המסע הראשון להודו חלק 3 - דרמסאלה - ושישט

לפרק הקודם המסע להודו - פרק 2 - רישיקש - דרמסלה (באגסו) http://www.tapuz.co.il/blog/net/ViewEntry.aspx?EntryId=2289272

בוקר, .טעימה קלה וכוס תה והינה ראמי מגיע עם הג'יפ. מעמיסים 5 התרמילים על הגג מהדקים היטב ויוצאים בדרך הצרה והמפותלת צפונה.

שדה אורז לפני הקציר

למרות הבדיקה המדוקדקת שערכנו לצמיגי הגיפ', לא חולפות 20 דקות וכבר אחד מהם משוטח ומוחלף באחר גרוע לא פחות.הדרך יפה ונופים הופכים דרמטיים ככל שמתקדמים. במאנדי פוגשים את נהר הBeas אשר ילוונו צפונה ליעדנו.בדרך חולפים על פני מפל הנופל מגובה רב מאוד, אגם וסכר הידרו אלקטרי.

הדרך המתפתלת חלקה על סף תהום, ו240 הקילומטרים, מסתיימים לאחר 9 שעות בעיר ושישט הנמצאת בטווח הליכה קצרה ממנאלי ואולד מנאלי. לאחר בדיקה של מספר בתי הארחה מתמקמים ב'בריגו', אשר חדריו צופים לנהר, שמימיו זורמים בשאון, ולהרים , שפסגותיהם עטורות שלג.

ושישט מבט מהחדר

לאחר התארגות יוצאים לשיטוט בעיר הקטנה, שאינה שוקקת חיים ומתמקמים במסעדה על גג מלון. יושבים על הרצפה, התפריט חלבי מוגש בקצב הודו. מלמעלה משקיפים על המרחצאות .

רחשי זרימת הנהר מלווים אותנו כמנגינה עריבה בשנתנו, והקנאה קצת מתעוררת לאור כמויות המים הזורמות.

לארוחות הבוקר בחרנו בRainbow cafe', הממוקם מעל המרחצאות. לא הספקנו להזמין והינה עולה במדרגות מכרה מרישיקש שהגיעה זה עתה ומייד מצורפת לחבורה. יוצאים אל המפלים בדרך החולפת בכפר שעל גגותיו מתייבשים קלחי תירס.

הדרך

בתחילתה נעימה , אך הופכת לתלולה ובסופה סלע אדיר החוסם מעבר בטוח אל המפלים.

מנוחת היגעים לאחר הטיפוס למפלים

תחום השיטוט מתרחב וכעת אנו יורדים בדרך אל הכפר אולד מנאלי שגם הוא מהווה נקודת מפגש לתרמילאים ואפילו מתהדר במכונת קפה אמיתית.

שיעורי היוגה מתקיימים בצריף עלוב ופרוץ לרוחות , אליו מגיעים בירידה ארוכה ותלולה ממלוננו. הקור מחריד בת הזוג פורשת ואני שורד את השיעור, אך מחליט לוותר על שיעורים נוספים.

בבוקר למחרת יוצאים בג'יפ למעבר רוטנג הממוקם בגובה 4,000 מטר מעל פני הים. מכיוון שזו הדרך ללה שבחבל קשמיר הכביש עמוס לעייפה. זוהי דרך מתפתלת, כולה על סף התהום, הנהג מתמרן בין משאיות כבדות הדוהרות לשני הכיוונים והנסיעה בדרך שאורכה 40 ק"מ נמשכת שעתיים וחצי. מה גם שפתאום נעצרת כל התנועה. הכביש נפל לתהום וטרקטור בודד מנסה ליצור נתיב חדש למכוניות.

הדרך לרוטנג

נשרים חגים מעל גווית פרה שהידרדרה לתהום

בפסגה קור מקפיא. קשה לנשום, אך הנוף מדהים, פסגת העולם. דגלי תפילה טיבטיים מתנפנפים ברוח העזה.

כמו בתמונה סוריאליסטית יושב הודי קטן ליד מנגל וקולה תירס למבקרים, והודי צנום אחר מוכר זעפרן (התבלין היקר בעולם). את התירס ה חם אנו אוכלים בתיאבון, ועל הזעפרן מוותרים. אך מוכר הזעפרן מתעקש ללוותנו אל הגיפ' וככל שמתקרבים לרכב הוא מוריד את המחיר. לבסוף אנו קונים ממנו ברבע מהמחיר המקורי. התוכנית למחר היא ללוות 3 מחברינו לכפר נגר משם ימשיכו לקסול.

הנסיעה בLocal bus לנגר היא חוויה מיוחדת. הנסיעה בדלתות פתוחות עומס אדיר בפנים ועל הגג. הכרטיסן משתמש במשרוקית כדי להנחות את הנהג. הכפר נגר קטן ואינו מרשים אותנו במיוחד, למעט שיחי המריחואנה הצומחים בכל מקום. משוטטים בכפר סועדים את ליבנו, מסיירים בטירה ונפרדים לשלום מהחברים. הדרך לצומת בה אנו מקווים לתפוס אוטובוס מקומי יורדת בתלילות. תקוותנו לנסוע חזרה בלוקאל מתבדה, כאשר הוא עמוס לעייפה ואפילו על הגג צפוף מאוד.

ימינו בושישט חלפו ואנו מתכננים לנסוע לרג'סטאן. הנסיעה תתחלק לשני חלקים אוטובוס לילה לדלהי ומשם ברכבת לג'איפור.

נפרדים ממנאלי, מבקרים באולד מנאלי, במקדש אדימבה, שם מצטלמים על גב יאק הדור ושופע שיער.

החנויות המיועדות לתיירים מתחילות להיסגר הסוחרים עוזבים את הצפון עם בוא הימים הקרים ונדידת התרמילאים לגואה ודרום הודו, ואנו מנצלים זאת לקניות זולות של בגדי פליז לנו ולילדים שבארץ.

לפרק הקודם המסע להודו - פרק 2 - רישיקש - דרמסלה (באגסו) http://www.tapuz.co.il/blog/net/ViewEntry.aspx?EntryId=2289272