עפתי לתרמילאים

מכף לכף - טיול בדרומה של דרום אפריקה

עידן וזוגתו נאוה השאירו בבית שלושה צאצאים חמודים, ויצאו לאחת המדינות המגוונות והמרתקות ביותר באפריקה, ואולי בעולם: דרום אפריקה. במשך שבועיים הם חוצים את דרומה של המדינה, פוגשים את נופיה המדהימים, אבל גם את קשייה, וחוזרים הביתה לספר לנו על חוויותיהם.
עידן איל
|
שמור לעצמי
תמונה ראשית עבור: מכף לכף - טיול בדרומה של דרום אפריקה
© רתם סוננברג

מידע לתכנון הטיול

החלטנו לצאת לטיול זוגתי ואני לדרום אפריקה בסוף ינואר 2006 למשך 12 יום. נדרשה עבודת הכנה מעמיקה עקב המחסור בחומר מסודר. נעזרנו רבות באתר "למטייל" ונשמח לתרום מניסיוננו.

בחירת היעד והעיתוי: היעד והעיתוי נבחרו מכמה סיבות. ראשית, אנחנו מאד אוהבים טבע, וזה היה הדגש בטיול. פחות מוזיאונים ובכלל לא קניות וערים גדולות. שנית, בעונת החורף שלנו האקלים שם חם ונעים ומתאים לטיולים למרות ימים גשומים פה ושם. שלישית, העלויות אינן מאד גבוהות (אך בהחלט אינן נמוכות). מסתבר שהעיתוי של סוף ינואר היה אידיאלי. חופשת הטרימסטר של בתי הספר מסתיימת באמצע ינואר והמחירים צונחים בעשרות אחוזים. כמעט תמיד יש מקום טוב להשתכן בו או לאכול בו ללא הזמנה מראש (למעט קייפטאון...). בדרך כלל היינו מתקשרים בשעות הצהריים לשריין מקום לינה ללילה, ולרוב, כפי שציינתי, לא הייתה בעיה. עם זאת, העיתוי אינו מושלם מהסיבות הבאות: ראשית, אין ליוויתנים. שנית, בגן הבוטני בקייפטאון יש מעט מאד פריחה - בעיקר הפרוטיאות הענקיות, אבל בזמנים אחרים הגן, כך הבנו, פורח ומרשים הרבה יותר.

תוכנית הטיול: השארנו בבית שלושה צאצאים חמודים אך קטנים יחסית (8, 4 ושנה) כך שלא יכולנו לצאת לתקופה ארוכה יותר ונאלצנו לוותר ויתורים כואבים. מניתוח המידע שאספנו החלטנו על תוכנית הטיול הבאה: טיסה ל- East London והשכרת רכב, שלושה-ארבעה ימים ב-Eastern Cape, ארבעה - חמישה ימים בנתיב הגנים ושלושה ימים בקייפטאון. ויתרנו מראש בכאב רב על קרוגר, על הרי דרקנסברג, על שלושלואי, על סווזילנד ועוד. המסקנה העיקרית שלנו בדיעבד היא שרוב נתיב הגנים הפך להיות ממוסחר ותיירותי מדי עבורנו. עדרים של גרמנים ואוסטרים זקנים באוטובוסים שוטפים את האזור, ואנחנו ברחנו מהם מהר. היינו מצמצמים את השהייה בנתיב הגנים ואולי אפילו בקייפטאון (ראו פירוט בהמשך) לטובת יותר טבע אותנטי.

תכנון ועזרים טקטיים: ספרים שנעזרנו בהם היו ה- Lonely Planet שרכשנו בישראל (יקר אבל יש בו מידע כמעט על כל מקום), וחוברות מקומיות מצוינות - אותן ניתן לקבל בחינם בכל לשכת מודיעין, צימר או בית-הארחה. החוברות מכילות מפות טובות, מקומות לינה והסברים כלליים על האטרקציות באזור. כבר בשדה התעופה פנו ללשכת המודיעין וארגנו לעצמכם חוברות לכל האזורים שתהיו בהם. אפשר להסתדר גם בלי הספר, אבל החוברות פשוט מעולות. בנוסף תמיד שמחו לייעץ ב- Backpackers הקרוב גם אם לא התגוררנו שם. כמו שציינתי קודם, נעזרנו המון בטיפים שמצאנו באינטרנט ובעיקר ב- "למטייל".

בטחון: לכל אורך הטיול לא נתקלנו בשום אירוע פשע. בכל מקום בו היינו שאלנו את המארחים והסבירו לנו היכן אפשר להסתובב ומתי. למעשה רק בקייפטאון ראינו טיפוסים מוזרים חשודים בחוף Camps Bay - אז שם הגבירו ערנות.

כסף: לקחנו גם מזומן (דולרים) וגם כרטיס אשראי (ויזה). עדיף להסתובב עם פחות מזומן אבל יש מקומות שלא יקבלו אשראי כך שמזומן צריך בכל מקרה. עדיף למשוך/להמיר כמות גדולה כי אז העמלה נמוכה יותר. הצנענו את המזומנים במספר מקומות והשתדלנו לצאת רק עם חלק מהכסף עלינו. אם אתם ממירים כסף בשדה התעופה שימו לב שלא רק שער ההמרה קובע - אלא יש גם עמלות מינימום לא נמוכות בכלל. לא להתבייש לבקש מהם שיחשבו לכם בדיוק כמה ראנדים תקבלו בסופו של דבר - ועל בסיס זה תשוו. באופן כללי מחירי המוצרים קצת יותר זולים מהארץ - בערך 20% זול יותר.

