לפלנד – שם שנשמע אי שם רחוק באופק.

זיכרון ילדות שלי הקשור ללפלנד שייך לילדה הקטנה אלה-קרי.

אלה-קרי היא ילדה לאפית החיה בצפון הרחוק. יש לה אייל צפוני משלה וכלב אותו היא מאד אוהבת. היא יודעת להחליק במגלשיים ושואפת לצאת עם אביה למרעה האיילים עם בוא האביב.

הספר (כמו ספרים אחרים בסדרה) שיצא לאור לראשונה בשנת 1955 בתרגומה של לאה גולדברג יצא מחדש בשנת 2005 לשמחת רבים. ספר קסום עליו גדלתי וגדלו ילדי הועבר כעת לנכדי.

האמת, חמש וחצי שעות טיסה לבירת לפלנד הפינית – רובניימי Rovaniemi. טיסה ישירה ונוחה הנוחתת בשעות הצהרים המאוחרות.

לפלנד הוא חבל ארץ הנמצא ב-4 ארצות: נורבגיה, שבדיה, פינלנד ורוסיה. אנחנו ביקרנו בחלק של פינלנד המכונה גם “ארץ אלף האגמים” למרות שמספר אגמיה מתקרב ל-80,000. בחורף האגמים קופאים ולכן מתאפשרת פעילות חורף ענפה.

שדה תעופה קטן קבל את פנינו. תור ארוך לדרכונים

מיד נסענו למרכז ציוד להצטיידות. קבלנו שקית ניילון עצומה לתוכה הוכנסו כלאחר כבוד סרבל כבד, נעליים גבוהות, כובע, צעיף וכפפות

בשעת ערב הגענו למלון Rantasipi Pohjanhovi שנמצא במיקום מצויין ומיד יצאנו לתור את הסביבה הקרובה.

רובניימי שוכנת 5 ק”מ דרומית לחוג הקוטב הצפוני הנקרא גם החוג הארקטי. מכאן לקוטב 3,000 ק”מ. החוג הארקטי הוא קן דמיוני המקיף את הקוטב הצפוני ואשר מצפון לו השמש אינה שוקעת בשיא הקיץ (21 ביוני) ואינה זורחת בשיא החורף (21 בדצמבר).

מזג האוויר שקידם את פנינו היה “חם” יחסית למקום (1-) עם עננות נמוכה. לרוב, מזג האוויר הרבה יותר קר ועשוי להגיע ל-30-. האור עולה בסביבות שעה 9 בבקר ומחשיך בסביבות ארבע אחה”צ. כך שאין מה למהר בבקר והטיול כולו מתנהל ברוגע.

העם הלאפי הגיע לכאן מערבות מרכז אסיה בסוף האלף הראשון. הלאפים זוכים לאוטונומיה תרבותית ויש להם נציגים בפרלמנט.

היום השני לטיול

כדי ללמוד מעט על אורחות חייהם של הלאפים (תושבי הצפון) יצאנו לסייר בשמורת ואטונקי

הליכה בשלג רך ונעים בין עצי לבנה ותרזה. כיף של הליכה ממש חלום!!!

מרבית בעלי החיים שרויים בתרדמת לבד מאיילי הצפון. לאחר שעת הליכה מדהימה הגענו לכפר זמני של לאפים. אלו קוטות (צריפים) בריכוז קטן שמספקים אזור מחיה זמני. באחת הקוטות עשרות בולי עץ להבערת מדורה. אין צורך לכבות את האש אלא להשאירה לבאים. קפה חם הנעים את זמננו.

הטיול בשמורה ארך כשעתיים של הנאה צרופה

מכאן נסענו לחוות כלבי האסקי לטיול על מזחלות הרתומות לכלבים. הכלבים חיכו קשורים תוך כדי נביחות עזות. לרגעים חשתי שיש כאן סוג של התעללות אבל תוך כדי ההסברים שקבלנו הבנו שהכלבים הללו חיים בלהקות ומורגלים בבני אדם והם זקוקים לפעילות גופנית באופן קבוע אחרת הם עלולים לפתח דיכאון. לכן אינם אוהבים להיות קשורים במקום אחד. הנביחות מזכירות לבעלים כי יש לתת להם לרוץ...

