חשיפה לצפון
אז עברנו אי. ואיכשהו יצא שאנחנו יותר אוהבים את האי הצפוני. אנחנו יודעים שזה נדיר. זה קורה רק למעטים. אבל משהו פה באוויר עושה לנו יותר טוב. אולי זה ריח הגופרית??
אז עברנו אי. ואיכשהו יצא שאנחנו יותר אוהבים את האי הצפוני. אנחנו יודעים שזה נדיר. זה קורה רק למעטים. אבל משהו פה באוויר עושה לנו יותר טוב. אולי זה ריח הגופרית??
בסופו של דבר יצאתי לדרך. לפני שיצאתי הלכתי לחפש את השירותים, ולמרבה הזוועה גיליתי שגם כאן השירותים הם ללא ניאגרה, שאין בהם נייר טואלט ושהתא מלא בזבובי חול. כנראה שהתנאים של המילפורד והרוטברן לא חלים על ההוליפורד, שהוא טרק נידח שאף אחד כמעט לא מכיר אותו...
ירדתי למטה והתחלתי לארגן ארוחת בוקר. עכשיו, הנה עובדה מעניינת שגיליתי אחרי ארבעה ימים בחוץ, גבינת פטה מתחילה להריח מוזר. ומה שיפה, זה שמתוך שתי החבילות שקניתי, שזה סך הכל 400 גר` פטה, אכלתי אולי 100 גר` או פחות. בקיצור, ארוחת הבוקר שלי הורכבה מקרקרים, תפוח ואגוזי מלך. הייתי רוצחת מישהו בשביל איזה סנדוויץ` שווה...
בתכל`ס, לא עשיתי יותר מדי. בעיקר נחתי, שזה חשוב מאוד. בערב התחלתי לבשל ירקות ברוטב הודי מוכן (וחבל, הוא לא היה משהו), אורז וביצים קשות, בשביל החלבונים. וכשקלוד באה, בישרתי לה שאני מאכילה אותה והיא הכריזה שאני הבחורה הכי נהדרת בעולם ובואו נודה בזה- היא צדקה.
אנחנו חוצים את האי הדרומי ממזרח למערב דרך מעבר באלפים הדרומיים, בדרך לגריימאות`. ביקור אצל שושי ודורי.. ויאללה - אל קרחון פוקס, עם משקפי שמש מגוחכות - רוצים לראות גם?
``כל מי שיביט לרגע במפת ניו-זילנד, יבחין מייד בחבל הארץ המפורץ אשר בפינה הדרום-מערבית של האי הדרומי. זוהי פיורדלנד- ארץ הפיורדים, שקרחונים חרטו בה במשך מיליוני שנה מיצרים עמוקים, והרים תלולים סביבם מטפסים אל על כמעט מקו החוף...``
מערב האי הדרומי, ה``ווסטלנד``, ראוי בהחלט גם לכינוי ``ווטלנד``: הרבה גשם, ים וקרחונים מרהיבים הזוכים בממוצע לשמונה מטר של משקעים בשנה. כל אלו מספקים לנו מראות והרפתקאות, ובימים המתארכים יש לכך זמן רב- ככל שאנו מדרימים, היום הארוך ממילא מתארך עוד יותר.
אנו מגיעים לאי הצפוני בדיוק יחד עם החנוכה, ונס גדול היה לנו פה בניו-זילנד: שמונה ימי שמש רצופים! את הימים הנפלאים הללו אנו מנצלים היטב לטובת שני טרקים במפרציו הקסומים של צפון האי, ומשתדלים גם לא לשכוח להדליק נרות.
שלג בדצמבר- נשמע מוכר, כמו תפאורה של כל סרט כריסטמס הוליוודי, פתיתי שלג רכים על עץ אשוח... אבל רגע, אנחנו בחצי הכדור הדרומי, לא? ציפינו כאן לתפאורת כריסטמס שונה, אבל ניו-זילנד מפתיעה אותנו ואנו זוכים כאן לסופת שלג, ואפילו לצעידה בשלג!
