שם הארגון: Bishop Hannington Children`s Home
מדינה: קניה, ליד העיר נקורו (Nakuru)
כתובת הארגון באינטרנט: [email protected]
מתי התנדבתי: 2005
משך ההתנדבות: אני התנדבתי במשך 3 שבועות, אבל אין הגבלת זמן ואפשר להישאר במקום יומיים עד שנתיים.
סוג העבודה שנעשתה: בעיקר עם הילדים - היינו איתם, שיחקנו, לימדנו, יצרנו וכו`. במקביל עזרנו להקים ספרייה, ועזרנו למנהל המקום בכל הקשור לבירוקרטיה המקומית: בבתי חולים, בהשגת תרופות ואוכל לילדים ובהשגת תרומות של מזון, דלק וכד`.
מחיר ההתנדבות (+מה זה כולל): 100 שילינג קנייתי ליום (קצת יותר מדולר). התשלום כולל לינה בבית שנמצא במרחק 3 ק"מ מבית היתומים, בית של אישה מקומית. לא כולל מזון אבל האוכל מאוד זול כיוון שהמחירים הם "מקומיים". נסיעה מבית האישה לבית היתומים עולה 20 שילינג בתחבורה הציבורית (מטאטו) וזה במידה שמנהל המוסד לא יכול להגיע בשביל לאסוף אותך.
תנאי המחייה: כאמור, חיים בבית מקומי. כשאנחנו היינו שם הבית היה עדיין בשלבי בנייה ולכן לא היו מים למקלחת (התקלחנו מגיגית) והשירותים היו בבור בחצר, ובלילה ישבנו לאור מנורת נפט. כיום כבר אמורים להיות מים זורמים, שירותים "מערביים" (עם אסלה) וחשמל, אבל עדיין תנאי החיים הם מקומיים - מבשלים על פרימוס ועל כלי מיוחד (צ`יקו) שפועל על גחלים, שוטפים כלים בגיגית וכו`. אבל זה חלק מהחוויה ומהכיף.
מה היה החלק הכי טוב בהתנדבות? הילדים הם מקסימים!! חברותיים, מאושרים בחלקם למרות שאין להם שום דבר בכלל ולא מתלוננים לעולם. ומצליחים תמיד לשמור על שמחה ועל אופטימיות. בנוסף - החיים בצורה שחיינו שם היו מעניינים וכייפיים. למדנו בשלושה שבועות על אפריקה, על התרבות ועל האנשים יותר ממה שהיינו לומדים במשך שנה שלמה של טיול נטו באפריקה.
מה היה הכי קשה? חוויות מבית החולים! היה לנו ילד עם איידס שהגיע לבית חולים בגלל דלקת ריאות והטיפול שהוא קיבל שם וההיגיינה היו מחרידים. הרופאים היו פשוט בורים ולא היה עם מי לדבר, גם לא לגבי ענייני התשלום: בדרך כלל יתומים לא צריכים לשלם על אישפוז בבית החולים אבל בגלל שהיו איתו מוזונגוס (לבנים) עשו הרבה בעיות. חווית בית החולים הייתה הטראומתית ביותר בשבילי.
שורה תחתונה: ממליץ/צה *או* לא ממליץ/צה: ממליצה בחום!!!
סיבה: הילדים נהדרים ואין להם אף אחד בכלל. הם צריכים כל סוג של עזרה ונתינה, גם מאנשים שאין להם כישורים מיוחדים. גם מנהל המקום הוא איש נהדר אבל הוא עושה את כל העבודה לבד: מארגן תרומות, אוכל, מים, ציוד לבית הספר, תרופות וכו` וכל היום הוא מתרוצץ. אין לו כסף משלו והוא לא מקבל משכורת על מה שהוא עושה והוא צריך עזרה! גם בגיוס התרומות וגם בעבודה מול הממשל המושחת ומול הבירוקרטיה המקומית.
הערות נוספות: לא מומלץ למי שמחפש מקום ממוסד שבו הוא מקבל כל מה שהוא רוצה כולל לו"ז של מה עושים ומתי. המקום לא רגיל למתנדבים וצריך למצוא את הדרך להשתלב בחיי היומיום שלו והכי חשוב - להיות יצירתיים! כי יש המון מה לעשות, מה לשנות ואיך לתרום.
כמו כן חשוב לזכור שחלק מהילדים חולים באיידס וחלקם נשאים ויש לשמור על כללי היגיינה בסיסיים. גם האישה אצלה גרים היא נזירה לשעבר, שהפסיקו את עבודתה במנזר לאחר שהתגלה שהיא נשאית של המחלה. לכן חשוב להיזהר - שיהיו אתכם תמיד פלסטרים למקרה שאתם נחתכים, ולא לבוא במגע דם ישיר (פצע לפצע וכד`). אין סכנת הדבקה של הנגיף באמצאות הרוק.
כתבה והתנדבה: אורלי סלע
