אגם חופסגול (Khovsgol lake) נמצא כ-900 ק"מ צפונית לאולן בטור ומכסה כ-2000 קמ"ר. האגם יפהפה, והנוף סביב עוצר נשימה ממש. מי האגם שופעים מיני דגה (חידקן, סלמון לבן, ועוד). במרחק קצר תוכלו לגלות את יער Taiga שבו אפשר להנות משפע פעילויות - דיג (בעיקר בספטמבר) שבילי הליכה, תצפיות בבעלי חיים, רכיבה על יאקים ו/או סוסים, טרק סוסים לאזורי גידול איילים ועוד (יכול להימשך עד חודש ימים). שמורת הטבע המקיפה את האגם משמשת בית גידול לכבשי ארגאלי, עיזי בר, דובים, ומוסים ולמעלה ממאתיים זני ציפורים. לאורך גדות האגם אפשר לרכב על אופניים, באגם עצמו אפשר לטבול ולהנות ממים זכים. כדאי לדעת שצריך להצטייד באישור לביקור בימה וסביבתה, אותו ניתן להשיג בקלות על אם הדרך הראשית לפארק הלאומי חובסו נור, כמה קילומטרים מדרום לכניסה לעיירה חאטגל Khatgal. השטח סביב האגם מוקף הרים (Khoridal Saridag Mountains) אדמות מרעה, ויערות - הדבל ניכר מהמראות השולטים בנוף המונגולי. ממערב לאגם שוכן עמק Darkhat שגם בו מספר אגמים. בקצה הדרומי של האגם שוכנת העיירה Hatgal בה ישנם מספר גדול של גרים.
באזור מתגוררות שלוש קבוצות אוכלוסיה: Darkhat Mongols, Buryats, ואנשי ה-Tsaatan. האחרונים, קרי אנשי ה-Tsaatan הם שבטי איילי הצפון. יש המכנים אותם גם Dukha. במקור הם תורכים מ-Tannu Tuva (רפובליקה השייכת לרוסיה, ממש מעבר לגבול פרובינציית חובסגול). לאחר מלחמת העולם השניה כש-Tuva הופרדה ממונגוליה והצטרפה לברה"מ לשעבר היה ניסיון להחזיר את אנשי ה-tsaatan בכוח ל-Tuva, אולם הם התנגדו והחלו לברוח להרי מונגוליה והתיישבו בחלקים הצפוניים של פרובינציית חובסגול.
אורח חייהם מבוסס על גידול אייל הצפון אשר מספק להם חלב, עור לעשיית בגדים, אמצעי תחבורה ולפעמים אפילו הם משתמשים בבשרו למאכל. הם מתמחים גם בציד צובלים (סוג של בעל חיים). חלקם מאמינים בשאמניזם ולרוב דוברים ניב תורכי בשם Tuvan urianhai. הם מתגוררים באוהלים דמויי חרוט. לא ידוע כמה משפחות נותרו, הם עצמם מעריכים כי ישנן 200 משפחות עם 400 רועי צאן.
הגישה לאזור די קלה עם ואן שיוצא כמעט כל יום מאולאן באטאר (30 שעות) או טיסה יומית למורון, בירת המחוז.
