רקע לביי אוף איילנדס וצפון האי הצפוני
במרחק של כ-250 ק"מ צפונית לאוקלנד נמצא אזור מרהיב שיעניין בעיקר חובבי שמש וטבע, ימאים וחובבי היסטוריה. מפרצים קטנים, כ-150 איים וחיות ים רבות הן חלק מן הסיבות לבקר במקום.
במרחק של כ-250 ק"מ צפונית לאוקלנד נמצא אזור מרהיב שיעניין בעיקר חובבי שמש וטבע, ימאים וחובבי היסטוריה. מפרצים קטנים, כ-150 איים וחיות ים רבות הן חלק מן הסיבות לבקר במקום.
הפארק הלאומי ארתורס פאס שוכן בלב הרי האלפים הדרומיים. משני צדדיו של קו פרשת המים, משתרעים 1,145 הקמ"ר של הפארק הנפלא, על ערוציו התלולים ופסגותיו עטויות השלג. ציפורים רבות ומסלולי טיול, ביניהם מסלול הנקרא 'קערת הפונץ של השטן' יעשירו את החוויה במקום.
הגענו לנקודת ההתחלה של הטרק בגובה 1100 מטר וכבר היה לנו קר מאוד ולא ראינו למרחק של יותר מ-20 מטר. התחלנו ללכת בהתחלה במישור ולאט לאט התחלנו לטפס, עברנו נהרות ומפלים ולעיתים, כשהעננים התפזרו מעט, הצלחנו לראות נוף הררי יפהפה. הכל היה פחות או יותר בסדר עד שהתחלנו לטפס את העליות הכמעט ורטיקליות של הטונגרירו...
האי הצפוני משתרע על פני 115,000 קמ"ר. למרות ששטחו קטן משטחו של האי הדרומי, מתגוררת בו רוב אוכלוסיית ניו זילנד. למעשה, רק באוקלנד ופרבריה יש כמות תושבים הזהה כמעט לאוכלוסיית האי הדרומי כולו.
גולת הכותרת של הביקור בניו זילנד היא ללא ספק האי הדרומי. כבר בדרך אליו, במעבורת מעיר הבירה וולינגטון שבדרום האי הצפוני, נגלה הטבע המרהיב בדמות מיצרי מארלבורו המקבלים בזרועות פתוחות את הבאים, לשונות יבשה בירוק החודרות לתכול המים של מיצר קוק, המתמזגים עם השמיים הכחולים ההופכים עם רדת היום לבד ציור צבוע גוונים עזים מאין כמוהם של שקיעה.
אם תהיתם מהי אותה נקודה קטנה מתחת לקצה האי הדרומי של ניו זילנד במפה, שלעיתים אף מושמטת ממפות העולם באטלסים, הרי זהו האי השלישי בגודלו במדינת ניו זילנד - האי סטוארט.
המראה הראשון שיקבל את פניכם בהגיעכם לאי הדרומי, הוא נתיבי המים המפותלים של מיצרי מארלבורו ופיקטון, החבויה ביניהם. מלבד היותה שער הכניסה לאי הדרומי, לפיקטון יש הרבה מה להציע גם בסביבתה - הנוף הימי המרהיב משמש כבסיס לשפע פעילויות כגון שיט במצרים, דילוג איים, טיולים רגליים, דיג, שיט קיאקים וצלילה.
שבוע שלישי - 11/2/05 - 17/2/05 קטלינס - אינברקרגיל - פיורדלנד
הכבישים של ניו זילנד מובילים אותנו צפונה, דרך חצי אי ובריכות תרמיות בחוף הים, דרך יערות של עצי ענק, ועד לנקודה הכי צפונית במדינה (כמעט). בדרך גם נהננו מפרצי אדרנלין ודולפינים חייכניים.
לעשות את טרק Tongariro, לצנוח ב-Taupo, לטפס את Tararaki ולרדת... לקנות בשר כשר בהדרכת חבר יהודי הונגרי מהתיכון של סבא אריה ולעבור במעבורת לצד השני של ניו זילנד.
``אמא אלישבע !!! מה את עושה בניו זילנד!!!`` ההלם הראשוני עבר, עכשיו מתחיל משהו חדש לחלוטין, זה דבר לא פשוט השינוי הזה. אין בכלל מה להשוות, עברו חלפו ימי האוהל בחצר עם הכלב, ברוכים הבאים ימי האכסניה (ואפילו המלון!). זהו, אין יותר להתקמצן על מסטיקים עגולים!
הדרך לדונדין עוברת באינברקרגיל ובקטלינז, שם תוכלו להתקל בבעלי חיים על הדרך וגם ביער מאובן מתקופה עתיקה. בדונדין אפשר להזכר קצת בארץ אצל רן, ולצאת לנופי הגלויה הנהדרים של האלפים הדרומיים בהר קוק, משם ממשיכים לקרייסטצ`רץ לנסיון מכירה מתסכל של הרכב.