קבלנו הנחיות מדויקות כיצד לתפעל את המזחלת עליה נמצאים שני אנשים והיא מחוברת ל-6 כלבים.

יצאנו למסלול היקפי של שעה וחצי.

כלבי ההאסקי הם כלבי עבודה יפהפיים הגדלים בחווה (למעלה מ-300 כלבים) ושייכים למשפחת הזאבים. אלה כלבים בעלי אופי רגוע שמחפשים “אקשן”. תנו להם לרוץ והם “בעננים”. הכלבים רגילים לחיות בתנאי מזג אוויר קשים. יש להם פרווה סמיכה, רכה ונעימה למגע. צבעיהם נעים בין לבן לשחור והם שוקלים בין 16-30 ק”ג. תוחלת חייהם 12-14 שנה.

מכאן נסענו לחוות איילי הצפון לטיול על מזחלות הרתומות לאיילים. הגענו לכפר קטן בו חיים התושבים המגדלים את איילי הצפון.

למדנו להכיר אותם בתוך קוטה גדולה שבמרכזה אש מבוערת

האייל הצפוני או בשמו הלועזי Reindeer הוא אייל שעבר ביות ומשמש את הלאפים כחיית משא, מסע ורכיבה. דמו, בשרו וחלבו הם המזון של הלאפים בעוד ששערו, פרוותו, קרניו, עצמותיו וגידיו משמשים להלבשה ולכלים.

יצאנו לרכיבה על המזחלות. כל מזחלת מיועדת לשני אנשים והיא למעשה לוח עץ כפול הקשור ברתמות לאייל.

בתום הרכיבה קבלנו תעודה המאשרת שהוכשרנו לנהוג באייל הצפון…אגב, התעודה תקפה לחמש שנים תמימות (הלוואי שאגיע שוב)

בתום המסע חזרנו לרובניימי ויצאנו לשוטט בעיר בה חיים כ-60,000 תושבים. העיר נשרפה כליל בידי הגרמנים במלחמת העולם ה-2 ונבנתה מחדש בסגנון מודרני בצורת קרני אייל שמסתעפים מהרחוב הראשי. יש בה רחוב ראשי אחד, שני קניונים יחסית גדולים ומספר רב של חנויות מזכרות. לא נפקד מקומם של בתי הקפה, המסעדות והמועדונים.

שמה של הכיכר המרכזית הוסב בשנת 2006 לכיכר “לורדי” על שמה של להקת ההארד רוק הכבד לורדי שחבריה תושבי העיר זאת לאחר שזכו באותה שנה באירוויזיון. במרכז הכיכר עומד מגדל תאורה גבוה בצידו האחד טביעת כף ידם של חברי הלהקה. (התמונה לקוחה מהאינטרנט)

היום השלישי לטיול

לאחר ארוחת בקר טעימה התאספנו לקבלת תדריך נהיגה באופנוע שלג.

כלי נהיגה המסוגל להגיע למהירות די גבוהה (למעלה מ-50 קמ”ש) ויש סיכון של התהפכות בסיבובים. התדריך ארך כשעה ואחריו חתם כל אחד על התחייבות לשמור על הכללים ולשלם סכום נכבד השתתפות עצמית במקרה של נזק.

בטוחים בעצמנו הגענו לחברה המתמחה בטיולי שטח.

כל אחד קבל כובע גרב אלסטי ולראשינו הותאמה קסדה. קשה לומר שהקסדה היא חוויה גדולה אבל בלי אי אפשר…נראינו קצת כמו אנשי חלל...

