בראשית תודה לורד דגני שבהשראת ספרה נערך הטיול.
את הטיסה לארה"ב פיצלתי לשניים. טסנו אחה"צ ללונדון ,ישנו במלון סמוך לשדה ובבוקר המשכנו בטיסה במטוס האירבוס 380 הענק ללוס אנג'לס וממנה בטיסת פנים לאורך החוף לסן פרנסיסקו, לקחנו את הרכב השכור ונסענו ללינה בסנטה קלרה הסמוכה לסן חוזה.
26.6 – קינגס קניון וסקויה
את חלקו הראשון של היום ביליתי בנסיעה ארוכה לכוון דרום מערב קליפורניה ובדרך(כביש 101,152) עברתי במספר ערים די גדולות שאף אחד כמעט לא מכיר. אחרי פרסנו עליתי על כביש 186 שבתחילתו הוא אוטסטרדה ובהמשך מתחלף לכביש נופי המטפס להרי סיירה נבדה ומוביל לפארקים הצמודים קינגס וסקויה. מעט אחרי הכניסה לפארק יש מרכז מידע ומיד אחריו פניה שמאלה לקבוצת עצי סקויה ענקיים שביניהם ניצב עץ ענק בשם גנרל גרנט – העץ השלישי בגודלו בעולם .בסביבה היה גם עץ שנפל ונוקה מבפנים ומשמש כמנהרה שאדם מבוגר יכול ללכת בתוכה זקוף.
אחרי החזרה לכביש הראשי ממשיכים ויורדים לתוך קניון נהר הקינגס. לאורך הדרך יש מספר נקודות עצירה לתצפית על הקניון והכביש צמוד לקיר הקניון שמחליף צבעים ובסיום הירידה נצמד לשפת הנהר הזורם באבן הגרניט. עצרתי במפל הגריזלי ובסיום הכביש חזרתי עד לפניה לכביש הגנרלים המתפתל דרומה להמשך פארק סקויה. הכביש עובר ליד אגם שהיה מלא מתרחצים.
גולת הכותרת של פארק הסקויה המלא בעצים ענקיים הוא העץ הגדול ביותר בעולם הקרוי בשם גנרל שרמן.כדי להגיע אליו צריך לרדת במדרגות ממגרש החניה או לנסוע באוטובוס היורד לתחנה שמתחת לעץ. בזמן הירידה ראיתי דובה שחורה עם שני גורים קטנים שהפכה לאטרקציה לכל המבקרים.
בסיום הביקור נסעתי ללינה בעיירה הקטנה ויסליה הסמוכה.
27.6- נסיעה ליוטה
יצאתי בבוקר דרומה על 99 עד לברסטאו וממנה דרך מדבר מואבי הענק לכוון לאס וגאס. עצרתי לסיבוב קצר בחלק הצפוני של העיר והמשכתי צפונה על 15 לסנט ג'ורג' כשבדרך עברתי בקניון צבעוני מקסים וללינה במוטל עם בריכה בהוריקן הנמצאת קצת לפני פארק ציון. במעבר ליוטה הזזתי את השעון אחורה.
28.6 – פארק ציון וברייס
יצאתי בבוקר מוקדם לאחר הקפה מזרחה דרך עמק נהר וירג'ין לפארק ציון. בדרך היה כפר משוחזר עם בתים קטנים וחלקות אדמה מעובדות. אחרי הכניסה לפארק חניתי במגרש החניה והלכתי לתחנה של השאטל. האוטובוס מטפס במעלה הקניון עם מספר תחנות לאורך הדרך והסבר של הנהג/ת . קירות הקניון מחליפים צבעים משחור לחום וללבן. ירדתי בתחנה האחרונה שבה מתחיל מסלול הליכה נוח לתוך הקניון שנעשה צר יותר ויותר עד לבריכה שממנה מתחיל מסלול נוסף בתוך מי הנהר המטפס אל מחוץ לקניון ומיועד למיטיבי לכת. חזרתי עם האוטובוס לתחנה של המפל הבוכה – סלע ענק במרחק כמה דקות מהכביש שמטפטפים ממנו מים. בהמשך עצרתי להליכה נוספת לכוון בריכות האמרלד שלידם יש נקודה בה עוברים בתוך זרזיפים של מים קרים, מאד מתאים לחום של 41 מעלות. כשחזרתי לחניה אחרי כארבע שעות היא היתה מלאה לגמרי. נסעתי לכוון היציאה המזרחית עם מספר עצירות בדרך. היציאה מסתיימת במנהרת כרמל עם חלונות תצפית . לאחר שיצאתי מהמנהרה היא נסגרה למעבר של אוטובוס שבא מהצד הנגדי. המנהרה צרה ומספיקה רק למעבר של רכבים פרטיים בשני כוונים. כשמגיע קראוון או אוטובוס היא הופכת תמורת תשלום לחד סטרית עבורו .
