemayangtse ו-Rabdentse, בירתה השנייה של סיקים
לקראת השעה 09:00 התחלתי לצעוד עם Pim מדריך התיירים מסוכנות הנסיעות במלון לכיוון מנזר Pemayangtse, הנמצא במרחק של כ- 2 וחצי ק"מ מהמלון. צעדנו עד שעלינו על הכביש לגייזינג, שם פגשנו בשני הודים שהיו איתי בטיול אתמול. הצענו להם להצטרף והם הסכימו. הכביש הוא בעלייה והוא עובר בתוך יער יפה מאד. הלכנו עד שהגענו לפנייה שמאלה למנזר. עזבנו את הכביש לגייזינג וצעדנו בעלייה כחצי ק"מ עד המנזר (אגב, אפשר גם להגיע ברכב). במקום יש גם בית מלון. בכניסה למנזר יש לחלוץ נעליים, אסור לצלם בפנים וגם אי אפשר לקנות גלויות של פנים המנזר. במנזר, המשתייך לכת ה- Nyingma-Pa בבודהיזם שלוש קומות. הקומה השלישית היא המעניינת ביותר ויש בה מגדל בעל מספר שכבות העשוי מעץ והנקרא Santopheri (סנטופרי) ובו דמויות מגן עדן, אוקיינוסים ועוד.
לאחר שסיימנו, שני החברים ההודים עזבו אותנו וחזרו לפלינג ואנחנו המשכנו ל- Rabdentse Ruins, הבירה השנייה של סיקים שהועברה לכאן מיוקסאם. ירדנו מהמנזר עד הכביש לגייזינג, המשכנו ללכת בו בירידה כ-1 ק"מ עד לפנייה שמאלה ליד שילוט של הבירה השנייה של סיקים. המקום משוחזר ומטופח ובכניסה יש אגם קטן. התחלנו ללכת בדרך יפה, על שביל, בחלקו במדרגות ובין עצים. הגענו לעתיקות לאחר כחצי שעה. הבירה הזאת הועברה לכאן בשנת 1670 ובנייתה הסתיימה בשנת 1793. לאחר מכן היא הוחרבה מספר פעמים על ידי צבא נפאל ולבסוף נעזבה ועברה למקום אחר. במקום חורבות של הארמון וחדרי המגורים. כמו כן יש כאן קיוסק ושירותים. הדרך חזרה היא רובה בירידה והיא אורכת פחות זמן - כ-20 דקות. חזרנו לכביש, עצרנו מונית חזרה לפלינג והגענו למלון. ג`ון הזמין לי מלון בגאנגטוק בעלות של 700 רופי, כולל ארוחת בוקר. שילמתי עבור 3 לילות, כולל ארוחות כ-20 $ ליום ועל הוצאות נוספות שהיו לי כמו הטיול - סך הכל 26 $ ליום.
לתחילת הכתבה
יום שלישי, 10.10 -; גאנגטוק
בשעה 07:15 יצאנו מפלינג בג`יפ ובו 8 נוסעים. אני ישבתי מקדימה ליד בחורה סיקית בשם Sangi. הדרך יפה והררית, אבל להפתעתי הכביש היה עשוי ברובו מאספלט והיה במצב לא רע, בחלק מהדרך קופצים והמהירות הממוצעת של הנהיגה היא 20 קמ"ש. הגענו לגאנגטוק בשעה 11:15 ומהתחנה הסופית לקחתי מונית למלון Pandim. בעל המלון קיבל אותי ונתן לי חדר שבו 3 מיטות, טלביזיה ושירותים. לאחר שלקח את הפרטים שלי הראה לי בעל המלון את ה-Tourist Information שנמצא ליד הבנק Of India. לאחר שאמרתי לו שאני רוצה לקחת מספר טיולים מאורגנים: אחד לאגם Tsomgo והשני לעמק Yumthang בצפון הוא ירד איתי לרחוב הראשי ושם אצל סוכן נסיעות ביקשתי לארגן את הטיולים.
אמרו לי שבשלב זה אין קבוצות לצפון, אבל הם יבררו והוסיפו שטיול לאגם לאדם בודד עולה 1200 רופי. בינתיים הגיע בחור הולנדי בשם יואן שרצה גם כן לנסוע לאגם אז אמרו לנו שהנסיעה תעלה לנו 600 רופי לאדם, כ-12 $. הסכמנו וקבענו שניסע למחרת והם לקחו את הפרטים שלנו כדי להסדיר את הפרמיט. לתיירים אין אפשרות לנסוע לאגם זה לבד ללא אישור מראש. גם הודים זקוקים לאישור, אבל מסוג אחר ויכולים לנסוע באופן רגיל עם מונית. חזרתי למלון מזיע אחרי עלייה די קשה במדרגות. יותר מאוחר ירדתי למרכז האינטרנט ושלחתי אימיילים. חזרתי למלון והזמנתי ארוחת ערב.
