מי שחוצה את הגבול מנפאל לטיבט יכול לעשות זאת אך ורק בקבוצה מאורגנת ואך ורק דרך קודארי (Kodari) אליה מוביל כביש ארניקו Arniko Rajmarg. בעבר היה כביש זה, שנסלל בשנות ה-60 על ידי סין, עמוס משאיות שהעבירו סחורות מלאסה (Lhasa) אך מפולות הרים צפונית לגבול, שמתרחשות בעיקר בתקופת המונסונים, הפכו את הדרך לדלת תנועה באופן יחסי. האוטובוסים היחידים שנוסעים בכביש הם ציבוריים, כך שהנסיעה הארוכה היא בהחלט משימה לא קלה. האוטובוסים יוצאים מקטמנדו בתכיפות נמוכה (לא יותר מארבעה מדי יום) ומגיעים לקודארי, טאטופאני (Tatopani), ג`ירי (Jiri) ובארהאביסה (Barhabise).

 הנופים בדרך אינם מלהיבים במיוחד ומי שייצפה לראות פסגות הרים עלול להתאכזב, אבל עמק פאנצ`קהאל (Panchkhal) הוא ללא ספק פיצוי הולם לשאר הדרך. זהו מישור חקלאי בו מגדלים אורז, קני סוכר ופרות טרופיים. הכפר העונה על אותו השם, אליו מוליכה דרך לא סלולה, מהווה נקודת מוצא לטרקים לאזור הלאמבו (Helambu).

 הנקודה הנמוכה ביותר על הכביש נמצאת בדולאלגהאט (Dolalghat), שחשובה בעיקר כנקודת יציאה לרפטינג על נהר סאן קוסי (Sun Kosi), ואחריה הנוף משתנה באופן קיצוני עת הכביש פונה לכיוון צפון מזרח לעמק סאן קוסי. בארהאביסה היא הנקודה המרוחקת ביותר אליה מגיעים אוטובוסים ומכאן מתחיל הטיפוס לנקודת הגבול שנמצאת במרחק מספר קילומטרים. הכביש הופך לדרך עפר והנופים מסביב ליותר ירוקים עם מפלי מים שניתזים על הצוקים שמסביב.

אוטובוסים נוסעים מבארהאביסה אל טאטופאני, "מים חמים" בשפה המקומית, שבעבר הייתה יעד תיירותי מושך כאשר הכניסה לטיבט הייתה אסורה והמקום שימש לצפייה על נופי טיבט ולרחצה במעיינות חמים. כיום, כשהגבול לטיבט נפתח, המקום איבד את ייחודו ונשארו בו רק שרידים מתקופת הזוהר שלו והרבה מאוד סממנים סיניים - מקלות אכילה ותרמוסים כמעט בכל מסעדה. מרבית תושבי הכפר הם טאמאנגים ובמרחק 5 דקות הליכה מהשוק הדרומי של העיר יש להם גומפה קטנה המשקיפה על העמק וחושפת קמצוץ נוף של טיבט. המעיינות החמים נמצאים בקצה הצפוני של הכפר במורד מדרגות המוליכות לנהר. המים ניתזים מצינורות לתוך בריכת בטון שמשמשת בעיקר לרחצה - הרבה פחות מושך מהאסוציאציות שהמושג מעיינות חמים מעורר.

 קודארי נמצאת על הגבול במרחק 3 ק"מ מטאטופאני והיא למעשה הנקודה הנמוכה ביותר על גבול נפאל טיבט. הנופים במעבר הגבול מאוד מאכזבים וגם הכפר עצמו הוא בהחלט מקום שכדאי מאוד להימנע מלהעביר בו את הלילה. אפשר להגיע לכאן במונית מטאטופאני או באוטובוס מקטמנדו. "גשר הידידות" שעל נהר בהוטה קוסי (Bhote Kosi) מסמן את הגבול עליו שומרים חיילים סינים ונפאלים. אורך הדרך בין עמדת משרד ההגירה הנפאלי שבקודארי למשרד הסיני שבקהאסה הוא 9 ק"מ אותם אפשר לעשות ברכב, כל עוד הדרך לא סגורה למעבר כלי רכב בגלל תנאי מזג אוויר. במקרה כזה צריך לחצות ברגל.

כביש ג`ירי יוצא מכביש ארניקו ומטפס מעל עמק סאן קוסי עד לגובה של 2540 מטרים. אז עובר הכביש דרך שתי בקעות נוספות עד ל-Newar pitstop of Charikot משם הוא מתחיל להנמיך אל Tamba Kosi לפני העלייה התלולה אל הרכס המיועד המגיע לגובה של 2500 מטרים והירידה הסופית אל עמק ג`ירי. הכביש הושלם ב-1985 במטרה לספק גישה קלה לג`ירי.

 ג`ירי Jiri משמשת כנקודת התחלה לטרקים באזור האוורסט. התיירות הפכה את ג`ירי מכפר קטן וחסר חשיבות לעיר משגשגת. המטיילים הרבים שפוקדים את המקום תורמים ללא ספק לכלכלה המקומית למרות שהם לא שוהים כאן יותר מלילה, לפני או אחרי טרק. בתמורה הם זוכים לקבל תפריטים באנגלית במסעדות רבות ובבתי ההארחה שבמקום. בחנויות שבשוק אפשר אומנם להצטייד במזון וציוד לטרק אך המחירים וההיצע די מאכזבים בהשוואה לקטמנדו.

יעדי הכתבה