לאחר שכל זוג התיישב על אופנוע יצאנו בשיירה ארוכה כשבראש מדריך מנוסה ולאורך השיירה עוד 3 מדריכים. תחילת הנסיעה הייתה מאד איטית אך לאחר כרבע שעה חולקנו לשתי קבוצות. כל אחד יכול היה לבחור איזו מהירות מתאימה לו. כעבור חצי שעה נוספת חולקה קבוצתנו (שהייתה המהירה יותר) לשתי קבוצות מהירה ומהירה מאד. מיותר לציין שבעלי בחר כמובן את המהירה מאד.

הנסיעה בערבות השלג המושלגות, על אגמים ונהרות שקפאו יוצרת ריגושים בלתי רגילים. מסביב הכל מכוסה שלג לבן כשמיכה עבה ומבהיקה. לא אחת תהינו כיצד יודע המדריך את הדרך שהרי שלג חדש שיורד מטשטש עקבות קודמים.

הטבע נצבע בשחור לבן. קשה לתאר במילים את עוצמת החוויה.

באחת ההפסקות מהרכיבה למדנו לדוג בקרח...תחילה יש לנסר את שכבת הקרח העבה ואז להשחיל חוט דייג עם פתיון. אילו היינו “מקצוענים” אולי היינו מצליחים אבל החוויה הייתה נחמדה

לעת ערב היינו אמורים לצאת לחזות בקפיצות סקי ברכס אונוסווארה אלא ששכבת השלג הייתה דקה מדי ונאלצנו לוותר.

לאחר ארוחת הערב צפינו בסרט הטבע המקסים המתרחש בנופים של שלג וקרח “שמונה מתחת לאפס”. סרט הרפתקאות והישרדות המבוסס על סיפור אמיתי. שמונה כלבי האסקי המנסים לשרוד באנטרטיקה חורף שלם בטמפרטורה נמוכה ביותר. (8- פרנהייט מקביל ל 22- צלסיוס)

היום הרביעי לטיול

לאחר ארוחת בקר טובה, יצאנו לקניון קורואומה Korouoma. הקניון הנמצא דרומית-מזרחית לעיר רובניימי (כ-100 ק”מ) ושוכן בתוך יער מחטני הוא תופעה ייחודית.

אורכו 30 ק”מ. במשך כל השנה זורמים אליו מים ובחורף כשהטמפרטורה יורדת המים קופאים על גדות הקניון ויוצרים מפל בגובה 50 מ' וברוחב 20 מ'.

הליכה בקניון קסומה. המסלול 3 ק”מ אורכו (כשעתיים הליכה מתונה עם מעט עליות וירידות). חלקנו טיפסו בחלק המתון של המפלים והחליקו חזרה על הישבן… לקול צהלות החברים.

לאחר מנוחה קצרה במלון יצאנו לצפות במשחק הוקי קרח באיצטדיון המקומי. מסתבר שזהו ענף ספורט מפותח ביותר בארצות הצפון (ואולי גם באחרות). זהו ספורט קבוצתי מהיר שמשחקים אותו תוך כדי החלקה על הקרח. באמצעות מקלות יעודיים בעלי להב מעוקל חובטים בדיסקית אל עבר שער הקבוצה היריבה. המגרש מלבני אך הפינות מעוגלות וסגורות בלוחות העשויים זכוכית אקרילית על מנת למנוע מהדיסקית להיזרק החוצה. בכל קבוצה שוער וחמישה שחקנים. היה נחמד לראות משחק כזה למרות שהוא משחק אגרסיבי מאד.

היום החמישי לטיול

לפני הצהרים ביקרנו במוזיאון הארקטי שנמצא בעיר מרחק הליכה רגלית מהמלון.

המוזיאון נפתח לציבור ביום העצמאות ה-75 של פינלנד ב-6.12.1992 ומתאר את אורחות החיים באזור הארקטי ומכאן שמו. התצוגה העיקרית מוקדשת לטבע ולתרבות של החיים בצפון ולהסתגלות לתנאים הקשים.