לתחילת הכתבה
אגמים ועמקים
יום רביעי, 11.10 - אגם Tsomgo
בשעה 09:05 אספו אותי מהמלון ברכב ללא הנעה קדמית. יואן כבר היה והיו גם מדריך ונהג. התחלנו לטפס בדרך סלולה לכיוון אגם Tsomgo ונסענו באזור צבאי עם מחנות צבא, דבר המסביר את התחזוקה הלא רעה של הכביש המוביל באופן כללי לגבול טיבט (סין). הדרך הררית ובעלייה ומזג האוויר היה מעונן. בדרך עצרנו לביקורת פרמיט של הצבא. במקום היו הרבה מאד מכוניות של תיירים הודים בעלי אישור שונה ולא עירבו אותם עם זרים. כעבור כ-50 דקות הגענו למפל מים בשם Kyaneshela שהכינוי שלו הוא Mandaken. המפל עצמו לא מרשים. בדרך עוברים כפר קטן שבו שוק ובדיקה נוספת, לאחר מכן המשכנו לטפס עד לגובה של 3800 מטר והגענו לאגם אחרי קרוב לשעתיים. היה מעונן ומדי פעם ירד גשם קל. לתיירים זרים אסור לנסוע מעבר לאגם לכיוון הגבול הסיני, להודים מותר. במקום היו המון יאקים. ליאק הטהור קוראים "דו", ליאק מעורב קוראים "זו". על היאקים אוכפים וקישוטים צבעוניים ורוכבים עליהם תמורת תשלום (קוראים לרכיבה ספארי יאק). כמו כן, יש במקום שוק. ההולנדי לא הרגיש כל כך טוב בהתחלה בגלל הגובה, אך אני הייתי בסדר. הלכנו מסביב לאגם ובמקום מסוים פגשנו זוג תיירים. שאלתי אותם אם הם רוצים לנסוע לצפון והם ענו שהם מתכננים לנסוע לצפון למחרת במחיר של 6000 רופי לאדם. אני ואשה נוספת שהייתה שם אמרנו שאנו רוצים להצטרף אליהם. לקחתי מהמדריך שלהם את הכרטיס של החברה איתה הם נוסעים.
שם החברה - Modern Treks Tours. יש להם גם מלון בשם זה והם מופיעים בלונלי פלאנט. המשרד נמצא ליד Bank of India ב- Marg Gangtok M.G
טלפון: 131 2051 204670 352 91
מייל: [email protected]
נכנסנו לאחת המסעדות באגם שם אכלתי מומו צמחוני: 4 חתיכות עולות 10 רופי. לאחר מכן עלינו על הרכב וחזרנו. בשעה 12:45 היה ערפל כבד ונסענו לאט מאוד. למרות זאת, הגענו יותר מהר מאחר והדרך בירידה והערפל התפזר לאט לאט. הורידו אותי במלון, שילמתי למדריך עוד 300 רופי והלכתי. דיברתי עם האחראי במשרד שאמר לי כי מחיר הנסיעה לצפון לשני לילות ושלושה ימים ל-4 איש תעלה 4000 רופי לאדם. לאחר מכן שלחתי אימיילים, הלכתי למעבדה לפיתוח תמונות והעליתי את התמונות מהמצלמה על דיסק 60 R, קניתי סוודר ב- 200 רופי מאחר ובצפון קר, חזרתי למלון והזמנתי ארוחת ערב.
יום חמישי, 12.10 - הנסיעה לצפון - Lachung
לאחר ארוחת הבוקר אספו אותי לטיול ושילמתי 3600 רופי (80 $). ברכב היו כבר שני הצרפתים, האוסטרלי והאנגלייה והתחלנו לנסוע בדרך הררית על כביש אספלט שחלקים רבים בו עוברים תיקונים. מאחר והכביש הזה מוביל צפונה לגבול סין, הוא מתוחזק על ידי חברת Mentack המופעלת על ידי הצבא. לאורך הדרך יש יערות ומפלי מים. המפל הגדול שבו עברנו נקרא מפל 7 האחיות
(Seven Sister Falls) והוא נמצא ליד הכפר Phensang, כ- 32 ק"מ צפונית לגאנגטוק. המפל באמת יפה, אך מזג האוויר לא צחק לנו והיו ערפילים ומידי פעם אף ירד גשם.
המשכנו לנסוע עד שעצרנו בכביש ליד מנזר Phodang. הכביש למקדש מאד משובש ואי אפשר היה לנסוע עליו (בשלב זה הוא נמצא בתיקון). ירדנו מהרכב וטיפסנו בגשם כ-500 מטר עד למקדש, שלא היה בו משהו מיוחד. חזרנו לרכב והמשכנו לנסוע עד לכפר בשם Namok. במלון קיבלנו ארוחת צהריים קלה במסגרת הטיול, לאחר מכן המשכנו לנסוע צפונה ועצרנו בדרך לצלם את נהר Tista. הנוף כאן היה יפה מאד. עברנו את הכפר Mangan, עד כפר זה אפשר להגיע בצורה חופשית, כולל תחבורה ציבורית, אך מכאן כולם צריכים פרמיט, כולל ההודים. המשכנו לנסוע בכביש עד למפל Myang הקרוי על שם נהר ולכפר הסמוך אליו. צילמנו ולאחר מכן המשכנו ועברנו מספר כפרים. 7 ק"מ לפני Lachung היה מפל נוסף בשם Vhimnelehe.
במלון ב- Lachung קיבלתי חדר לבד, הכולל שירותים ובלובי של הקומה כיבדו אותנו בקפה, תה ופופקורן והדליקו אח לחימום, די קר כאן. הזמנו בירה מעט חריפה מתוצרת סיקים בשם Tongba (בקבוק עולה 70 רופי), אכלנו ערב במלון ולאחר מכן ישבנו ליד האח, שוחחנו והלכנו לישון.
