המדריך המלא להתניידות בניו זילנד ואוסטרליה

יוצאים לטיול תרמילאים באוסטרליה וניו זילנד? כל המידע שחשוב לדעת באתר "עפתי" >>

הקדמה

אחד היתרונות העצומים בטיול באוסטרליה ובניו זילנד הוא האופציה לטיול עם רכב, המדריך הנ"ל ינסה לתת את כל השיקולים לטובה ולרעה על כל האופציות סביב הנושא. יתכן ודעתי לא תואמות את דעת כולם, אבל בכל מקרה אשתדל להציג את כל המשמעויות מכל ברירה אפשרית, אבל מסמך זה בסופו של דבר הינו בגדר המלצה ולפי דעתי האישית.

לתחילת הכתבה

טרמפים / ליפטים

לדעתי זוהי אחת האופציות הפחות טובות שיש, שכן חופש האפשרויות, אי היכולת להגיע לכל מקום, ותלות בהמון גורמים מסביב, גורמות לה להיות הכי פחות טובה ויעילה בטיול שכזה. לרוב מטיילים אלו הם בעלי תקציב נמוך או זמן קצוב או שניהם.


 טרמפים - אין יותר מדי בעיה (בגבולות ההגיון) לטייל בטרמפים, כמובן צריך לקחת בחשבון בזבוז זמן בהמתנה ויתכן אף בגשם שוטף. שיטה יעילה יותר של הנ"ל היא הליפטים: "טרמפ מוסדר" בו הטרמפיסט משתתף בהוצאות הדלק, האוכל וכו`. ליפטים יכולים להיות על בסיס יום אחד, מספר ימים ועד טיול שלם אם הכימיה טובה. היתרון הוא שלא מתעסקים עם לוגיסטיקת הרכב, ועדין אפשר להעביר טיול שלם אם מסתדרים טוב עם בעל הרכב. החיסרון כמובן הוא שאתה תלוי בבעל הרכב, והוא תמיד יכול לזרוק אותך אם הוא לא אוהב אותך...

לתחילת הכתבה

טיולים מאורגנים / אוטובוסים 

טיולים מאורגנים של עד כמה ימים ואוטובוסים של מטיילים שחורשים חצי מדינה הם דבר נפוץ בארצות הנ"ל. למטייל הבודד זה משתלם יותר מאחזקת רכב ודלק ופותר בעיות כמו ארגון מסלול, אוכל ותחבורה. בטיולים מאורגנים לאזור ספציפי לרוב ידאגו לכם מ-א ועד ת`, אך המחירים בהתאם.

מסלול על בסיס אוטובוס תרמילאים הוא לא הכי נפוץ בקרב המטיילים הישראלים. העיקרון הוא קניית כרטיס למסלול מסוים או פס לפי ק"מ שבו ניתן לרדת ולעלות בכל מקום שרוצים, או להישאר על הרכב לכל מסלולו. לרוב עוצרים באכסניות של הרשתות הידועות. יתרון השיטה הוא חיסכון זמן (נסיעות לילה), גמישות בירידה ועליה בערים, עלות יחסית סבירה יחסית למול החזקת רכב ודלק לאדם בודד. חסרונות - לא פעם שמעתי את הביטוי טיול שנתי, בשל כמות של מטיילים אירופאים בגילאים 18-20 (שיתגייסו לצבא, נראה אותם!), והרבה שתיה לשכרה (זה לא בהכרח חיסרון, תלוי מה מחפשים). מסלול האוטובוס קבוע, ולא ניתן לקבוע את המסלול, להגיע פארקים מרוחקים ובכלל אין חופש בחירה. לעיתים מפספסים הרבה מקומות מדהימים בשל כך (לדוגמא הקטלינז בנניו זילנד)

 בארצות הנ"ל יש רשתות תחבורה ציבוריות מפותחות מכל המינים - טיסות פנימיות, רכבות ואוטובוסים. ניתן לנצל אותם בצורה יעילה, ולשלוט יותר באופי הטיול.