בכתבה זו תוכלו למצוא את כל מה שצריך לדעת לפני שיוצאים לטיול רכוב באי הירוק. מה צריך להביא, איך לוקחים את האופניים בטיסה (ואולי בכלל לקנות שם), איפה ישנים, על כבישים, כבשים ועוד...
המשפחה יוצאת לטרק משפחתי, מבלה במעיינות חמים ונפרדת מן הקרוואן. עוד ביקור קצר בסינגפור, ו.. הביתה.
איך (לא) ישנים בקרוואן? מהו נוהל יציאה ל- Track? מדוע טיסה מעל לויתנים הסתיימה מוקדם מהצפוי? למה לא כדאי להתעקש על מקום בסירה היוצאת לשיט צפיה בדולפינים? כיצד תוכלו לזהות מאורע היסטורי למרגלות Mount Cook? ומדוע, למען השם, סלעים קטנים מתנפלים על הקרוואן?
משפחת ונסובר מתחילה את השבוע השלישי לטיול בקווינסטאון, עם כל ההרפתקאות המשוגעות שיש לעיר להציע, ומספרת על חוויות משיט בסירת מרוץ, על ה``חלילן מקווינסטאון``, קפיצת בנג`י (אמיצה), פיורדים, תולעים זוהרות, כלבי ים, כבשים, שניצלים, דולפינים חמקמקים ועוד..
כשקראתי על המסע הגדול לניו זילנד אמרתי לעצמי שאת המסע הזה אני אעשה!! בסוף אותה שנה קיבלתי באופן בלתי צפוי מתנה כספית חד פעמית, ההחלטה נופלת להתחיל להתארגן להגשמת החלום- על אופניים בניו זילנד.
לאחר כמעט חודשיים באי הדרומי חוזרים הפלגים לאי הצפוני. אתנחתא עירונית בוולינגטון הבירה, מעבר בעיירות החוף המזרחי ופרק של טבע בתולי בפארק ה-urewera.
את השבועיים האחרונים באי הדרומי מנצלים הפלגים בכדי לחזור למקומות בהם כבר היו. יש משהו בחזרה לרחובות ונופים מוכרים, כמעט תחושה של מקומיים. יומיים בילו בחווה של משפחה מארחת, חברים באירגון ה-hit.
החוף הדרומי של האי הדרומי מספק אטרקציות אין ספור, נופים, חיות ים, כולן באדיבות הטבע הכמעט ארקטי. הפלגים מפזזים בין טיפות הגשם, הפינגוינים וכלבי הים כמו ילדים בארגז משחקים.
יותר מאשר באי הדרומי, פה באי הצפוני מקבל המשפט הבא משמעות כפולה: ``...אתה לא אוהב את מזג האוויר בניו-זילנד?... חכה 5 דקות...`` כן! בדיוק כך משתנה לו מזג האוויר בקצב מסחרר, מה שמשאיר מעט מאוד מקום לתכנון לוח זמנים ע``פ מזג האוויר.
מתישהו בתחילת חודש נובמבר (בו חל יום הולדתי) לקחתי את ההחלטה הספונטנית להצטרף לחברה שלי שנוסעת לניו-זילנד (NZ). הרבה לא ידעתי על המקום, אבל היתה לי תחושה שזו הזדמנות שלא כדאי לי לפספס...חוץ מזה אחת ולתמיד רציתי להבין מה ההבדל בין 2 האיים (הצפוני והדרומי),
החוף המערבי של האי הדרומי, אגן גשום בזכות לחות תמידית המגיעה ממערב - ים טזמן. הרווח הוא ביערות גשם ואפילו קרחונים, המחיר - גשם...הפלגים מדלגים בין הטיפות, מבטלים תוכניות ונהנים בכל זאת.