יום שישי, 13.10 - עמק Yumthang
בבוקר עליתי לגג לתצפית אך לא הייתה ראות טובה. יצאנו בסביבות השעה 09:10 לכיוון עמק Yumthang, המרחק 23 ק"מ. הנסיעה היא בדרך יפה על כביש אספלט צר שאת חלקו צריך לתחזק. בתחילה עוברים דרך מחנות צבא ולאחר מכן משני צידי הכביש המטפס יש יערות. בסביבות השעה 10:30 הגענו לעמק, לגובה 11,800 רגל. לאורך העמק זורם נהר ובדרך לכאן היו הרבה מפלי מים. המרחק מכאן לגבול טיבט הוא כ-38 ק"מ והכביש מגיע עד כ-4 ק"מ לפני הגבול. אין כאן מעבר לטיבט וצריך אישור מיוחד על מנת להמשיך ולנסוע לכיוון הגבול. בעונה זאת העמק פחות יפה מאחר ואין בו את פריחת הפרחים האופיינית לתקופת האביב.
הסתובבנו בעמק וצילמנו עדר של יאקים על הגבעה ממול. מזג האוויר היה מעונן ומידי פעם ירד גשם. מכאן נסענו למעיינות החמים הנמצאים במרחק של ק"מ אחד. ירדנו מהרכב ועלינו ברגל למעיינות. הזוג הצרפתי והאנגלייה התרחצו ולאחר מכן עלינו על הרכב וחזרנו למלון. בשעה 14:30 נסענו בגשם למנזר המקומי. חצינו את הנהר על הגשר והגענו. המנזר עצמו היה סגור אבל הקישוטים מבחוץ היו יפים. חזרנו לרכב ונסענו עד מרכז הכפר, שם ירדנו ליד הבנק של הודו.
בנק זה הוא בנק מקומי המטפל בדברים קטנים ואין אפשרות להחליף בו כסף. צעדנו צעידה נעימה, לרוב בעלייה ולאורך נהר, למלון. הגענו ובלובי של הקומה הדליקו את התנור על עצים ושם כתבתי את היומן. בינתיים הגיעו למלון שני זוגות של תיירים הולנדים והם שוכנו בחדרים בקומה שלנו. אכלנו ארוחת ערב טובה, נתנו כל אחד 200 רופי תשר למדריך ולנהג, ולאחר מכן ישבנו ליד התנור וניהלנו שיחה ערה.
לתחילת הכתבה
גאנגטוק
שבת, 14.10 - בחזרה לגאנגטוק
השמים התבהרו ובבוקר בסביבות השעה 06:00 אפשר היה לראות את ההרים המושלגים, אך מידי פעם הם שבו והתכסו בעננים. בשעה 07:30 הביאו לנו תה ובשעה 08:00 ארוחת בוקר טובה שכללה פורידג` סיקי, ביצים, פנקיק, טוסטים, תה, קפה, דבש ועוד. בשעה 09:00 התחלנו לחזור. היום היה יפה, ללא גשם ועננים, עברנו באותם מקומות שראינו ביום הראשון ומכיוון שמתחזקים את הדרך, נאלצנו מידי פעם להמתין, לעיתים עד כשעתיים. עצרנו ליד מפל מים שלא עצרנו בו בדרך צפונה בשם Maga Falls ובסביבות 12:00 הגענו לעיירה Namok בה עצרנו שוב לארוחת צהריים קלה. המשכנו לנסוע עד למקום בשם קאבי (Kabi), הנמצא 17 ק"מ מצפון לגאנגטוק. זהו מקום היסטורי בו נחתמה אמנת הדם בין בני שבט ה-Lepcha, התושבים המקוריים של סיקים לבין המנהיג הבוטאני. מאוחר יותר, במאה ה-15 הגיע לסיקים מנפאל המלך ששלט במדינה. עצרנו כ- 5 ק"מ לפני גאנגטוק בנקודת תצפית בשם Tashi, משם נשקף נוף האיזור. הרכב הגיע למקום מסוים בגאנגטוק ומשם לקחתי מונית למלון, בו קיבלתי את החדר שלי בחזרה. לאחר מכן הלכתי למרכז, לקפה אינטרנט בשם So Money כדי לשלוח מיילים. הורדתי צילומים מהמצלמה לדיסק וקניתי 4 סוללות סוני להטענה (600 רופי, כ-13 $). חזרתי למלון ולאחר ארוחת ערב הלכתי לישון.
יום ראשון 15/10 רומטק וגאנגטוק
לאחר ארוחת הבוקר צעדתי לתחנת הג`יפים כדי לעלות על ג`יפ שנוסע לרומטק (Rumtek). אחרי ה- Tourist Information עוברים את הגשר לצד השני של הכביש. המקום נמצא בתחנת האוטובוסים ומכאן נוסעים ג`יפים ואוטובוסים למקומות רבים. עליתי על ג`יפ שנוסע לרומטק, המחיר - 30 רופי, המרחק 23 ק"מ ומשך הנסיעה כשעה. לידי ישב בחור סיקי צעיר כבן 23, מורה העושה תואר שני במתמטיקה בהתכתבות. הוא שאל אותי מהיכן אני וכשעניתי מישראל התחיל לשאול על ירושלים, נצרת ועוד. הבנתי שהוא נוצרי והוא אישר זאת. התברר שהוא נוצרי ששייך לפלג מסוים בכנסייה הקתולית, שרוב הנוצרים בנפאל שייכים אליה.
הוא הכיר את הברית הישנה, הנביאים וכ"ו וציטט לי מספר משפטים שנשמעו כמו עברית ונכללים בתפילה שלהם. הפירוש שלו לדברים היה מעט שונה מהדרך בה אני הבנתי אותם. הוא ירד מעט לפני המנזר והלך להתפלל בכנסייה. הבנתי שהכנסייה בהודו מגדילה את מאמיניה.
