זמן כוכבי3באוקטובר 2019.

בהגסו נאגאו בפי הישראלים בגסו שזה יותר מזכיר שם של חרקהיא בעצם סוג של קופי פייסט של דהרמקוט כלומר מישהו קם בבוקר אחד בבגסו וראה שהולך להם די טוב שם בדהרמקוט עם עסקי התיירות אז הוא עשה העתק הדבק אליהםהבעיה רק הייתה שהרחוב הראשי של בגסו הוא סוג של מתלול די רצינישמחייב שרירי רגליים די טובות יחסית לרחוב הראשי של דהרמקוט ולכן זה יצא די עקום.

את הבוקר פתחנו במקלחת ממש ממש טובה בזכות המערכת הסולרית של המלון שניפקה לנו מים חמים בכמות נדיבה ותנצרו את הרגע הזה כמונוכי הוא לא חזר בחלק די גדול מהמלונות ובתי הארחה בהם ישנוזה היה עד כדי כך בלתי סביר שבאילו שמצאתי איך "לתקןאת מצב התרמוסטט שיפרתי את טמפרטורת המים חמים לטובת כל האורחים שיתאכסנו בחדר לדורותיואם אנחנו בקטע של שיחה אינטימית על חדרי אמבטיה ושירותים אני רוצה לנצל את המצב ולומר כמה מילים על חדר האמבטיה ההודיההודיםאיך לומר זאתלא מאמינים בוילונות אמבטיה מצד אחד ומהצד השניגם לא כל כך במגבים לניגוב הרצפה משאריות המיםבכלל אם אני בודק את מערכת האמונות שלהםמסתבר שגם בניר טואלט הם לא ממש מאמינים,אלא יותר בבידה שזה שטיפת המקומות האינטימיים בעזרת זרם מים קר ולא תמיד ממוקד למטרהכך שאם הגעתם מארץ שמערכת האמונות שלה הפוכה ולא דאגתם להביא ניר טואלט אתכםתסיימו עם חדר אמבטיה רטוב מאוד בכל הגזרותאני פיתחתי תאוריה גם בנושא הזהההודיםכך נראה לי מאמינים במפלצת המים הטובה ובמפלצת הלכלוך הרעה והבית צריך להישאר נקי מהמפלצת הרעה שמקומה בחוץברחובוהמקום בו קורה המאבק בין הרע לטוב הוא חדר האמבטיה וכמו כל מקום שיש בו מלחמהגם כאן החדר מלא בכל אותם מים שהוקרבו במטרה לגרש את מפלצת הלכלוך לרחוב בו היא גרהבהחלט יתכן שאני טועה ואילו לא מפלצותאלה אליםיש להם כל כך הרבה כאלושיווהברהמהלקסמיאז בטח יש גם אל הלכלוך ואל המים הטהורים.

הטיול למפל, כמו טיולים רבים שלנו, התחיל בהתחלה, שזאת פרקטיקה שמצאנו אותה די שימושית, קמים בהתחלה, מתקלחים בהתחלה ואולי אפילו אוכלים שם ארוחת בוקר ואז אנחנו יכולים להרגיש שמישים ומוכנים לטיול. מכיוון שהתחלה הייתה בדהרמקוט, התחלנו שם את הטיול בזה שהלכנו לכיוון השביל שמחבר אותה עם בגסו, שבדרך אנחנו נהנים מהאווירה הכפרית של העיירה ומקפידים לתעד את החוויות שלנו על גבי החיישן.

באחת החצרות הופתעתי לראותאישה מטפלת בפרה קשורה עם עגלהזאת מכיוון שכל הפרות שראיתי עד אז בהודו היו פרות חופשכמובן שיותר מאוחר ככל שטיילתי ראיתי מגוון של יחסי פרה-אדם ולא ממש הצלחתי לפענח את הסיבות לכל אחד מסוגי היחסים.

בית לבנים אדום אבל לא בית חב"ד, היו שם עוד בניינים שיכולתי לומר בודאות שאינם בית חב"ד, במיוחד מכיוון שלא היו אדומים, בכלל נראה לי שיש תמ"מ שזה תקן מחייב מינימלי מתי מותר לכנות בית בשם זה.

רועת צאן משקיפה על בגסובירידה שבין דהרמקוט לבגסוהבתים שבתמונה שייכים לבגסו עיליתהדרך משם למפל היא משהו כמו שעה הליכה נינוחה בגנון הטיולים בגלילאבל לדעתי מי שלא רגיל להליכה בגבהים כאלה שיקח לעצמו יותר זמן

שחזרנו לדהרמקוט שוב עברנו בנקודת רעיית הצאן בין הכפרים אבל הפעם היה שם רועה צאן עם גדי תינוקשאלתי אותו אם הוא קנה אותו בתרי זוזיאבל הוא רק חייךבטוח היה מחייך יותר אם הייתי מחליף את הזוזים ברופיות.

את היום קינחנו במסעדה שנקראת שמים וממוקמת ממש ממול למלון שלנו דהרמקוט אין בתחילת הרחוב הראשי. לבעלים של מסעדה זאת יש עוד מסעדה בשם שמים קטנים, אשר ממוקמת קרוב לסוכנות הנסיעות של שמש, אבל לא על הרחוב הראשי, אלא מעט פנימה. הנוף שם יותר יפה והגודל הקטן שלה עושה אותה למקום אינטימי ונעים, האוכל כמובן טעים.