רכב ונהיגה: למרות הנהיגה בצד שמאל הסתדרנו מעולה, לאחר תקופת הסתגלות קצרה, עם רכב עם גיר ידני - חבל על הכסף לקחת רכב אוטומטי. עם זאת כשמתעייפים ולא שמים לב נוטים לעשות שטויות כמו לפנות לנתיב הלא נכון ולמצוא עצמכם מול תנועה בכיוון ההפוך - אז אל תהיו שאננים ואל תזלזלו. במשך התקופה שהיינו ב- Eastern Cape היו לנו 3 פנצ`רים (!) - אז הקפידו כל בוקר לעשות סיבוב סביב הרכב לוודא שאין פנצ`ר, במיוחד אם נסעתם בכבישים משובשים או דרכי עפר ביום קודם. בערים הגדולות יתקנו לכם את הפנצ`ר בתחנות הדלק בקלילות ובזריזות במחיר מצחיק של חמישה ראנדים. יש לא מעט תחנות דלק והשירות שם טוב מאד. המרחקים מאד מאד גדולים, וחשוב לתכנן מראש כמה תנהגו בכל יום, אחרת פשוט לא תגיעו ליעד המתוכנן, או שתבזבזו את כל היום על נסיעה מתישה ולא יישאר לכם כוח לכלום.

אוכל: מסעדות טובות ברובן. היזהרו ממלכודות תיירים ממוסחרות כמו ה- Look Out ב- Plettenberg Bay או ה- Marina`s Wharf ב- Hout Bay בקייפטאון. בתוך שמורות הטבע המסעדות היו תמיד מצוינות. אנחנו העדפנו פעמים רבות לקנות מצרכים בסופרמרקט ולעשות פיקניק בטבע. כמו כן מקובל שם מאד הנושא של Self Catering ולא רק B&B - רוב מקומות הלינה מאובזרים באופן מעורר התפעלות בכלי מטבח למיניהם: קומקום חשמלי (כולל נס קפה, תה, סוכר ומלבין), כיריים, מצנם, סכו"ם, סירים, מחבתות וכמובן מקרר. כך שניתן בהחלט גם לבשל לבד אם מתאים לכם - שם זה מאד מקובל. גם תמיד ישנה עמדת Braai (מנגל) אם חפצה נפשכם בצליית בשר או דגים. הדגים שם ענקיים בגודלם. הפתעה מאד נעימה היו הפירות - הפירות בטעמים חזקים לא מהונדסים (כמו בילדות...) ומאד מאד טעימים, אז מומלץ מאד, וכל המרבה הרי זה משובח. לאוהבי הגבינות הלבנות: שימו לב שכל הגבינות הלבנות נקראות "קוטג`". יש Chunky שזה הקוטג` המוכר לנו, ויש Smooth שזה ללא הגושים. יש הרבה מוצרים של Low Fat. סטייקים: קיבלנו המלצות גם על רשת Spur ורשת Steers, אבל לצערנו לא זכינו לפקוד אותם. שימו לב - במסעדות המלצרים מאד לא אוהבים כשמחזירים מנות ומעקמים את הפרצוף, אז תבררו בדיוק מה אתם מקבלים, למשל דרגת החריפות הרצויה.

אפליה מתקנת, אבטלה בקרב הלבנים ושחיתות שלטונית : מאז ביטול האפרטהייד הכניסו חוקים של אפליה מתקנת לטובת השחורים - למשל שבכל מקום עבודה מעל 6 אנשים חייבים האחוזים של עובדים שחורים ולבנים להתאים לאחוזים היחסיים באוכלוסיית האזור, ושהפיזור חייב להיות בכל הרמות - עובדים פשוטים עד מנהלים. דבר זה הביא לקשיים גדולים בקרב הלבנים המשכילים למצוא מקומות עבודה ואנחנו ממש ראינו שהאוכלוסייה הלבנה הולכת ומזדקנת והרבה מבניה ובנותיה נוטשים אל מעבר לים - לבריטניה, לארה"ב, לאוסטרליה וכו`. כמו כן יש הרבה חשיפות על שחיתות בשלטון המרכזי ובשלטון המוניציפאלי. המפלגה השלטת מחזיקה ב- 75% מבית הנבחרים ולמעשה האופוזיציה חלשה מאד.

Private Game Reserve: מה זה Game Reserve? מדובר בשמורות טבע פרטיות (בניגוד לשמורות הלאומיות) בהם פעם היו "משחקי" צייד חיות בר. כיום כמובן זה ללא צייד, נוסעים בג`יפ גבוה ומחפשים חיות, ביום ובלילה. מדובר בעסק די יקר, במיוחד נושא הלילה (לצערנו היינו רק ביום), אבל שווה בהחלט. אם לא הייתם בשמורות בצפון (למשל קרוגר, שלושלואי) מחשש למלריה, בשום פנים ואופן אל תסתפקו בפארק הפילים ב- Addo. בהמשך תוכלו למצוא המלצה על שמורה כזו במחיר ממש זול באזור נתיב הגנים - אבל יש בהחלט עוד הרבה כאלו.

