לקראת יום הולדתה ה-90 של אמי ורצונה להספיק, לראות ולנסוע למקומות שטרם הייתה בהם (אבי היה, בין היתר, מדריך טיולים ולכן אמי טיילה ברחבי העולם לעיתים קרובות)הציעה אחת הנכדות לצאת לטייל עם סבתא. חייבת לציין שהקשר בין אמי נכדיה (6) וניניה(10) מצויין וקרוב. מכאן ועד למימוש עבר זמן קצר.

חברנו חמש נשים (אמי, אחותי ובתה אני ובתי) לצאת לתור את קרקוב, העיר השנייה בגודלה בפולין.

הכנות לנסיעה

לאחר שנבחר היעד צריך היה להתאימו למזג האוויר לכן בחרנו בימים שבין ראש השנה ליום כיפור. טיסת סן-דור ענתה לציפיותינו למרות שעת הטיסה הלוך שהייתה מוקדמת מאד.

דאגתי לאמי לביטוח מקיף (בגילה צריך להביא אישור מרופא המשפחה שהיא כשרה לטוס) ותמורת סכום נכבד הוצאה הפוליסה.

יכולתה לנוע רגלית זמן ממושך קצת בעיתית ולכן קבעתי יום הדרכה עם מדריכה מקומית שבאה עם רכב ואן ונהג.

הזמנתי מראש כרטיסים למכרה המלח לאנשים בעלי מוגבלויות ונהג הואן שהפך לימים קצרים אלו לנהג פרטי עזר לנו להגיע למקום בשלום.

בשאר הזמן תכננו לזרום… בהתאם לכוח ולרצון.

זהו, יצאנו לדרך בשמחה.

קרקוב – עיר יפה ושמורה. יש בה ריכוז גבוה של מבנים עתיקים, בנינים יפים, קתדרלות, ארמונות ופסלים. היא משופעת באגדות וסיפורים שאת חלקם הכרנו לפני הטיול אך את רובם השלמנו במהלך הטיול ואחריו.

הגרמנים לא טרחו להחריבה מאחר ותכננו להפכה לבירתם במזרח.

קהילת יהודי קרקוב ידעה תקופות של יצירה רוחנית ותרבותית אך גם שנים של רדיפות ומצוקה קשה ואכזרית לכן ברור היה שהטיול יכלול גם יהדות וגם פולניות.

משפחתי הגיעה לארץ בשנת 1939 כך שהשואה עברה עליהם בא”י. בעלי נולד בעיר צ'נסטוחובה שנמצאת בין ורשה לקרקוב ואני מקווה להגיע איתו יום אחד לטיול שורשים.

(בהקשר זה מבקשת להמליץ על סרטו של חיים הכט הכינור שחזר”העוסק בפועלו של ברוניסלב הוברמן מייסד התזמורת הפילהרמונית שלנו (גם הוא נולד בצ'נסטוחובה) אשר החליט כבר בשנת 1936 להקים בארץ תזמורת שהייתה מורכבת ממוזיקאים יהודים מעולים שגורשו מהתזמורות הגרמניות). https://vimeo.com/87394964

בשעת צהרים נעימה הגענו למלוננו ומיד יצאנו אל עבר הכיכר המרכזית (Rynek Gownyבה נבקר פעמים נוספות ביום וגם בלילה. הלכנו לאט ונהננו מחלונות הראווה, מבתי הקפה שהמו אנשים, מהמוני התיירים (חלקם הגדול גרמנים) ומהפארק הגדול המקיף את העיר העתיקה

ממש לפני הכיכר המרכזית, מצד מזרח, כיכר השוק הקטנה

במאה ה-17 היה כאן שוק בשר ובית מטבחיים שנסגרו בשנת 1812. עד 2007 שימשה הכיכר מגרש חניה. לקראת יום השנה ה-750 ליסוד העיר קרקוב החליטה העיריה לשנות את פני הכיכר. שוחזרו מדרכות, נוספו פנסים וספסלים ואפילו מזרקה קטנה הוקמה בקצה הכיכר.

במהלך היום פתוחים במקום עשרות דוכנים המוכרים מזכרות, סוודרים, בגדי עור וכו' ובשעות הערב נפתח במקום יריד אוכל נפלא. דוכנים שונים מציעים: בשרים ותוספות, מרקים, כיסנים ממולאים, בירה מהחבית ועוד. הכל בעמידה ובכלים חד-פעמיים.

