אם זמנכם בידכם ואתם רוצים להכיר טוב יותר את האזור היפה של צפון הודו, למה לא לצאת לטרק ולחיות בשטח? הטרק בין ספיטוק לסטוק הוא אחד מהטרקים האפשריים - ארבעה ימים עם סוסים וציוד מאורגן שבסופם טיפוס לפס בגובה 4800 מטרים... אין ספק, מדובר בחוויה מחשלת לכל המשפחה!
גואה התפרסמה בכל העולם בזכות חופיה הלבנים, שקיעותיה המרהיבות והמדיניות המתירנית של תושביה. זהו גם אחד היעדים המקסימים ביותר בהודו, בעיקר מאז שהנווט הפורטוגזי Vasco da Gama "גילה" אותה בשנת 1498, גילוי שבעקבותיו הפכה גואה לקולוניה פורטוגזית, שסממניה נראים בה עד היום.
חבל לדאק הוא חבל ארץ מנותק, שהגישה הקרקעית אליו אפשרית רק במשך שלושה חודשים בשנה. לתושבים מנהגים ותרבות ייחודיים ומיוחדים. לה היא עיר הבירה ומסביב לה כפרים ציוריים יפהפיים והיא גם נקודת המוצא לטיול בעמק נוברה המרהיב.
משפחת תבל מגיעה ללה, מסתגלת לגובה ומתקבלת בשמחה אמיתית ובכבוד השמור לנסיכים (או למשפחה של לביא). בואו לגלות איתם סטופות מרשימות, אנשים נהדרים ומטבח טיבטי מעולה.
פסטיבל לדאק מתקיים מדי שנה במשך שבועיים. כל כפר וישוב באזור מכין קטע אומנותי, מי בשירה, מי בריקוד ואף במשחק, כולם לבושים בתלבושות מסורתיות, מרהיבות, האופייניות לכל כפר ושבט. משפחת תבל מצטרפת לחגיגות ומדווחת מהשטח.
"אם יש משהו שגורם לי התרגשות גדולה זה שיטוטים בסמטאות צרות. נורא מתחשק לי להציץ לתוך החלונות והחצרות, לראות את הפנים של הבתים, ומה שהכי בא לי זה להיכנס לחייהם ולראות איך הם חיים אותם" - משפחת רוטר ממשיכה לשהות בלה, מטיילת בה ומבקרת במנזרים ובגומפות ונותנת כמה טיפים לגבי נהיגה באזור.
טרק בעמק מרקה הוא טרק עם סוסים שעובר על פני גשרים ונחלים וחוצה מעברי הרים גבוהים. משפחת רוטר יוצאת לטרק, גומעת ק"מ ונהנית מעליות וירידות ונוף משתנה.
הטרק בעמק מרקה כולל חצייה של נהרות גועשים, צעידה קצבית ולינה בשטח. משפחת רוטר ממשיכה בטרק, נחשפת ליופיו של הקרחון וחוגגת יום הולדת מיוחד בשטח.
אחרי שנה של הכנות, הגיע היום הגדול ומשפחת פלג יוצאת להגשים את החלום. אחרי פרידה עתירת דמעות מהמשפחה הם יוצאים לדרך. התחנה הראשונה היא דלהי ומיד אחריה לה, שם הם מסתגלים לגובה הרב ולמחסור בחמצן.
אגם פנגונג הוא אגם מופלא, שנחצה על ידי הגבול בין הודו לסין (טיבט). משפחת פלג יוצאת בטיול ג'יפים אל האגם, שמימיו מעט מלוחים, קפואים ובצבע טורקיז וכחול מהממים.
פתגם חכם אומר שהמסע חשוב מן ההגעה אל היעד, ובכן, משפחת פלג גם נהנתה מן המסע וגם הגיעה אל המטרה בריאה ושלמה! לאחר 35 שעות נסיעה, נהג אחד איטי אבל זהיר, אינספור מעברי הרים ונופים מדהימים - מגיעים למנאלי היפהפיה והגשומה !
הגעתי ללה, בירת חבל לאדאק. עכשיו אני יודע שאני באמת בהודו. איך? לפי זה שכל אדם שני ברחוב הוא ישראלי, יש שקשוקה ו(סוג של) חומוס בכל מסעדה, פגשתי כאן 3 אנשים שאני מכיר באחר צהרים אחד, ויש בית יהודי. חוץ מזה יש כאן נוף מדהים של מדבר.
מיכל ורון יוצאים לדרך, לחודשיים בהודו. חלוקת העבודה ברורה - רון מצלם, מיכל כותבת. יחד הם טועמים את המומו הראשון שלהם, מטפסים אל השאנטי סטופה בלדאק, נוסעים על הדרך הסלולה הגבוהה ביותר בעולם, פוגשים נזירים וילדי בית ספר ו.. נוסעים למנאלי.
לאחר געגועים לא קלים עוזבת משפחת גור בן שטרית את נפאל וחוזרת ``הביתה`` להודו. מסע לא קל בין רכבות לאוטובוסים מביא אותם לעיר דרג`ילינג הנעימה שם הם מסיירים בין מטעי תה ריחניים וטועמים את הדבר האמיתי, לומדים על טיפוס הרים ומתכוננים ליעד הבא - סיקים.