לתחילת הכתבה

רכב שכור / קנוי

ללא ספק הדרך הטובה ביותר לטיול, ואוסטרליה וניו זילנד הם אחד מיעדי התרמילאים הידועים היחידים שניתן לטייל בצורה הזאת. את עלות ההגעה מנקודה א` ל-ב` יהיה צריך לשלם בצורה כזאת או אחרת, ולכן בצורת הרכב זה הכי כדאי מבחינת נוחות וחופש. עולם הרכב מתחלק להרבה תתי נושאים שונים: סוג הרכב, שימושו קניה/השכרה, לכל אחד סיבותיו וצרכיו. בכל מקרה, יש לזכור שהרכב הינו אמצעי ולא מטרה, ובעזרתו ניתן לעשות את הטיול טוב יותר. עלות דלק והוצאות רכב לשני שותפים ומעלה יותר משתלמת מתחבורה ציבורית, בנוסף ניתן לקחת ליפטרים ולחסוך בהוצאות דלק.

סוגי רכבים

• קרוון -; בית על גלגלים, החל משירותים ועד סלון עם פלאזמה 35 אינץ. (לרוב יקר מאוד ולא לרמת התרמילאי...).
• פרטי -; יעוד הרכב לנסיעה בלבד ותנועה מנקודה א` ל- ב`. את הלילה מבלים באכסניות או באוהל.
• וואן -; שיטה נפוצה ביותר לטיולים באזור זה של העולם, בעיקר לזוגות. וואן משופץ קלות, מרמה בסיסית ועד רמות מקצועיות שהופך בעצם לבית על גלגלים ומאפשר חיסכון רב בלינה, שכן ניתן לישון איתו בחניונים בחינם או בתשלום סימלי. באכסניות ניתן גם לישון ברכב במחיר זול יותר.
• סטיישן -; אופציית ביניים בין הוואן לפרייווט, ניתן לישון בתוכו בפחות נוחות, וצפיפות, אבל בקניה/השכרה הוא זול יותר מאשר וואן (ראה תחת שיקולי קניה).
• גי`פ -; רכב 4X4 , מומלץ בחום לבעלי ניסיון בנהיגת שטח, בעיקר באוסטרליה ובעיקר במערב אוסטרליה (בניו זילנד כמעט ואין שימוש).

מחיר
 נושא בעייתי ומורכב מאוד ותלוי בגורמים רבים. המחיר מושפע ממצב הרכב, שנת היצור, הלחץ של המוכר, מיקום ועונת הקניה/מכירה ועוד ועוד. אין מחירון או נקודת מוצא, אלא מחיר השוק. מומלץ לעשות סקר קל, להסתובב בשווקי מכוניות, לבדוק מחירים בעיתונים ובאינטרט.

הערכה כללית ביותר (לקחת את זה בערבון מוגבל, מבוסס על סטטיסטיקות בקרב מטיילים, לרכב במצב סביר, תחום גדול בשל כל המשתנים הנ"ל):
רכב פרטי - 750$ - 1500$
סטיישן - 1500$- 2500$
וואן - 1500$ -; 4000$ (חוץ מהגורמים הרגילים, תלוי ברמת השיפוץ המקצועי)
ג`יפ - 3500$ - 6000$ (משתנים רבים נוספים, לפ תחום רכבי השטח)
 * המחירים במסמך בדולר ניו זילנדי / אוסטרלי

לתחילת הכתבה

השכרה
 אופציית ההשכרה היא היקרה יותר מבין השניים, אך מתאימה למי שאין לו זמן להתעסק עם קניה/מכירה (עד כחודשיים, ראה בהמשך) או חושש מקניית רכב בשל חוסר הידיעה. בנוסף, השכרה נותנת מעטפת של החברה (חילוץ, אחריות על המצב המכאני של הרכב, ביטוח) אך יש לשים לב לתנאי החוזה שלכם שכן רבים וטובים נפלו בגלל "האותיות הקטנות".

