מבוא

האי אומטפה, הנמצא בתוך אגם ניקרגואה, הוא בעצם שני הרי געש, שהתרוממו בתוך האגם והותכו יחד. כיוון שכך, האי עצמו נחלק לשני חלקים, כל חלק נקרא על שם הר הגעש שמרכיב אותו. החלק המרכזי הוא קונספסיון, המקיף את הר הגעש הגבוה, התלול והפעיל יותר – וולקן קונספסיון. בהתאמה, חלק זה גדול ומתוייר באופן יחסי והמעבורות מהיבשה מגיעות אליו.

 העיירה הגדולה יותר באי, מויוגלפה, נמצאת בקונספסיון ובה תוכלו למצוא את שירותי התיירות היחידים, שאינם חלק ממקום לינה. כלומר, במויוגלפה יש שפע מסעדות (ביחס לשאר האי), חנות אינטרנט ומכבסה. בנוסף, יש בה את הבנק היחיד בכל האי, כך שאם אתם צריכים להצטייד בכסף – זהו המקום. בצידו השני של הר הגעש נמצאת העיירה המרכזית השנייה באי – אלטגרסיה ובה יש עתיקות ואת מוזיאון האי. בדרום קונספסיון יש שמורת טבע יפה, עם שבילי הליכה נוחים ושלל ציפורים ובעלי חיים המתגוררים בה.

במעבר בין שני האיים נמצא חוף יפה, ארוך וצר, בשם סנטו דומינגו. זהו חוף מתוייר מאוד, אך כולל בו את כל הנוחות והאטרקציות שמשתמע מכך. לחופים בתוליים יותר, פנו אל עבר חציו השני של האי – מדראס. סביב הר געש זה תמצאו מספר כפרים קטנים, הגובלים בחופים מבודדים ויפהפיים וגם מספר שבילי הליכה העוברים למרגלות הר הגעש, חלקם כוללים גם ציורי קיר עתיקים. לא משנה היכן תמצאו על האי, דאגו שתהיו קרובים לחוף בשעת השקיעה, מכל צדדיו תזכו לראות שקיעות יפהפיות, מעל מי אגם ניקרגואה היפה.

לישון

האי אמנם לא ממש גדול, אך הוא גדול דיו בכדי להכיל סוגים שונים של מקומות לינה במגוון מינים, מחירים, צבעים ונגישויות.

מויוגלפה
 אם אתם כמו רוב האנשים ולא השכלתם להזמין מראש מקום לישון בו, תיאלצו ללכת במעלה הרחוב הראשי (ישר, כשיורדים מהמעבורת) ובשני הרחובות החוצים אותו ולהיכנס לתוך שלל האכסניות שנמצאות בו. קחו בחשבון, שאם אתם מגיעים באחת המעבורות שמגיעות אחרי הצהריים, המקומות הטובים ככל הנראה כבר יהיו תפוסים ואתם תאלצו להסתפק במקום פחות טוב ולא הרבה פחות יקר.

צ'ארקו ורדה
 מי שלא נהנה מהעיירה התיירותית והלא-מושכת במיוחד מויוגלפה, יכול להמשיך אל עבר צ'ארקו ורדה ולישון באחד משלושת המקומות המוצעים בו.

Finca Playa Venecia, מציע מגוון חדרים נקיים ונוחים (חדרים לשניים-שלושה עם מאוורר ושירותים צמודים יעלו 25/27$), אם אתם מעדיפים להתפנק, או שאתם קבוצה גדולה יותר, תוכלו ללון באחת הבקתות עם המרפסות הפרטיות ובחלקן גם נוף למים (35-50$, תלוי בגודל הבקתה ובמזגן). ברחבי המתחם, הנמצא ממש על המים, פזורים כסאות נוח וערסלים. יש במקום גם מסעדה, במחירים תיירותיים מאוד, אך אין כל כך אלטרנטיבה אחרת באזור (גם במלון הסמוך המחירים דומים). אתר: www.fincavenecia.com

מרידה
 זוהי אמנם עיירה קטנה ונידחת בקצה האי, שלעיתים קשה מאוד להגיע אליה, אך החוויה שווה את המאמץ. במרידה תמצאו אכסניה "אמריקאית" גדולה ומוכרת, אך גם מספר קטן של גסטהאוסים קטנים, פשוטים וזולים יותר.