``השביל עבר במין יער גשם מופלא, עם המון עצים ושרכים, וציוצי ציפורים וקבוצות של הטיול המאורגן שהולכות מלפני ומאחורי, מה שהיה מעצבן מאוד``. - תחילת הטרק, למה לא כדאי לישון ליד הקיר, מלחמת שלג עם העצים ו..
אתם יודעים איך אומרים שאסור ללכת לסופר רעבים, כי אז קונים הרבה אוכל? אז באמת לא קניתי הרבה אוכל - פטה, שוקולד ותפוזים. אבל מסתבר שהכלל הזה תקף גם למקרים של צמא, כי קניתי הרבה שתיה- בקבוק גדול של L&P ובקבוק קטן של ספירולינה, שזה מיץ שמזמן רציתי לנסות אותו...
לכבוד סופהשנה האזרחית מייב מסיימת את הטרק בקווין שרלוט בשלום, וממשיכה אל בירת הנצח של ניו זילנד - וולינגטון. בין לבין וגם בהמשך היא מספיקה לבקר ב-מוזיאון הגדול של וולינגטון, לסעוד את לבה בפיקניקים וארוחות בוקר ולקפוץ למפלים ול-קרייטרס אוף דה מון - אזור פעילות געשית.
רון וזוגתו טיילו את ה-Hump Ridge Track, טרק חדש (יחסית) ומבטיח, ``אחד הטרקים הכי שווים היום באיזור פיורדלנד, ובניו-זילנד כולה..``. הטרק ממוקם ליד העיירה Tuatapere, ואתם מוזמנים לקרוא במה מדובר, מה יש לחפש שם ומהו המסלול המומלץ. קדימה, לדרך!
אחרי חודש וחצי בניו זילנד, גילינו שיש לנו יצר הרפתקני, ממערות חשוכות ועד לנהרות סוערים, מפסגות מושלגות למפלים גועשים. מסתבר שלאי הצפוני יש הרבה יותר מה להציע ממה שחושבים.
תוך שבוע עברנו ממצב של אופטימיות, למצב של יאוש מתקדם, והכל בגלל פרידה. 70 יום פרידה בילתה איתנו, והיא פשוט לא רצתה ללכת... אבל לכל יאוש, יש נקודת אור. היא נמצאת מעבר לים.
כשעה וחצי עד שעתיים נסיעה מאוקלנד מזדקר חצי האי ממזרח, המכוסה יערות צפופים, בהם מפלסים נהרות את דרכם בערוצים אל הים. מסלולי הליכה וטרקים רבים מתפתלים בינות לצמחיה ושרידי מכרות זהב ישנים, אך האטרקציה המרכזית של הקורומנדל נמצאת בשוליו - החופים. חופי המזרח חוליים ברובם וטובים, ומהווים אתר נופש עיקרי.
אזור נלסון מוקף בכמה מאתרי הטבע המרהיבים של ניו זילנד. ממערב לנלסון משתרעים הפארקים קאורנגי ואייבל טזמן, ורצועת החוף הזהובה של הגולדן ביי. מדרום לעיר מסמן הפארק נלסון לייק את תחילתה של שרשרת הרי האלפים הדרומיים.
דונדין (Dunedin), העיר השנייה בגודלה באי הדרומי ובירת אזור אוטגו (Otago) , שוכנת בפתחו של נמל יפהפה בחוף הדרום-מזרחי. העיר הנעימה, שבעבר החזיקה בתואר העיר הגדולה ביותר במדינה, מתפארת במורשת אדריכלית עשירה.
אינוורקרגיל (Invercargill) העיר הדרומית ביותר בניו זילנד, היא בירתו הלא רשמית של הדרום הרחוק. העיר משמשת כבסיס היציאה העיקרי אל שתי אטרקציות אלו. הבניינים האלגנטיים, הגנים הנקיים, שדרות העצים ושפע הפארקים יוצרים עיר מסודרת ונוחה להפליא.