הנופים אחרי היציאה מהמנהרה (כביש 89) מרהיבים עם סלעים בעלי צורות וצבעים שונים. בכביש 12 פניתי ימינה לכוון ברייס תוך מעבר בקניון האדום עם אבני חול אדומות. את שעות אחה"צ ביליתי בנקודות תצפית שונות בקניון ברייס .כל הנקודות משקיפות על העמק המלא בעמודי אבן ובצורות שונות נוספות .לא היה צורך בנסיעה בשאטל וגם בנקודות העצירה לא היה עמוס במיוחד.נסעתי למוטל להתארגן וחזרתי לקראת השקיעה כדי לראות את האבנים נצבעות באדום לוהט. מאד מעניין שבברייס למרות המרחק מנקודת ישוב יש קליטה סלולרית בניגוד לכל האזור (אולי בגלל הגובה) . רציתי להישאר לתצפית מודרכת על הכוכבים אבל זאת היתה אמורה להתחיל רק בשעה 10.
29.6-כביש 12
קמתי מוקדם בבוקר בזמן שעדיין היה חשוך כדי להגיע לפני הזריחה לברייס. כשהגעתי למקום עדיין היה חשוך אבל אפשר היה לראות את הסלעים בבירור. אנשים התחילו להתאסף בנקודת התצפית ועם הזריחה ניתן הבזק של אור על כל האזור וצבעי האבנים התחילו להשתנות ולקבל צבעים וגוונים שונים וחזקים יותר. לאחר מכן יצאתי לנסיעה על כביש 12 שמוגדר כאחד הכבישים הנופיים היפים. הכביש נבנה בשנות השלושים בעבודת כפיים ומחבר את כביש 89 בדרום עם כביש 24 בצפון ולאורכו יש מספר אתרים.הפניה הראשונה היתה מעט אחרי ברייס לכוון הקודאקכרום שבו יש סלעים בצורות של ארובות שמרביתן בצבע אדום. בהמשך הכביש אתר מדרגות האסקלנטה שנמצא ממזרח לכביש עם מדרגות צבעוניות. לאורך חלק מהכביש זורמים נהרות האסקלנטה והחסקאיף עם נופי קניונים ושילוב מקסים של מדבר,מים ועצים.הנסיעה בכביש איטית בגלל שיש הרבה פיתולים והרבה נקודות תצפית יפות שאחת מהן צופה על חלק ממנו ובה יש אנדרטה לסיפור סלילתו. לאחר מעבר החלק המדברי של הכביש הוא מטפס לגובה והאזור הופך להיות מיוער עם אגמים. בסיום הכביש המקסים פניתי מזרחה על כביש 24 העובר לאורך אתר הקפיטול ריף עם סלעי ענק בצבעים משתנים המהווים מחסום בצד הכביש. ממש בתחילת האתר פניתי ימינה לתצפית בשם צואר האווז המשקיפה מגבוה על פיתולי נהר. יש מספר אתרים דומים נוספים באזור. החום לאורך היום טיפס ל41 מעלות. בהמשך הדרך פניתי לאתר בשם עמק הגובלינים עם המון פטריות אבן ,יש באתר מרפסת הצופה על העמק ולמרות החום העז ירדתי לסיבוב בין האבנים . הכניסה לאתר היא בתשלום נפרד כי זה פארק מדינה.המשכתי עד קצה הכביש ופניתי מזרחה על כביש 70 עד ללינה בגרין ריבר.כמו מרבית העיירות באזור גם כאן רחוב אחד עם כמה מוטלים, תחנת דלק וקצת חנויות.