Hacienda Merida היא אכסניה גדולה ותיירותית, שנמצאת ממש מעבר לכביש מתחנת האוטובוס של מרידה. יש באכסניה מציעה מגוון חדרים יפים, מעוצבים ויקרים, חלקם עם מרפסת פרטית הפונה אל המים וערסל. מחירי החדרים הם 23$ לחדר בקומת קרקע, 32.20$ לחדר עם מרפסת בקומה השניה, חדרים לארבעה ב-36.80$, מיטה בדורם עבור 6.90$ וחלקה לאוהל ב-3.45$. באכסניה תמצאו שלל מטיילים מרחבי העולם (בעיקר ארצות הברית וגרמניה), אזור משותף גדול, דשא מטופח, הגובל במים והמון ערסלים הפזורים בכל האזור. בנוסף, יש רציף סירות ישן מבטון המזדקר אל תוך המים, ממנו תוכלו לראות את אחת השקיעות היפהפיות ביותר בעולם. תוכלו לשכור במקום אופניים וקיאקים, לרכב על סוסים (5.5$ לשעה), לצאת לטיולי קיאקים מודרכים, שייט על סירת בננה (12.5-20$, תלוי במספר האנשים בסירה) ולצאת לטיולים רגליים מודרכים ברחבי האי. יש במקום גם מסעדה יקרה יחסית, שמציעה גם ארוחות בוקר וערב בסגנון בופה עבור 5.25/7.25$. מומלץ להזמין חדר מראש, אחרת ייתכן ולא תוכלו למצוא אחד פנוי. אתר: www.hmerida.com

Rancho Merida – האלטרנטיבה הזולה והבסיסית לאפשרות הקודמת. האכסניה ממוקמת ממש מעבר לשביל מאסיינדה מרידה (ליד תחנת האוטובוס) ואורחיה יכולים להתרחץ בחוף הפרטי של המקום. בראנצ'ו מרידה לא תמצאו עיצוב יפה, אנשים צעירים ויפים או סגנון מאיזשהו סוג, אבל אם אתם מחפשים מקום פשוט וזול (או שלא היה מקום באסיינדה), זוהי אופציה סבירה. החדרים פשוטים מאוד (10-15$), לרובם אין שירותים פרטיים וגם בבקתות שיש (30-35$), התנאים לא גבוהים בהרבה. אפשר לשכור במקום גם את אחד הערסלים בו ללינת לילה (2$). יש במקום מסעדה פשוטה ונחמדה, עם אוכל סביר במחיר סביר (אפשר לאכול בה גם אם לא ישנים במקום). פייסבוק: www.facebook.com


Caballito's Mar – מקום קטן מאוד, צנוע ופשוט, הנמצא ממש על חוף הים. הוא מציע חדרים בסיסיים (דורם, שבדרך כלל לא מתמלא, עם שירותים פרטיים ומאוורר), במחיר של 5$ לאדם ללילה. במקום יש גם מסעדה קטנה, פשוטה ונהדרת עם מחירים טובים ואוכל מצוין. בנוסף, תוכלו לצאת איתם לטיול שייט מודרך בקיאקים באגם, בו אפשר גם לצפות בחיות שעל גדותיו (3 שעות, 20-25$ לאדם, תלוי במספר האנשים), טיול דייג מסורתי (20$ לאדם, כולל ארוחת צהריים) וטיול דייג לספורט (40$ לאדם). אתר: www.caballitosmar.com

 בנוסף, יש גם בתי מלון ואכסניות בעיירה אלטגרסיה ובעיקר בתי מלון יוקרתיים בפלאיה סנטו דומינגו. יש חוות, אכסניות ואפשרויות לינה אחרות ברוב הכפרים באי.

