יוצאים לדרך
באוגוסט 2007 טיילנו אשתי ואני בקניה. רגע, באפריקה בקיץ? -; בטח חום אימים! אז לא! הרבה יותר נעים להיות בקניה בחודשי הקיץ מאשר בארץ. כיוון שקניה קרובה לקו המשווה, הטמפרטורה שם בחודשי הקיץ נעימה ביותר, אם כי צריך לקחת בחשבון כי עלול לרדת גשם טרופי. מסלול טיולנו החל בניירובי אחרי טיסה דרך אדיס אבבה. כבר בשדה התעופה ניסו "לצוד" אותנו סוכני חברות טיולים, אבל אחרי כמה השוואות קיבלנו הצעה לטיפוס על הר קניה. סגרנו איתו על 75 דולר ליום שזה כולל: מדריך, סבל, טבח, נסיעות, אוכל, לינה וכניסה לשמורת הר קניה. את התשלום לטרק ביקש הסוכן מראש והיה לנו חשש להביא לו את התשלום, חשש שבדיעבד התבדה כי השירות שניתן לנו היה באמת מעולה.
נסענו עם הסוכן למלון Graton במרכז ניירובי, שהיה זול, עם מקלחת בחדר, סביר - לא יותר מזה. הופתענו מכך שבכל מקום הכל כתוב באנגלית, בעצם לא ראינו כתב אחר חוץ מאנגלית, כך שזה נוח להבין ולהסתדר שם. אנו היינו שניים ויחד איתנו היו המלווים הקנייתים: מדריך, טבח וסבל. המדריך שמו דוגונה (או דיוויד), דובר אנגלית טובה מאוד ונחמד, הראה לנו את הדרך ודאג לנו. בקיצור, מומלץ בחום (המייל שלו: [email protected]). נוהל הטיול עם מדריך הוא שהם לוקחים הכל ויש לנו על הגב רק מים ומצלמה לאותו יום. הם אפילו דאגו לנו לנעלי הליכה, כי לקחנו נעלי ספורט ואלו לא התאימו לאופי הבוצי של הטיול. אנו מאוד ממליצים לטייל עם סבלים בעיקר למי שלא מורגל בגבהים: המאמץ לקחת את האוכל, הציוד האישי והמים לכל ימי הטרק (3-4 ימים) הוא גדול ועלול לפגום בהנאה.
הטיפוס על הר קניה
בטיפוס על הר קניה רואים סוגי צמחים שונים, מצמחיה משוונית ועד צמחיה אלפינית: יער טרופי גבוה, אחריו יער במבוק, שיחים ולבסוף לובליות וצמחייה אלפינית האופיינית לגבהים. ההליכה ביום הראשון והשני הייתה יחסית קלה, אבל מומלצת הסתגלות לגובה, בעיקר בביקתה הגבוהה (Shipton Hut) בגובה 4200 מטר -; לנו היה כאב ראש נוראי שלמזלנו עבר בבוקר הטיפוס. יצאנו לדרך ב-3 לפנות בוקר לעליה מאומצת, בעיקר בגלל הגובה אבל גם בגלל הקור והתלילות, והגענו עם זריחה לפסגת ההר (פסגת לננה 4900 מטר). שם היה קרררררר! אבל מדהים. הירידה מטה הייתה בנוף מדהים והרגשה נהדרת של אויר ושאפשר שוב לנשום. סיום הטרק היה בצ`גוריה. הדרכים בקניה משובשות ודרך קצרה על המפה אורכת המון זמן, מה גם שנוסעים במטאטו, שזוהי מסחרית, לרוב של טויוטה. המסחרית היא פלא טכנולוגי, איך היא שורדת את הדרכים וגם מאכלסת כ-19 איש בכל נסיעה, למרות שהיא מוגבלת ל-14 "בלבד". מטאטו למהדרין מצוידת במערכת סטריאו ורמקולים שיקרעו לכם את עור התוף -; לא יזיק אם יהיו באמתחתכם אטמי אוזניים.