בכניסה למנזר מבקשים מזרים להראות את הדרכון והפרמיט ולאחר מכן צועדים בעלייה של כ- 350 מטר עד למנזר. בדרך עוברים קיוסקים בהם מוכרים אוכל ושתייה. מחיר הכניסה הוא 5 רופי ויש לחלוץ נעליים לפני שנכנסים. המנזר די גדול ויפה, אבל אסור לצלם בתוכו. ירדתי מהמנזר ובזמן שישבתי בקיוסק כדי לשתות התיישבו לידי בחור ובחורה ושאלו מהיכן אני, עניתי שאני מישראל והם אמרו שהם מהולנד. שוחחנו ונתתי להם מספר טיפים ואת הכתובת של המלון של ג`ון בפלינג. הם מאד שמחו שכן רק הגיעו לסיקים ויהיו בה שבוע. אחר כך הם ממשיכים לבוטאן ויתכן שיהיו יומיים במערב סיקים. לאחר שנפרדנו ירדתי לתחנת המוניות ועליתי על ג`יפ לגאנגטוק.
הלכתי ל- T.I ושאלתי היכן לוקחים ג`יפ לנמצ`י (Namchi), היעד הבא שלי וכמה צריכה לעלות מונית למנזר Enchey, הנמצא ליד מגדל הטלביזיה. התשובה היתה - 50 רופי. כמו כן שאלתי אותם על הסטופה בגאנגטוק, אבל בדיעבד הבנתי שההסבר שלהם לא היה טוב. הגעתי לתחנת הג`יפים לנמצ`י שנמצאת ליד תחנת הרכבל המרכזית ושאלתי אם אפשר להזמין מקום למחרתיים, ענו לי שאפשר להזמין רק יום מראש. לאחר מכן קניתי כרטיס לרכבל (50 רופי) לתחנה התחתית וממנה הלכתי לסטופה הנקרא Do-Drul Chorten.
הסטופה נבנתה ב-1945 והיא משתייכת לפלג Nyingma בבודהיזם הטיבטי. מתחנת הרכבל יש עלייה מתונה של כ-7 דקות. לפני כן נכנסים למכון נאמגיאל לטיבטולוגיה שהוא מעין מוזיאון של אוספי ספרים, יצירות אומנות וציורים, כולם מהמסורת הטיבטית הבודהיסטית. מחיר הכניסה למקום הוא 5 רופי ושם פגשתי את ההולנדים הצעירים שהיו בדרכם לצהריים במסעדת הרכבל. הביקור במוזיאון ובסטופה בהחלט מרשים, אבל בפנים אסור לצלם. חזרתי לתחנת הרכבל, נכנסתי למסעדה וישבתי מעט עם ההולנדים. קניתי כרטיס לרכבל ועליתי עד לתחנה העליונה, אסור לצלם מהרכבל.
ירדתי בתחנה העליונה, עליתי מעט ברגל, ראיתי עוד מנזר, המשכתי עד לכביש וירדתי כ-100 מטר למלון (התחנה העליונה מאד קרובה למלון). התארגנתי בחדר ולאחר מכן עצרתי מונית למנזר Enchey. לא נכנסתי לתוך המנזר וצילמתי רק מבחוץ (הביקור כאן לא חיוני). חזרתי למונית שהמתינה לי ולבקשתי הוריד אותי הנהג ליד תערוכת הפרחים שהיתה די קרובה למלון שלי. שילמתי לו 80 רופי ונכנסתי לביתן התערוכה שהיתה די יפה. הכניסה עולה 5 רופי אבל לא ביקשו כסף. לאחר מכן צעדתי בגן המקיף את התערוכה וראיתי ילדים קטנים יושבים במעגל ומשחקים במשחק הפרה - אחד הילדים עומד במרכז המעגל כשעיניו מכוסות, הילדים מעבירים ביניהם כדור נייר ובשלב מסוים הילד פוקח את העיניים ומצביע על הילד שאצלו נמצא הכדור. לאחר מכן אחת הבנות, מעט יותר מבוגרת, רקדה במרכז המעגל.
להלן הסבר כיצד להגיע לתחנת הג`יפים: מה-Tourist Information ברחוב M.G Marg הולכים עד להתחברות שלו עם רחוב Nam Nam. הולכים בו עד מלון Pine ridge. כאן פונים שמאלה, הולכים בעלייה עד שמגיעים לתחנת הג`יפים, שנמצאת ליד תחנת הרכבל המרכזית וה- Assembly House.
יום שני 16/10 גאנגטוק
אחרי ארוחת הבוקר צעדתי לתחנת הרכבל העליונה הנמצאת כ-8 דקות הליכה משם. בדרך עברתי ליד מנזר. התנועה ברכבל מתחילה בשעה 09:30 ומאחר והיה לי זמן ירדתי במדרגות המקבילות לתנועת הרכבל עד לתחנה האמצעית. הדרך הייתה מאוד יפה וארכה כ-15 דקות. הגעתי לתחנת הג`יפים, ניגשתי למקום מכירת הכרטיסים וקניתי כרטיס ליום המחרת לנמצ`י. עלות הכרטיס היא 90 רופי ומשך הנסיעה 3 שעות. צריך להיות במקום ב-08:45, רבע שעה לפני היציאה. מכאן ירדתי ברגל עד הרחוב הראשי M.G. Marg וחיפשתי חנות ספרים כדי לקנות מפה של בנגל המערבית, לא מצאתי.
