מה המחיר של שתי שקיות מזון ציפורים?
מי הוא הפיל הנבחר?
איזה צבע זה אמבר?
איזה אלבום תמונות נשאר בהודו?
כל התשובות מתחבאות ברשומה זאת.
זמן כוכבי: עשרים וארבעה באוקטובר 2019.
כדי להגיע אל המבצר מהמלון בו התאכסנו כל שהצתרכנו הוא לצאת לכביש הראשי שחלף בקרבת המלון ולאחר כמה עשרות מטרים הגענו אל תחנת אוטובוס מקומית. האוטובוס שהיגיע , אפילו בסטנדרטים ההודים שאינם מרקיעי שחקים היה מעין רכב עם מעט ספסלים ורחבת עמידה בקצהו משהו בין דולומוש למיניבוס. ההודים שעלו עליו כמובן לא שילמו דבר, אך שראה אותנו הכרטיסן אורו עיניו והוא ביקש מאיתנו דמי נסיעה של כ 70 רופי (3.5 שח) לשנינו ושהעברתי אליו שטר של 100 רופי שהיה המטבע הכי קטן שהיה ברשותי , פישפש ארוכות בכיסיו אחר עודף ומשלא מצא נתן לנו שתי שקיות מלאות בזרעים כעודף כדי שנוכל להנות מהחוויה של האכלת היונים שמסתבר היו שם בשפע וכך קרה שביום אחד תרמנו למשרד התעבורה המקומי והאגודה לשימור היונים. לאחר נסיעה של כ 25 דקות ירדנו לתחתית של גבעה שבראשה התנוסס מבנה שעם מאמץ קל ניתן לזהוי כצבע האמבר בהחלט יכול להיות מזוהה כמבצר.

ברחבת הכניסה היו כבר עשרות יונים שהבשורה על הגעתם של שתי תיירים עפה לאוזניהן או מה שלא יהיה האיבר איתו הן שומעות, וכמובן מיהרנו לתרום את שתי השקיות שקיבלנו מהכרטיסן למקורם ובתמורה סיפקו לנו מעוף חינני מעל האגם...



לאחר שרווינו מהיונים היביעה רעייתי את רצונה לחפש פיל שיהיה חביב דיו כדי לשאת אותה אל מרומי המבצר ומאחר ונקודת ריכוז הפילים הייתה בשליש התחתון של הגבעה, שילחתי אותה לדרכה עם ברכתי והבטחה להפגש למעלה אם וכאשר נגיע אל המלוכה.

כמו שרואים, הרבה פילים רצו לשאת את המלכה אל הארמון, אבל רק אחד נבחר.

העליה לארמון ברגל סיפקה לי מספר הזדמנויות לתמונות.


ותבוא בשערי העיר והעיר צהלה ושמחה.

מבט רם ונישא.


הפיל, כמו כל פיל הודי טוב, בודק אם יש איזה משהו עבורו בשקית (אתה רוצה משהו מהשקית או שאתה סתם מחבב אותי?).

קצת מספרים: הכניסה למתחם הארמון עלתה כ 800 רופי (40 שח) לאדם. וסיור עצמאי בתוכו לוקח כ שלוש שעות. אגב העליה עם הפיל כ 1600 רופי לזוג או לבודד. אחרי הירידה מהפיל בא אלינו צלם שצילם אותה לאורך המסלול עם אלבום תמונות וביקש גם כמה אלפי רופי, הוא רדף אחרינו בנחישות עד שעלינו לאוטובוס העירה שכל פעם הוא יורד במחיר. השארתי אותו בהודו עם האלבום למזכרת.



המעלית המלכותית או מה שנקרא שרות חדרים.







כמו שניתן להתרשם מהתמונות שלמעלה היו שם משחקי אור וצל עם שילוב צבעים מרהיב עין וגם בשחור לבן זה עובד מצויין.

הוד מעלתה מקבלת קהל מעריצים.

מחווה הודית לישראל.

מישהו צילצל בדלת?





לסיכום יום טיול חביב עם אלמנט אדריכלי בעיקרו, צבעים משגעים כדרכה של הודו והרבה הודים שרצו סלפי עם זוג הלבקנים. מחר זה יום קניות שקיבלנו המלצה על שוק חברתי שאמור להיות צודק יותר עבור היצרנים… נראה. נמסטה.