מבוא
מזרח מונגוליה הוא כנראה המקום שמתאים ביותר לתפיסתם של רוב האנשים את המדינה. האיזור, שבאופן פשטני נמתח הלאה החל מאולאנבאטר ומזרחה עד הגבול עם סין, מורכב ברובו הגדול מערבות דשא ירוקות ומשמים כחולים שפרושים במשך קילומטרים על גבי קילומטרים וממחישים בצורה ברורה מאוד את גודלו של חבל הארץ הזה. אם אתם מאותם אנשים שעבורם מרחבים הם שם נרדף לחופש, כנראה שהמחוזות דורנוד (Dornod) ו-חנטי (Khentii), הם הייצוג ההולם ביותר שתקבלו לחופש המוחלט. מצד שני, אנשים רבים, עם עולם מושגים שונה, יתארו את האיזור, ולא בצורה מנותקת מהמציאות, כמשעמם.
מזרח מונגוליה - ערבות עשב אינסופיות. צילום: נעם טיראן
אבל למזרח מונגוליה יש מה להציע גם מעבר לים של עשב שניתן לטבוע בו כמעט - רוב המטיילים במזרח מגיעים לכאן בעקבות צ'ינגיס חאן -; אל אזור דדאל, ואל הכפר בעל אותו השם, ואל שמורת חאן-חנטי, שנמצאים בצפון המדינה, על הגבול עם סיביר, והם מולדתו של המצביא הדגול. מלבד נהרות, הרים ואגמים מרהיבים נמצאות כאן גם עדויות לחשיבות ההיסטורית והרגשית של המקומות הללו בעיני מונגולים רבים -; חלקן בדמות אותם הרים ואגמים. האגדה של צ'ינגיס חאן מתערבבת כאן עם ההיסטוריה והגאוגרפיה והם יוצרים איזור מרשים, הן מבחינת היופי שלו והן מבחינת האווירה האגדית כמעט שאופפת אותו.
בין אם אתם כבר רוכבים ותיקים ובין אם עוד לא עליתם על גב סוס במונגוליה, זהו מקום מושלם לעשות זאת. במידה וסוסים אינם כוס התה שלכם, תוכלו לקחת חבר או שניים ולצאת למסע בואן שכור או, כמו רוב התיירים, בטיול מאורגן מאולנבאטאר לעומק הערבה שנראית, עד כמה שזה נשמע נדוש, אינסופית.
דדאל (Dadal)
הכפר הציורי דדאל, המורכב מבקתות עץ, נמצא כ-30 ק"מ מהגבול הרוסי ומזכיר את סיביר, הן בסביבתו ההררית, הן בשפע האגמים והנהרות, והן בבקתות העץ שלו, שהן צורת הבנייה המועדפת כאן, ולא הגרים המונגוליים הטיפוסיים. האוכלוסייה כאן מורכבת ממונגולים בני חאלח (שבט אליו משתייכים רוב המונגולים) כמו גם מבוריאטים (Buriyat) -; שבט מונגולי שבניו נפוצים בעיקר ברוסיה. הכפר הוא נקודת מוצא לשיטוט ברחבי האיזור הנושא את שמו, שזכה לתהילה בשל היותו מקום הולדתו של צ'ינגיס חאן. זאת, לפחות, על פי 'ההיסטוריה הסודית של המונגולים' -; חיבור עתיק המתאר את דברי ימיה של שושלת המלוכה של הקיסרות המונגולית. בכל אופן -; בין אם אתם להוטים ללכת בעקבותיו של אחד המצביאים החשובים בהיסטוריה ובין אם לא -; איזור דדאל הוא יפהפה ומתאים במיוחד לטיולים על גב סוסים.
לאכול ולישון
בדדאל יש מספר מקומות לינה עבור תיירים, רובם גם מציעים אוכל ומסוגלים לארגן טיולי רכיבה ופעילויות בסביבה. צפו לשלם החל מ-5,000 טוגרוג לאדם ללילה עבור לינה בבקתה או בגר. בקשו הכוונה מהתושבים באיזור. בנוסף, אם ברשותכם אוהל, ישנם מקומות בשפע ללינה באיזור הכפר. בנוסף, יש כמה חנויות מכולת, בתי תה ומזנונים וכן מאפיות המכינות לחם בוריאטי, שאמור להיות מצוין ושווה טעימה.
אטרקציות
דלון בולדוג (Deluun Boldog) -; כשניים-שלושה ק"מ מדדאל נמצאת הגבעה דלון בולדוג, שעל פי מסורות רבות היא מקום הולדתו של צ'ינגיס חאן. לכבוד המנהיג הנערץ הוקם פסל במקום, שהצטרף לגל האבנים ('אובו') שעומד כאן. מהמקום נשקפת תצפית נאה על הכפר וסביבותיו. המקום אינו מגודר והכניסה אליו היא חופשית.