נכנסתי לסוכנות נסיעות וקניתי כרטיס טיסה מבגדוגרה לכלכתה ב- 141 $. שילמתי 100 $ בהמחאות ואת היתר במזומן. לא כל אחד מקבל דולרים והמחאות נוסעים, אך מאחר והאחראי על הסוכנות הוא גם חלפן כספים אצלו זה אפשרי. יחד עם זאת, לא כדאי לפרוט אצלו דולרים לרופי משום שהשער שם נמוך מהבנק. ב- T.I הציעו לי לבקר בכפר בשם Pastanga הנמצא כשעתיים נסיעה מגאנגטוק בגובה של 1425 מטר.
נאמר לי שהכפר עצמו מיוחד, וההרים ומפלי המים יפים, אבל לא הייתה להם אינפורמציה נכונה על מקום תחנת הג`יפים ממנה נוסעים לכפר והם לא הצליחו למצוא את המקום למרות ששלחו אדם מיוחד לחפש אותו. כמו כן לא היה להם לוח זמנים ופרטים על תדירות הנסיעות. ויתרתי על הכפר והלכתי לשתות קפה ב- Baker`s Café. יש כאן קפה הפוך ,קפה פילטר, עוגות, פיצות וארוחות צמחוניות. הקפה היה ממש טוב ונעים לשבת שם. מחיר עוגת תפוחים וקפה פילטר - 40 רופי.
פרטי הסוכנות:
The Silk Route Tours & Travels ליד ה- T.I ברחוב M.G. Marg Green Hotel
First floor
טלפון: 223354,204049
94340-42786
פקס: 03592-223354
מייל: [email protected]
פרטי ה- Baker`s Café:
M.G.Marg 737101
טלפון: 03592-220195
לתחילת הכתבה
נמצ'י
יום שלישי, 17.10 - נמצ`י
התעוררתי בשעה 05:30, היה כבר אור. הסתכלתי דרך החלון וראיתי מראה מרהיב של רכס ה- Khanchendzonga המושלג. צילמתי אותו ובשעה 07:00 עליתי למרפסת חדר האוכל. המראה עדיין היה נהדר ושוב צילמתי. הצטרף אלי לארוחת הבוקר אמריקאי שבא ללמוד בודהיזם ולאחר הארוחה נפרדתי ממנו, הבאתי את החפצים שלי ומנהל המלון ששמו Kesnagi (אביו הוא בעל המלון וזה מלון משפחתי) לקח אותי ברכבו לתחנת הג`יפים, שם עליתי על הג`יפ לנמצ`י. יצאנו בשעה 09:00, לידי ישב עוד אדם והג`יפ היה מלא ובו 9 נוסעים.
עלינו על הכביש המהיר A-38 והיציאה מהעיר לקחה כ-20 דקות. נסענו בכביש זה עד לעיירה היפה Singtam הנמצאת 45 ק"מ מגאנגטוק בגובה של 3500 רגל ויושבת על הגדה של נהר Tista כאן עזבנו את הכביש המהיר ועלינו על כביש המוביל לפלינג, כביש שכבר נסעתי בו. זוהי דרך הררית ויפה. טיפסנו עד שבשלב מסוים פנינו שמאלה ועזבנו את הכביש לפלינג כאשר אנו עוברים לאורך מטעי תה ורואים את הנשים עם הסלים הגדולים אשר קוטפות את התה. עד כאן הכביש היה פחות או יותר בסדר. כ- 12 ק"מ לפני העיר Damthng ועד נמצ`י הדרך משובשת, מתבצעות בה עבודות אחזקה וקצב התנועה הוא של 25 קמ"ש. בדרך עברנו את הפסל הגדול של בודהה ב- Samdruptse.
בשעה 12:00, לאחר כ- 3 שעות הגענו לנמצ`י. ירדתי בתחנת הג`יפים באזור וראיתי מגוון של מלונות. בדקתי שני מלונות במחיר 250 רופי לחדר עם מקלחת צמודה אבל הם לא מצאו חן בעיני. החדר במלון Mayal במחיר 400 רופי מצא חן בעיני. היו בו שירותים וכמו כן הכניסו לי טלביזיה לבקשתי. במלון יש מסעדה. טלפון: 263588 (03595)
התארגנתי בחדר ושאלתי את איש הקבלה במלון כיצד אני יכול להגיע לפסל הבודהה הגדול על שם Guru Padmasambhava. פקיד הקבלה קרא לאחיו שרצה למכור לי סיור לפסל ועוד שני מנזרים ב-1000 רופי. אמרתי לו שאני רוצה רק לפסל ואם אפשר בקבוצה. הוא אמר שאין קבוצה ומונית עולה 300 רופי. הודיתי לו והלכתי לתחנת המוניות שם שכרתי מונית, שגם המתינה לי במקום, ב-250 רופי, כ-6$�. נסענו לפסל הנמצא כ-6 ק"מ מהעיר. בנמצ`י חיים כ-50,000 תושבים ופירוש שמה הוא "שמים גבוהים". גובהה הוא 4400 רגל. הדרכים כאן נמצאות בשיפוצים כמו בכל סיקים. לאחר כ-20 דקות הגענו לכניסה לפסל. עלות הכניסה לזרים - 50 רופי. צעדתי כ-200 מטר בעלייה קלה.
על המקום עצמו: שם המקום הוא Samdruptse שפירושו The Wish Fulfilling וגובה הפסל הוא 135 רגל. הגורו שעל שמו קרוי הפסל בירך את סיקים לפני 1200 שנה ומגבעה זו נשלח מסר של אהבה, סובלנות, שלום והרמוניה לכל העולם.
