טרק הקרקול - עפתי! - המלצות על טיולי תרמילאים

מבוא

טרק הקרקול (Karakol) המדהים, הקרוי על שם העיר היושבת למרגלות הרכס שאותו הוא חוצה, הוא ככל הנראה הסמל המפורסם ביותר של הטרקים בקירגיזסטן ובוודאי אחד היפים שבהם. השביל מוביל את מטייליו דרך טבע יפהפה עם עמקים אינסופיים של מרעה טבעי, מדרונות דרמטיים, נחלים שוצפים, מעיינות חמים והתיישבויות ארעיות מבודדות, כשכל זה בהליכה מאומצת אל מול נופים בלתי נשכחים ופסגות מושלגות.

המסלול המוכר אורך בין שלושה לחמישה ימים, וקרוי למעשה על שם נקודות היציאה והסיום שלו Jeti-Öghüz ל-Altyn Arashan. בטרק קיימות עוד מגוון אפשרויות לסטייה, הארכה או קיצור, שיכולות לגרום לו להימשך גם שמונה ימים ויותר. לנוחיותכם, חילקנו את המסלול לשני חלקים עיקריים, כשהמקטע הפחות מוכר ומטויל בחלק הראשון והמקטע היותר מוכר בחלק השני.

אופי המסלול

השמורה מורכבת משבעה ערוצים רחבי ידיים, העולים לכיוון רכס ה-Terskey Alatau, שהוא מרכזי בשרשרת הטיאן שאן (הרי השמיים). רוב המסלול עובר דרך הערוצים והרכסים המפרידים ביניהם, לכן מרבית הדרך נעשית במגמת עליה או בירידה.

תצטרכו להביא עמכם ציוד קמפינג ואוכל שאמור להספיק לכם לכל אורך המסלול, מה שיהפוך את התיק שלכם למעט כבד, וידרוש מכם כושר גופני טוב. מי שלא רוצה להביא אוהל, יכול להתבסס על תכנון ימים קפדני, כיוון שבעונה יש מספר מקומות שאפשר לפרוש בהם שק”ש. אם גם לא רוצים להביא שק”ש, כדאי לדעת שיש נקודות מאוד ספציפיות במסלול שקיימים בהם מקומות לינה מסודרים בתשלום, ותצטרכו ללכת יותר על מנת להגיע אליהם.

רוב השבילים במסלול מסתמכים על דרך רועים שמכוסה בשלג בחלק גדול מהשנה והופכת עבירה בכולה רק לקראת סוף האביב-תחילת הקיץ. הטרק אמנם לא מגיע לגבהים קיצוניים במיוחד (מקסימום 3,860 מטר, באלא-קול פאס) , אבל חשוב להיות מודעים לסכנות של מחלת גבהים, שיכולה להיות קטלנית גם בגבהים מעל 3,500 מטר.

הכנות לטרק

על אף הטופוגרפיה הדרמטית שמקלה על העסק, השליטה והניווט שלכם לאורך הטרק יהיו מאוד קריטיים, לכן חשוב שתצטיידו במפה. את המפה ניתן למצוא בבישקק ב-Geoid, ברחוב Kiev 107 (טלפון: 996312615832+) וב-Tourist Information Centre או במשרד של ה-CBT בקרקול.

יש שתי מפות שעשויות להתאים לצורכיכם:

Around Karakol Enylchek Glacier (קנה מידה 1:100,000) – מפה אזורית רחבה (מכילה גם את מסלול האינלצ'יק), המוכרת יותר מבין השתיים. המפה מבוססת על מיפוי טופוגרפי סובייטי משנות השבעים. גרסה אחרונה משנת 2006.

South-East Issyk-Kul Lake Coast (קנה מידה 1:100,000) – מצומצמת, אך נדירה יותר. מבוססת על מיפוי יפני מסוף שנות התשעים, ונותנת דגש לצד גדת הנהר שעליה מומלץ שתלכו. בנוסף, מכילה המלצות לנקודות לינה (קמפינג) לאורך הדרך.

בלוני גז תוכלו למצוא במגוון מקומות בקרקול או בבישקק. אין מגבלה על הבערת אש בשמורה, אך היו אחראים ועשו זאת מחוץ לקו היער.

מומלץ מאוד להשקיע מחשבה באריזת התיק לטרק. רבים מהצרכים שלכם (אוכל, ציוד לינה, ציוד לקור) לא יוכלו להיות מסופקים לאורך המסלול. לאלה המעוניינים לחסוך בזמן כדאי לסיים את שלב האריזה עוד טרם הנסיעה לקרקול (ולהשאיר ציוד מיותר בבישקק, בלאחצ'י או קוצ'קור,לדוגמה), כדי שלא תצטרכו להגיע אליה בכלל לפני הטרק. לעתים ניתן לקנות יוגורט או לחם מהרועים שמתגוררים לאורך העמקים בחודשי הקיץ (יוני עד ספטמבר) ואפשר למלא מים מהנביעות ומהנחלים שנמצאים לאורך כל המסלול.