לתחילת הכתבה

פירוט מסלול הטיול: מאיסט לונדון לפארק הפילים אדו

יום 1: נחיתה ב- East London ולינה ב- Cintsa
עקב איחור בטיסות, נאלצנו לחפש מקום לינה קרוב ל- East London. בחרנו ב- Backpackers מומלץ בשם Buckeneer`s בעיירה בשם Cintsa והצלחנו לקבל את החדר האחרון שלהם. מדובר במקום מדהים, יפהפה ואותנטי על צלע גבעה עם צמחיה עבותה לחופי האוקיינוס ההודי, כחצי שעה על N2 מזרחית מ- East London. מקום מטופח ומושקע, עם בריכת שחייה וגם נחל ואגם בהם ניתן לשוט (חינם) בקאנו של בית ההארחה. המחיר היה מצחיק - 190R לא כולל ארוחת בוקר - אבל אל תצפו לתנאים של בית מלון (המקום מתאים יותר לאוכלוסיה צעירה יותר). אכלנו במסעדה נחמדה בשם Michaela`s שנמצאת 20 דקות מבית ההארחה במרום 7 קומות של מדרגות עץ המטפסות על מדרון הר תלול ומיוער (אבל יש גם מעלית...). הנוף ממרפסת המסעדה עוצר נשימה.

 לנו לא היה זמן אבל המליצו לנו על Private Game Reserve חדש שאינו יקר יחסית בשם Inkenkwesi - כ- 10 דקות מהמקום. יש גם נוספים באזור כמו Areena.

יום 2: נסיעה גשומה ל- Coffee Bay
לאחר טיול רגלי בסכר הסודי הקטן ("אין סוף") וארוחת בוקר מצוינת ב- Backpackers נסענו נסיעה ארוכה מאד ויפה מאד על N2 לכיוון Coffee Bay - כ- 4 שעות. מזג האוויר הלך והתקדר. עברנו בעיירות Butterworth ו- Idutywa שמזכירות את עיירות אפריקה מהסרטים - הרחוב הראשי (N2) הינו פשוט שוק ארוך - אנשים חוצים את הכביש כל הזמן, ולא תמצאו שם אפילו לבן אחד גם אם תתאמצו מאד. מחוץ לעיירות שעל הדרך מתחילים לראות בכל מקום את הבקתות העגולות (Rondavel) של אנשי שבט ה- Xhosa (מבוטא עם צקצוק בלשון - כמו כשמזרזים סוס). כל קבוצת בקתות (=משפחה) - בצבע אחיד וחזק - תכלת, טורקיז, כתום, כחול, צהוב ועוד. על רקע ההרים המוריקים, הצוקים והשמיים המעוננים היה זה מחזה מדהים.

הגענו ל- Coffee Bay ולא התאכזבנו - מקום יפהפה. הרים מכוסי דשא וצוקים לחוף האוקיינוס ההודי. השתכנו ב- Backpackers סימפטי בשם Coffee Shack - נחמד מאד אך קצת הזוי. Belinda האוסטרלית, שמנהלת עם בעלה (אלוף גלישה לשעבר) את המקום, מאד סייעה ויעצה לנו היכן לטייל. במקום לנסוע ל- Hole In The Wall שאינו מרשים במיוחד (לטענתה) היא כיוונה אותנו יותר לטיולים רגליים באזור הכפר עצמו - ללכת לכיוון ה- Coffee Bay Beach או לכיוון הדרך ל- Hole In The Wall - הדרך עצמה יפה מאד - במרכזו של מדרון מצוקי תלול וירוק כשגלים עצומים מתנפצים למרגלותיכם. ישנו גם האתר הקרוב יותר של ה- Sacred Pools - לנו קצת הזכיר נחל אצלנו בגולן. כדי להגיע לביתנו המפואר (170R ללא ארוחת בוקר) היינו צריכים לחצות נחלון בניתור קל על אבנים. מה לעשות שהגשם לא הפסיק ומהנחלון נהיה נחל מכובד...

 בכפרים בסביבה תפגשו את אפריקה האותנטית - ללא חשמל ומים זורמים, ילדים שאין להם מה לאכול, בבגדים מרופטים - היה די מזעזע.

 יום 3: נסיעה ל- Hogsback
 לאחר טיול בוקר קצרצר ויפהפה ל- Coffee Bay Beach, חזרנו על עקבותינו ונסענו דרומה-מערבה להרי ה- Amatole לכיוון Hogsback שבהרים. הנסיעה (עם עצירות למשל בסופרמרקט בעיירה החמודה Komga) ארכה כ- 6 שעות ו- 2 פנצ`רים. הנוף של הרי האמטולה מהכביש בין King William`s Town ל- Alice מרהיב ביופיו. מחוסר זמן פסחנו על מצבת הזכרון למנהיג השחורים סטיב ביקו (זוכרים את דנזל וושינגטון בסרט "Cry Freedom"?) הגענו בערב ל- S/C (כלומר Self Catering) מטופח ומומלץ ביותר בשם Hyde Park. הבעלים - Theo הולנדי לשעבר אוהב ישראלים וחומוס עשה לנו כבוד מלכים ושיכן אותנו ב- Chalet (וילה) הטובה ביותר - עם אח, 3 חדרים, מטבח, חדר אמבטיה וכו` - במחיר של 350R ללא ארוחת בוקר. הזכרתי את הבריכה? אכלנו על פי המלצתו ב- Ansie`s Kitchen והיה קצת מאכזב. יש מקומות טובים יותר בכפר.

