זמן כוכבי:שנים עשרה באוקטובר 2019
ושישט נמצאת ממש ממול מנאלי מהצד השני של נהר הביאס, כן אותו אחד שעברנו מעליו כדי להכנס לקוללו. ערב קודם שישבנו בקפה רוקי צפינו אל הכפר והוא נראה די יפה וצבעוני ובהחלט במרחק הליכה לשני קשישים שכמונו, משהו כמו שני קילומטרים שעשינו אותם בהליכה עד לעליה לושישט. מכיוון שאזור הנהר היה בפיתוח ובנו שם גשר חדש, חצינו את הגשר הקיים והמאובק שהמכוניות והאוטובוסים חולפים לידנו על גבי פלטות המתכת המקרקשות, ממלאים אותנו באבק מעורבב עם עשן. את העליה התחלנו לעשות מהמוסך של וישאל ואם אתם מדמיינים מוסך ישראלי תיקני אז הנה תמונה לשם המחשה:
מכאן הכל בעצם היה קשה באופן יחסי, הגיל והגובה עשו את שלהם ועצרנו למנוחות תכופות, אבל לא חשבנו לשניה לוותר, המטרה היתה לחצות את הכפר ולהגיע עד למפל הכי גבוהה ואני חייב לציין שזה היה עבורנו ברמת קושי זהה לטריונד.
אישתי זכתה בתמונה הראשונה שנכנסנו לכפר בזכות המשל הנחמד הזה שהיה כתוב על חנות למימכר אופנועים, תהיה מים ידידי…
הילד הזה ישב על גג המחסן של משפחתו וסידר חתיכות תפוחים ליבוש, רחוק מהפרות הזללניות, אבל בטווח תעופת הציפורים, כנראה שהשני עדיף כי הציפורים לפחות משאירות להם משהו.
טורניר כדור כביסה בשלב מותח של המשחקון.
מכונת כביסה ציבורית, אני לא סגור באיזה שלב הם שמים את המרכך.
מכונת כביסה פרטית, אבל ללא המייבש.
היתה לי תחוה קלה של דהז'וו בתמונה הזאת, יש מצב שכבר צילמתי אישה מבוגרת מאכילה פרה… הסיבה שלא רואים הפעם לפרה את הראש כי היא קיבלה הנחיה לסיים את כל האוכל בצלחת, אחרת יבוא שוטר ולהודים יש הרבה רספקט לשוטרים.
אמצע הדרך למפל העליון, ממול רואים על הגבעה מצד שמאל את מנאלי שמימנה היגענו, השבילים נהיים צרים ותלולים יותר, מידי פעם עוקפת אותנו בסערה איזו זקנה שעמוסה בתפוחים ומזכרות למכירה וגורמת לי להבין את מצבי הגופני.
סוף סוף הצבים הזקנים היגיעו למעלה, הנוף בהחלט שווה את העליה, אבל הרבה אוויר לא נשאר לי, אז שכבתי על איזה סלע ובהיתי בנוף כעשר דקות לפני שהתאוששתי והתחלתי לצלם.
המפל העליון, היתה לי התלבטות מה עדיף, צבע או שחור לבן, החלטתי על שחור לבן כי אפשר לחוש את עוצמת המפל טוב יותר ככה בלי שהצבע יפריע. מי שזקוק לקנה מידה, יש שם דמות עם חולצה בהירה.
קצת יותר מקרוב, לא רציתי להתקרב יותר כי רסיסי המים היגיעו אלינו אפילו ממרחק הזה ולא רציתי לקחת את הסיכון שהמצלמה היחידה שלי תרטב. אז כרגע אנחנו מרוחים באפיסת כוחות על איזה סלע מכרסמים את הצידה לדרך שג'וס הביאה איתה, אחרי הכל לא רק הצבא צועד על קיבתו ואם אנחנו רוצים להגיע למטה אנחנו חייבים מעט אנרגיה. נפגש למטה, נמסטה.