לפניכם התייחסות ספציפית לציוד מומלץ לטיול:

• מקלות הליכה – חיוניים מאוד. בגלל המשקל שאתם נושאים אתכם, העליות והירידות התלולות ותוואי המסלול שעובר בקטעים מסוימים על דרדרת אבנים – היציבה שלכם עלולה להיפגע והמעמסה הפיזית על הרגליים שלכם תהיה גדולה, לכן עדיף שלא תוותרו על זוג (ולא אחד!) מקלות.
• אוהל – על אף שתנאי הטמפרטורה בקיץ מאפשרים לצלוח את המסלול גם בלעדיו – כדאי מאוד לקחת אוהל. גשם בלתי צפוי הוא פקטור מרכזי בקירגיזסטן בכלל ובאזור הזה בפרט – ואוהל שלוש עונות (שעמיד לגשם כבד ואפילו לקצת לשלג) גם בשעות היום, יכול להיות הפתרון האפקטיבי ביותר למצב.
• שק שינה – הכרחי מאוד. סוג שק השינה מאוד תלוי עונה, אך מאחר וגם בקיץ הטמפרטורה בנקודות מסוימות יכולה בקלות לרדת לקו האפס בשעות הלילה, מומלץ מאוד להצטייד בשק שינה המותאם לפחות ל-0 מעלות. עם זאת, מומלץ מאוד שלא תחרגו מהמשקל ותיקחו שק"ש שלא שחוצה את רף ה-1.5 ק"ג.
• ציוד להגנה מהגשם – לא להקל ראש בעניין הזה. כיסוי תיק טוב, מעיל גשם ומכנסי סערה הנם אביזרי חובה. המחמירים יצטיידו בפונצ'ו ובגייטרים (חותלות שלג) למקרה שיירד שלג.

קפצו לאחד מסניפי “למטייל” לפני הנסיעה, והצטיידו בכל מה שתצטרכו לטיול  » 

מסלול הטרק

כאמור, רב המטיילים בוחרים לעשות את המסלול בין העמק של ג'יטי אוגוז לאלטין ארשאן, אם כי רעיונית ניתן להיכנס לשטח השמורה מכל עמק ולצאת ממנו בכל עמק, לכן מגוון הקומבינציות האפשריות הן רבות, כולל האפשרות לבקר במספר אזורים בשמורה עם הפוגות של מנוחה בעיר. היומיים הראשונים של המסלול שלפניכם קלים יותר מאלה שאחריהם ומתאימים לטרקרים מתחילים שרוצים להתחמם.

חלק ראשון: מדז'וקו-צ'אק לג'טי אוגוז

יום ראשון: מדז'וקו-צ'אק (Djoko Chak) לקיצ'יק קיזיל-סו (Kichk Kyzyl Suu) – כשש שעות הליכה. יום קל מבחינה פיזית, המתחיל באזור צחיח יחסית, פוגש צורות גאולוגיות מרשימות ומדלג בין עמקים שלווים.

הכניסה לערוץ הדז'וקו צ'אק (שפירושו נהר זורם) פוגשת את הכביש הראשי בין העיירות Saruu ו-Darkhan, שאליהן ניתן להגיע בתחבורה ציבורית מקרקול או מבלאחצ'י (Balykchy). מהכביש ניתן להמשיך לתוך העמק ברגל או ברכב. לא מסובך למצוא מישהו שייקח אתכם בתמורה לכמה סומים, מאחר והדרך ברובה ברמת עבירות טובה מאוד (אין אפילו צורך ברכב 4X4). לעתים גם תוכלו לעצור טרמפ עם אחד המקומיים אחרי שתתחילו ללכת, ייתכן והוא יהיה בתשלום.

עם התקדמות הערוץ, המסלול פונה מזרחה לתוך קניון אבן חול אדומה יפהפייה, ומטפס על שלוחה מתונה לכיוון הרכס. כדי להיעזר במקומיים השתמשו במילה הרוסית 'פראוואל' (Pereval) שפרושה מעבר הרים (או פאס). קו יער המחטים יפגוש אתכם לאחריו, ותוכלו להמשיך לאורכו לצד מרחבי מרעה ההרים הראשונים שיצא לכם לראות במסלול.

את רוב הירידה לצדו השני של הרכס תהיה על שביל אבנים שנחשפות עם השנים בגלל המשקעים ומעברם התדיר של עדרי הצאן. שם תפגשו בנהר הקיצ'י קיזיל-סו (קיצ'י – קטן, קיזיל-סו – מים אדומים, קרוי ע"ש אבן החול האדומה שמאפיינת את העמק ושהמים נצבעים בה). עם הפגישה בנהר תצטרכו להמשיך מעט צפונה במורדו, במטרה להגיע לגשר שחוצה אותו. עם הגשר תבצעו פניית פרסה חזרה לכיוון דרום על הגדה המזרחית, שפרושים לאורכה התיישבויות עונתיות של רועים קירגיזיים ביורטים. באזור זה תוכלו למצוא אין ספור נקודות להעביר בהן את הלילה, כשמי הנהר בהישג יד.