 ישנם דילים החל מ-19$ ליום לרכב קטן עם 3 דלתות ועד 200$ ליום לקרוון מפנק, ואת כל האופציות ביניהם במחיר המתאים. בתכנון ההשכרה יש לקחת בחשבון גורמים כמו הגבלת ק"מ, מקום השכרה ומקום החזרה (בניו זילנד - מעבר בין האיים על המעבורת), השתתפות עצמית במקרה של תאונה, רכב חליפי ומיקום קבלתו וכו`. כהכללה, החברות הזולות של 19$ ליום יתנו תנאים גרועים ומטיילים רבים בשעת צרה נדפקים בשל כך. לחיסרון של ההשכרה יש פן כלכלי כפול, המחיר כמובן, ודבר נוסף שמטיילים לא לוקחים בחשבון, עד שנתקלים בזה - כל יום עולה כסף וכאשר מגיעים למקום מדהים ורוצים להישאר בו, מבינים שגם אם לא זזים מטר זה עדיין עולה ($19 -200$ ליום) ולכן פוגע בהנאה שבטיול, בגלל לחץ משיקולים כלכליים.

קניית רכב
אופציה בעלת סיכון קל, אבל לרוב יוצאת הכי משתלמת בעיקר למטיילים לטווח ארוך (חודשיים ומעלה). עיקר הבעיה בקניית רכב הוא אי הוודאות, הסכנה שהרכב יתקלקל והתיקונים הנגררים איתו. אופציה זאת מועדפת עלי באופן אישי וכך טיילתי במשך שמונה חודשים. הקניה לעולם לא בטוחה ב-100% אבל אפשר לשפר את אחוזי ההצלחה שלה. לשיטה זו יש גורמים רבים ותורה שלמה משל עצמה:

חסרונות

• קניית רכב, בדיקתו וסגירת העסקה לוקחת כמה ימים (בממוצע 3-4).
• אין ערבות מאף אחד שהרכב יהיה תקין, וכך יש מטיילים מעטים שקנו רכב ונטשו אותו לאורך אחד הכבישים לאחר שקרס להם.
• בסוף עונת המטיילים קשה מאוד למכור את הרכב, ועלולים להפסיד כסף.
• מכירת הרכב יכולה לקחת שבוע ויותר (ממוצא שבוע).

יתרונות

• היתרון העיקרי הוא השיקול הכלכלי - אם אין בעיות במהלך הדרך, לרוב עלות הקניה מחזיר את עצמה (גם הפסד של כמה מאות דולרים עדיין משתלם יותר מהשכרה....).
• בית על גלגלים - האופציה לקניית וואן/סטיישן ולינה בתוכו תוך כדי חיסכון רב בהוצאות שינה, או רכב פרטי ולינה בקמפינג (ממוצע ללילה באכסניה בניו זילנד - 20$ לאדם).
• החופש להגיע לכל מקום בכל זמן, חופשיות בטיול, בזמן ובמסלול.

צמצום הסיכון
כפי שציינתי, החיסרון העיקרי ברכב זה הוא הוודאות לגבי מצבו. להלן המלצות שיצמצמו את גורם ההפתעה, אך אי אפשר לבטלו לחלוטין:

המוכר
בהכללה, קניה מאדם מקומי עדיפה על קניה ממטייל. השוק המקומי זול יותר היות שלמטיילים יש נטייה לנסות ולהחזיר כל אגורה על ההוצאות של הרכב, ואפילו לנסות לדפוק כמה גרושים רווח. בנוסף, רכב של אדם פרטי יהיה מטופל יותר ושמור יותר מאשר רכב מטיילים שמחליף ידיים כל עשרת אלפים ק"מ (לא נראה לי שיותר מידי מטיילים דואגים לטיפול עשרת אלפים ולרוב הגישה היא: "כל עוד זה נוסע לא צריך לתקן, מקסימום עוד קצת שמן..." ).

