לאדאק שבצפון הודו מציעה למבקרים בה חוויה נפלאה הודות לטבע הנהדר וקבלת הפנים הלבבית. טרק באיזור הזה מזמן שלל הפתעות וחוויות בלתי נשכחות, אבל אם עושים זאת במשפחה - על אחת כמה וכמה. קדימה - מתחילים ללכת!
אחד היעדים הפופלאריים בצפון הודו הוא עמק נוברה. מרחבי טבע עצומים, דיונות חול, כפרים קטנים וקסומים והמון שקט. משפחת חן יוצאת לטיול בן שלושה ימים בג'יפ לאזור וממשיכה משם למנאלי. אתם מוזמנים להצטרף.
לא בלי חששות אבל לאחר בירורים רבים יוצאים הפלגים לקשמיר (kashmir), לבלות שבוע ימים על בית סירות מפנק באגם דאל בעיר סריניגר, באווירה לה זכו בעבר רק בני אצולה בריטים. מקור החשש במתיחות המלווה תדיר את האיזור.
למרות שממשלת הודו מטילה הגבלות על הסיורים אל Dah-Hanoo, Tsomoriri ועמק נוברה, זנסקר נשארה אחת הפינות המבודדות והמדהימות ביותר בלאדאק שהגישה אליהן די נוחה.
כמו כל דבר, גם שלב ההכנות מגיע לקיצו ומשפחת רוטר עולה על המטוס להודו. הטיסה של חברת אוסבקיסטאן דווקא עוברת בנעימים ושדה התעופה של דלהי מדהים את הרוטרים. משם הם ממשיכים בטיסה נוספת ללה. על ההתאקלמות למקום ולגובה, על הטיפוס לשנטי סטופה ושאר חוויות, בכתבה שלפניכם.
מהעיר לה אפשר לצאת לכל מיני טרקים מרתקים. משפחת רוטר יוצא לטרק בן מספר ימים, עוברת בין כפרים ונופים מתחלפים וצועדת הרבה ברגל. הצטרפו אליהם למסע!
הבית היהודי בלה הוא מקום המפגש עבור הישראלים שמחפשים שותפים לטיול או ללינה, כאן גם חוגגים כולם שבתות וחגים. משפחת רוטר מבקרת ונהנית וחווה פן רוחני נוסף במבחר הקורסים המוצעים ללימוד באזור ולקינוח סיפור עם מוסר השכל.
יש נופים שפשוט כובשים אותך - הרים מכוסי שלג, מדבריות, כפרים קטנים בלב השממה. כאלה הם הנופים של עמק נוברה. גילי מטיילת בעמק, בין הרים וכפרים ומתרגשת מהמראות ומהאנשים. הודו אחרת מזו שחושבים עליה, בכתבה שלא כדאי להחמיץ.
כבר כשנוחתים לה, בירת לדאק, מרגישים את האוויר הנקי והצח. המחסור בחמצן גורם לקושי בטיפוס על הסטופות האדירות, אבל במקביל, אי אפשר להפסיק ליהנות מהנופים המדהימים.
מלה אפשר לצאת למסע של כמה ימים בעמק זנסקר, שעובר בעיר קרגיל ובעוד כפרים קטנים בדרך, אבל הנופים המרהיבים לא מבטיחים שהטיול יזרום על מי מנוחות. דרך היסורים הפרטית שלנו לזנסקר וחזרה.
את הדרך מלדאק לסרינגר אפשר לעשות בצורה ישירה ואפשר גם לעצור בדרך ולהתעכב בכפרים יפים, לבקר בגומפות ובמנזרים מיוחדים ולנסוע לאורך נהר האינדוס המתפתל.
על מה אתם חושבים כשאתם שומעים את המלה ``קשמיר`` ? הפגזות, פיגועי טרור, סכסוך בן עשרות שנים, גבול מתוח ? אז ככה: קאשמיר היא נופים שוויצריים, מטבח (כמעט) תורכי, בתי סירה בעיצוב אנגלי ומחירים הודיים! וכן אמא - הייתי בקאשמיר.
בבתי הסירות בקשמיר אפשר להעביר את היום בישיבה אינסופית על המרפסת ובעשיית ``כלום``. כשנמאסת הישיבה אפשר לצאת לטרק בהרים הקשמירים ולחזות בנופים המדהימים.
כי בכל סיפור יש עניין מעשי מחיי היום יום. רוגע, שמחה, אהבה, שלמות, פיוס, ללא קנאה, ללא כעס, ללא עצבים, ללא מסכות... וכן, כנראה שאנשים מתחברים למסרים הללו. אחרי הסיפורים מתחילים לנגן, יש גיטרות, חלילים, ואנשים טובים שיושבים על הרצפה, בפשטות, בגובה העיניים, שרים ומנגנים, עוצמים עיניים, ואולי אף מתפללים. מתפללים לשלום ואהבה לא רק פה בהודו, אלא בכל מקום, גם בארץ.
קוראים לי רותי כחלון, אני בת 25 וחזרתי לא מזמן מטיול ארוך של שנה בחצי יבשת המדהימה, איפשהו במזרח אסיה שנקראת הודו. התכנון המקורי היה לחצי שנה כדי להירגע קצת מכל הלחץ- הלימודים, העבודה, החברים, פשוט הכול.