יום שני: מקיצ'י קיזיל-סו (Kichi Kyzyl Suu) לצ'ונג קיזיל-סו (Chong Kyzyl Suu) – כשמונה שעות הליכה. יום העולה לנקודות תצפית יפות, פוגש לראשונה אופק לבן ועדרי סוסים. מזכיר מעט את קודמו מבחינה פיזית.

לא תצטרכו ללכת המון כדי להגיע לעלייה, שתהיה מעט תלולה ביחס למה שהתרגלתם עד כה. בקצה הרכס יתגלה מולכם נוף 180 מעלות נהדר לכיוון צפון, כשכל מורדות הרכס לרגליכם, אגם האיסיקול, רכס הצ'ונג קמין והעיר קרקול. הירידה הרבה יותר מתונה ופוגשת את הערוץ באזור שבו ממוקמת קבוצה של יורטים. המשיכו על הגדה המערבית לכיוון דרום, הדרך חוצה לאחר מכן את הנהר פעמיים על גשרים, ובשלב מסוים היא נכנסת ליער.

איפשהו בדרך תפגשו במבנה המגודר של המעיינות החמים של ג'ילו-סו (Jyluu-Suu), נביעה טבעית של מים המועשרים במימן גופרתי, שיכולים לשמש אתכם כאלטרנטיבה למעיינות החמים של אלטין ארשאן, אם אתם לא מתכננים להגיע לשם. כשתצאו מהיער תפגשו את התחנה המטאורולוגית, שריד סובייטי, שעדיין פעיל ומוקף אנטנות ומכשירי מדידה שונים. כ-200 מטרים לאחר התחנה, תמצאו כר עשב רחב ידיים, המלא בסלעים מגונני-רוח ,שבסביבתם נובע מעיין שכבה. זהו אחלה מקום להעביר בו את הלילה.

טיול יום נוסף: לקרחון קרא-באט-קק (Cara Buat Kek) ובחזרה – כשמנה-תשע שעות הליכה. יום טיול אופציונלי שעולה בערוץ המתפצל מעמק הצ'ונג קיזיל-סו ומטפס לקרחון הולך ונעלם, ששוכן בקצה אמפיתיאטרון סלעי מדהים, וחוזר באותה הדרך.

ממש מול התחנה המטאורוגולוגית, תוכלו לראות זוג כבלי מתכת שמחזיקים עגלת מעבר בין גדות הנהר – זוהי נקודת ההתחלה של המסלול. אם העגלה לא נמצאת בצד שלכם, תוכלו לצעוק לילדים ממשפחת הרועים שישובת בצד השני, כדי שיעלו עליה ויעבירו אותה אליכם. כשתהיו עליה, כדאי להשתמש בככפות כדי למשוך את עצמכם לאורך כבלי המתכת.

העלייה לכיוון הקרחון מתחילה בגדה הצפונית של היובל, דרך חורש ושיחים, כאשר בשלב מסוים, כשהדרך מפסיקה להיות עבירה והופכת מעט מצוקית, תדרשו לחצות את הנחל. ישנה יותר מנקודת חציה אחת, וככל שתעלו בגובה, כך רוחבו של הנחל יצטמצם אך עומקו יגדל. ברוב המקרים עדיף שתחצו יחפים (גם אם המים קצת קרים) או שתחליפו לסנדלים במידה והבאתם, הפעילו שיקול דעת.

לקראת ההגעה לקרחון מתעקל הערוץ דרומה, משם תוכלו כבר לצפות במורנות הקרקע הגבוהות (סחופת קרחון, גלים של שברי סלעים שעוצבו ע"י תנועת הקרחון. ע"פ מיקומם ניתן ללמוד על מיקום העבר של הקרחון ולהבין במקרה הזה שהוא קטן עם השנים כתוצאה מהתחממות כדור הארץ). בין המורנות ישנו גוש קרח עצום, ומעל הקרחון מתנשאת כיפת שלג צחורה, שבני המזל מבינכם יצליחו לצפות במפולות שגולשות ממנה. פירוש השם קרא-באט-קק הינו 'השטיח השחור' ע"ש שכבת הבוץ שמכסה אותו בהשפעת מפולות הסלעים מהרכס שמעליו.

הירידה חזרה לעמק צ'ונג קיזיל-סו מתנהלת על אותו השביל וחוזרת באמצעות אותו רכבל ידני. משפחות הרועים הקרגיזים בדר"כ חוזרות למיקומם שנה אחרי שנה, אז לאם המשפחה למטה תראה לכם אמינה, כדאי לבדוק איתם אפשרות להשאיר אצלם חלק מהציוד (אוהל, שק"ש וכו'), לסחוב אתכם רק אוכל וציוד גשם, ולעשות את היום הזה עם תיקים קטנים. לינה באותה נקודה של הלילה הקודם.

יום שלישי: מצ'ונג קיזיל-סו לג'טי אוגוז – יום ארוך של כ-10 שעות הליכה, החוצה לראשונה פאס הררי אמתי, עובר דרך אזור שניתן לצפות בו בבעלי חיים ופוגש עוד עמק יפהפה.