שמורת המסאי מרה והסביבה
אחרי החוויה של הר קניה, יצאנו לטיול בשמורת המסאי מרה, שם ראינו את אלפי בעלי החיים ונהננו. בשמורה שהינו יומיים תמורת 85 דולר ליום, הכוללים כניסה, אוכל, מדריך, לינה בקמפינג ונסיעות. משם נסענו לאגם נאקורו. הדרך היתה מאובקת כל כך, עד שלא ראינו לא את הדרך, ולא את האורות של מכוניות אחרות במרחק של 4-5 מטר. פחד אמיתי! התחננו לנהג שיסע לאט והוא אכן האט. אגם נאקורו הוא מקום מדהים בו תוכלו לראות קרנפים, ג`ירפות, באפלו, ציפורים, זברות, אריות, קופים, אבל גולת הכותרת היא כמובן מיליוני הפלמינגו, שצובעים את האגם בורוד. כאשר הגענו לאגם ראינו מחזה מדהים -; צבועים יוצאים לציד של פלמינגו במים, וגם תופסים אותם. ליד האגם יש מצוק ממנו ניתן לראות את כל האגם מתצפית מרהיבה. העיירה נאקורו עצמה נחמדה, וניצלנו אותה כדי לחדש כוחות אחרי הטרק להר קניה. כמו כן, בעיר ישנן מוניות אופניים, הנקראות "בודה בודה". הנסיעה בהן הנה חוויה. פשוט אומרים לנהג/ רוכב לאן רוצים בעיר, והוא כבר ייקח אותך על מושב מיוחד מאחוריו. אם כי ניתן לומר שנהגי המוניות הרגילות מתקרבים בצורה מסוכנת למוניות האופניים -; אולי כמחאה על חלוקת הפרנסה.
בדרך חזרה מנאקורו עצרנו באגם Naivasha, במקום שנקרא Crayfish.זהו מקום נחמד מאד להינפש, ויש בו גם מעט תיירים איתם חלקנו את חוויותינו. ליד האגם ישנה שמורה של הר געש כבוי הנקרא Longonot. ניתן לעשות טרק של יום שלם להר, אשר מתחתיו מכתש רחב ידיים וירוק מצמחייה - מומלץ! למרגלות ההר ישנו כפר קטן ובו תחנת משטרה, שנראית כאילו לקוחה ממערבון מלפני מאה שנה. ביקשנו מהשוטר בתחנה הקטנה הזו, לשים את התיקים הגדולים שלנו על מנת לעלות להר עם תיקים קלים. הוא בטובו אפשר לנו. שמורה נוספת באזור היא שמורת ה-Hells Gate, אליה ניתן להגיע עם אופניים, ששוכרים בנאיבשה ללא צורך במדריך. בשמורה ישנן צורות נוף געשיות, מעיינות חמים, ג`ירפות, וכן יש 2 תחנות כוח גיאו-תרמיות. מניירובי ניסינו לתפוס טיסה ל-Lamu אשר נמצאת על קו החוף. לא מצאנו כרטיסי טיסה להלוך, אבל שריינו כרטיסים לחזור בחברת Fly 540, במחיר 125 דולר לכיוון. המלצתנו -; לשריין כרטיסים מראש כי החלופה היא נסיעה ארוכה מאד. לקחנו רכבת לילה מניירובי למומבסה, שארכה 17 שעות נסיעה. ממומבסה החלפנו טאטו ואוטובוס עד שהגענו ללמו, עניין של עוד 9 שעות למרחק של כ-250 ק"מ!
היעד הבא שלנו הוא כפר קטן ליד למו, שמו שלה (shela). מדובר בכפר פסטורלי, זהו אי בין איים נוספים. ההגעה אליו היא בעזרת סירה מהחוף של למו, או שניתן גם להגיע רגלית על קו החוף מלמו. על האי עצמו אמצעי התחבורה הם חמורים וסירות. שהינו באי חמישה ימים נהדרים, לנו באכסניה שנקראת Poa, ושייכת לבחור שמכנה את עצמו FBI. יש לו טבח שמכין ארוחות נפלאות אותן אוכלים במרפסת. אם אתם מתכוונים להגיע לאי -; לא לוותר על Poa! באי אפשר ללכת לים, לבקר במוזיאון הקטן, וללכת לאיבוד בסמטאות הכפרים שלה ולמו.
לסיכומו של דבר: קניה הייתה לנו חוויה מצוינת ששילבה טרק, חיות בר וסתלבט פראי. סה"כ שהותנו היתה בת 3 שבועות.
המלצות
- השהות לתייר לבן, ברחובות מרכז ניירובי, אחרי השעה 19:00 אינה מומלצת.
- כדאי לבוא עם שטרות של דולרים חדשים להמרה, ולא מסדרה של שנת 96 וישנים מהם -; עשו לנו בעיות בהמרה שלהם, ובנקים גובים על סדרות אלו עמלה גבוהה בהרבה.
- בריאות: מומלץ לשתות מים מבקבוק. באזור החוף לקחנו כדורי מלרון נגד מלריה (גם ראינו תיירת שחטפה מלריה והטיול נהרס לה). ולעשות חיסונים...
הערה: הטיול נעשה לפני הבלגנים של החלפת השלטון, יש להתעדכן על המצב הביטחוני טרם צאתכם.
לתחילת הכתבה