המוזיאון שוכן במבנה מוארך שחלקו תת-קרקעי. החלק הבולט מעל פני השטח הוא צינור זכוכית באורך 172 מ' המוביל מרחבת הכניסה בצורת חצי סהר שנוספה למבנה בשנת 1997. צינור הזכוכית עובר מתחת לכביש ברוחב 30 מ' ומסתיים בצד הצפוני של המוזיאון לחוף הנהר.

הביקור במוזיאון מתחיל בסרטון טבע נפלא ומרגש. בתערוכות הקבע מוצגים בעלי חיים מפוחלצים, ביגוד, חיי תרבות ואורח חיים יומיומי. בחדר נפרד מוסברת התופעה של הזוהר הצפוני כאשר הצופה שוכב על גבו ומביט “לשמיים”.

לצערנו לא זכינו לראות את הזהר הצפוני בגלל עננות נמוכה לכן הסתפקנו בלית ברירה בתמונות במוזיאון.

במוזיאון דגם העיר רובניימי כפי שהייתה לפני שנהרסה ע”י הגרמנים במלחמת העולם ה-2.

ביציאה מהמוזיאון, מאחר והיה לנו זמן פנוי עד לפעילות הבאה נכנסנו למוזיאון המדע

Tiedekeskus Pilke העוסק בצורה אינטראקטיבית ביערות פינלנד, סוגי עצים ותועלתם. מעניין מאד בייחוד לילדים.

חזרנו למלון להתעטף בסרבלים לקראת יציאה לעיר קמי Kemi הנמצאת במפרץ הבוטני. מי המפרץ קפואים מאחר ונהרות רבים זורמים אליו ולכן מליחות מי הים נמוכה.

קמי נמצאת 120 ק”מ מרובניימי כשעה וחצי של נהיגה זהירה בכבישים מושלגים. הגענו לארמון השלג LumiLinna.

ארמון השלג בקמי הוא הגדול בעולם. הארמון נבנה מידי שנה מחדש. השנה נפתח ב-24.1 ויישאר פתוח עד 10.4 בארמון פסלי קרח מופלאים העשויים ביד אומן. בתקופת החורף חוצבים האומנים גושי קרח ענקיים, מאחסנים אותם במקררים ולקראת פתיחת הארמון מתחילה עבודת הפיסול. הפסלים מגיעים מכל רחבי העולם ועבודתם נמשכת שבועות יומם וליל.

בארמון נמצא מלון קרח ובו 18 חדרים זוגיים וסוויטות לליל הכלולות. הריהוט במלון והקישוטים שבו עשויים מקרח. המיטות בחדרים מכוסים בשטיחי כבשים והטמפרטורה הממוצעת 5-. אם חשבתם שמלון בתנאים הללו זול טעות בידכם. הציון שהמלון מקבל ב-booking הוא 6.9 (ציון נמוך יחסית) אך המחיר 280 דולר ללילה לזוג כולל ארוחת בקר המוגשת גם היא על שולחנות וכיסאות מקרח.

בארמון כנסיה קטנה למען זוגות המבקשים להינשא במקום.

המומים מהיופי שבארמון נסענו 10 דקות אל שוברת הקרח סמפו - הגדולה בעולם.

שוברת הקרח נבנתה בשנות ה-50 במטרה להפליג בים הצפוני מהנמלים של פינלנד לשבדיה. לאחר 30 שנות עבודה היא הוצאה משימוש מסחרי והפכה לאטרקציה תיירותית נחמדה. במהלך השייט עורכים סיור ברחבי האוניה הענקית: בחדרי המכונות, בחדרי המלחים, בסיפון העליון ועוד.

האוניה שוברת ומרסקת את הקרח כאילו היה דף נייר.

לאחר שנהננו מארוחת טעימה בחדר האוכל העצום של האוניה הוזמנו למלתחות להחליף בגדים לחליפות ציפה ולרדת לטבול במי הקרח…קר ומשעשע

ברדתנו מהאוניה זכינו לקבל “אישור” שאנו שוברי קרח.

עייפים אך מרוצים שבנו לאחר חצות אל מלוננו.