ישנם סוחרי מכוניות כמו פטריות אחרי הגשם. חלקם נותנים אחריות כזאת או אחרת על המצב המכאני של הרכב והתחייבות לקנות ממכם את הרכב בחזרה (אל תדאגו, הוא ימצא הרבה בעיות כדי להוריד את המחיר המקורי שאתם שילמתם לו). לדעתי, סוחרי מכוניות הם מסוג האנשים שימכרו את אימא שלהם תמורת כסף, וסביר להניח שאפשר להשיג את אותו רכב בזול יותר (הרי הוא צריך להרוויח איכשהו). היתרון היחיד בקניה מסוחר הוא שיש להם הרבה ניסיון עם קניה, ולכן לרוב הם יקנו רכבים במצב מכאני טוב, או ידאגו לשיפוץ שלהם לפני המכירה. בכל מקרה, קניה ומכירה מסוחר, לדעתי, צריכה להיות בתחתית סולם העדיפויות.

 היתרון מקניה ממטייל הוא שניתן למצוא רכב משופץ עם ציוד קמפינג מוכן לטיול. ישנם מטיילים שנואשו ממכירת הרכב או שתאריך הטיסה קרוב וירדו למחירי רצפה (בשאיפה שזה לא יקרה לכם).

קניה, בדיקה ושאר ירקות
 בערים השונות מהם מתחילים את הטיול (אוקלנד, קריסצ`רץ סידני, פרת` וכו`) ישנם שווקי רכב למטיילים ולמקומיים. ניתן ומומלץ ללכת אליהם ולקבל הערכת מחיר, כיוונים והצעות. בנוסף, לקנות עיתונים מקומיים ולקבל כיוון/מחיר על פי המודעות למכירה. ניתן להתקשר לאנשים מהמודעות, ולקבל מידע נוסף ואף לבקש מהם להגיע ולהראות לכם את הרכב. מוקד מציאות נוסף הוא לוחות המודעות באכסניות השונות, ושוב, בשאיפה למצוא את המטיילים שכבר לחוצים על המכירה.

לתחילת הכתבה

מצאתם משהו שנראה לכם, עשו סבב בדיקות שלכם: 

• שנת הרכב כנקודת מוצא כללית היא דבר חשוב, אבל עדין זה מאוד תלוי במצב בו הוא נשמר, איך הרכב נראה בצורה הכללית, רכב שבעליו שומר עליו יפה, סבירות גבוהה יותר שהוא שומר גם על מצבו המכאני בצורה טובה.
• מד -;קילומטרז` - לראות שהרכב לא עבר את ההיגיון הבריא של שנה לעומת מרחק ועומד למות.
• טיפולים ותיקונים שונים וסדירים של הרכב (לשאול ולבקש קבלות).
• מבט על המנוע: אלתורים, נזילות, חלודה וקורוזיה ברמה רצינית וכל דבר שלא נראה הכי טוב, להתרחק ממנו.
• תעשו סיבוב, תגיעו לכביש מהיר ותראו שאין לרכב בעיה להאיץ עד 100.
• כמובן לבדוק דברים בסיסים כמו הנעה, רעשי מנוע, מצב צמיגים, מערכת חשמל, אורות, שכל הגאג`טים עובדים (חלונות חשמליים, מזגן/חימום, רדיו, מצת).
• 2 מרכיבים מאוד חשובים בתחבורה בפאסיפיק: Wof Reg:
  Wof הוא המקביל ל"טסט" - בארץ יש לדאוג לחדשו כל פרק זמן מסויים (תלוי במדינה), שימו לב שיש לכם עוד כמה חודשים, כי אחרת יכול להיות שבביקורת יעלה לכם הרבה כסף לתקן דברים שהם חובה, ההקפדה שם היא די מחמירה ולא בדיוק כמו "טסט בירכא". מומלץ שיהיה פרק זמן ארוך ומספיק גם עד סוף הטיול, שלא תהיה לכם בעיה למכור למטייל הבא שגם מכיר את הנוהל הזה. אפשר לדרוש מהמוכר לחדש את ה-WOF לפני המכירה וכך לוודא שלא יהיו תקלות. Reg הוא אגרת הרישום של הרכב וביטוח החובה נכלל בתוכו, אפשר לחדש אותו לפרק זמן של בין 3 ועד 12 חודשים על ידי תשלום בדואר. אין פה דברים נסתרים - סך הכל תשלום וזמן.
• תעשו בדיקה כזאת למספר רכבים ואת זה שנראה לכם הכי טוב, קחו לבדיקה מכאנית, אחרי הכול מוסכניק יגיד לכם את המצב המכאני בצורה מקצועית. אני ממליץ להימנע מהבוחנים בשווקי מכוניות השונים, הם יקרים יותר, ונותנים חוות דעת מתונה יחסית בשל הרצון להצלחת השוק. תקבעו פגישה במוסך על פי המלצות או דפי זהב, במקרה הכי גרוע. הבדיקה תהיה אמינה וזולה יותר לרוב.