לאכול

במויוגלפה, באלטגרסיה ובפלאיה סנטו דומינגו, יש ריכוז של מסעדות (יקרות יחסית) לאורך הרחוב הראשי. כרגיל, ככל שתתרחקו מהמרכז, תמצאו מסעדות יותר מקומיות ופשוטות, שככל הנראה יהיו יותר זולות, אך לא בהכרח טובות יותר.

בצ'ארקו ורדה אין מסעדות מקומיות בכלל ואין לכן ברירה אלא לאכול באחת המסעדות (היקרות יחסית) של שני בתי המלון שיש במקום.

 במרידה אפשר לאכול את אחת מארוחות הבופה או המנות היקרות האחרות ב-Hacienda Merida או לאכול במסעדה הפשוטה של Rancho Merida. אם אתם מתאכסנים באחת האכסניות האלה ומחפשים אוכל זול וטעים, תוכלו להמשיך עד קצה השביל, לכיוון ה"כביש" הראשי, שם תמצאו מסעדה מקומית טובה, גם אם היא עלולה להיות מעט חמה בשעות היום. יש מסעדה מקומית אחת על הכביש הראשי בתוך העיירה עצמה, אך לא לגמרי ברור מתי מגישים בה אוכל ומתי היא מתפקדת כקיוסק בלבד. אם תהיו מוכנים ללכת מעט יותר, תוכלו ללכת לאורך החוף ל- Caballito's Mar, שם תקבלו שירות עם חיוך ואוכל זול, טעים ומשביע.

מה לעשות בלילה

מלבד בערים מיוגולפה, אלטגרסיה ואולי גם סנטו דומינגו, אין כל כך מה לעשות בלילה, מלבד להקשיב להמיית הגלים של האגם, לחרקים וכמובן גם לקופי השאגן (Howler Monkey), שקולם נשמע תמיד באוויר (זהו הצליל של הדינוזאורים שתשמעו, למקרה שתתהו). בנוסף, באכסניות הגדולות יותר תוכלו פשוט לשבת בחוץ ולבלות עם אורחי המקום האחרים.

הרי הגעש

כאמור, האי אומטפה הוא בעצם שני הרי געש שיצאו מתוך אגם ניקרגואה והותכו יחד. אפשר לצאת לטיולי טיפוס על כל אחד מהרי הגעש, אך דעו, שבשני המקרים מדובר בעליה קשה מאוד ויש צורך לקחת מדריך בשביל הטיפוס. תוכלו לקחת מדריך פרטי או טיול מאורגן ממויוגלפה, מאלטרגרסיה או לשאול במקום הלינה שלכם היכן אפשר למצוא מדריך מומלץ.

הר הגעש קונספסיון (Volcán Concepción)
זהו הר הגעש הגדול והגבוה (1610 מ') מבין השניים, המהווה גם את חלקו המרכזי של האי. הר הגעש, הפעיל עדיין, פולט גזים ועשן באופן כמעט תמידי, לכן חלקו העליון של החרוט, הכמעט מושלם, קירח ברובו. בעוד בסיס ההר מכוסה ביער צפוף ולח, ככל שעולים במעלה המדרון התלול, הצמחייה נעשית דלילה יותר ויותר עד שהיא נעלמת כמעט לגמרי. העלייה הקשה עובר בשטח סלעי ולא נוח, שעלול להיות מחליק בגלל הלחות, או במקרה של גשם. ככל שעולים במעל ההר, הרוח נעשית קרה יותר, אך כשמגיעים לפסגה, מרגישים גם את החום הנפלט מהר הגעש במן שילוב מוזר, שגם אחראי על זה שהפסגה בדרך כלל מכוסה בעננים. למרות זאת, אם התמזל מזלכם ובמקרה יצא שהגעתם לפסגה ביום בלי עננים – תזכו ליהנות מנוף בלתי נשכח של כל האי, אגם ניקרגואה והיבשה באופק.