הגעתי לכניסה, חלצתי נעלים, צילמתי מבחוץ ולאחר מכן עליתי לקומה העליונה. הנוף מכאן יפה. בקומה הראשונה יש אולם גדול שבו מתפללים והיו בו הרבה נזירים וכן הודים. כולם ישבו על הרצפה והתפללו בקול רם. המקום שווה ביקור. בדרך חזרה ראיתי שלט על גן הסלעים אבל מכיוון שלא היה שם משהו מיוחד לא נכנסתי פנימה.
שבנו לנמצ`י. בימים אלה היו ערבי פסטיבלים בעיר, הכינו במה והרבה מקומות ישיבה למופע שיתחיל בשעה 18:30. כמו כן היו הרבה דוכני שוק, הכול במסגרת הפסטיבל. בדרך למלון עברתי בכיכר שבמרכזה עץ גדול ויפה בעל ענפים ארוכים ורחבים. הלכתי לראות את מופע הפולקלור שכלל רקדנים, זמרים ומתופפים ולדעתי הוא היה די מונוטוני. בעוד יומיים יתקיימו כאן במסגרת הפסטיבל משחקי האליפות בכדורגל .
לתחילת הכתבה
סיליגורי וכלכתה
יום רביעי, 18.10 - מנמצ`י לסיליגורי
אחרי ארוחת הבוקר ירדתי לתחנת הג`יפים ושילמתי 100 רופי עבור הנסיעה לסיליגורי. בינתיים באו להעביר את הבוטקה של מכירת הכרטיסים וראיתי כיצד מעמיסים אותה בידיים על הרכב. בנסיעה ישבתי מאחורי הנהג. סך הכל נוסעים בג`יפ 14 איש, מאוד צפוף ולא נוח. יצאנו בשעה 09:20, רוב הדרך היא בירידה והיא יפה כרגיל וטובה ברובה. הגענו לגבול סיקים, למקום שנקרא Melli Bazar, שם ירדתי לרישום בנקודת המשטרה. הצגתי את הדרכון והפרמיט ולאחר מכן חזרתי לרכב. ממעבר הגבול נסענו על כביש 31 A שהוא ברובו טוב. במספר מקומות בכביש יש תיקונים וזה יוצר פקק. לאחר 3 שעות, בסביבות השעה 12:00 הגענו לסיליגורי.
ירדתי בתחנת הג`יפים ומישהו הוביל אותי למלון בשם Kolkata Lodge. במלון יש מסעדה זולה, וחדר עם טלביזיה ושירותים עולה 300 רופי. כשביקשתי סבון, נייר טואלט ומגבת הם סירבו ואמרו שהמתארח צריך לדאוג לעצמו, אחרי שאמרתי שאני עוזב את המלון הם הביאו לי את מה שביקשתי. החדר לא היה נקי והם ניקו אותו לבקשתי. אני לא ממליץ ללון כאן אם לא רוצים "להתכלב". ליד המלון יש אינטרנט קפה ומעבדה לפיתוח תמונות. הלכתי למסעדה בשם Khana Khazana ליד תחנת האוטובוסים ב- Hill Cart Road. המקום יחסית נקי ויש בו אוכל מהיר. קיוויתי להסתלק משם כמה שיותר מהר, בדקתי מוניות לשדה התעופה והמחיר שרצו היה 300 רופי.
יום חמישי, 19.10 - הטיסה לכלכתה
בבוקר אכלתי במלון Manila אשר ברחוב Hill Cart Road ליד תחנת האוטובוסים. הארוחה עלתה לי 135 רופי. החדרים במלון זה הם סטנדרטיים, וחדר עם מאוורר עולה בין 600 רופי ליחיד ל- 750 רופי לזוג. בעל המלון ארגן לי מונית לשדה בעלות של 235 רופי. דרך חלופית היא לנסוע באוטובוס ציבורי עד הכפר בגדוגרה ומשם לקחת ריקשה לשדה התעופה בעלות של 20 רופי (מאחר ואין אוטובוס ישיר מסיליגורי לשדה התעופה). יצאתי במונית בשעה 09:00 לשדה התעופה והגענו לאחר חצי שעה תוך כדי תנועה מעצבנת בין ריקשות, רכבים ואופניים. גיליתי שיש איחור של שעה בטיסה שלי ובטיסות אחרות. בשדה התעופה הסתובב איש ביטחון עם כלב שחיפש חומר נפץ או סמים. שדה תעופה זה הוא גם שדה צבאי וראיתי בו מטוסי תובלה ומסוקים.
הטיסה יצאה ב-15:35 וכעבור שעה נחתנו בשדה התעופה בכלכתה. לאחר שאספתי את התרמיל הלכתי לדלפק התיירות, קיבלתי מפה ורציתי לבדוק מקומות לינה אבל האיש אמר לי שהטלפון שלו לא תקין. ניגשתי לדלפק המוניות עם השלט Pre - Paid וביקשתי לנסוע לרחוב Lindsay למלון C R T שמומלץ בלונלי פלנט. הנסיעה ארכה שעה בשל העומס. במקום בו ירדתי לקחתי ריקשה - בן אדם למלון, שהיה מלא. מכאן הלכתי למלון Ashreen Gust House אבל גם הוא היה מלא, אך הובטח לי מקום ליום למחרת. ממלון זה שלחו אותי למלון אחר של הרשת בשם Aafreen International. בתחילה בחרתי בחדר עם מאוורר בעלות של 400 רופי, אך לאחר לאחר ה"התכלבות" שלי בסיליגורי, החלטתי לעבור לחדר עם מיזוג ומים חמים בעלות של 720 רופי. מאחר ומקום זה לא התאים לי, החלטתי לעבור ביום למחרת למלון שהבטיח לשמור לי מקום. ארוחת ערב במסעדה עלתה 90 רופי.