אחרי “מסע” שנמשך שעה ארוכה (צריך להתחשב בגיל) הגענו לכיכר המרכזית הנראית כריבוע אך מחולקת לשני חלקים כשבמרכזה אולם הבדים סוקיננצינה (Cloth Hall).

צורת הכיכר עוצבה במאה ה-16 בסגנון הרנסנס ומסביבה עשרות חנויות, בתי קפה ומסעדות. כשמצידה האחד שיירת כרכרות מהודרות עם סייסות מטופחות המציעות סיור בסביבה

בבית הקפה הראשון שנראה לנו התיישבנו. השמים היו מעוננים ורוח קלה נשבה ומה מתאים יותר מיין חם או מתה פירות שניהם חמים ומהבילים

ישבנו שעה ארוכה מתבוננות בעוברים ושבים ונהנות לראות את מפריח הבלונים שזכה למחיאות כפיים ממבוגרים וילדים

הכיכר המתה בני אדם. חלקם מיהרו אחרים הלכו לאיטם מתבוננים בדמות המרכזית שבכיכר פסלו של אדם מיצקביץ המשורר הלאומי

מול בית הקפה ניצבת בגאון קתדרלת ובזיליקת מריה הקדושה St. Mary's Church

לבזיליקה, שהוקמה במאה ה-13 שני צריחים.

הסיפור מאחורי הצריחים מספר על ריב בין שני אחים נסיכים שבזמן שלטונם רבו וכל אחד החליט להראות לשני את גדולתו. לכן נבנו שני המגדלים שדומים זה לזה עד מחציתם. לקראת החצי השני הם שונים זה מזה בצורתם ובגובהם. מגדל אחד מגיע ל-60 מ' גובה והשני ל-70 מ'. בראש המגדל הגבוה 8 תרנים ותורן מרכזי בראשו כתר זהב.

האגדה ממשיכה ומספרת שבסיום הבניה לקח האח הגדול סכין ורצח את אחיו ואחר כך התאבד. אנשי העיר לקחו את הסכין ותלו אותה בכניסה לאולם הבדים. רוצים לומר: מי שמתכוון לגנוב מהכנסיה או מאולם הבדים דינו אחד…

בקתדרלה עצמה ציורי קיר מרשימים וחלונות ויטראז' מזכוכית צבעונית.

מידי שעה עגולה נפתח חלון בצריח השמאלי העליון ונשמעת מנגינת חצוצרה שנפסקת באמצע והחצוצרן מנפנף לקהל לשלום. הוא חוזר על הפעולה בארבע צדדים של הצריח.(הסרטון מתוך יוטיוב)

תרועת החצוצרה הפכה לסמלה המוסיקלי של העיר. התרועה מסתיימת בקטיעה ועל פי האגדה הציל החצוצרן את קרקוב מניסיון הפלישה של הטטרים (במאה ה-13). החצוצרן שתפקידו היה להריע בחצוצרה בפתיחת וסגירת שערי העיר הבחין יום אחד בענן אבק מתקדם במהירות אל העיר. הוא הריע בחצוצרה ושומרי העיר סגרו את השערים. לפתע פסקה הנגינה. כשהתקרבו לחצוצרן מצאו חץ נעוץ בצווארו.

כדי להנציח מאורע זה מושמעת התרועה כשהיא מסתיימת בקטיעה.

אולם הבדים חוצה את הכיכר. אורכו 100 מ' והוא הוקם במאה ה-11. למעשה זה הקניון הראשון שהוקם בכיכר השוק.

במאה ה-16 עוצב מחדש בסגנון ניאו-גותי. החנויות עסקו תחילה במכירת בדים וכיום רובן מוכרות מזכרות לתיירים, עבודות תחרה, תכשיטי ענבר ועבודות עץ

מומלץ מאד לעלות לקומה השניה של אולם הבדים ולצפות משם על הכיכר ועל כל המבנים המקיפים אותה. לחלק גדול מהם עיטורים בצורת פרצופים אחד יותר מכוער ממשנהו…

בין יתר המתנות הכינו הנכדות הפתעה. חולצות ועליהן נכתב “בת 60 + 30 שנות ניסיון”

החיוכים אומרים הכל...

הנקודה היהודית

בחרנו מלון ברובע היהודי, רובע קזימירס Kaziemierz.