 כאמור, זהו מסלול קשה מאוד, בו העלייה אורכת כחמש שעות מתישות ואילו הירידה מתמשכת כארבע שעות נוספות, כך שיש צורך להיות בכושר גופני טוב בכדי לצאת אליו. מומלץ להביא עמכם בגדים ארוכים לפסגה, מספיק אוכל ומים וקרם הגנה (כי אין צל) וכדאי להביא גם חולצה להחלפה (כי החולצה שלכם תהיה רטובה עד שתגיעו למעלה).

הר הגעש מדראס (Volcán Maderas)
הר הגעש מדראס קטן יותר מוולקן קונספסיון (1394 מ') וכל צידו של האי פחות נגיש מהחלק המרכזי. למרות זאת, אפשר גם לטפס עליו במסגרת טיול יום מודרך. גם במקרה זה מדובר על טיפוס תלול ומתיש, אך בניגוד להר הגעש קונספסיון, חלק ניכר מהדרך עובר בין יער גשם עבות. כתוצאה מכך, השביל נעשה בוצי ומחליק, כך שההליכה קשה והראות מוגבלת, אבל תוכלו לשמוע (ואולי לראות) את החיות המתגוררות ביער, בעיקר קופים וציפורים.

כשתגיעו לפסגת ההר, תוכלו להשתמש בחבל בכדי לרדת אל תוך אגם הלוע הירקרק, הנמצא בו. האגם אמנם לא נראה מזמין מדי, אך מימיו נעימים ואפשר לשחות בהם. זוהי חוויה משונה, שכן לעיתים קרובות האגם מכוסה בצעיף ערפילי דק, שמשווה לו מראה מסתורי ומוזר. בדרך למטה, תעברו ליד ציורי קיר עתיקים שנחרטו בסלע.

 הטיול כולו אורך כשמונה שעות, כאשר העלייה מתמשכת כארבע שעות והירידה כשלוש שעות נוספות. הקצו לפחות שעה לבילוי באגם הלוע שבפסגה.

אטרקציות נוספות באי

אם לא מספיק לכם לעשות בטן-גב כל היום בשמש ולהתקרר מדי פעם במי האגם הנעימים ואתם מעדיפים לא לטפס אל אחד מהרי הגעש, תוכלו לבחור ממספר אטרקציות ועיסוקים אחרים באי.

מפל סן רמון (La Cascada de San Ramón)
מפל סן רמון המרשימים, נמצאים במרחק ארבעה קילומטר מהכפר סן רמון, על המדרום הדרומי של מדראס. השביל המסומן היטב מתחיל בתחנה הביולוגית הנמצאת בקצה הכפר (2$ בכניסה) ועובר דרך היער המכסה את הר הגעש מדראס, עלול להיות תלול לעיתים, אך ברובו אינו קשה במיוחד. בדרך, תוכלו אולי לראות את מגוון בעלי החיים החיים בתוך היער, ביניהם קופים, נחשים, ציפורים וגם חרקים. בקצה השביל, תגיעו למפל המים, בו נשפכים מים צלולים מגובה של כחמישים מטרים אל תוך בריכה קטנה. אין כל כך מקום בבריכה הקטנה לרחצה, אך אם תעמדו למרגלות המפל, תוכלו ליהנות מריסוסם של נתזי המים הקרירים.

 תוכלו להגיע לכאן במסגרת טיול יום מקונספסיון או טיול של חצי יום ממדראס. בכל מקרה, יש תחנת אוטובוס ממש בכניסה לתחנה.