השביל ממשיך מנקודת הלינה עוד צפונה, חוצה את הנהר באזור רדוד לכיוון הגדה המזרחית, נכנס לתוך עמק Kashkator ומטפס לכיוון ארצ'ה פאס (Archa-Tor), מעבר הרים בגובה 3,800 מטר. לאורך שתי גדות הנחל יציצו מולכם מרמיטות כתומות גדולות ממדים, שקולן הצווחני יישמע כהד מתמשך בתוך קירות העמק. לכל אורך העליה והירידה הצמדו לגדה הצפונית של היובל, היפרדו ממנו כשהוא מתעקל דרומה, ובחרו בפאס הצפוני יותר בתוך האמפיתאטרון.

הירידה לג'יטי אוגוז צפויה להיות תחילה שטוחה ורק לאחר מכן תרד בתלילות, לכן כדאי שתזהרו. כשתגיעו לוואדי חשוב להבין שהעמק של ג'טי אוגוז מתפצל בשלב מסוים למזלג ואדיות ועם הירידה מהפאס אנחנו פוגשים למעשה את יובלו המערבי, ששמו Asan Tukum. לכן, אם ברצונכם להמשיך לעמק קרקול דרך טלאטי פאס (Teleti Pass), צריך להצפין עד למפגש הוואדיות. באזור מפגש הוואדיות תוכלו להגיע שוב ליורטים ולכרי עשב.

אם תצפינו אף יותר, תוכלו להגיע לעמק הפרחים (Kök-Jaiyak, Dolina Svetov), שהוא אזור יחסית שטוח בעמק, שהפך לאתר נופש קיצי ולמקום שבו אנשי העיר מגיעים אליו כדי ליהנות מהאוויר קריר, מקרבת הנחל ומבשר כבש על האש. באזור ישנם המון מקומות בתוך היער לעצור בהם ללילה, אך אם אתם רוצים להעביר את הלילה במקום לינה מוסדר בתשלום, בעמק של ג'טי אוגוז יש את מגוון האפשרויות גדול ביותר.

אם תרצו להפוך את היום הזה לקל יותר, ניתן לנסות לרדת עם העמק של צ'ונג קיזיל-סו לכיוון העיירה קיזיל-סו (Kyzyl Suu), וגם קיים סיכוי קטן שתצליחו לתפוס טרמפ עם רכב שיוצא מאזור המעיינות החמים. באזור של שער הכניסה לשמורה, לא רחוק מה-Ranger Station, תמצאו ערוצון ששמו Syuttu Bulak, שנשפך לנהר מכיוון מזרח ועולה לנקודה נמוכה בהרבה על הרכס, ביחס לארצ'ה פאס, ויורד בצדו השני לאזור בתי הנופש של עמק ג'יטי אוגוז (Jeti-Öghüz Sanatorium/Korort). שם, דרך אגב, נמצאת בקתה שהוכנה לקראת ביקרו של הקוסמונאוט הרוסי יורי גגארין.

האופציה הזאת של חציית הרכס קצרה באופן משמעותי מהאופציה המאתגרת יותר, וחציית הרכס כשלעצמה לא תיקח יותר מחמש שעות, בהנחה ואת המקטע השטוח של דרך העפר תגמעו בנסיעה או בהליכה מהירה.

חלק השני: מג'טי אוגוז לאלטין ארשאן

יום רביעי: מג'יטי אוגוז לעמק קרקול – יום ארוך של כתשע-עשר שעות הליכה. עליה לא פשוטה נוספת לפאס וירידה דרך יער לעמק הכי מפורסם של השמורה.

הלאה מנקודת התפצלות מזלג הוואדיות הנוף יפתח לכם שוב. היער והיורטים ייעלמו והטבע יקבל גוון בתולי שוב. העליה לטלאטי פאס (3,800 מטר) מעט טריקית, וחשוב שתעקבו אחר הרוג'ומים כדי לא לפספס אותה. ברובו של הערוץ, הדרך תימשך על פני הגדה המערבית. כדאי ללכת בשולי העמק, כי בסמוך לערוץ שעובר במרכזו, האדמה ביצתית ולא נוחה להליכה.

עם ההגעה לגשר קטן תעברו לגדה המזרחית עד שתגיעו לשלט לבן, המסמן את בסיס המעלה לפאס ורוג'ום מאחוריו. העלייה מתחילה לאחר פניה לכיוון צפון-מזרח (שמאלה) ונראית בהמשך כדרדרת די תלולה, שסמוכה לאפיק מצדו הדרומי. בשלב מסוים השביל מתעקל לכדי סרפנטינות, ומגיע לעמק קטן. כל אלה יהיו מכוסים בשלג בשלבים מסוימים של העונה, וההליכה בהם צפויה להיות יותר איטית.