תחבורה
הדרך הנוחה ביותר להגיע לדדאל היא ברכב שכור (ניתן לשכור כלי רכב דרך כמעט כל גסטהאוס באולנבאטאר). ניתן גם לנסות לתפוס טרמפ או רכב מהעיירה אונדורחאן (Ondorkhaan), על הדרך שבין אולאנבאטר לדדאל, ובחזרה אליה. בררו על כך עם המקומיים, או עם תיירים אחרים, שאולי תוכלו להתלוות אליהם, במידה והרכב בו הם נוסעים אינו מלא.
שמורת חאן חנטי והר בורחאן חלדון (Khan Khentii, Burkhan Khaldun)
הר בורחאן חלדון המבודד נמצא על שרשרת הרי חנטי (Khentii), והוא מהמקומות הקדושים במונגוליה, אם לא הקדוש שבהם. ההר נקשר בשמו של צ'ינגיס חאן, שעלה אליו לרגל מספר פעמים. בנוסף, על פי מסורות וטקסטים מסוימים, צ'ינגיס חאן נקבר באיזור הסובב את ההר, אולם מקום קבורתו נותר לא ידוע, שכן האיזור כולו נאסר לכניסה. איסור שנשמר בקפדנות על ידי שבט של לוחמים שנצטוו להרוג כל מסיג גבול, למעט תהלוכות לוויה של בני משפחת החאן שגם להם ניתן אישור להיקבר כאן. תקופה הסובייטית, השלטונות בקרמלין חששו שכניסה לאיזור תעורר רגשות לאומיים לא רצויים, על כן השטח כולו הוכרז שטח צבאי סגור, ונעשה בו שימוש לאכסון חומרים גרעיניים ומטוסי קרב.
האיזור הוא המשך של שמורת הטבע גורחי-טרלג', ורכס ההרים מהווה את קו פרשת המים בין סיביר לאסיה. האיזור מכוסה ברובו ביערות טייגה -; בית גידול צפוני האופייני לסיביר ולחלקים נוספים בצפון מונגוליה, דוגמת איזור אגם חובסגול. הוא שופע בנהרות ובמקורות מים ומאכלס מגוון רחב של חיי בר. כיום איסור הכניסה לאיזור הוסר, אולם קשה מאוד להגיע לשטח המרוחק ונוכחות אנושית כמעט ואינה קיימת בו. על כן, חשוב מאוד להיות עצמאיים לחלוטין או להיעזר בשירותי סוכנות טיולים. בכניסה לאיזור תתבקשו לשלם כ-3,000 טוגרוג. בכל אופן, חשוב מאוד להתייעץ בסוכנות טיולים בבירה כדי להבין איך עליכם להיערך לפני שתצאו לשמורה.
תחבורה
כדי להגיע לאיזור תצטרכו לשכור רכב באולאנבאטר. סוכנויות הטיולים יוכלו לסייע לכם. בתוך השמורה ניתן לנוע ברכב, באופן חלקי. סוסים יכולים להיות רעיון מוצלח אף הם.
חוח נור (Khokh Nuur)
חוח נור הוא אחד מאינספור אגמים קטנים וציוריים שמנקדים את רכס הרי חנטי. הוא נמצא כ-30 מצפון לדרך שבין אולאנבאטר לאונדורחאן. המייחד את האגם הזה, הוא כמובן, המצביא האהוב על כולם -; צ'ינגיס חאן. לפי 'ההיסטוריה הסודית של המונגולים' טמוג'ין זימן לכאן את מנהיגי כל השבטים המונגוליים שאיחד, והם נשבעו שיסורו למרותו, והעניקו לו את התואר "צ'ינגיס חאן". זוהי לדעת רבים, אם כן, הנקודה בה הוקמה ה'אומה המונגולית הגדולה' (כפי שצ'ינגיס חאן קרא לה) ומספר אנדרטאות וגלי אבנים סביב האגם מציינים זאת. מלבד הערך ההיסטורי של האגם, הוא גם מקום נפלא לפיקניק או לחניית לילה, וכדאי מאוד לקפוץ לכאן במהלך השיטוטים שלכם במזרח המדינה. הכניסה לאגם היא חופשית.
לישון ולאכול
ישנו מחנה גרים בקרבת האגם, אולם הוא עשוי להיות אופציה יקרה למדי, עם מחירים החל מ-30$ לאדם ללילה. לעומת זאת, האגם כולו הוא, פחות או יותר, מקום חניה אחד גדול, וגדותיו הן מצוינות להקמת מחנה.
