מבקרים במי סור לאחר תלאות בדרך
יצאנו למקום אחד, והגענו לאחר. עם חשיבה חיובית ושוק מקסים אפשר להתגבר על כל המהמורות בדרך... כך הגענו בקושי רב למי סור ולאחר מכן גם התגלגלנו לגואה.
יצאנו למקום אחד, והגענו לאחר. עם חשיבה חיובית ושוק מקסים אפשר להתגבר על כל המהמורות בדרך... כך הגענו בקושי רב למי סור ולאחר מכן גם התגלגלנו לגואה.
עיר עם סימטאות ציוריות, וליל סדר עם חרוסת נפלאה, רחוק מהבית אבל בכל זאת עם בני משפחה (דודה אחת על אמת ואחת שאימצנו במהלך הטיול). The Queen of the Arabian Sea (דהיינו Cochin) הפתיעה אותנו לטובה.
הודו בעננים- על שבוע בעירת נופש הררית, עם שיט באגם, חגיגת יום הולדת ופגישה עם ישראל בושי, הודי אוהב ישראל.
מסע ארוך מביא את דוד נחמוני לבקר בחלקים נרחבים של הודו. הוא מתחיל בבומביי ומשם מגיע אל גואה, המפי, והכף הדרומי, הוא ממשיך במסע אל מדינת רג`אסטאן שבמערב תת היבשת ההודית ואל הצפון משם הוא עובר לנפאל. לפניכם חלקו הראשון של המסע המקיף.
רכבת לדרג'ילינג ומגיעים לאחד המקומות היפים ביותר בהודו. שם אפשר לצאת לטרקים של ימים בודדים או יותר וליהנות מהרקע של הרי ההימאליה ובראשם הקנצ'נג'ונגה.
עזבנו את לה בטיסה ותוך שעה ירדנו שלושה וחצי ק``מ בגובה, עלינו 50% בלחות ועשר מעלות בטמפרטורה, וכשיצאנו מפתח המטוס היינו בעולם אחר. לפני שהספקנו להתאושש מהסאונה הפכנו למוקד תשומת הלב של כעשרה נהגי אוטוריקשה (אין הרבה תיירים בצ`נדיגאר), בחרנו אחד ונפנפנו את כל השאר תהליך לא פשוט שדורש אלגנטיות מסוימת.
לצלילי מוסיקת הרים עם חצוצרות ותופים, בלווי שירה בקולות ובמקצבים מונוטוניים, מתחילות הקבוצות להופיע, במיטב המחולות המסורתיים.
כן גם לנו לקח יום-יומיים של הלם תרבותי, דברים שקוראים מכאן לא רואים בדיוק שם. איך הרגשנו כמו כלים בתוך משחק סימולציה של כביש ``עתיר כלי רכב`` שאינם מכוניות מרוץ אך נוהגים כמותן ואיך תוכלו ללמוד ל``מכור`` בקורס עממי יומיומי ולוחץ.
כשיוצאים לטרק לבד צריך לקחת בחשבון שקרוב לודאי שהלבד ישתנה ושיהיו מפגשים מעניינים. לפניכם סיפור על אחד כזה.
חלום של עליה אל הקרחון שממנו מתחיל הגנגס מקבל תפנית מפתיעה וקרירה. על היאחזות בקצה סלע, על שפת קרחון, לינה במערת קרח דו מפלסית וסוף טוב הכל טוב.
שלוות מטעי הקוקוס, ובית קטן על שפת האגם. זה היה המפגש הראשון שלנו עם מדינת קרלה. לאחר יותר מחודשיים בישלנו לעצמנו, והכרנו משפחה מקסימה מ-Trivandrum.
תמר ושמעון יוצאים לטיול בן שלושה וחצי שבועות בדרום הודו - עם הנהג המסור מוני. טיול שאפשר לסכמו במלים: ``היה טיול חוויתי ומרגש - מ ש ג ע - כזה עוד לא היה לנו``! לפניכם חלקו השני של המסע.
מפגש עם רובין בשדה התעופה הוביל לאירוח בבית משפחתו בבומביי,כולל הסבתא, הנכדים והסבא המת....לא היה משעמם לרגע.
לפעמים אתה מגיע למקום שנראה שונה מאד מהבית, ובכל זאת מרגיש בו... בבית. זה מה שקורה למשפחת גור בן שטרית בושישט המהפנטת, עם הנופים, הדמויות, הריחות והטעמים שהפכו לבית מתוק לכמה רגעים.
לפני מספר שבועות עזבנו את מנאלי על האופנוע בדרך אל ספיטי ואלי Speety Valley. הכוונה ב"עזבנו" היא ל-150 הק"ג שכללו את חברי דני, שני תרמילנו שנתלו משני צדי האופנוע, ואני. טיפסנו עם האופנוע לגובה של 3,978 מטר, כשבידינו החופש לעצור בכל נקודות העצירה היפות לאורך הדרך, היכן שרק נרצה.