הפאס שייחשף מולכם יראה תחילה מרחוק כקיר תלול המצוי בפינה הימנית של קצה הערוץ, אך ככל שתתקרבו, תוכלו להבחין בשביל שחוצה אותו. לאחר המעבר לצד השני, הירידה תהיה מעט תלולה, יתכן ותצטרכו לחצות את הפלגים הקטנים ובסופו של דבר להיצמד לגדה הדרומית. עוד לפני ההגעה לקו היער תיפגשו בעדרי סוסים שעולים לפה מלמטה והמרעולים (שבילי מרעה צרים שיוצרים עדרי הבהמות) יתעמקו.

אם העברתם את הלילה האחרון ממש קרוב לעליה, תצטרכו לעשות החלטה אסטרטגית (שתשפיע על הימים הבאים) כשתגיעו לעמק – החזקים יצליחו עוד באותו היום לעלות עד לבקתת העץ במחנה Kurgak Tot בדרך לאגם. השפויים יותר ישנו לא רחוק מהגשר שחוצה את העמק, צפונית לנקודה שבה פגשתם את הנהר בפעם הראשונה. במקום מתנהל מעין Ranger Camp, שמציע בעונה אוהל צבאי גדול שאפשר לפתוח בו שק"שים בתשלום או אפילו להתקלח בקרונית עם מים חמים. המקום נמצא בגובה של 2,600 מטרים, והיער יקיף אתכם מכל עבר. בקצה הדרומי של העמק תוכלו להבחין ב-Karakol Peak (בגובה 5,218 מטר). זהו מקום יפיפה להעביר בו את הלילה.

למגיעים לג'טי אוגוז מהעיר קרקול הדרך תראה קצת אחרת. העמק הוא היחיד בשמורה שמובילה אליו דרך אספלט (למרות שהיא לא במצב הכי מדהים שיש), שמגדילה משמעותית את כמות המבקרים. אם אתם ברגל ונפלתם על סוף שבוע, סביר להניח שתזכו להצעות לא מעטות לכוס של וודקה או לשישליק כבש מהנופשים לאורך הדרך.

שם העמק ג'טי אוגוז נגזר מהאטרקציה המרכזית בו – צוק סלעי אדום בעל שבעה עמודים זקופים דמויי שוורים שנקשר באגדות מקומיות רבות. הכביש שיהפוך לאחר מכן לדרך עפר, יחצה את עמק הפרחים (שהוזכר מעלה) ויגיע למזלג הוואדיות. אם אתם לא עושים את הטרק, ניתן לבקר בעמק של ג'טי אוגוז גם במסגרת של טיול יום מקרקול.

יום חמישי: מעמק קרקול דרך אגם אלא-קול (Ala-Kul) לאלטין ארשאן – יום ארוך של כתשע-עשר שעות הליכה, אחד היפים שבמסלול. מטפס לנקודות תצפית עוצרות נשימה של טורקיז ולבן ומפגיש אותנו בסוף עם מעיינות חמים.

צפונית ל-Base Camp תצטרכו לחצות יובל קטן שמגיע מכיוון מערב שלאחריו תפגשו את הגשר הגדול יותר. לאחר חציית הגשר לגדה המזרחית של עמק קרקול, חלקו הראשון של הטיפוס יתרחש בתוך יער בצדו הצפוני של הפלג שנשפך מהאגם. נסו לעקוב אחרי השביל המרכזי ולא להתבלבל עם העקבות שהשאירו הסוסים.

בקתת העץ שנקראת Kurgak Tot, שנמצאת בהמשך הדרך יכולה לשמש עבורכם אחלה נקודת עצירה ואפ תחליטו להעביר כאן את הלילה תמצאו בצידה לא מעט עצים למדורה. בהמשך הדרך פלג המים יעלם לכם לפתע ויופיע במקום אחר. זוהי תופעה גאולוגית מעניינת שבה המים חודרים בנקודה מסוימת ופורצים דרך קצה של תעלה טבעית תת-קרקעית במקום אחר.

העצים ייעלמו וקרקע זרועה בסלעי סחף תוביל את השביל שיתעקל דרומה ויטפס כמעט ללא הפוגות עד לאגם. מי שיבחר לישון כאן, יוכל למצוא מספר נקודות עם מחסות רוח מאבנים (דמויי מלכודות נמרים) על גדת האגם ובסמוך לנקודת התצפית הראשונה בקצהו המערבי. קחו בחשבון שבעונות מסוימות לינה כאן תהיה עניין לא פשוט למדי, בגלל הטמפרטורה והרוחות החזקות.

את פאס אלא-קול, החוצה לכיוון העמק של אלטין ארשאן, ניתן לראות בפינה הצפון מזרחית של הרכס המקיף את האגם, השביל אמנם לא ברור ועובר לכל אורכו על דרדרת ובולדרים, אך אין סיבה להטיל בקיומו ספק, הוא שם. הפאס עצמו אינו נקודה מאוד מובהקת בתוואי, ויכול להיות שדווקא כשאין שלג קשה יותר להתאפס על מיקום השביל לפני העליה, גם אם בחרתם לרדת לקו המים כדי לנסות לראות אותו יותר טוב.