במרכז הרובע מצבת זיכרון ועליה כתוב: “מקום של הרהור על קידוש השם של 65,000 יהודי פולין מקראקוב וסביבתו שנהרגו על ידי הגרמנים בימי השואה”

המלך קזימירס החליט לאפשר ליהודים מכל רחבי אירופה להתיישב בקרקוב כדי לפתח את חיי המסחר (במחצית המאה ה-14). הנוצרים, שלא ראו בעין יפה מהלך זה גירשו את היהודים לרובע קזימירס בחלק הדרומי-מזרחי של העיר. במקום הוקמו שבעה בתי כנסת, ישיבות, בתי קברות ובמרכז אף פעל שוק שבו נמכרו סחורות ומזון כשר. מספר תושבי הרובע הגיע ל-70,000 נפש כרבע מכלל תושבי העיר.

כאשר העיר נכבשה ע”י הגרמנים הגיע המושל הגרמני הנס פרנק והחל בסילוק היהודים לשכונה מגודרת בה נבנה הגטו היהודי – שכונת פודגוזה – דרומית לרובע היהודי מעבר לנהר הויסלה. את התושבים הנוצרים שחיו בפודגוזה העביר לבתי היהודים שהתפנו ברובע.

אל שטח הגטו שהוקם הובלו כ-20,000 יהודים מקרקוב והסביבה ונדחסו לשטח קטן ביותר כאשר ב-600 דירות הצטופפו למעלה מ-10 יהודים בכל חדר. הצפיפות הלכה וגברה עד שבשנת 1943 חולק הגטו לשניים. בחלק אחד רוכזו צעירים ובשני ילדים, נשים וחולים.

בחודש מרץ 1943 נצטוו התושבים היהודים מהחלק החלש להגיע בבקר לכיכר Zgody ואז הם נעו לכיוון תחנת הרכבת של פלשוב – 8,000 יהודים מגורשים. תוך כדי איסוף הרגו הגרמנים להנאתם עוד 3,000 יהודים זקני וחולים שהתקשו בהליכה. הגרוש נמשך עד הפינוי הסופי.

ליד העיר הוקם מחנה ריכוז ועבודה פלשוב שתושביו נאלצו לנקות את הגטו, לקבור את הנרצחים, לאסוף את הרכוש ולאחר מיון להעבירו לגרמניה.

האנדרטה לזכרם של השילוחים הוקמה בשנת 2005 ברובע פודגוזה בדרום הרובע היהודי קזימירס

בכיכר החשופה הציבו האומנים פיוטר לביצקי וקזי'מיר לטק 33 כיסאות מתכת גדולים

(לזכר המבוגרים) ו-37 כיסאות קטנים (לזכר הילדים). מאוחר יותר הציעו לאומנים לייחד חלק מהכיסאות. אומנית אמריקאית החלה לסרוג מעטפת לכל כיסא אך הופסקה בטענה שהכיסא יפה מדי וכך נשאר כיסא אחד בלבד

בכיכר השילוחים ניצב עד היום בית המרקחת שהיה שייך לרוקח הנוצרי תדאוש פנקביץ

בית המרקחת נכלל בגטו ולכן פנה הרוקח לגרמנים בבקשה שיתנו לו להמשיך להפעיל אותו. הגרמנים שפחדו ממגפות שתפרוצנה במחנה הסכימו להשארת המקום פתוח אך בהמשך ניסו לפתות אותו לסגור את המקום. פנקביץ משך זמן בנסיונותיו לעזור לתושבי הגטו. היו לו 3 עוזרות נוצריות והוא יחד איתן, הצליח לספק תעודות מעבר וזהות מזויפות למספר יהודים ולהבריחם מהגטו. בשנת 1983 הוכרז כחסיד אומות העולם ובית המרקחת הפך למוזיאון פולני ויהודי.

https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%AA%D7%93%D7%90%D7%95%D7%A9_%D7%A4%D7%A0%D7%A7%D7%99%D7%99%D7%91%D7%99%D7%A5%27

חלק מחומת הגטו נותר במקומו. את החומה תכננה אשתו של חייל SS והיא נבנתה ע”י היהודים מהגטו בצורת מצבות

השלט, שהוצב בשנת 1980, כתוב באידיש ופולנית: “כאן סבלו ואיבדו חיים על ידי ההיטלרס' ומכאן יצאו למחנות השמדה”.