המוסכניק לרוב ייתן לכם סיכום כללי והמלצתו לרכב (תדאגו להבהיר שזה מה שאתם רוצים, תכלס, בתחילת הבדיקה). בכל מקרה לקחת הערכת נזקים על כל דבר, גם אם הוא חסר משמעות ואתם לא מתכוונים לתקן אותו. אם הוא ממליץ לוותר, כנראה הוא יודע מה הוא אומר (בלי קשר ישיר - מומלץ לתקן ברשתות שנותנות אחריות לתיקון ובעלות סניפים לאורך כל המדינה.)

 סגירת עסקה - התמקחות (במסגרת ההיגיון, זה לא תאילנד) לפי הערכת הנזקים מהמכונאי, תאריך פקיעת תוקף Wof/Reg ולחץ שניתן להפעיל על המוכר לפי הצורך שלו למכור את הרכב. החלפת הבעלות הוא תהליך יחסית פשוט וקל במשרדי הדואר הרישוי או במכתב (תלוי במדינה).

לתחילת הכתבה

טיפים והמלצות

• במכירת הרכב קחו את השיקולים שהיו לכם בראש בזמן הקניה ותעבדו לפי זה.
• תאריך מכירת הרכב לפי עונת המטיילים ומיקום המכירה, משפיע רבות על הצלחתה לקחת את זה בחשבון עוד בקניה המקורית, אולי עדיף לקנות רכב זול יותר בשל הסיכון הרב.
• גם הפסד זה לא אסון. הפסד של 500$ לזוג על טיול של 3 חודשים, יוצא רכב במחיר של 2.5$ לאדם ליום, עדין האופציה הכי זולה שיש.
• מומלץ לעשות מנוי ממס"י בארץ אשר ייתן לכם שירותי דרך וגרירה בסיסים ומפות גם בצד השני של העולם. בארץ מחירו זול יותר. ישנה אפשרות של קבלת מנוי בחינם כאשר עושים דרכם כרטיס אשראי בינלאומי, פרטים נוספים דרך משרדי ממס"י.
• לכל מדינה באוסטרליה יש חוקים שונים במקצת לגבי הרישוי, הכי מומלץ למטיילים זה רכב בעל רישוי של מערב אוסטרליה (WA).
• תדלוק בגז הינו דבר נפוץ באזור שם ולטיול ארוך יכול להשתלם מאוד, מערכת גז תייקר את מחיר הרכב בכ-1000$ אבל בטיול בסגנון סובב אוסטרליה זה ישתלם בחיסכון הדלק.
• לינה בשטחים פתוחים: היתרון ברכב, שניתן לישון במקומות פתוחים בלי לשלם אגורה. מומלץ להימנע מלישון במקומות ציבוריים, או במקומות שיש איסור ברור על שינה בהם - פארקים לאומיים וכו` (חבל לקבל דו"ח). באוסטרליה, עקב תרבות הקרוונים המפותחת יש המון חניות צד למנוחה ולינה ברמות שונות (כמו פינות פיקניק של קק"ל). רמה של חניה כזאת יכולה להגיע עד שירותים ומקלחת חמות ומנגל חשמלי בחינם. בעלי הקרוונים, מכירים את המקומות הכי טובים . מומלץ לקנות אטלס מפות שמסומן עליו את החניונים הללו (עלות של כ20$).
• דלק מסוג סולר מחוייב במס. באוסטרליה הוא חלק מתשלום בתחנת הדלק ואילו בניו זילנד הוא משולם בנפרד, על פי קילומטרז`. יש לשים לב בקניית הרכב, כי הק"מ המשולם תואם את ק"מ הרכב, אין סיבה שתשלמו על נסיעות של מישהו אחר(מדבקה קטנה בתחתית חלון הרכב).
• יש צורך בהוצאת רישיון בינלאומי, בארץ לפני הטיסה, ניתן לקבלו חינם עם המנוי לממס"י או במשרדי הדואר (האופציה הכי זולה).
  

