ניו זילנד - מסלול טיול ומידע חשוב

הקדמה

הסקירה הבאה מיודעת לכל אלה שמאוד רוצים מסלול מומלץ בניו-זילנד, שיכלול את כל המקומות האטרקטיביים ביותר ויתן את כל ההמלצות הכי טובות. אני לא יודע אם אלו ההמלצות הכי טובות, אך אני אנסה דרך סיפור מלא של מסלול הטיול שלי להביא את כל הטיפים והדברים שחשוב לדעת על ניו זילנד – מאופציות רכב, דרך טרקים מומלצים ועד למה לקנות לאכול. כל המחירים המצויינים הם בדולר ניו-זילנדי. דבר מאוד חשוב הוא לתת קרדיט עצום למאי ונעם על הטיפ, שבאמת מרכז את המסלול שהתבססתי עליו, אז הנה לינק, שווה להדפיס ולקחת אתכם לכל אורך הטיול!
 לטיפ של מאי ונעם לחצו כאן

לתחילת הכתבה

הגעה לניו-זילנד

חשוב להדגיש שוב שניו זילנד היא מדינה קרה, בעלת שמש חמה, מה זה אומר? כל עוד אתם תחת השמש (בשעה-שעתיים שהיא לא מאחורי העננים) יהיה לכם חם מאוד, כל יתר הזמן קר- אז לבוא בהתאם ולרדת מהמטוס עם משהו חם. סביר להניח שאתם לא באים אקספרס מישראל לניו-זילנד, אלא באים מאוסטרליה, תאילנד, סינגפור או הונג קונג. לא משנה מאיפה אתם מגיעים, רצוי לעשות כבר שם בוקינג (הרשמה) דרך האינטרנט לאחת האכסניות כדי שיהיה לכם מקום מראש. אני נחתתי באוקלנד וקושרתי לאכסנייה מצויינת שנקראת City Garden Lodge, שנמצאת במקום מאוד שקט, מרחק הליכה לקווין סטריט הסואן של אוקלנד, מרחק הליכה לסופר, לחנות בגדים, חנות יד שנייה, מרכזי קניות, בקיצור, הכל. היתרונות של המקום הם שהוא שקט, נותן אוירה כפרית בתוך העיר הגדולה, הבעלים נחמדים ואדיבים, מקום זול יחסית, מאוד נקי, לא המוני מידי. תוכלו לקפוץ ל- DOC – שזה מקום שתבקרו בו הרבה אם ברצונכם לטרק הרבה בניו זילנד, שם כל המידע אודות מסלולים וטרקים בכל ניו-זילנד ותוכלו להתחיל להתאמן באומנות הבישול, להתרגל למזג האויר ההפכפך, לספוג אוירה ולהתחיל לחפש רכב.
אתר האכסנייה: www.citygardenlodge.co.nz

לתחילת הכתבה

תחבורה בניו זילנד

1. אוטובוס – יש אופצייה לרכוש כרטיס חצי שנתי דרך אחת החברות שקיימות, בעצם לשלם תשלום חד פעמי של כ-600$ (לאדם) ולהשתמש בשירות האוטובוסים של החברה אשר מגיעים למקומות פופולריים בכל ניו זילנד. שימו לב, אתם יכולים להתקדם ולרדת בכל תחנה שתרצו, אך לא תוכלו לחזור אחורנית. האוטובוסים עוברים כמה פעמים ביום בזמנים נוחים במיוחד לתיירים.
יתרונות: זול יחסית. נגיש. עוברים דרך כל המקומות המרכזיים. אפשרות להכיר תיירים נוספים באוטובוס.
חסרונות: תנועה מוגבלת, האוטובוסים מגיעים לנקודות מרכזיות והדבר לא מאפשר אילתור וספונטניות במסלול. כמו כן, לא ניתן לחזור אחורנית - דבר שעשוי להוות בעיה כפי שאפרט בהמשך. נוחות מוגבלת של אוטובוס.

 2. טרמפים – יש כאלה בניו זילנד. גם המקומיים עוצרים לתיירים, וגם תיירים לוקחים ליפטרים כאשר הם מתחלקים בהוצאות הדלק.
יתרונות: חסכוני מאוד. הכרות עם אנשים חדשים.
חסרונות: תלוי בנסיעה של אחרים, תלות בלו"ז של אחרים, המתנה לטרמפ יכולה לארוך גם שעות במקומות מסויימים ועל כן תכנון של יום בו צריך להתקדם ולקחת טרמפ יכול להסתכם בנסיעה ליעד בלבד.