יאיר מגיע לעמק פרוואטי ומסייר בין הכפרים בעמק במשך כמה ימים. משם הוא ממשיך לדרמסלה ולארמיצר- בירת הסיקים שבמדינת פנג`ב
הדרך מ-Kodaikannal חזרה למשורים היתה הרבה יותר פשוטה מהעלייה אליה (שהיתה מאוד מתישה וכללה רכבת, ריקשה, אוטובוס ולסיום מונית). פשוט לקחנו אוטובוס תיירים ישיר ל-Madurai, אמנם היינו הראשונים לעלות עליו ולכן זכינו בסיור בן שעה בין המלונות השונים בהם נאספו שאר הנוסעים.
היום הארוך הזה התחיל בעיר הומה ומאובקת בחיפוש אחר נעלי הבית של הרג`ה, עבר עלינו בכלי תחבורה שונים והגיע אל סיומו בראשו של הר, בעירת נופש קרירה וקסומה.
מאלאפורם הינו כפר קטן שב-15 דקות הליכה אפשר להגיע כמעט לכל מקום. הוא בנוי מכמה רחובות שנמצאים בין חוף הים לאזור של סלעי ענק חשופים. משני מקורות אלה, דיג ופיסול באבן (וכמובן מתיירים), מתקיימים אנשי הכפר.
תמונות מגן-עדן: הנוף הצפוני של הודו ההימליה נוף של הרבה מים זורמים, הרים ותהומות, כפרים בהרים, מפלי מים ומטעי תפוחים.
משפחת מידן מסכמת את השהות באורוויל דרך נקודת המבט של הילדים- מעין, שחר ואוריה. מעין מספרת על הכיף שבלפגוש ישראלים, שחר על הכרותה חברים חדשים ואוריה על הפעילוית במקום.
אורוויל Auroville הוקמה בשנת 1968 ע"י קבוצת אנשים שהתגבשה סביב האשראם ב-Pondicherry בהנהגתה הרוחנית של Mirra Alfassa, המכונה בפי כל- "האם" (The Mother). "האם", ממשיכת דרכו הרוחנית של מורה ושותפה Sri Aurobindo, הגתה את רעיון אורוויל והתוותה את קווי היסוד הרעיוניים והפיסיים שמשמשים עד היום בסיס לכל הנעשה בקהילה.
משפחת מידן ממשיכה לבלות באוורויל והפעם מציגה זוית אישית-מראות, מפגש עם האנשים בקהילה, ההנאה מהחופש והביטחון שהמקום והאנשים העניקו לילדים.
דלהי אינה עיר פשוטה. יש בה ריחות משונים, וצפיפות, ו...מנקי אוזניים. משפחת גור בן שיטרית מתוודעת לכל אלה, ומשם הדברים הולכים ומסתבכים, כשהם עוברים מסכת ארוכה של נסיעות מעייפות ``אינדיה-סטייל``. והם בסך-הכל רצו להגיע לקטמנדו...
פונדיצ`רי היא עיר קסומה בדרום הודו, המנציחה את התקופה בה גם צרפת נהנתה לנגוס בפנינת המזרח. כתבינו נהנים מחופיה הנעימים של ``פונדי`` בה תמצאו קוראסונים ואף הודים דוברי צרפתית וממשיכים למטרימנדיר המרשים והארכיטקטורה היחודית של העיירה אורוויל. קסם אירופאי בד
ג`איפור- תחנה קצרה באמצע הדרך. מצפה ג`אנטר מאנטאר היה בהחלט חוויה. מבצר אמבר היה שווה ונחמד, הן בשל הנוף והאוויר מחוץ לעיר, הן בשל המראה השונה שהקנו אלפי המראות הקטנות והקמורות המשובצות בקירות, ובעיקר בשל הטיפוס על הפילים והטיול הקצר על גביהם...
אי אפשר להישאר אדיש למראה המלון הצף, הנשים המתרחצות בגתות והילדים המשחקים במים. מלון לייק פאלאס יפה, אך הוא לא מלהיב אותם. בשלב זה הם כבר רוויים מארמונות, אך לא מוותרים על ביקור בסיטי פאלאס ובארמון המונסון הנטוש.
איך רצינו להגיע לנפאל הכי מהר שאפשר ובמקום זה, התברר שבחרנו בדרך האיטית ביותר, דרך כל הצחנה האפשרית של הודו, באזורים הכי עניים והרכבת המתסכלת והידועה לשמצה ביותר..
בני מבקר בהודו וחוזר עם חוויות ייחודיות וכתבה חריפה: ``אני לא מוכן להצטרף לחגיגת הצביעות שמפארת ומהללת את הטוב והיפה (ויש מזה הרבה) תוך התעלמות פושעת מהרע והמכוער (וגם מזה יש הרבה)``. חוויות מביקור ראשון.