בשטח של מחנה פלשוב שנהרס כמעט עד היסוד נמצאו שרידים של בית הקברות היהודי ובית הטהרה

ואף שלט המסביר

סמוך למקום הוצבה בשנת 2009 אנדרטה לזכרה של שרה שנירר שדאגה לחינוך לבנות יהודיות (מה שלא היה מקובל עד אז) ופתחה את ביה”ס הראשון של “בית יעקב” בשנת 1918.

https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A9%D7%A8%D7%94_%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%A8%D7%A8

אנדרטה מרשימה נוספת ניצבת בדרך אל טירת ואוול

חזרנו אל הרובע היהודי העמוס זיכרונות קשים. יש בו כתובות בעברית, בתי כנסת ומוזיאון יהודי לחקר מורשת יהודי פולין.

דווקא ברובע זה צמחו בשנים האחרונות עשרות מסעדות עם אוכל יהודי מסורתי ונגני כליזמרים מנעימים את שהות הסועדים במנגינות יהודיות מוכרות וידועות. לכאורה חגיגה של אוכל וצלילים.

בתי הכנסת:

כיום פעיל בית כנסת אחד בזכות חב”ד – בית כנסת אייזיק משנת 1644

הסיפור והאגדה כיצד הקים אייזיק יענקלס את בית הכנסת

http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=20582

בית כנסת נוסף טמפל משנת 1862 נבנה בסגנון רפורמי ונראה כמו כנסיה

ובית כנסת אחרון שביקרנו בו הוא בית כנסת של הרמ”א – רבי משה איסרליש משנת 1553

צמוד לבית הכנסת בית הקברות היהודי הישן בו קבורים, בין היתר, הרמ”א ובני משפחתו בצל עץ עבות שגם עליו יש אגדה

http://www.cracow.org.il/%D7%90%D7%92%D7%93%D7%95%D7%AA/%D7%A2%D7%9C-%D7%94%D7%A2%D7%A5-%D7%A9%D7%9E%D7%A6%D7%9C-%D7%A2%D7%9C-%D7%A7%D7%91%D7%A8%D7%95-%D7%A9%D7%9C-%D7%94%D7%A8%D7%9E%D7%90/

בשנת 1960 נערך שיפוץ יסודי בבית הקברות ונבנה הקיר התוחם הבנוי משרידי מצבות

טירת ואוול

אל הכניסה לטירה הגענו עם הואן אולם בפנים טיילנו לאט לאט רגלית ונהננו מיום מקסים וחמים.

גבעת ואוול היא אחת מסימני ההיכר של פולין בכלל ושל קרקוב בפרט. מלכי פולין בחרו בגבעה במאה ה-11 כמקום משכנם אולם שריפה שפרצה במאה ה-16 הרסה את הטירה כמעט לחלוטין. במאה ה-17, לאחר שהטירה שוקמה הוחלט על העברת המגורים המלכותיים לוורשה והטירה איבדה את מעמדה. כיום נערכים בה טקסי הכתרה ובקריפטה קבורים מלכים ודמויות בולטות במדינה. בימי הכיבוש הגרמני התמקם בה המושל הגרמני.

מהטירה נשקף מבט יפה על נהר הויסלה. בשטח נמצאת קתדרלה שמורה, מגדל פעמונים ואנדרטת תדיאוש קושצו'שקו – גבור תנועת השחרור הפולנית בשנת 1794.

גני הטירה פורחים בשלל צבעים

בתחתית הטירה על שפת הנהר ניצב הדרקון ואוול שעל פי האגדה חי במערה לרגלי הגבעה והיה אוכל מידי יום בתולה אחת עד שהגיע לבתו של המלך. המלך קרקוס נעזר בעצה שנתן לו הנפח סקובה תמורת ידה של בתו. הנפח יעץ לו להקריב לדרקון בשר המכיל גופרית. לאחר שהדרקון אכל את הבשר הוא נתקף צמא, ירד לנהר לשתות. כשהגופרית נגעה במים ארע פיצוץ והדרקון נהרג. מאז שהוצב הפסל הוא יורק אש מידי כמה דקות.

שייט על הויסלה

כשירדנו מהטירה החלטנו לנוח בשייט בן שעה על נהר הויסלה. מזג האוויר היה מצויין, רוח קלילה נשבה וחלק מהעצים החלו להשיר עליהם.

מראות העיר הנשקפים מתוך השייט בהחלט יפים ומוסיפים נדבך לטיול בעיר.