יש הסכמה גורפת בין כל מי שמגיע לפאס הזה: הוא, ללא ספק, הנקודה בעלת הנוף היפה ביותר בטרק. רכס ה-Terskey Alatau נפרש מולכם במלוא הדרו עם פסגותיו המושלגות, והאגם משקף במימיו את צוקי הגרניט המחודדים שמקיפים אותו ואת השלג שעליהם.

המפנה הצפון-מזרחי של הפאס שאיתו תמשיכו יספק שוב אתגר פיזי לא קטן, משום שהוא משמר עליו שלג גם עד לחודש אוגוסט, והוא חשוף לשמש ישירה רק בחלקים קטנים של היום. מאה וחמישים המטר הראשונים (לגובה) ניצבים בזווית חדה מאוד, וכדאי שתייצבו את עצמכם במקלות מאחר ואתם הולכים להתדרדר מעט. אם מתחיל להחשיך, יש אזור שטוח יחסית שמתאים ללינה, מעט אחרי המקטע הראשון של הירידה (שתמשך לפחות שעה).

בחלק הראשון של הירידה השביל עובר בגדה הצפונית של הנחל שיורד מהפאס, שתצטרכו לחצות מיד אחרי שתגיעו לבקתת רועים קטנה. ישנה נקודה רחבה יחסית, שגובה המים בה לא צפוי לעבור את ה-30 ס"מ. המשך הירידה מתנהל במתינות יחסית, ועם ההגעה לקו היער תכנסו לאזור של “מחפשי הפטריות”, שעולים לכאן מהכפרים בסביבות אוגוסט, לאחר רדת גשמי הקיץ.

בתום הירידה, תפנו שמאלה כשמהצד השני של הנהר, מצפונה לכם, תוכלו להבחין כבר במספר בתי עץ. אלה הם המעיינות החמים המפורסמים של המקום, שמוקפים בבתי הארחה פשוטים. לכיוון דרום תוכלו לראות את Pik Palatka המושלג, “אוהל” ברוסית, ששמו נגזר מצורתו.

המעיינות הפראיים של אלטין אשרשאן

לא הרבה יודעים, אך פרט לחמש הנביעות המסודרות בתשלום שבעלי הגסטהאוסים מנהלים (עליהם תוכלו לקרוא בפרק הלינה) ישנם מספר מעיינות חמימים טבעיים, ששופצו בשנים האחרונות וממוקמים על גדת הנהר – צפונית לכל השאר. בסמוך למבנה הצפוני ביותר באזור, תמצאו שביל קטן שיוליך אתכם דרך מספר פיצולים (בחרו תמיד את השמאלי) בהליכה של דקות ספורות בלבד.

כשתגיעו, תוכלו להבחין בשתי בריכות קטנות בצורת לב, בקוטר של פחות ממטר ובעומק של 20-30 סנטימטר לכל היותר, שמימיהן בטמפרטורה פושרת-חמימה בלבד. כשתמשיכו ללכת על השביל באותו הכיוון, עדיין בסמוך לנחל ובכיוון צפון, תגיעו לאחר מספר דקות למעיין נוסף, שבנוי בתוך כוך אבן בעומק של כ-50 ס"מ. המים כאן חמים יותר מהנביעות הקודמות, אך בשל גודלו לא תוכלו לחלוק את חווייתכם עם מישהו נוסף.

לאחר 10 דקות הליכה נוספות, שבהן השביל עולה ויורד לעתים, תגיעו למבנה בצורת צפרדע שמספיק לשני אנשים, אך לטבילת רגליים בלבד. כמה מטרים לאחר מכן תפגשו במעיין האחרון, שבנוי במעין מערת אבן, שעל אף שהגישה אליה לא נוחה, היא שווה את המאמץ. המים מהצינור הנשפך אליה חמים ונהדרים, אבל בבריכה עצמה פחות.

לישון

כפי שצוין בהתחלה, לינה באוהל היא הדרך המתבקשת בטרק מהסוג הזה, ואם החלטתם להתמקם באזור מיושב, כדאי שתתאמו זאת עם המשפחות המתגוררות ביורטים שבסביבה. לעתים יהיה לכם קשה למצוא קרקע שטוחה ומפולסת או אזור שמוגן מרוחות, לכן בתיאור המסלול עצמו יש מספר המלצות למקומות לינה בדרך.

מי שמתכנן להצטייד רק בשק שינה ולהסתמך על מחסות זמינים, עדיף לעשות את זה רק בחודשים יולי ואוגוסט, כי אז תוכלו להיעזר ביורטים ובמחנות זמניים שתתקלו בהם בדרך. תצטרכו ללמוד כמה מילים ברוסית כדי להסביר את עצמכם לפני שתגרמו למישהו להסכים להכניס אתכם לבית שלו. ברוב העמקים (צ'ונג קיזיל-סו, ג'טי אוגוז, בקרקול ובאלטין ארשאן) תכלו למצוא גם יורטים תיירותיים, שיסכימו לארח אתכם בדרגות לינה ושירות בסיסים, ולעתים אף יספקו ארוחות.