צ'ארקו ורדה (Charco Verde)
זוהי שמורת טבע קטנה ויפה בקונספסיון, הנמצאת כ-12 ק"מ מדרום מזרח למויוגלפה. זוהי שמורה קטנה ומקסימה, עם גבעות מוריקות, המקיפות אגם קטן (כן, זהו אגם, שנמצא בתוך אי, שנמצא בתוך אגם) ומשקיפות על היבשה. בכניסה לשמורה (כ-1$), תקבלו מפה ובה השבילים הקצרים הספורים העוברים בתוך השמורה, אורכם 1-2 ק"מ. שבילים אלה גם מסומנים בברור בתוך השמורה עצמה. תוכלו לעבור דרך היער היפה ולהגיע אל חוף Bancon המבודד, בעל החול הוולקני הכהה, לעלות לתצפית על האי (הקטן) או לתצפית אחרת המשקיפה על כל האזור.
זהו אזור נחמד מאוד לערוך בו טיולונים קצרים ונחמדים, בין העצים המוריקים והפריחה הצבעונית. אמנם בהרבה ספרי טיולים ואתרים כתוב שאין ספק שתראו את בעלי החיים המתגוררים בשמורה, כמו ארמדילים, ארנבים וקופים, רוב הסיכויים שתראו רק ציפורים (יפות!) וחרקים.

 השמורה נמצאת במרחק נסיעה קצר ממויוגלפה, תוכלו לרדת מהאוטובוס בקצה השביל המוביל מהכביש הראשי אל עבר השמורה (בסוף השביל לכו שמאלה לשמורה, במקום ימינה למלון).

חוף סנטו דומינגו (Playa Santo Domingo)
 החוף השחור, המקשר בין שני הרי הגעש, הוא יעד פופולארי במיוחד לנופש, על כן יש בו מספר רב יחסית של בתי מלון, חלקם יוקרתיים. הרוח התמידית בחוף, גורמת לטמפרטורה נעימה יחסית, אך גם למים סוערים וגליים למדי. למרות זאת, המים חמימים ולא עמוקים במיוחד, על כן מזמינים לטבילה או לשחייה. תוכלו לשלב ביקור (או שהות) בחוף עם טיול רגלי או רכוב על אופניים אל בריכות אוחו דה אגואה (הנמצאות במרחק שני ק"מ מהחוף).

אוחו דה אגואה (Ojo de Agua)
מדובר בבריכות שחיה בנביעה טבעית, הנמצאות בקרבת פלאיה סנטו דומינגו. שתי בריכות השחיה, אחת בגודל 40 מ' מרובע של מים צלולים ונקיים, נמצאות בתוך גן בוטני יפהפה, עמוס בעצים עתיקים. תוכלו לשחות, להשתכשך או סתם להשתזף על אחד מכיסאות הנוח הפזורות סביב הבריכות. יש במקום קיוסק-מסעדה קטן, שירותים ומלתחות. זהו מקום תיירותי להפליא, לכן יש לו נטייה להתמלא ולהיות צפוף ורועש. הכניסה עולה 2$ (לשם תחזוקת המקום) ואם תרצו להקים אוהל, תוכלו לעשות זאת תמורת 3$ ללילה. אתר: www.ojodeaguaometepe.com

נהר איסטיאן (Rio Istián)
 אפשר לשוט בקיאקים בנהר איסטיאן, הנמצא במעבר בין שני הרי הגעש, בכדי לחזות במגוון אדיר של הציפורים החיות לחופי הנהר.לחוויה האופטימלית ביותר, עדיף לצאת בשעות הבוקר המוקדמות מאוד או לקראת השקיעה, אז הציפורים פעילות ביותר. אפשר לצאת לטיול שייט בקיאקים ממרידה או מצ'ארקו ורדה, רק תשאלו באכסניה שלכם לגבי השכרת קיאקים ומדריך. בכל מקרה, הטיול כולו אמור לארוך בסביבות השלוש שעות.