לתחילת הכתבה

סיכום

כפי שציינתי בהתחלה, טיול לכמה חודשים עם רכב הוא האידיאל בראייתי, ואם מדובר בזוג אז וואן או ג`יפ גדול גם יכולים להפוך לבית. אישית, אני וחברתי קנינו וואן שנת 94 ממקומי באוקלנד בנובמבר, במחיר של 2500$. ביומיים של עבודה קשה, שיפצתי אותו בעזרת רצון טוב וציוד בסיסי לרמה רצינית ביותר, בעלות מגוחכת (מיטה עם מזרון זוגי, שמיכת פוך כריות, כיריים גז לבישול וסירים לבישול, מדפים וקופסאות לאכסון וכו` וכו`...). הוא שימש אותנו ביעילות ובמסירות לאורך כל הדרך, כ-10,000 ק"מ, למרות תקלות שונות ומצערות (נזילת שמן, שחיקת גלגל, החלפת מצבר, החלפת אלטרנאטור - סה"כ כ-1000$) ובסופו של דבר נמכר בקרייסצ`רץ במחיר של 3000$ בפברואר (סה"כ "הפסד" של כ-500$ בחישוב לזוג לשלושה חודשים, 5$ ליום, לרכב שחסך לנו מאות דולרים על לינה, ועדיין נתן הרגשה טובה של בית, של משהו שלנו....)

באוסטרליה קנינו ג`יפ פאג`רו ארוך שנת 87 במצב מדהים, בפרת` ב-4000$ כולל תיקונים של שחיקה בסיסית וחידוש Reg. הקפנו איתו את היבשת במשך 4 חודשיים, כ-27,000 ק"מ, ללא אף בעיה או תקלה (כמובן היתה בו מיטה, ציוד בישול וכל האמצעים הדרושים למחייה בשטח). מכרנו אותו בקיירנס, בתחילת העונה שם, ב-4200$.

צריך לזכור שאפשר להפסיד ואפשר להרוויח, אבל לא טסנו לצד השני של העולם לדפוק רווח על מכירת רכב ושהרכב הוא האמצעי לטיול טוב, ולא העיקר. לזרום עם המכירה ולהמשיך הלאה. בסך הכל, אם אין יוצאי דופן, רוב המטיילים שמטיילים כך, יוצאים מאוזנים כלכלית בין הקניה למכירה, למרות סיפורי אימה מדי פעם על מטיילים שנטשו את רכבם בשדה תעופה.

 שהיה בהצלחה, וטיול מהנה...

ניו זילנד לתרמילאים - כל המידע שחשוב לדעת באתר "עפתי" >>
אוסטרליה לתרמילאים - כל המידע שחשוב לדעת באתר "עפתי" >>

לתחילת הכתבה