30.6 – קניונלנדס וארצ'ס
נסיעה קצרה מזרחה על כביש 70 ודרומה ל191 לכוון מואב וממנו פניה ימינה לכביש 213 לחלקו הצפוני של אתר הקניונלנדס- האי בשמיים. ( שם יפה- המקום פחות) בפארק יש מסלול נסיעה די ארוך המוביל למספר נקודות תצפית והתחלות של מסלולים רגליים. עשיתי מסלול הליכה לתצפית על מכתש צבעוני. המסלול מוביל לשתי נקודות ומספיק להגיע לראשונה. נקודת תצפית יפה היתה על פיתולי הגרין ריבר המתחתר בשטח מישורי. נקודה נוספת היא הגרנד ויו שצריך יום עם ראות טובה כדי להנות מהמראה היפה. בדרך חזרה לכביש 213 יש פניה לפארק פרסת הסוס המת, זהו פארק מדינה ומחייב תשלום נפרד בכניסה.מהחניה הליכה קצרה לתצפית יפיפיה על נהר הקולורדו המבצע פנית פרסה של כמעט 360 מעלות.
חזרה לכביש 191 וימינה לכוון מואב מובילה לפארק הבא , אחד היפים ביוטה- הארצ'ס. אחרי פניה מהכביש ומעבר בנקודת הכניסה שלידה יש נקודות למילוי מים, הכביש מתפתל במעלה המצוק עד לרמה שטוחה ומכאן יש מספר מוקדי תצפית ומסלולים .בסוף העליה נמצא מסלול האוניו פארק עם סלעים שמזכירים את הבנינים בלב ניו יורק. בהמשך תצפית על דיונות חול שהפכו לאבנים ועצירה מתחת לאבן שנראה שהיא עומדת ליפול בכל רגע . פניה ימינה מהכביש מובילה למסלול הקשתות, זהו החלק היפה בפארק שבו שלוש קשתות ענקיות שמהן נשקף נוף הפארק. המסלול מגיע ממש אל אמצע הקשתות. ליד החניה מספר קשתות קטנות יותר. בהמשך יש קשת הניצבת בראש סלע ענק ואליה מוביל מסלול הליכה.בסוף הדרך נמצא פארק השטן שאליו מוביל מסלול די ארוך.מזג האויר היה חם ויבש וההמלצה למלא מים בכניסה נראתה מאד נכונה. המשכתי ללינה בעיר מואב הסמוכה,לשם שינוי עיר מרכזית די גדולה עם הרבה חנויות ומסעדות.
1.7- נידלס והגשרים הטבעיים
יצאתי ממואב דרומה לחלקו השני של פארק הקניונלנדס- הנידלס הנמצא במרחק של40 מייל מהכביש ,דרך יפה כשלעצמה.הביקור בפארק מיועד למיטיבי לכת. בכניסה לפארק קיבלתי מפה והצעות למסלולים באורך של מספר שעות. קצת לפני הכניסה נמצא פארק כתובות אינדיאניות שהיה סגור .
המשכתי דרומה על191 ואחרי העיירה בלנדינג פניתי לכביש 95 לפארק הגשרים הטבעיים שלא רבים מגיעים אליו, בכביש העובר לאורך הפארק יש נקודות עצירה ליד כל אחד משלוש הגשרים שבו ,אלו הם גשרי אבן טבעיים העוברים מעל הנהר הזורם . מנקודות התצפית יוצאים מסלולי הליכה אל רגלי הגשרים ומנקודה אחת ניתן לראות את פיתולי הנהר. חזרתי ללינה בבלנדינג.
2.7 – מוניומנט ואלי, אנטילופ
היום הוא היום האחרון לטיול ביוטה.נסיעה דרומה לכוון אריזונה וכניסה לפארק מוניומנט ואלי . שילמתי בכניסה 20$ . מרחבת החניה מובילה דרך עפר גרועה לתוך הפארק. אפשר לטייל באמצעות ג'יפים פתוחים והתענוג עולה 75$ לאדם. כמו רוב האנשים גם אני נסעתי לבד.הדרך קצת משתפרת אחרי כמה מאות מטרים ובכל עיקול מתגלה סלע ענק הנראה כמו אנדרטה כשלכל סלע יש שם. ליד החניה יש חנות מזכרות גדולה.האזור הוא אחד מריכוזי מגורי האינדיאנים שנראים כמו מחנות צבאיים או מחנות פליטים, הכל מאד עלוב כולל חנויות המזכרות הפזורות לאורך הדרך .מכאן המשך נסיעה דרומה לכוון פייג' שבאריזונה. בדרך עברתי ליד סלע בשם הכובע המקסיקני ופניתי לתצפית מקסימה על פיתולי נהר סאן חואן שמנסה לחתור באבן הגרניט שמסביבו ,מהתצפית רואים מספר פיתולים לכוונים שונים. כחמישה מייל לפני פייג' על כביש 98 יש מספר תחנות של סיורים לקניון אנטילופ שלטעמי הוא היפה ביותר.שיטת הביקור מתוחכמת, תחילה משלמים 8$ עבור החניה כמס לרשות, התשלום לכניסה לקניון נקבע לפי שעת היום כשהמחיר בשעות הצהרים הוא כמעט כפול מהמחיר הרגיל שהוא בין 25 – 30 $ לאדם. הסיבה להבדל במחירים היא השמש שניצבת מעל הקניון הצר. בטיול הצהרים בלבד מותר להכניס חצובות והוא נמשך חצי שעה נוספת. ההגעה לקניון היא בנסיעה בטנדרים קופצניים .הקניון עצמו פשוט מדהים. המרחק בין קירות הקניון קטן מאד והשמש משחקת בצבעים ובצלליות על הקירות. על קירות הקניון יש פסי אבן שבחלקם נראים כמו גלים .הביקור יוצא מספר פעמים ביום ולוקח כשעה עד שעה וחצי. סיימתי את היום בעיר פייג' שעל שפת אגם פאול שנוצר על ידי סכר גלן .באגם ישנן שתי מרינות ואפשר לצאת לשייט על האגם .ניתן גם לסייר בסכר עצמו.