יום 4: טיול רגלי בציר המפלים ב- Hogsback
 טיול רגלי של יותר מ- 9 ק"מ מצטברים, לא כולל עליות ומורדות תלולים, בציר פופולארי בין כמה ממפלי האזור: המדונה והילד, Bridal Veil ו- Swallowtail המרשים במיוחד. ניתן לקצר אם קשה. הליכה קסומה בשבילים ביער עבות, וחצייה של נחלים זורמים רבים. כיף טהור - קצת מזכיר את יערות אירופה אבל יותר פראי ותלול עם קולות של ג`ונגל. לקראת הסיום Big Tree ענק בן 800 שנה. נוף מרהיב. יש עוד המון מסלולים כאלה באזור. בערב - מסעדה מקומית מצוינת בשם Nina`s Deli. פסטות ופיצות מעולות. לינה שוב ב- Hyde Park - מומלץ מאד.

יום 5: פארק הפילים ב- Addo
נסיעה של מספר שעות לכיוון שמורת הפילים ב- Addo, והגעה בשעות הצהריים. נסיעה דרך איזורים צחיחים יותר. חם מאד והשמש יוקדת. דמי כניסה לשמורה - 80R לאדם. מה שרואים זה בעיקר עשרות פילים בעדרים עדרים ומאד מקרוב, בעיקר ליד מקורות המים אבל לא רק שם. כמו כן המון חזירי יבלות - כל חזירה עם 2-4 גורים חמודים. מלבד זאת - רואים בקושי קצת קודו, יענים, זברות - מבחינה זו די מאכזב.

יצאנו לאכול במסעדה הטובה שבכניסה (לא יקר) וחזרנו פנימה לשמורה יותר לקראת הערב - וראינו קצת יותר - עדר תאו שבא לרחוץ באגם, כמה שועלים מזדמנים ועוד כמה סוגי אנטילופות. לסיכום - עדיף לבוא לשמורה ממש מוקדם בבוקר (השמורה נפתחת בסביבות 7 בבוקר). מסקנה נוספת: אם לא היית בשמורה אחרת (קרוגר, שלושלואה וכד`) לא ניתן להסתפק ב- Addo בשום אופן וחייבים להוסיף (ראה בהמשך) עוד ספארי כדי לראות מקרוב בעלי חיים נוספים מלבד פילים וחזירי יבלות. אבל לא לוותר על Addo - בשום מקום לא תראו כאלה עדרי פילים כל כך מקרוב - וזה אכן מדהים.

 לינה - בעקבות המלצה כאן באתר "למטייל" לנו ב- AardVard והיה מאד מאכזב - לא מומלץ. משום מה המחירים באזור היסטריים - ואין לי מושג למה - אולי מדובר במלכודת לתיירים המסכנים שרוצים לבוא מוקדם לפארק Addo, או שנתקלו בחשיכה עם היציאה מהפארק (בחורף). האזור דומה מאד לאזור השרון בארצנו, שטוח עם הרבה פרדסים - אז מה יש לחפש שם? אמנם AardVard היה הזול מכולם (350R ללא ארוחת בוקר), חדש (פתוח רק כ- 4 חודשים) ובעליו סימפטיים - אך זה לא פיצה על חסרונות רבים: ראשית, המקום מזכיר מחנה צבאי - מוקף גדר תיל ללא צמחיה (לא הספיקה לצמוח עדיין כנראה). שנית, יש צפירות רכבת פעם בשעה לערך. ואחרון ובהחלט לא חביב - מים בריח חזק של נפט במקלחת ובכיור (ואכן מזהירים לא לשתות מהם). החדרים עצמם יפים ונעימים, וכך גם הגינה בתוך המתחם עצמו - אבל האזור כולו מכוער ובדיעבד היינו צריכים לא ללון באזור כלל, אלא למשוך לכיוון ציציקמה וללון בדרך (אולי ב- Uitenhage הגדולה והיפה - ראינו בדרך מספר שלטים של B&B ובתי הארחה - או ממש ב- Port Elizabeth).

לתחילת הכתבה

מציציקמה לקייפ טאון

יום 6: פארק ציציקאמה ולינה ב- Stanley Island
ברחנו מ- AardVard מוקדם ככל האפשר לאחר שהתגלה פנצ`ר נוסף שתוקן במהירות שיא (אנחנו כבר מתורגלים). המרחק לציציקמה התברר כגדול הרבה יותר מששערנו והגענו לשם רק בצהריים. ככל שמתקרבים הנוף נהיה יותר ויותר יפה.