היום השישי לטיול

הבקר יצאנו לעיר רנוא Ranua הנמצאת 81 ק”מ מרובניימי. שלג החל לרדת ולעטוף את הכל בשכבה לבנה טהורה. האוטובוס נסע בזהירות כאשר המגבים מסלקים את פתיתי השלג מהזכוכית הקדמית.

מראה חלומי.

הגענו לגן החיות האקרטי הצפוני בעולם RanuaZoo

בגן החיות המיוחד הזה בעלי חיים רבים כמו דובים צפוניים, דובי הקוטב, שועלים, זאבים, איילי הצפון, איילים קוראים וכן עופות דורסים. כולם בכלובים ענקיים המאפשרים להם לנוע בחופשיות יחסית.

גן החיות נפתח בשנת 1983 והוא כאמור הצפוני בעולם.

באחד משבילי הגן נבנה איגלו גדול ובתוכו מזנון למכירת משקאות קלים העשוי מקרח

ביציאה מגן החיות ממש ממול חנות שוקולד גדולה ויפה המוכרת מוצרים תוצרת Fazer. מאחר ואין כמעט מה להביא מלפלנד כמתנות ניצלנו את ההזדמנות וקנינו מלוא החופן שוקולדים ודברי מתיקה אחרים

בהתקרבנו לרובניימי עצרנו ברכס אונוסווארה Ounasvaara לטיול רגלי ולהתנסות בסנדלי שלג.

כל אחד קיבל זוג “סנדלים” אותם מצמידים לנעליים ברצועות מלפנים ומאחור. השלג הרך “מאיים” להטביע אותך אם תדרוך עליו ללא הגנת הסנדלים. אולם ההליכה קשה ומייגעת כי הצעדים חייבים להיות גדולים. נפלנו וקמנו לקול צחוקם של הסובבים. השלג לא הפסיק לרדת במהלך כל היום. נהפוך הוא הוא הלך והתחזק. כיף גדול!!

היום האחרון לטיול

טיסתנו ארצה נדחתה בשעתיים לשעות אחרי הצהרים המאוחרות. קמנו בנחת, החזרנו ציוד והתארגנו ליציאה לכפר של סנטה קלאוס הנמצא כ-5 ק”מ צפונית לעיר. הכפר שוכן על חוג הקוטב הצפוני ולפי המסורת זהו מקום מגוריו של סנטה קלאוס אשר דוהר במזחלות רתומות לאיילי הצפון לחלק מתנות לילדים בחג המולד.

סנטה קלאוס הוא ניקולס הקדוש, בישוף, שהתגורר באסיה הקטנה במאה ה-4. הוא הגיע ללפלנד מארצות הברית רק לאחרונה לאחר שעבר גלגולים רבים. בשנות ה-30 השתתף בפרסומת של קוקה קולה כשהוא לבוש בבגדים בצבע אדום ולבן, עם זקן ארוך ומשקפים עגולים. מאז זהו סימן ההיכר שלו.

כיום הכפר תיירותי מאד. במרכזו ניצב ביתו של סנטה ובו נמצאת לשכתו. כדי לקבל את “ברכתו” יש לעמוד רגעים ארוכים בתור. להצטלם איתו זו כבר משימה יקרה מאד… (תמונה בגודל רגיל עולה 35 יורו ואתה מחוייב לחמש תמונות זהות).

ליד ביתו סניף דואר אליו מגיעים עשרות מכתבים מידי יום בבקשות שונות ומשונות. ניתן לשלוח גלויות מבית הדואר כדי לזכות בחותמת המקום...

בכל הכפר פזורות עשרות חנויות מזכרות, בגדים בתי קפה ומסעדות.

בשעת צהרים מאוחרת עשינו דרכנו אל שדה התעופה הקטן.

תם ונשלם שבוע חלומי שענה על כל הציפיות ואף יותר. שבוע עשיר בהרפתקאות וחוויות של פעם בחיים. מי שאינו מפחד מהקור זוהי חוויה מומלצת מאד!!