3.7 – הגרנד קניון
מזג האויר שעד אתמול היה בהיר הפך למעונן ועל פי התחזית אמור היה גם לרדת גשם .יצאתי לנסיעה דרומה לכוון הגרנד קניון. מעבר לעוצמת הטבע חוזרים לראות את אמריקה המסודרת, האתר מוכן לקליטת אלפי אנשים , מגרשי חניה ענקיים מפוזרים בנקודות שונות ולידן אוטובוסים המוכנים להסיע את המבקרים לנקודות התצפית שלאורך הדרך. את חלקו המזרחי של הקניון מהכניסה ועד לחניה המרכזית עשיתי ברכב. מהחניה לקחתי את הקו הצהוב המוביל לחלק המזרחי הסגור. לאחר החזרה נסעתי עם הרכב למגרש החניה בכפר עצמו וממנו לקחתי את הקו האדום לחלק המערבי. בין החניה המרכזית והכפר מקשר הקו הכחול. האוטובוס יוצא כל עשר דקות ועוצר ב9 תחנות ובשלוש בדרך חזרה. מכל תחנה מתגלה זוית אחרת של הקניון.הביקור לקח לי כשמונה שעות ללא מסלולי הליכה ארוכים.
לנתי בטוסיאן הסמוכה לכניסה הדרומית של הפארק.
4.7 –גרנד קניון, כביש 66
קמתי מוקדם בבוקר כדי לראות את הזריחה מעל הקניון. היה מאד מעונן והזריחה לא נראתה טוב אבל אפשר היה לראות את שינוי הצבעים באור.ביציאה דרומה ראיתי עדר איילות וגם שני איילים גדולים. בהמשך הדרך יש ריכוז של מוטלים בשם Valle המשכתי דרומה עד לויליאמס וממנה מערבה על כביש 40 עד לסליגמן. מכאן התחלתי את הנסיעה על כביש 66 ההיסטורי שבזמנו הוביל משיקגו ללוס אנג'לס. חלקים מהכביש פתוחים לנסיעה במקביל לכביש 40 והוא צר מאד ומפותל. הכביש נבנה בשנות השפל של שנות השלושים. העיירה כוסתה בדגלים לכבוד 4.7 .לאורך הדרך נותרו מספר עיירות קטנות שחלקן נטוש ומושבות קרואנים.החלק היפה של הכביש הוא בין גולדן שור ואוטמן. הכביש מטפס בפיתולים עד למעבר הרים ויורד מהצד השני בנוף שמזכיר את הכביש הישן לאילת דרך מעלה עקרבים. בעיירה אוטמן נערך הפנינג לכבוד 4.7. כשחזרתי לכביש 40 פניתי דרומה לעיר לייק הבאסו שהוקמה באמצע המדבר על חוף אגם שנוצר מסכר על נהר הקולורדו. העיר מתוכננת יפה עם אזור קניות ומרינה .האטרקציה המרכזית בעיר הוא גשר לונדון שפורק והורכב כאן מחדש. המשכתי ללינה בברסטאו שמהוה צומת למסילות הרכבת וממנה המשכתי למחרת לכוון סנטה קלרה בקליפורניה.