פארק ציציקמה מרשים מאד (כניסה לפארק - 40R לאדם). מדובר במדרון מיוער תלול, שמגיע כמעט עד קו המים. בין היער הסבוך למים - צוקים אדירים בצבעים עזים ובצורות חדות. גלי ענק מתנפצים בעוצמה, והמים עצמם בצבעי טורקיז-תכלת-כחול. אנו בחרנו ללכת קטע קטן (3.5 ק"מ וחזרה) מה- Otter Trail המפורסם (שמוביל עד Nature`s Valley). מגיעים למפל גדול ונחמד לאחר הליכה על הסלעים ועל גבול היער לסירוגין - מאד מיוחד, יפה ומומלץ - אבל למיטיבי לכת - הליכה לא קלה. אם הולכים בכיוון השני מגיעים לאחר מספר דקות לגשר התלוי המפורסם, וניתן גם לעבור לצד השני ולעלות לנקודת תצפית גבוהה (קריעה, ויתרנו). אכלנו במסעדה בשמורה והיה מצוין ולא יקר. הנוף במסעדה מרשים מאד.

 המשכנו לכיוון Nature`s Valley ברכב (כחצי שעה). מקום נחמד - יש חוף ים יפה וגם אגם. והחלטנו שנשוב לשם למחרת לטיול קצר ולשיט באגם. לינה - ב- Stanley Island ליד Plettenberg Bay - כ- 20 דקות מ- Nature`s Valley. היה מ-ד-ה-י-ם! כל כך יפה ומיוחד! נשארנו יומיים. המחיר פשוט מצחיק - 200R ליום! (ללא ארוחות). מדובר במבנה אבן עם מדרגות עץ מאדני רכבת, מוקף בכרי דשא - והכל על אי בנהר בשם Keurbooms. אמנם ,כפי שקראנו כאן באתר "למטייל", לא היה וילון בין השירותים לחדר אבל ידענו על כך מראש ולא היה נורא בכלל. במקלחת (שבצד השני של החדר) דווקא היה וילון מפריד והחדר היה מקסים. מדובר במבנה אבן עם מדרגות עץ אדני רכבת, מוקף בכרי דשא - והכל על אי בנהר בשם Keurbooms. כל המקום מיוחד מאד ומומלץ מאד. את הרכב משאירים ליד ש.ג. למלון על הגדה שמרוויח כמה ראנדים מהצד על השגחת לילה, ומגיעים לאי באמצעות סירה (בתאום טלפוני עם בית ההארחה, ללא תשלום נוסף). לצערנו (והאמינו לי שגם צערכם) המקום אמור להיסגר בקרוב מאד עקב מכירת האי, ולא ידוע האם הבעלים החדשים ימשיכו לתפעל את בית ההארחה... ראינו גם שניתן גם לשוט בקאנו במעלה הנהר ומגיעים לקניון מאד צר ועמוק (לצערנו אין לנו פרטים נוספים - אבל שווה לבדוק).

יום 7: טיול ב- Nature`s Valley ו- Game Reserve
קמנו מוקדם ומיהרנו למסלול הרגלי ב- Nature`s Valley. מדובר במסלול ידוע הנקרא Salt River. קיבלנו מפת שבילים סכמטית ומטושטשת ב- Backpackers בשם Hikers Haven. המסלול מתחיל בחוף הים, נכנס ליער ועולה עלייה די תלולה לנקודת תצפית. משם הולכים ביער עד לירידה לכיוון Salt River, וחוזרים דרך קו החוף המצוקי (נקרא Blue Rocks) וקו היער לסירוגין - השילוט קצת לוקה באזור ההוא, אז שימו לב, ואם הצוקים נהיים קצת בלתי עבירים זה סימן שטעיתם. המסלול עצמו יפה מאד, ויש בו נקודות מרהיבות (כמו תצפית למפרץ של Salt River והמצוקים הכחולים) אבל די דומה למסלול של אתמול בציציקמה אם כי יותר קל ממנו. אם אתם חייבים לבחור ביניהם, לכו דווקא על ציציקמה. משם המשכנו ברכב לאזור הקמפינג, ושטנו לנו בקאנו בנחל ובאגם (12R לשעה). יש באזור בבונים, ומזהירים לא להתעסק איתם ולא להראות להם אוכל כי הם באים לחטוף.

 ארוחת צהריים קנינו לנו בסופרמרקט במרכז הקניות הגדול בכניסה ל- Plettenberg Bay וישבנו בתצפית לחוף בפיקניק פסטורלי. קיבלנו המלצה חמה על Private Game Reserve זול יחסית וטוב בשם Rhino Base Camp.(http://rhinobasecamp.co.za, 044-5350000) במחיר של 150R לאדם (ו- 60R לילד), שעתיים של טיול מודרך בשמורה פרטית 20 דקות מ- Plettenberg Bay לכיוון Uniondale. היה מוצלח מאד - ותתעקשו על מדריך שחור בשם Forget. ראינו מקרוב זברות, אנטילופות מסוגים שונים, תאו ומספר ג`ירפות, קרנפים וסוסי-יאור. גולת הכותרת הייתה זוג אריות שסגורים במתחם משלהם - אליו נכנסנו עם הג`יפ והתקרבנו אליהם למרחק של פחות ממטר. היה מדהים. המדריך משכיל מאד ולימד הרבה על בעלי החיים, וניכר שהוא מאד אוהב את עבודתו - חרגנו בחצי שעה מהזמן כי הוא היה נחוש לחפש בשטח סבוך גור ג`ירפה שנולד לא מזמן - והוא אכן מצא אותו לבסוף. מומלץ מאד.