יום שישי, 20.10 - כלכתה
לאחר שעברתי מלון אכלתי ארוחת בוקר ב-Blue Sky Café, מאד טעים ונקי במחיר 100 רופי. לאחר מכן נכנסתי למוזיאון ההודי (כניסה לזרים עולה 150 רופי ולהודים 10), המוזיאון הוא לא משהו מיוחד עבור אנשים שאינם מקצועיים בתחום. הסתובבתי ברחוב והלכתי לתחנת התחתית שליד המוזיאון, שם קיבלתי מפה של הרכבת התחתית. בתקופה זאת חם מאד ולכן קניתי מכנסיים קצרים (100 רופי) ולאחר מכן הסתובבתי בניו מרקט. נכנסתי ל Blue Sky Café שהיה מלא בתיירים ותכננתי את הטיול ליום למחרת. ארוחת ערב במקום הכוללת מנה גדולה וטעימה של מרק וונטון חמוץ מתוק צמחוני עלתה 175 רופי. שלחתי מיילים מאינטרנט קפה בשם Hot Line ברחוב סדר 7 ובערב הלכתי לראות את החגיגות לאלה קאלי מול הניו מרקט. מהקומה התשיעית של מלון Lindsy נשקף נוף יפה של הניו מרקט וחלק מהעיר.
פרטי המלון:
רחוב 2 cowie Lane 016 700, בין רחוב Sudder לרחוב Lindsay
טלפון: 2832 0740 0889 2252
פקס: 7754 2252 033
מייל: [email protected]
עלות חדר עם שירותים, מאוורר, טלביזיה (ללא מים חמים, אפשר לקבל באקט), החלפת מגבת וניקיון כול יום - 385 רופי.
לתחילת הכתבה
מקדשים ומוזיאונים
יום שבת, 21/10/2006 - כלכתה
לאחר ארוחת הבוקר קניתי כרטיס לרכבת התחתית ב-160 רופי. כרטיס זה טוב לחודש ואפשר לנסוע ברכבת כמה שרוצים. אפשר לרדת מתחנה לתחנה, אבל צריך להיות הפרש של 10 דקות בין האחת לשנייה. שמות התחנות בתוך הרכבת לא מופיעים בצורה רצופה של קו אלא בצורת v - תחנה למעלה, לאחר מכן למטה ושוב למעלה וכ"ו. ברכבת מכריזים תמיד על התחנה הבאה ומאיזה צד יוצאים.
התחנה הראשונה שנסעתי אליה היא הצפונית ביותר והיא נקראת Dum Dum. התחנה קרובה יחסית לשדה התעופה. מונית מכאן לשדה התעופה עולה כ-120 רופי. מהמקום בו אני מתגורר המחיר הוא 250 רופי, אבל מתחנה זאת אפשר לקחת גם טוק טוק בפחות כסף. מכיוון שלא היה הרבה מה לראות באזור חזרתי לתחתית ונסעתי תחנה אחת ל- Belgachia. הלכתי כ-8 דקות עד למקדש הג`יני Digambar ובדרך עברתי מקדש קטן של קרישנה. המקדש יפה, צבוע אדום ויש בו גן עם אגם קטן (דומה למקדש הקופים בוראנסי). המקום שווה ביקור. התחנה הבאה שכדאי לרדת בה היא Girish Park משם הולכים לבית טאגור שהוא מרכז לדרמה, מוסיקה וריקודים הודים.
הבניין מעוצב בסגנון בריטי ובאזור יש מבנים נוספים מתקופת הבריטים. המשכתי ללכת לאורך הרחוב הראשי j Mohan Ave. בשלב מסוים פונים ימינה, הולכים כ-200 מטר ובצד שמאל ניצב ארמון השיש. תיירים זרים לא יכולים להיכנס בלי אישור מ- Tourist Informationשנמצא לא רחוק מתחנת התחתית Mahatma Gandhi Road. באותו יום המשרד היה סגור עקב חג ולכן חזרתי לתחנת הרכבת ולמלון.
יום ראשון, 22.10 - Victoria Memorial
לאחר ארוחת הבוקר צעדתי לתחנת התחתית park וגיליתי שביום ראשון התחתית מתחילה לנסוע בשעה 14:00. צעדתי ברחוב Jawaharial Nehru Road, עברתי את תחנת התחתית Maidan והגעתי לצומת. חציתי את הרחוב ימינה, בערך מול הכניסה לגן ויקטוריה, המשכתי ללכת ובכביש הראשון פניתי ימינה והלכתי עד הכניסה למוזיאון ויקטוריה. בכניסה שילמתי 150 רופי. לדעתי, זה מקום שכדאי לבקר בו. יצאתי מהמבנה וטיילתי בגן המוזיאון היפה. בתוך המוזיאון אסור לצלם.
הערה: לדעתי קיימות מספר אפשרויות להגיע למקום:
1 ללכת ברגל מרחוב Sudder, כ-20 עד 25 דקות.
2 לקחת מונית - 60 רופי לכיוון.
3 לנסוע בתחתית עד תחנת Maidan או התחנה שאחריה.
4 מהמוזיאון ההודי לנסוע באוטובוס כ-4 תחנות.