כשיוצאים לטרק לבד צריך לקחת בחשבון שקרוב לודאי שהלבד ישתנה ושיהיו מפגשים מעניינים. לפניכם סיפור על אחד כזה.
רגע לפני שמשפחת שפירא עוזבת את לאדק היא מספרת על לה. הקסם של לה הוא החנויות והמסעדות הקטנות המתחבאות בה, פינות חמד עם תעלות מים זורמים ואוכל הודי טיבטי ומערבי. בלה שוק טיבטי קטן מציע בגדים, תכשיטים ותשמישי קדושה.
משפחת שפירא מגיעה לליקיר משתכנת בבית ספר לנזירים ומבקרת בכפר Yang Tang. מקלחת מי קרח, מזרונים מאובקים ומשאית נושאת זפת מצטרפים לחוויה יחד עם הנוף המדהים, האנשים, תה עם חלב ודל-באט...
משפחת שפירא מטיילת בלה ובסביבותיה. עולים לשנטי סטופה מאזינים לפוג`ה ונהנים מהנוף המרהיב. מבקרים בגומפות לה וצ`מו ובפסטיבלים באזור. ואי אפשר בלי כמה מילים על הנסיעה החוויתית באוטובוס המקומי...
משפחת שפירא מגיעה ללה. הגובה הרב דורש הסתגלות ובהתאם לכך שלושת הימים הראשונים מועברים במנוחה, בהתאוששות, בפיקניקים ובקבלת שבת... ובנתיים, הדיגדוג של לצאת ולטייל הולך וגובר..
החלטנו לצאת לטרק מליקיר לכפר אנג. 4 ימים באזור הכפרים, 3 ימי הליכה, 3 מעברי הרים מתאגרים, נשיאת כל הציוד על הגב וארבעה ילדים שהלכו את כל הדרך בעצמם.
מנאלי מתחלקת ל-3 אזורים: אולד מנאלי וואשישט וניו-מנאלי, את השניים הראשונים אפשר לתאר כישראל הקטנה והאחרון הוא יותר אותנטי. מסביב לעיר יש טבע נפלא ופינות חמד נסתרות שאפשר לגלות בטיולים רגליים באזור.
אחרי שמתמקמים בסירה שעל האגם בסרינגר, נכנסים במהירה לשגרת חיים נעימה: משכימים מוקדם ויושבים במרפסת, מתעוררים ביחד עם האגם לצלילי הציפורים וחיות אחרות המתחילות יום חדש, שומעים מוזיקה וגם לומדים. בכתבה שלפניכם תקראו איך זה לקום כל בוקר בסירה מפוארת, כשברקע הנוף הרגוע והאנשים החמים.
עמק נוברה הוא עמק מדהים ביופיו- מכל צדדיו הרים משוננים ומושלגים, במרכזו נחל רחב ידיים אשר מתקיימת בו זרימה קבועה וביניהם לא תאמינו - דיונות חול ים וגמלים!
רוצים לתור את עמק נוברה? אתם צפויים לחוות את הסיפורים על הנהיגה ההודית על בשרם, ללמוד את חשיבותו של הצופר, לצאת לטיול גמלים ובעיקר לשפר את הכושר.
נסיעה בג'יפ לעמק נוברה פירושה מעבר בפס הגבוה בעולם לכלי רכב. לפניכם סיפור על טיול בן שלושה ימים שהפכו לארבעה עקב חסימת צמתים (תאמינו או לא), שכולל השתכשכות במעיינות חמים, רכיבה על גמלים והשתוללות בדיונות.
בשישה ימים במדבר הפורח של עמק נוברה אפשר לבקר בכפרים המקסימים וליהנות מכל אחד מהם. הלו``ז כולל רחצה יומית במים קפואים לבוקר, הרים מכוסי קרח, צ`אי לצהריים ושמיים זרועי כוכבים. עוד לפני נוברה אסור לפספס את חגיגות הפתיחה של פסטיבל לאדאק!
הודו מזמנת כל מיני סוגים של טיולים - תיירותים יותר ופחות. גילי מטיילת בקשמיר, אבל מרגישה תיירת ולכן מצפינה ללאדאק. שם היא חווה מפגש עם בודהיזם, יציאה לכפרים, ואת פסטיבל האמיס השנתי. היא מגלה מה עושה אותה תיירת ומה נותן לה להרגיש בנוח.
סיור של כמה ימים בדלהי מגלה שמדובר בעיר ירוקה ומלבלבת, עם אתרים מעניינים. מדלהי החמה אפשר לטוס צפונה לחבל לדאק, בעל הנופים המדהימים שמזכירים את ההר הגבוה בסיני... לפניכם כתבה משפחתית עם כמה טיפים נוספים על הכנות נדרשות ועל לה.
טרק ליקיר הוא טרק בן שלושה ימים אליו יוצאים מלה. הטרק מוגדר כטרק למתחילים אך אין זה אומר שהוא קל... בכתבה שלפניכם תראו שלמרות זאת, זהו טרק משפחתי שבו מטיילים בנופים קסומים, ישנים בחברת פרחי כמורה ומגלים כוחות שלא יודעים על קיומם!