 לא היינו, אבל זכור לי שבאזור יש גם פארק קופים וחוות נחשים. ארוחת ערב קלה אכלנו במסעדת Lookout ב- Plettenberg Bay. כשמה כן היא - היזהרו ממנה - מלכודת תיירים.לינה שוב ב- Stanley Island. בדיעבד עדיף היה לאכול על האי ארוחת דגים בבית ההארחה.

יום 8: קצת Knysna ו- Wilderness ויותר מדי Outdshoorn (אוצהורן)
 שוב יצאנו מוקדם, נפרדנו בצער מהאי (כמו שציינתי קודם, ייתכן שיסגרו שם את בית ההארחה...), ונסענו ל- Knysna. מדובר במקום יפה, לגונה גדולה, שמקושרת אל הים דרך פתח צר יחסית בין שני מצוקים (The Heads) - אך האזור מאד מפותח וממוסחר - העיר גדולה מאד. לנו זה לא כל כך התאים ואחרי סיור קצרצר באזור ה- Heads ומספר צילומים לפרוטוקול, ברחנו משם. כאן הבנו סופית שבעצם כל נתיב הגנים כבר מפותח מאד, ממוסחר ויקר, ולא בטוח שהיה נכון לבחור להגיע לכאן.

מ- Knysna המשכנו לכיוון Wilderness. הכביש מאד יפה, במיוחד לקראת Wilderness. עיירה זו נראית יותר נחמדה ופחות מפותחת, ויש לה רצועת חוף מרהיבה ושמורת טבע עם מסלולים ידועים ונחמדים - אנו הסתפקנו הפעם רק בהצצה לחוף. מכאן המשכנו ל- Oudtshoorn. האמת שהתלבטנו - כי לא דיבר אלינו לא נושא היענים ולא נושא מערת הנטיפים (יש באירופה די הרבה כאלה שהיינו בחלקן, ומחציתנו קלאוסטרופוביים...) - אבל החלטנו בכל זאת לגוון ליום אחד, לברוח קצת מנתיב הגנים ולקחת טיול טרקטורונים (Quad bike) משולב בסנפלינג (שנקרא Abseiling) באזור.

 הנסיעה ל- Oudtshoorn הייתה מדהימה (פחות משעה) - הכביש המטפס על ההרים מכיוון George הוא אחד המתמודדים המובילים על הדרך הנופית היפה ביותר בה היינו בטיול. הייתי אפילו אומר שקצת מפחידה. כשמגיעים לאזור הקארו הקטן מגלים בעצם אזור מישורי למדי, תחום בהרים גבוהים, ובעצם די מזכיר את הנגב שלנו (אולי עם קצת גולן), רק עם הרבה יותר צמחיה נמוכה. חם ויבש באופן קיצוני (בעונה זו). חוות גידול יענים בכל מקום, ובכמויות. אני בטוח שהתיירים האירופאים הוורדרדים מתרגשים עד דמעות מאקלים מדברי, אבל לנו כישראלים זה היה קצת פחות ייחודי ולא אסתיר שנשמעו הרהורי חרטה פה ושם. תמורת 300R לאדם, הוביל אותנו יוהאן התותח מ- Swartberg Adventures (http://www.swartbergadventures.co.za) כ- 6 שעות, עד השקיעה כמעט, במדרונות ההרים בדהירה על הטרקטורונים, כשאנו מבקרים באגם אגירה (כולל טבילה - מים נעימים), במפל גדול (כולל טבילה - מים קפואים), ולבסוף בסנפלינג של 40 מטר, אל תוך נחלון חמוד. היה מאד נעים, אבל, כפי שציינתי - לא היה ייחודי, שכן טיולים דומים עשינו בארץ הקודש באזור הגולן. יוהאן מקצועי מאד וסימפטי מאד (לא עזב אותנו עד שמצאנו מקום לינה באוצהורן) אז בהחלט מומלץ למי שלא התנסה בחוויות דומות בארץ.

 חיפוש מקום לינה באוצהורן - היה קצת לחוץ, כי סיימנו את הטיול בחשיכה. העיר בטוחה לחלוטין אבל עדיין לא היה קל להתמצא. מצאנו מקום סביר ב- Kleinplaas. הבחורה בקבלה מאד עזרה לנו והייתה מאד נחמדה. קיבלנו ב- 315R (ללא ארוחת בוקר) דירה ענקית (שני חדרי שינה, מטבח מאובזר, סלון מאובזר, אמבטיה) אבל בעיצוב ישן על גבול המכוער. באופן מפתיע יש מגוון לא קטן של מסעדות טובות בעיר.

יום 9: מעברי ההרים Swartberg ו- Meiringspoort (הפתעה!) ולינה- Swellndam
מ- Oudtshoorn יצאנו לכיוון מעבר ההרים Swartberg. המעבר הינו ברובו דרך כורכר (טובה מאד) ולאורכו ישנם נופים פתוחים רחבים עוצרי נשימה, פריחה של פרוטיאות מלכותיות אדומות, ותצורות דרמטיות של מצוקים וקניונים. את המעבר בנו אסירים לפני יותר ממאה שנים, במשך כעשור שנים. בצד הצפוני הדרך עוברת ליד נחל בו זורמים מים צלולים וטעימים, ואף ניתן לטבול אם רוצים. עם סיום המעבר, חיפשנו מקום לקפה באזור Prince Albert (על שמו של הנסיך אלברט שתרם חלק מעלות פריצת המעבר) ועצרנו במקום הראשון - Bushman`s Valley. מקום קצת מוזר, שהרעיון המרכזי בו הוא פעילויות שונות להכרת אורח החיים של שבטי הבושמנים שהסתובבו באזור בעבר. קפה היה שם, ואפילו מוצלח מאד, אבל רק קפה. נצפו גם בבונים.