יצאתי מהשער הראשי בכוונה להגיע למבצר ויליאם. מהשער פניתי שמאלה והלכתי עד פסל הסוס, שם פניתי ימינה והלכתי לאורך הפארק, הליכה של כ-20 דקות עד שרואים בצד שמאל את הכניסה למבצר. אי אפשר להיכנס פנימה מאחר וזה מתקן צבאי. צילמתי את הגן בכניסה. לאחר מכן פניתי ימינה והלכתי עד שהתחברתי לרחוב פארק. כאן פניתי שמאלה וצעדתי עד אנדרטת אוצ`טרלוני הנמצאת ליד תחנת התחתית Esplanade וליד התחנות הסופיות של האוטובוס והחשמלית. מכאן חזרתי למלון.
אחה"צ יצאתי שוב במגמה להגיע לכיכר Dalhousie (בי. בי. די. באג). מהמלון הלכתי עד המוזיאון ההודי, פניתי ימינה ברחוב Jawahrl lal nehru Road, עברתי את תחנת המטרו Esplanade והמשכתי עד צומת רמזורים. חוצים את הכביש, פונים שמאלה והולכים ישר עד בית המושל, שם פונים ימינה ומגיעים לכיכר. באזור נמצאים בית המשפט העליון, בניין העירייה, ראג` באוואן שהוא בית המושל וכן משרדי הדואר הבינלאומיים. בדרך חזרה עברתי דרך התחנה הסופית של החשמלית, נכנסתי לתחנת המטרו Esplanade ונסעתי עד תחנת park.
בארוחת הערב פגשתי מספר תרמילאים ספרדים ובחור הולנדי שעושה עבודת מחקר באחת האוניברסיטאות בהנחיית פרופסור הודי ואמריקאי מדרום לכלכתה. אמרתי לאחד הספרדים שהתכוון להגיע לדרום הודו שאני יכול למסור לו מידע לגבי הדרום ואחרי ארוחת הערב הלכנו למלון, הזמנו שתייה ותדרכתי אותו.
לתחילת הכתבה
חזרה לארץ
יום שני, 23.10 - קתדרלת סנט פול ומקדש קאלי
נסעתי בתחתית עד תחנת M.G.R שם חיפשתי לשווא את משרד ה- T.I. חזרתי בתחתית לתחנת Maidan, ומשם הגעתי למשרד שנמצא ברחוב Shakespeare Saranino:4. קיבלתי שם מפה והסברים, כולל דף מחשב מודפס וכן אישור לבקר בארמון השיש. מכאן נסעתי במטרו דרומה עד תחנת Kalighat והלכתי למקדש קאלי הנמצא במרחק של כ-15 דקות הליכה. במקום היו המון אנשים, אך מכיוון שאסור לצלם שם, יצאתי מהמקדש וצילמתי בחוץ. לא מצאתי את המקום מיוחד.
פגשתי כאן את הספרדים, ההולנדי ועוד ניו זילנדית שהצטרפה אליהם. חזרנו במטרו, הם ירדו בתחנת park ואני המשכתי עד תחנת M.G.Road והלכתי כ-5 דקות עד למסגד הגדול, בניין גבוה הצבוע בכחול ולבן. חלצתי נעליים ונכנסתי פנימה. הקומה השנייה היתה סגורה. ילד אחד ליוה אותי בביקור וביקש שאצלם אותו ואת אחיו הקטן. המבוגרים לא היו כל כך מסבירי פנים.
חזרתי בתחתית לתחנת park ומשם צעדתי למלון. אכלתי ארוחת ערב בגן המלון ולאחר מכן צילמתי ליד ה- New Market אנשים יושבים ליד מדורה מול הקיר של האלה קאלי. במקום חילקו מנות אוכל לאנשים, זהו כפי הנראה מנהג הכרוך בטכסים לאלה. בהמשך פגשתי באחת המסעדות את החבורה הספרדית הניו זילנדית וההולנדי, חלק מהם הולכים להתנדב במיסיון האם תרזה ועוזרים שם לנזקקים. נפרדתי מהם לשלום.
יום רביעי, 24.10 - חזרה לארץ
בארוחת הבוקר נתתי לבחור ההולנדי את כרטיס התחתית שהיה בתוקף לעוד 3 שבועות כדי שישתמש בו ויעביר אותו הלאה לפני שהוא עוזב את כלכתה. שילמתי לעובדי המלון ולאחר מכן סיכמתי עם נהג מונית שיאסוף אותי לשדה התעופה ב- 10:30 כשבדרך נתעכב בארמון השיש. כל זה בעלות של 250 רופי. הגענו לארמון השיש אחרי 15 דקות. מסרתי את הפרמיט שקיבלתי ב- T.I, אין צורך לשלם דמי כניסה עם הצגת הפרמיט. בכניסה חלצתי נעליים ומדריך מקומי הדריך אותי בסיור במבנה ובגן. המקום מאד יפה, אך אסור לצלם בפנים. המדריך ביקש ממני תשר וכך גם השומר בשער. לפני יומיים כאשר הגעתי למקום ללא אישור השומר הכעיס אותי. הוא אמר שאם אתן לו ולמדריך 100 רופי, אפשר יהיה לארגן את הסיור. לא הסכמתי.
חזרתי למונית והמשכנו לשדה, לטיסה עם חברת Jet Airway לבומביי. משך הטיסה הוא כשעתיים וחצי והשרות במטוס היה מצוין. בבומביי המתנתי כ-45 דקות לשאטל שהסיע לשדה התעופה הבינ"ל, נסיעה של כ-15 דקות ושם עליתי על המטוס לארץ, שהיה מלא בתרמילאים רבים שחוזרים לארץ.
לתחילת הכתבה