תחבורה
אין תחבורה ציבורית למקום, אבל כל גסטהאוס או סוכנות טיולים שמכבדים את עצמם באולאנבאטר יוכלו לעזור לכם למצוא נהג שייקח אתכם אליו. ניתן לשלב את האגם בקלות כחנית ביניים בין אולאנבאטר לדדאל. ישנו סיכוי קלוש שתצליחו לתפוס טרמפ עם מקומיים לאגם. אם ברצונכם לנסות בכל זאת, או אם אתם 'קופצים' בין כפרים, נסו להגיע לכפר באיאנמוד (Bayanmod), שעל הכביש הראשי ולחפש שם.
אירועים ומועדים
נאאדאם -; במזרח מונגוליה מתקיימים פסטיבלי נאאדאם שונים, בסביבות אמצע יולי. הפסטיבלים, רובם ככולם, כוללים את 3 התחרויות המסורתיות -; היאבקות, רכיבה וקליעה למטרה, והם הזדמנות מצוינת לבלות בחברת התושבים. בררו על נאאדאם במקומות ספציפיים בסוכנויות הטיולים באולאנבאטר.
מזרח מונגוליה: איזור מושלם לטיול על גב סוס (אילוסטרציה). צילום: אלדמע מילשטיין
מזג אויר
האקלים במזרח המדינה משתנה, מן הסתם, בהתאם למיקום, אולם בהכללה הוא דומה לזה שבאולאנבאטר, ביחוד בצפון. החורף הוא ארוך, קר ויבש והקיץ קצר, נעים ועם כמות משקעים רבה יחסית. הטמפרטורות בחורף צפויות לרדת אל כמעט 30 מעלות מתחת ל- 0 ועוד פחות מכך באיזורים הקרובים לגבול הרוסי, דוגמת דדאל. בקיץ הטמפ' נוחות בדרך כלל והן נעות סביב 20 מעלות.
המלצת זהב
בואו מוכנים והתייעצו בסוכנויות הנסיעות לפני שאתם יוצאים לכאן. המזרח הוא מקום מיוחד מאוד, אבל הוא מושך לרוב תיירים מבוססים שסגנון הטיול שלהם שונה מזה של התרמילאי הישראלי הממוצע, לכן -; ברוב המקומות (למעט, אולי, דדאל), התשתית התיירותית היחידה היא סוכנויות הטיולים באולאנבאטר, או מחנות גרים יקרים מאוד. הבינו היטב את הלך הרוח כאן ותכננו את הטיול כך שלא תמצאו את עצמכם בלי כסף, מקום לינה או אמצעי תחבורה.
מה הכי לא כדאי בעיר
אם אתם מתכננים לטייל כאן באופן עצמאי, השתדלו להשאיר את לוח הזמנים שלכם גמיש מאוד. אל תגיעו עם דד-ליין, או רשימת מטלות להספיק, היות וההתניידות פה היא בעייתית, ואם לא הגעתם מלכתחילה עם רכב, תצטרכו להשקיע זמן ואנרגיה בלוגיסטיקה ותנועה ממקום למקום. הכוונה אינה לרפות את ידיכם, וטיול טרמפים במזרח הוא רעיון מקורי ומצוין, אבל חשוב שלא תבנו על 'סימוני וי' לאורך הנתיב שלכם, בייחוד לא בזמן מוגבל.
בטיחות ואזהרות
כלבת -; כלבים נפוצים בכל רחבי המדינה. לרוע המזל, גם מחלת הכלבת. כדאי מאוד להימנע ממגע עם כלבים, בעיקר אם אתם במקום מרוחק ממנו יהיה קשה לארגן פינוי לבית חולים סביר (קרי -; באולאנבאטר). כמובן שחשוב מאוד להתחסן לפני הגעה למדינה.
אלכוהול -; שיכורים הם לרוב בלתי מזיקים, כמו בשאר המקומות בעולם, אם כי הם ללא ספק נפוצים יותר במונגוליה מאשר בישראל. הפעילו שיקול דעת לפני שתתיישבו לשתות עם מישהו, התרחקו מטיפוסים מפוקפקים ואל תהססו להתוות את הגבולות שלכם, גם באסרטיביות.
התמצאות -; אם אינכם לוקחים אתכם מדריך או נהג, קחו מפה, ועדיף גם עזרי ניווט נוספים, דוגמת GPS, שיקלו עליכם ויסייעו לכם בתכנון את המסע שלכם. הדבר נכון לכל המדינה, אבל נכון במיוחד למזרח שנמצא מתחת לרדאר של תיירים רבים.