המשכנו לכיוון מזרח, כדי לחזור לאוצהורן דרך מעבר Meiringspoort (והעיירה De Rust) עליו קיבלנו המלצות. הדרך פשוט יפיפייה, עוברת ליד כרמים, מרחבים עצומים והרים גבוהים. כשהגענו למעבר ההרים - הסתבר שמדובר בכביש רחב סלול באיכות מצוינת, העובר בתוך קניון צר ועמוק מאד - כמו קיר - מרהיב ביופיו. לא ניתן היה לפספס את המפל - יש שילוט מצוין. היינו מאד סקרנים מה נמצא שם - ובכן, לא התאכזבנו. במרחק 3 דקות הליכה מהחניה (והשירותים), המתינו לנו מפל גבוה ו- 4 בריכות צלולות ונקיות (טבעיות כמובן) בעומקים שונים, לצידן צומחים עץ או שניים שמעניקים צל. הצירוף של מים, קניון סלעי עמוק וצר ועצים היה מאד פסטוראלי. אל הבריכה העמוקה מכולן, זו שאליה נשפך המפל, נראה שניתן לקפוץ מנקודות שונות במעלה קיר המצוק - זיהיתי נקודת קפיצה בגובה של יותר מ- 10 מטרים, אבל אנו הסתפקנו בהרבה פחות. היה חם ולוהט בחוץ, וצונן ונעים בפנים - וטוב שבאנו בשעת צהריים כשהייתה עדיין שמש ולא צל. לא יכולנו לעזוב את המקום, פשוט מושלם. גן עדן עלי אדמות.

המשכנו בלית ברירה, מתוך רעב, לכיוון אוצהורן, דרך De Rust. עצרנו ב- De Rust לאכול במקום שנראה היחידי הנורמלי, לקראת היציאה מן העיירה, ב- Mora`s. היה סביר עד טוב, במחירים לא זולים. כל הסיבוב של שני מעברי ההרים ארך כ- 4-5 שעות. מאד מומלץ. מכאן התכוונו למשוך כמה שיותר מהר לכיוון Cape Town, וחשבנו לנסות להגיע ל- Hermanus, עליה קיבלנו המלצות. בפועל הצלחנו להגיע רק עד Swellndam כי מזג האוויר נהיה גשום ואנו היינו כבר עייפים למדי.

 בדרך בין George ל- Mossel Bay ראינו מה- N2 בכיוון דרום את האזור של Great Brak River - בהחלט שווה בדיקה - נראה מדהים. גם האזור של Swellndam נראה יפה מאד. מדובר בעיר נחמדה בטוחה ונעימה שיושבת על גבול ההרים - כך שהנוף משגע - רק חבל שירד גשם. בא לנו קצת להתפנק אז מצאנו ב- 500R (כולל ארוחת בוקר ענקית) מקום מפואר ונעים מאד עם נוף ובריכה (Aanhuizen Guest House) - מומלץ.

לתחילת הכתבה

קייפ טאון

יום 10: קייפטאון - Hout Bay
 נסיעה כמעט רצופה ל- Cape Town. טעות טראגית - מזג האוויר היה חם מאד, ומעט אביך, ולכן החלטנו לעלות להר השולחן רק למחרת, כדי לתת לראות להשתפר. מה שבפועל קרה הוא ("תפסת מרובה לא תפסת") שבשני הימים הבאים היו רוחות מאד חזקות והרכבל היה סגור, כך שלמעשה לא הצלחנו לעלות על הר השולחן... לכן שימו לב - בהזדמנות הראשונה - עלו מיד על הר השולחן. מזג האוויר בעיר הפכפך מאד, ושונה מאד גם בין החלק המערבי למזרחי - עד כדי 10 מעלות הבדל. אחרי הצהרים - פיקניק על החוף הציורי של Camps Bay - מסתובבים שם כל מיני טיפוסים מוזרים חשודים - שמרו על חפציכם. ארוחת ערב אצל קרובים בעיר. לינה באזור Hout Bay.

יום 11: Cape Point, Simon`s Town והגן הבוטני
בבוקר מתעוררים ושומעים את הרוח שורקת בחוץ. סגרירי למדי. טלפון לשרות הרכבל (מענה קולי יעדכן אתכם 021-4248181) מאשר את החשש - הרכבל סגור היום. החלטנו לנסוע לשמורת Cape Point. מ- Hout Bay עולים לדרך האגרה המדהימה של Chapman`s Peak, ומשם לשמורה. 40R לאדם. גשם קל. ערפל כבד. כולם נגדנו. אכלנו ארוחת בוקר מצוינת במסעדה בשמורה (35R לאדם) והתפללנו. כעבור שעה הגשם פסק, הערפל נמוג ונותרו רק עננים לבנים. טיפסנו מהחניה אל המגדלור הישן, ומשם ירדנו אל המגדלור ה"חדש" ("רק" בן כמעט 100 שנה) הנמוך יותר - בנו אותו מפני שהערפל גרם לאניות לא לראות את המגדלור הגבוה. הנוף מאד דרמטי ומרגש. צוקים בגובה של 200 מטר, והים שוצף וגועש למטה בצבעים עזים. חזק מאד.