ציורי קיר עתיקים ואתרים ארכיאולוגים
 אפשר לראות ציורי קיר עתיקים ברחבי האי, שצוירו בידי הילידים המקומיים בסביבות 300 לספירה. רוב הציורים נמצאים בשטחים פרטיים של אנשים, בעיקר בחלק הצפוני והצפון-מזרחי של מדראס. אפשר לראות קצת ציורים בבתי המלון Hotel Finca Porvenir ו-Finca Magdalena שנמצאים שניהם על מדרון הא הגעש. בנוסף, תוכלו לראות ציורי קיר גם ב-Corazalבחוף המזרחי של מדראס וציורי מערה ב-Tichana הסמוכה.

 בקונספסיון יש אתרים ארכיאולוגים ב-San Silvestre וב-Tagüizapa, הסמוכים לעיירה אלטגרסיה. באתרים אלה נמצאו מספר פסלים עתיקים וככל הנראה יש עוד פסלים הקבורים באזור. המוזיאון הארכיאולוגי של אומטפה נמצא באלטגרסיה עצמה ויש בו פסלים עתיקים וציורי קיר, אך גם דגמים, ציורים ומוצרים אחרים המתארים את ההיסטוריה של האי. המוזיאון, הנמצא 50 מ' ממערב לגן העירוני, פתוח בין השעות 9:00-17:00 והכניסה עולה 1$. בנוסף, בתוך אלטגרסיה יש את מקדש Siloé Evangeli, בו יש אבן המסומנת ב-X, ששימשה להקרבת קרבנות אדם.

איך להגיע

אמנם יש מספר שלבים שצריך לעבור בכדי להצליח להגיע לאי אומטפה, במהלכם יש לקחת מספר אמצעי תחבורה שונים, אך כולם נוחים ויעילים. הדרך לאומטפה מסודרת וכל התחבורה הציבורית המגיעה אליה יוצאת בצורה סדירה ונוחה.

אוטובוס לריבאס
 ריבאס (Rivas) היא עיר מרכזית יחסית (גם הודות לקרבתה לרציף המעבורות), על כן אפשר להגיע אליה מרוב העיירות הראשי לאורך החוף המערבי. אוטובוס ממנגואה (תחנת Mercado Huembes) ייקח קצת פחות משעתיים ויעלה כשלושה דולר. אוטובוס מגרנדה (Granada) בתחנה שנמצאת בלוק אחד מדרום לשוק, מול תחנת הדלק Shell יעלה כ-1.6$ ויארך כשעה ורבע. בכדי להגיע ממסאיה (Masaya), יש לעמוד על הכביש הראשי ולחכות שהאוטובוס יעבור (עם בחור שעומד בקצה האוטובוס וצועק "ריבאס"). נסיעה זו תעלה כ-2$. אם תרצו להגיע מהכיוון השני, מסן חואן דל סור (San Juan del Sur), תצטרכו להגיע לתחנה שבפינה של הפארק המרכזי ולעלות בה על אוטובוס לנסיעה של כשעה במחיר 0.75$.

מונית לסן חורחה

מריבאס תצטרכו לקחת מונית לרציף המעבורות בסן חורחה, הנסיעה אורכת כרבע שעה בלבד ועולה בסביבות ה-2$. אם תרצו, תוכלו לחלוק מונית עם מטיילים אחרים, שירדו איתכם מהאוטובוס בריבאס. אין שום סיבה אחרת, שבגללה יגיעו לאזור, מלבד הגעה למעבורת.

מעבורת למויוגלפה
יש מספר חברות המוציאות מעבורות (Ferry) מדי יום מסן חורחה אל מויוגלפה (בין השעות 7:00-17:30). בכל המעבורות יש מספר קומות, כולל קומה ממוזגת וקומה באוויר הפתוח. השייט עולה 2-3$ ואורך כשעה. בנוסף, יש גם סירות קטנות יותר (Lancha), ששטות נמוך יותר ו"מרגישות" את הגלים בצורה טובה יותר, כך שצריך לקחת בחשבון אפשרות (סבירה מאוד) שאתם עלולים להירטב במהלך השייט. שייט בלנצ'ה עולה כ-1.5$.