תוך כדי השייט חולפים על פני מספר גשרים אחד מהם נקרא גשר הלוליינים על שום דמויות הלוליינים המעוצבות בו

האוניברסיטה היגלונית Uniwersytet Jagiellonski

סיור קצר ברחבי האוניברסיטה שנוסדה בשנת 1364 ונחשבת לשנייה בוותיקותה במרכז אירופה מעניין ומיוחד. זוהי האוניברסיטה הטובה ביותר בפולין והלימודים הם בחינם לתושבים.

באוניברסיטה ספריה עם למעלה ממיליון ספרים כולל מסמכים מימי הביניים.

לצערי, בגלל השעה המאוחרת, לא נכנסנו פנימה. אחד הסטודנטים הידועים שלמד בה היה ניקולאוס קופרניקוס

האוניברסיטה מוקפת בפארק נפלא בו שבילים להולכי רגל, רוכבי אופניים ורצים.

בין האתרים השונים, כאשר נהג הואן היה עסוק, נהננו לנסוע בקלנועית שהתאימה בדיוק לחמישה

מוזיאון שינדלר Oskar Schindler's Enamel Factory

רכשנו מראש כרטיסים למוזיאון חשוב ומעניין זה. לבניין 3 קומות ויש מעלית שאפשר להיעזר בה אלא שבכל קומה עשרות מוצגים, סרטונים ומצגות ו”ים” של אנשים. רובם בקבוצות עם הדרכה בשפתם לכן קשה להסתובב בחופשיות. אמנם יש תרגומים לאנגלית אבל קשה ברעש ובצפיפות לעקוב אחריהם לאורך זמן. בדיעבד אני יודעת שיכולנו להזמין הדרכה אולי היינו “לומדות” יותר

מכרה המלח Kopalnia Wieliczka

המכרה נמצא בפרבר של קרקוב והוכרז כאתר מורשת לאומית. הוא פעל מאז המאה ה-13 ועד שנות ה-90 של המאה ה-20. במכרה אלפי חדרים ואולמות באורך של 300 ק”מ שרק חלק קטן מהם פתוח לקהל. ניתן לסייר במכרה רק בסיורים מודרכים. כדי להגיע לתחתית יש לעלות/לרדת 670 מדרגות מה שכמובן לא התאים לנו. מברורים קודמים שעשינו הסתבר שיש סיורים לאנשים בעלי מוגבלויות. ירדנו ועלינו במעלית המיועדת לעובדים ונהננו מהדרכה פרטית של מדריכה מצויינת. הסיור נמשך שעתיים והוא מומלץ ומעניין.

מעבר לפסלים, לתחריטים ולמיצגים נוספים עשויים כולם ממלח הוצבה במקום הקדושה המגינה של המכרות – קינגה – בתוך קפלה שאורכה 54 מ', רוחבה 15 מ' וגובהה 10 מ' ובה יצירות מהתנ”ך והברית החדשה העשויות מלח ומוארות בנברשות מלח.

למדנו גם שבתקופת מלחמת העולם השנייה הועבדו במכרות פועלי כפיה כולל 700 יהודים.

סיכום:

במהלך ימי הטיול נהננו לטייל רגלית, לאט ובסבלנות בהתאם לקצב של אמי כששתי נכדותיה תומכות בה. כשהמרחקים היו גדולים מדי נעזרנו ברכב כזה או אחר.

לא חרשנו את העיר. מה שראינו-ראינו. ניסינו לשלב יהדות עם פולניות עד כמה שאפשר היה. יש וודאי עוד הרבה מה לראות בעיר היפה הזו.

אכלנו מצויין (השתדלנו למצוא מסעדות עם אוכל פולני אמיתי)

צחקנו הרבה ואף נעצבנו מעברה היהודי של העיר.

החוויה של “הביחד” אמא, בנות ונכדות הייתה עוצמתית ומיוחדת במינה ולוואי ונזכה לקיימה פעם נוספת

המלצות:

מלון אסתר Ester ברובע היהודי http://hotel-ester.krakow.pl/pl/

מדריכה מקומית מעולה בעברית יולה 48696668980+ marysiajk@gmail.com

מסעדות עם אוכל פולני שהומלצו לנו ע”י מקומיים: Domowa Kuchnia

http://kuchniadomowa.oberza.pl/

Kchnia U Babci Maliny

http://www.kuchniaubabcimaliny.pl/

Polakowski 1899

http://www.polakowski.com.pl/