אם אתם מתכננים להסתמך על התשתית הקבועה במקום בלבד (שפועלת גם באביב ובסתיו), הרשימה הבאה היא עבורכם:

מידע על המחסה בצ'ונג קיזיל-סו: guesthouseinkyrgyzstan.wordpress.com

מידע על מקומות לינה באלטין אשרשאן:

Yak Tours​ – בית בעל מרפסת מקורה זכוכית, שממוקם צפונית למעיינות. בעל הבית, ולנטין, הוא קרוב משפחה של בעל הבית מהסניף בקרקול וכשהוא נמצא, מגישים במקום גם אוכל נהדר. כדאי לקחת את החבילה הכוללת ארוחות וכניסה למעיינות. טלפון: 996392260298+

אוכל

על אף שלא תמצאו מסעדות מסודרות בתוך שטח השמורה, מקומות הלינה המעטים שלאורך העמקים מציעים, בין השאר, אוכל ביתי שאיננו תלוי בתפריט ומחירו בדר"כ קבוע. בתי הנופש בג'טי אוגוז ובאלטין ארשאן אף כוללים את זה כחבילת הרחבה לסכום שתדרשו לשלם עבור על הלינה, אבל אפשר גם לשלם רק על ארוחה, אם אינכם ישנים במקום. יתכן (נסו לא להסתמך על זה) ותוכלו להצטייד במוצרים מאוד בסיסיים כמו לחם, יוגורט, תפו"א, אורז ולעתים אפילו בבנזין לבנזיניה. זה קורה כי במקומות הררים נוטים להחזיק מלאי רזרבה לימי שלג ושומרים את זה בדר"כ לעצמם, אבל לעתים לא יהיה אכפת להם לחלוק תמורת תשלום.

איך להגיע

תחבורה מקומית מבוססת בעיקרה על מרשרוטקות (מוניות שרות או וואנים) שעוזבות את חניון המרשרוטקות ברגע שהן מתמלאות.

יש מספר מרשרוטקות שרלוונטיות למטיילים בקרקול:

101 – מגיע כמעט עד לכניסה לפארק של עמק קרקול.

350 – מגיע עד ל-Ak-Suu Korot, שנמצאת 14 ק"מ צפונית לאזור המעיינות החמים של אלטין ארשאן. לחלופין, אפשר לעבור את הדרך בארבע-חמש שעות הליכה.

355 – יוצא בצהריים לאזור בתי הנופש של עמק ג'טי אוגוז וחוזר משם בבוקר.

371 – מרשרוטקה תדירה יותר המגיעה לכפר ג'טי אוגוז בלבד. הכפר עצמו יושב בתחילת העמק, כ-12 ק”מ צפונית לאזור השמורה.

מרשוטקות נוספות נוסעות מערבה על כביש קרקול-טמגה ועוצרות גם בקיזיל-סו וגם ב Saruu ו-Darkhan, הכפרים שבפתח העמק דז'וקו-צ'אק.

שימו לב שבקירגיזסטן פחות או יותר כל רכב יכול לשמש כמונית, לכן אם אתם רוצים להגיע למקום שאין אליו קווי מרשרוטקה מסודרים, כדאי להציע לנהג כסף, ולסגור איתו על מחיר בטרם תצאו לדרך.

מזג אוויר

חודשי הקיץ בקירגיזסטן (אמצע יוני עד אמצע ספטמבר) הם החודשים היפים והנעימים ביותר לטייל בהם באזור, במיוחד בתחילת העונה, שבה כרי העשב מוריקים לקראת מרעה עדרי הבקר והצאן שהמקומיים החזיקו במכלאות במשך כל העונה הקרה. אלה החודשים שבהם סביר להניח שגם בלילות הטמפרטורות בהרים לא יפגשו את האפס, אך מזג האוויר עלול להיות הפכפך וגם אם השמים היו בהירים בבוקר, הם עלולים להתקדר במהלך היום, לייצר טפטוף ואפילו להשתלב בברד או בשלג במקומות הגבוהים.

למרות שגשם עלול לשנות את אופי הטיול, החזקים שביניכם בטח ימצאו אותו מעניין יותר. זוהי לא המלצה לצאת למסלול בגשם, אך לדעתי חבל לוותר עליו בגלל זה. שימו לב שאגם אלא-קול צפוי להיות קפוא עדיין בתחילת חודש יוני. הלחות איננה גבוהה והטמפרטורות הממוצעות יגרמו לכם להזיע בכל מקרה, אז נצלו את האפשרות לעצור באמצע היום ולהתקלח בנהר!

כדאי להתעדכן בתנאי מזג האוויר בסמוך ליציאה לדרך באתרים השונים ובאפליקציות כמו "AccuWeather" ודומיה.

המלצת זהב – הדבר העיקרי שחשוב לדעת

כדאי מאוד להוריד לעתים את הראש מהעננים ולנסות להסתכל קצת בגובה העיניים. בכל אזורי הספר של קירגיזסטן ובעמקי הסביבה בפרט, חיות בחודשי הקיץ מאות משפחות שפזורות במבנים ארעיים ורועות את עדריהן. גם אם השפה אינה שגורה בפיכם נסו לתקשר, להציע משהו משלכם, להראות תמונות או לנסות לספר סיפורים עם תנועות ידיים. על אף שאינכם המטיילים הראשונים שיפגשו, הקירגיזים יהיו מאוד נחמדים אליכם, קחו את ההזדמנות הזאת של אינטראקציה אישית ועשו אתה משהו. זוהי דרך מדהימה ללמוד על המקום, על אנשיו ועל עצמכם.