כשתגיעו לרציף המעבורות, תוכלו לבחור באיזו מהחברות תרצו להשתמש בכדי להגיע ונציגיהם ינסו לשכנע אתכם לשוט איתם. זה לא לגמרי משנה באיזו מעבורת לשוט (ההבדל הוא עם סירות הלנצ'ה), כך שרוב האנשים פשוט שטים אם המעבורת שיוצאת בשעה הקרובה ביותר. יש להירשם מראש ברשימת הנוסעים (לא ברור כל כך למה) ולשלם מספר דולרים עבור "אישור" להיכנס אל האי (שיש לשמור עמכם). בחלק מהמעבורות תדרשו לשלם מראש ובחלק אחר תוכלו לשלם במהלך השייט. אם אתם משלמים מראש- שימרו את הכרטיס, בודקים אותו.

 ברציף המעבורות יש קיוסק קטן, בו תוכלו לקנות שתייה וחטיפים (אין אפשרות לעשות את זה על המעבורת עצמה). דעו שכשהמים סוערים, אתם עלולים להירטב בזמן שאתם מחכים למעבורת על הרציף. בימי ראשון יש מעט מאוד מעבורת, כך שצריך לתכנן את הלו"ז מראש, או לוודא שלא מנסים להגיע אל האי או ממנו דווקא ביום ראשון.

לו"ז מעבורות: www.ometepenicaragua.com

לחלופין
 אפשרות אחרת, חווייתית יותר, אך פחות מהימנה, היא להגיע אל האי מגרנדה או מסן קרלוס. יש מעבורת היוצאת מגרנדה בימי שני וחמישי בשעה 15:00 ומגיעה לאלטגרסיה בסביבות 18:00. משם היא ממשיכה לסן מיגליטו (San Miguelito) ומגיעה לסן קרלוס מוקדם בבוקר (אפשר להישאר על המעבורת מספר שעות נוספות אחרי העגינה, עד שהסירות בריו סן חואן מתחילות לעבוד).

 המעבורת יוצאת מסן קרלוס בימי שלישי ושישי בשעה 14:00, עוצרת באלטגרסיה בסביבות 23:00 ועוגנת בגרנדה עם עלות השחר. השייט בין גרנדה לאומטפה עולה כ-3$, אך בימים בהם המים סוערים, ייתכן והמעבורת לא תעבור באומטפה כלל.

תחבורה מקומית

אוטובוס
התחבורה הציבורית בתוך האי סדירה יחסית והאוטובוסים יוצאים בשעות קבועות, אך הם מאוד לא יעילים. הדרך בין מויוגלפה לאלטגרסיה או לפלאיה סנטו דומינגו סלולה ברובה, אך הכבישים משובשים והנסיעה אורכת הרבה מעבר לדרוש. באזור מדרס הכבישים אינם סלולים כלל והופכים משובשים מאוד. בנוסף, האוטובוס ממדרס למויוגלפה עובר קודם באלטגרסיה (כלומר, האוטובוס מקיף חצי אי ואז חוזר בחזרה).

בנוסף, למרות שיש תחנות אוטובוס מסודרות לאורך הכבישים, האוטובוס עוצר בכל מקום שעומדים בו אנשים, כך שלעיתים הוא מתחיל ועוצר בכל שתי דקות ומעלה אנשים מחזית ביתם או לוקח חבילה מאדם אחד ומוריד אותו כעבור מספר "תחנות" אצל אדם אחר. גם זה מאריך את הנסיעה בהרבה. כך, שנסיעה ממרידה, לדוגמא, למויוגלפה, עלולה לקחת שלוש שעות ויותר.