משם נסענו נסיעה קצרצרה של 3 דקות בתוך השמורה לחניה למרגלות ה- Cape Of Good Hope המפורסם, וטיפסנו אליו. גם כאן תחושות דומות - נוף מלא הוד. למעלה על הצוק פגשנו בלהקה של שפני סלע (כ- 30 בוגרים וגורים) שלא ידעו שהם צריכים לברוח מאנשים. אפשר להתקרב אליהם כמעט עד נגיעה, והם חמודים מאד. הבבונים, לעומתם, מסולקים בצעקות על ידי הפקחים שבשמורה, מפני שהם מציקים למבקרים - אבל גם מהם נהנינו מאד. המשכנו לנסוע ברחבי השמורה היפה - יש בה המון פינות חמד. צלב וסקו דה-גמא וצלב דיאז, "בריכת ונוס", שרידי אניות שעלו על שרטון ועוד - ובכלל - נופים מקסימים של צוקים, צמחיה וים. עשו לעצמכם טובה ענקית והקדישו לה יום שלם, לא רק חצי יום.
חזרנו צפונה דרך הצד המזרחי, אל הפינגווינים של Simon`s Town. אתר פצפון שנעשה למכונת כסף משומנת היטב - אבל באמת יש שם המון פינגווינים והם די חמודים.

וקרה לנו עוד דבר מוזר ובלתי ייאמן - נשרפנו! לאורך כל היום לא ראינו כלל את השמש, אבל הקרינה חדרה מבעד לעננים הדקים ונצלינו באופן רציני למדי (כולל התקלפות לאחר מספר ימים) - משיחה עם מקומיים הסתבר שהתופעה ידועה - אז שימו לב והיזהרו: אם אתם מרגישים צורך להרכיב משקפי שמש - סימן שיש מספיק קרינה מזיקה וכדאי לכן להשתמש בקרם הגנה. את שאר שעות היום בילינו בשיטוט בגן הבוטני. מטופח ואסתטי, וגם תצפית לא רעה לכיוון העיר כשעולים על צלע ההר. קצת התאכזבנו שכן לא הייתה הרבה פריחה (במיוחד שעה שבארצנו הקדושה נפרסים להם מרבדי כלניות ורקפות) - אומרים שהחודשים הטובים ביותר הם מאוגוסט עד אוקטובר. אנו התלהבנו בעיקר מפרחי הפרוטיאות הענקיים ומן העצים הגדולים בחלק העתיק של הגן.

 בערב יצאנו ל- V&A Waterfront ואכלנו במסעדת Primi. יש שם עוד עשרות מסעדות מצוינות. היה מוצלח מאד. לינה ב- Hout Bay.

יום 12: Capetown
גם הבוקר נשבו רוחות עזות והרכבל היה סגור. איזה באסה. האויב של ה"טוב" הוא ה"טוב ביותר". לפיכך, היום הוקדש לרכישת מתנות ומזכרות למסכנים שנשארו בארץ, וכן לבילוי בקרב המשפחה המקומית. היינו בשוק חפצי האמנות (למה קוראים לזה שוק פשפשים?) בנמל של Hout Bay (פתוח בכל יום, כולל ימי ראשון בערך בערך מ- 8 עד 13), וגם בשוק האמנויות בכיכר המרכזית של Hout Bay (פתוח מ- 10, בימי ראשון בלבד, חביב למדי, ממוסחר הרבה פחות). כמו כן בשווקים מזדמנים קטנים יותר בהם נתקלנו. המקומיים הסבירו שהשוק ב- Greenpoint יקר יותר ומסתובבים שם כייסים.

 בערב פיקניק בגן מקסים בשם Maynardville באיזור Wynberg - יש בו אגם קטן ונחמד וציפורי מים. בסיום הפיקניק חזינו בהופעת בלט "כרמן" תחת כיפת השמיים. ובאמת כאן נסגר המעגל - בתחילת מסענו פגשנו בעניים מרודים שחיים ללא חשמל ומים זורמים, לבושים בבגדים בלויים ובנעליים קרועות, ואין להם מה לאכול. ובסיומו של המסע, באותה מדינה עצמה, הופעת בלט יוקרתית אליה מגיעים אנשים עמידים ושבעים. לינה ב- Camps Bay.

יום 13: מוקדם בבוקר טיסה חזרה לארץ הקודש
 התברר שמונית לשדה התעופה זה עסק די יקר, והעדפנו להשאיר את הרכב השכור ליום נוסף למרות שטסנו מוקדם בבוקר. שדה התעופה נמצא במרחק של כחצי שעה נסיעה (בכבישים ריקים) ממרכז העיר. טיסה ליוהנסבורג (כשעתיים) ומשם לתל-אביב.

לתחילת הכתבה

יעדי הכתבה

כתבות מומלצות עבורך על דרום אפריקה