כמו כן, מזג האוויר הוא עניין מאוד הפכפך באזור, אל תקלו ראש בכך. רבים המטיילים שנתקלו בגשם מפתיע, בברד ואף בשלג באזור הטרק של קרקול. היערכו לכך בהתאם עם ציוד מתאים ואורך רוח. עם זאת, אל תירתעו לטייל כשקצת סוער, הנהרות יתמלאו, הפסגות ילבינו והפטריות ינבטו – מאוד ישתלם לכם ליהנות מהמחזה במלוא הדרו.

נותני שירותים

לשכת תיירות

Tourist Information Center Karakul – לשכת תיירות ממשלתית. במשרד מחלקים עלונים ומוכרים מפות ובלוני גז.

Community Based Tourism – ארגון שמתווך בין נותני שירותים לאזרחים זרים. 

• כתובת: 123 Abdrakhmanova St 
• טלפון: 996392255000+, 996555150795+
• מייל: [email protected]
• פייסבוק: www.facebook.com/CBT-Karakol
• אתר אינטרנט: www.cbtkyrgyzstan.kg

חברות טיולים

Ecotrek-Trekking & Travel – איגוד מדריכים שיושב בקרקול, חלקם מדברים אנגלית נהדרת. משכיר ציוד (אוהלים,שקי שינה וכו') ואופני הרים ומוכר בלוני גז. יש לאיגוד גם מחנה של יורטים תיירותיים, שכוללים גם מקלחות וחשמל, בעמק ג'יטי אוגוז, כשעתיים הליכה מהכניסה לשמורה.

• כתובת: 116 Abdrahmanov Str./48 Koenkozov St
• טלפון: 996-3922-51115+
• פייסבוק: www.facebook.com/ecotrek.karakol
• אתר: www.ecotrek.kg

כסף

אם הגעתם עם דולרים, ישנם לא מעט מקומות להחליף אותם לאורך רחוב Toktogul בקרקול. ברחוב גם מצויים כספומטים שתוכלו לעשות בהם שימוש בעזרת כרטיס ויזה, אך לא עם מאסטרכארד.

מה הכי לא כדאי

מאוד לא מומלץ לדעתי להגיע בסוף העונה (סוף ספטמבר-תחילת אוקטובר). בתקופה הזאת לא מעט אנשים עדיין מטיילים במדינה וכאופציה טריוויאלית מגיעים גם לטרק הקרקול. בגלל ששדות המרעה מתייבשים והטמפרטורות יורדות, רוב התיישבויות היורטים מתקפלות, מה שאומר שיש פחות אנשים מעניינים לפגוש לאורך הדרך ופחות מקומות מחסה להיעזר בהם.

בנוסף, איכות המים יורדת עם היחלשות זרימת הנחלים והשלג מתחיל להיערם בפאסים ועל השבילים העולים לרכסים, מה שמקשה על ההליכה ומאט אותה, ובמקרים רבים הופך אותה לבלתי אפשרית גם למטיילים מנוסים.

בטיחות ואזהרות

מספיק להבין מעט את הטופוגרפיה שעליה מסתמך טרק הקרקול, כדי לראות איזה אתגר פיזי עומד מולנו: השביל מטפס וחוצה את רכסי המשנה היורדים מהרכס המרכזי של ה-Terskey Alatau ולכן חלקים מועטים ממנו בלבד עוברים באזורים שטוחים. זה אומר שירידה ועליה תהיה מנת חלקכם רוב הזמן.

פרט לסכנות הטמונות במזג האוויר (שאליהן כבר התייחסתי) אותן ירידות ועליות עלולות לכלול לעתים תכופות גם בולדרים חלקים ודרדרות חצץ קשות טיפוס, שעלולות לסכן את רגליכם. במקרים בודדים תצטרכו להתמודד גם עם חצייה של נחלים עם משקל על הגב. לכן, אם אינכם בוטחים בכושרכם הפיזי וביכולות הניווט שלכם, עדיף שלא תצאו לטרק בגפכם וצרפו חברים (או מכרים חדשים שזה עתה פגשתם בגסטהאוס בעיר) שתוכלו להיעזר בהם. גם אם תצאו לדרך עם ציוד מתוחכם ותיק חדיש, זה לא תמיד יספיק בשביל לעזור לכם מול הטעויות של עצמכם ומול ההפתעות של הטבע, לכן כדאי להפעיל שיקול דעת ולתכנן את המסע לפרטי פרטים. המקטע הקצר והמוכר דווקא לא פשוט יותר ביחס לשאר המקטעים המוצעים הכתבה זאת, לכן נסו להבין מה באמת מתאים לכם תפעלו בהתאם.

לתחילת הכתבה