אי אפשר לבחון את וראנסי בעיניים מערביות כי אין לעולמנו אחיזה כאן. משפחת שפירא מגיעה לורנאסי, רגע לפני שהיא עוזבת את הודו, מספרת על חוויות מהעיר ונפרדת עם כמה זכרונות.
מה עוד אפשר לספר על הטאג` שעוד לא סופר. בחוץ, מכתשי החלונות זורים פנימה אור שיש מסונן. עבור משפחת שפירא, סיפורו וסופו של שאה ג`אהאן, הקיסר המוגולי שבנה את המבנה כמצבה לאשתו האהובה, מרגש יותר ממה שהותיר אחריו.
שום דבר שתראו בערים אחרות לא ידמה לחוויה בוראנסי. הפלגים בוחרים בורנאסי, העיר הקדושה על גדת הגנגס, כתחנה אחרונה בהודו. סיבה נוספת לסיים בה שהות בהודו, ממנה ניתן להגיע בקלות יחסית לקטמנדו שבנפאל.
משפחת פלג מגיעה לסונולי - מעבר הגבול בין הודו לנפאל, ומשם מתחיל מסע מפרך ומיגע, נסיעה באוטובוס מקומי ומגעיל במיוחד לורנסי, שהות בורנסי מעבר לצפוי עקב ביטול הרכבת לצ`נאי, עצירת ביניים לא מתוכננת בסקונדרבד ולבסוף הגעה לדרום הודו עם הלשון בחוץ, קשה אבל מחשל!
בדרך לאגרה אפשר לעצור בפארק הציפורים בבראטפור, קצת טבע לפני כל השיש הזה בטאג`. משפחת פלג מגיעה לפארק ומתרשמת מסוגי הציפורים הנדירות החיות שם. משם ממשיכים ברכבת לעבר הטאג' מאהל, שביקור בו הוא בגדר חובה.
לאחר שעפרי ועדי מגלים כי כמעט כל הודו הגיעו לנייניטאל לחגוג את חג ההולי, הם ממשיכים לנקודה הבאה במסלולם, העיר אלמורה. שם מזהירים אותם כי לא כדאי לצאת לרחוב והם חוגגים עם המשפחה המארחת ומתחרים עם ילדי השכנים: ``מי צובע את השני יותר``.
ההרים הירוקים, הג`ינג`ר בכוס התה ומזג האוויר הנעים של תום המונסונים. בכל ערב יורדת משפחת שפירא לאחת הגתות שעל נהר הגנגס ומשתתפת עם שקיעה בפוג`ה (תפילה), משיטה קעריות עלים עמוסות פרחי טגטיס, קטורת ונר.
מאמריצר, עיר הקודש הסיקית פונה משפחת פלג לרישיקש, עיר קדושה להינדים על שום נהר הגנגס שחוצה אותה קרוב למקורותיו. יש שם מרכזים רוחנים - ``אשרמים`` ומקדשים שונים. טקסי ``פוג`ה`` מרשימים לציון המתקיימים בתחילת יום בזריחה ובסיומו בשקיעה על גדות הנהר, עוטפים את העיר באווירה קסומה.
משפחת תבל ממשיכה במסע בהודו ומגיעה לרישיקש הצבעונית. במהלך החודש בו הם שוהים בעיר, הילדים זוכים לבלות בפארק מים כיפי וכל המשפחה יוצאת לשיט על הגנגס, מתייעצת באסטרולוג המקומי ומשתתפת בחתונה הודית למהדרין. אכן הרפתקאות ברישיקש!
משפחת פלג מגיעה לרישיקש ומוצאת בה הפתעות נעימות - ומגלה עיר נעימה ושוקקת חיים, חופים לרחצה בגנגס, מסעדה עם נוף נפלא על גג המלון, טקס הפוג`ה המסורתי והרפתקאות במים - בנחל מקסים עם מפלים ובפארק מים נחמד.
רישיקש ידועה כבירת היוגה העולמית, אבל זה כנראה פחות מעניין ילדים. הפעם נעם מספר על חוויותיו בעיר הרוחנית, מנקודת המבט המקסימה שלו: על יחסי משפחה (תלוי במידת העצבים), קנאה (עושה הכי נעים), באבות, אוכל, שפות ו... החיים בהודו.
משפחת שפירא נוחתת בקטמנדו וכעבור שעה כבר יושבת בטאמל, ומשלימה את חסך הבשר מהודו. בין לבין מסכמים את מה שעברו עד עכשיו ומוסיפים קצת על ציוד ומשקל עודף. טיסה קצרה לג`ומסום והם יוצאים לטרק חנוטים במעילי פליז וכפפות.
פרק מתוך הספר ``שאנטי שאנטי בלגן`` - המסע מהודו לנפאל: היציאה מורנאסי (Varanasi) ועד ההגעה לקטמנדו ולסדר פסח בבית חב"ד.