יש מעט מאוד אוטובוסים בימי ראשון ואם אתם לא נמצאים באחת העיירות המרכזיות יותר, קרוב לוודאי שלא תמצאו מישהו שיוכל להגיד לכם באיזו שעה האוטובוס אמור להגיע. תוכלו פשוט לעמוד על הכביש בתקווה שאוטובוס יעבור לידכם, לעצור מונית או לנסות לעצור טרמפ. דעו שהטרמפים יעלו כסף, לעיתים במחיר דומה מאוד לזה של מונית.
 לו"ז אוטובוסים: www.ometepenicaragua.com

מונית
 תוכלו למצוא בקלות מונית ממויוגלפה, אלטגרסיה או פלאיה סנטו דומינגו, אך מרוב המקומות האחרים תאלצו לבקש מבעלי האכסניה או המלון להזמין עבורכם מונית, או להשתמש בשירות ההסעות שלהם, אם הם מציעים כזה. המוניות יקרות מאוד, יחסית לאוטובוס (10$ לצ'ארקו ורדה ממויוגלפה, לדוגמא, לעומת 1.5$ באוטובוס) ונהגי המוניות יגידו לכם כל דבר (כולל שקרים בוטים מאוד) בכדי לגרום לכם לנסוע איתם ולא באוטובוס. למרות זאת, אם יש לכם הרבה ציוד, אתם נוסעים לאכסניה נידחת במיוחד, מעדיפים לנסוע ביום ראשון או סתם רוצים להתפנק – דעו שיש אופציה כזו.

מזג אוויר

מזג האוויר באי אומטפה, אינו שונה ממזג האוויר באזור החוף המערבי של ניקרגואה. העונה היבשה היא בין החודשים ינואר עד אפריל ואילו העונה הרטובה מתמשכת בין מאי לאוקטובר, כאשר ספטמבר ואוקטובר הם החודשים הרטובים ביותר. לעומת זאת, הטמפרטורה נשארת יציבה יחסית לאורך כל השנה ונעה סביב ה-30-35 מעלות. ללא קשר למזג האוויר או לחודשי השנה, רוב הסיכויים שפסגת הר הגעש קונספסיון יהיה מכוסה בענן, גם אם זהו הענן היחיד בשמיים באותו היום.

המלצת זהב – הדבר העיקרי שחשוב לדעת

הבנק היחיד בכל האי נמצא במויוגלפה, כך שתוודאו שיש ברשותכם מספיק כסף לפני שתעזבו את העיירה אל עבר פנים האי. רוב המקומות לא מקבלים כרטיסי אשראי, לכן חשוב לזכור להוציא כסף במויוגלפה, אחרת תתקעו.

סוכנויות טיולים

רוב בתי המלון והאכסניות במויוגלפה יוכלו לארגן עבורכם טיול מודרך לכל אחת מהאטרקציות על האי, כמו גם טיולי רכיבה על סוסים או שייט בקיאקים. אם מקום הלינה שלכם לא מארגן אף אחד מהפעילויות האלה, העובדים ידעו לאן להפנות אתכם ועם מי להתקשר. בנוסף, תוכלו למצוא גם מקומות רבים להשכרת אופניים או קיאקים, רק תבקשו.

מה הכי לא כדאי

לא כדאי להישאר יותר מדי זמן במויוגלפה. אלא אם הגעתם במעבורות מאוחרת או שיש לכם סידורים כלשהם שעליכם להתארגן עליכם לפני שאתם ממשיכים הלאה (מחשב, בית מרקחת, קניות, בנק וכדומה), אין סיבה להישאר בה כלל, מלבד כמקום לינה לפני או אחרי הטיפוס על הר הגעש. אמנם יש בה כנסיה, גן מרכזי ומסעדות, אך היא תיירותית ולא מושכת ומומלץ להמשיך הלאה, לטיולים או לעיירות בפנים האי.

לתחילת הכתבה