יאיר וחבורתו ממשיכים מהעיר אוקלנד לפאנגראיי וישנים באכסניה מיוחדת, מבקרים את התולעים הזוהרות במערה וטועים בדרך בבוש המקומי.
סמוך מאוד לאוקלנד יש יערות עבותים, טבע במרחק לא רב מהעיר וירידי מכוניות. משם ממשיכים לחצי האי קורומנדל בעל האוכלוסיה הדלילה שמציע חופים נפלאים ויערות פרא ולטאופו בה עושים ספורט אתגרי ויוצאים לטרק מפורסם.
שבוע שני לטיול - על נסיעה בנופים מדהימים, עמקים, נקיקים והרים - כשמסביב ירוק של יערות גשם, וכל הירוק הזה טובל בכחול של נהרות שוצפים, ים, אגמים ומפלים, וגם על כלבי ים, קרחונים עצומים, זבובי חול טורדניים..
בצער מה עוזבים הפלגים את גלי הים וצעדיהם המתנדנדים של הפינגווינים לטובת אהבה אחרת, האלפים הניו-זילנדים. Mount cook הוא הגבוה בינהם והגישה אליו היא רק ממזרח, מזג האוויר האיר פנים ואת אחד הלילות הם עושים בבקתה אי שם בין הרים מושלגים, שמיים זרועי כוכבים ורעם
הפעם פשוט תיאור של יום עם ילדינו בקרוואן בניו-זילנד, מתאים לכל ארץ, עם כל ילד...
לא יודע איך זה קרה, אבל איכשהו הבטחתי שניסע למזרח הרחוק, איכשהו ה``מזרח`` קיבל את השם ניו זילנד, איכשהו גם אישרו בעבודה את בקשתי לחמישה שבועות חופש, איכשהו הילדים כבר התרוצצו בבית כשהם יודעים לדקלם לי את נתיב הטיסה, משך הטיול ולכמה איים מתחלקת ניו זילנד ואיזה ואיכשהו מצאתי את עצמי במונית ב 6 בבוקר בדרך לשדה התעופה למה שאיכשהו הסבירו לי עומד להיות ההרפתקה של חיי...
מלבד אגמים, חופים, מפלים, טרקים, הרים, חי וצומח, באנג`י, צניחה חופשית והדירה של טריש באוקלנד, התברכה ניו-זילנד גם בשלל מצוקים ואבנים ממש גדולות שאת רובם הכרתי במהלך טיול בן שלושה חודשים שכלל ביקור בשני האיים. על טיפוס צוקים בניו זילנד למביני עניין...
המשפחה לומדת על תרבות המאורים (הילידים בניו זילנדים) בעיר הכי ריחנית במדינה, ושטה במערה שבה חיות תולעים זוהרות בחושך. בינתיים מגלה עופר כי ניחן במזל נדיר ביותר...
ענת כותבת על המעבר מהאי הדרומי של ניו זילנד אל אחיו הצפוני, היישר לבירת המדינה וולינגטון.
עופר מספר על המשך הנסיעה בכביש החוף המערבי צפונה ועל איך מסתדרת משפחה של חמש נפשות בקראוון אחד.
הסיירים מגיעים אל ארץ הפיורדים בדרום מערב האי הדרומי, ושטים אל מיצר דאוטפול, שם הם נתקלים בפינגווינים, דולפינים וחווים חוויות מהנות במקום אליו פחד קפטן קוק להיכנס...
הסיירים ממשיכים דרומה לדנידין, סביבה הם פוגשים גוזלי אלבטרוסים, פינגווינים צהובי עין וסלעים עגלגלים.
געגועים לישראל מציפים את עופר, ובינתיים הוא מתארח בביתן של משפחות נוצריות השייכות לחברת ה-HIT הניו זילנדית.
עופר מגלה שלא לחינם זכה ה-West Coast לכינוי `Wet Coast`. על הגשם מפצים הגוונים התכולים של קרחון פוקס, שייט הקיאקים באייבל טזמן, ועולם האשליות של וונאקה.
עופר מסכם לקחים, מחשבות ודרכי מחשבה שלמד מתושבי המדינה בשהותו בניו זילנד, וגם כמה עובדות שלמד עליהם.
סיני מוותר על משחקי שיט הד, פגישה עם חבר גרמני, אזהרות שנשמעו מכל עבר וכל השאר, ויוצא עם עוד שני חבר`ה לטרק Cascade saddle, של 4 ימים ב-Mt. Aspiring National Park - כל החוויות המסעירות מהשטח!
עופר עוצר את מרוץ אתרי התיירות והטרקים לטובת חוויה קצת אחרת: עבודה בחוות כבשים מקומית בשם "תחנת אלברט". את החוויות שצבר שם ואת הטיפוסים הצבעוניים לעולם לא ישכח.
טרק גילספי פאס מזמן לארבעת האמיצים הזדמנות לחצות את הנהר הקפוא (המים מגיעים עד מעל לברכיים..), לחזות בקרקס של קרחונים, לבקר באגם קפוא, לראות למטוס את הצהוב של העין, ולבשל תה עם מלח..