 3. קניית רכב – אופצייה פופולארית מאוד בקרב תרמילאים רבים. בניו זילנד יש המון מכוניות למכירה, גם של מקומיים ובעיקר של תיירים שסיימו את הטיול שלהם. המחירים זולים להחריד (אם משווים את זה למחירון של יצחק לוי) והמכוניות במצב מצויין. איפה עוד תמצאו מאזדה 626 שנת 86 עם סאן רוף, חלונות חשמל ותריסי מזגן קדמיים שזזים אוטומטית לוויסוט האוויר(!).
יתרונות: סע לאן שאתה רוצה מתי שאתה רוצה, עצור מתי שתרצה, בחר את הרכב שלך. אם חלילה קרתה תאונה או נתקעת בעמוד, לא צריך לתת דין וחשבון לאף אחד, זה הרכב שלכם. ההנאה של הנסיעה בכבישים הנפלאים של ניו-זילנד (בצד שמאל).
חסרונות: מעבר לתשלום על הרכב עצמו, ככל שנוסעים יותר, מוציאים יותר כסף על דלק. רכב שקונים מתייר שסיים את הטיול שלו, לא תמיד יהיה במצב טוב. אל תתפלאו אם רגע לפני המכירה, בעל הרכב יספר לכם חוויה מעניינת בה שקע עם הרכב בנהר והרכב הוצף כולו במים, אבל זה בסדר, הוא תיקן אותו מאז. מכירת הרכב עלולה לארוך גם מספר שבועות, תצטרכו לפעמים להתפשר על המחיר. לפעמים מפאת חוסר זמן (כי עוד 3 ימים יש לכם טיסה) תצטרכו גם לרדת ביותר מ-500$.

 4. השכרת רכב – בדומה לקניית הרכב, גם השכרה יכולה להיות אופציה כדאית, תלוי כמובן באיזו עונה אתם. לפני תחילת עונת השיא (עד אוקטובר), רכב פרייבט כמו טויוטה קורולה יכול לעלות גם 19$ ליום, שזה מאוד זול. בעונה עצמה המחירים עולים בהתאמה לכ-25$ ליום ואף יותר.
יתרונות: באים, חותמים, משלמים, נוסעים. לא צריך לבזבז זמן על מכירת הרכב. רוב החברות מאפשרות לקיחת הרכב באי הצפוני והשארתו בסניף שלהם באי הדרומי, כך שלא תטרכו לשלם על העברת הרכב חזרה לצפוני (כן, יש חברות שמבקשות את זה).
חסרונות: הרכב לא שלכם, היזהרו לפגוע בו, כל פגיעה תעלה לכם ביוקר. כל דו"ח שתקבלו יועבר לחברת ההשכרה והתשלום ירד דרך כרטיס האשראי, שהשארתם כערבון על כך. לא ניתן כל כך לבחור את סוג הרכב. טיפ קטן – כל שריטה וכל מכה, עלכם לציין בדף הפאקים שהחברה ממלאה איתכם לפני לקיחת הרכב, אז ציינו פשוט כל מה שאתם רואים מבלי לחשוש. הכסף שמשלמים לא חוזר להבדיל מקניית רכב. אנחנו בחרנו באופציית ההשכרה בספטמבר. זה עלה לנו כאמור 19$ ליום, דרך חברת Quality.
אתר אינטרנט: www.qualityrental.co.nz

לתחילת הכתבה

לינה בניו זילנד

ניו-זילנד יכולה להתפס אצל אחדים כיקרה ואצל אחרים כזולה, תלוי למי אתם משווים אותה. המזרח? דרום אמריקה? ארה"ב? אוסטרליה? ישראל? ככל שתשהו בה יותר, כך תלמדו את השוק המקומי ותוכלו להעריך על פי המטבע הניו-זילנדי (שהוא שווה נכון לשנת 2008 3 שקלים חדשים) מהו לחם יקר ומהו לחם זול.

 ניו-זילנד מתפארת בכל מחוזותיה (שלא נאמר בחלקם `חוריה`) באכסניות ברמה מעולה, ממש 5 כוכבים. כמובן שיש יותר טובות וישנן פחות טובות. אם ניקח בחשבון שאתם התרמילאים הממוצעים שלא איכפת להם לישון באכסניה שרוב חדריה הם חדרי דורם - חדרים משותפים, מטבח משותף, סלון משותף וכיוצא בזה, אז מועדון ה- BBH, שאולי כבר שמעתם עליו, יהיה החבר הכי טוב שלכם בנושא הלינה בניו-זילנד.

מועדון ה-BBH מאגד תחתיו אכסניות אשר חברות בו. המועדון קובע כללי ברזל שימצאו בכל אכסניה, כמו מתקן מים חמים, גלאי עשן, ניקיון על בסיס יומי, וכן הלאה. המועדון מבצע מספר פעמים בשנה סקרים בקרב השוהים עצמם שמדרגים כל אכסנייה על פי קטגוריות כמו חדרים, מטבח, ניקיון, מיקום האכסנייה ועוד. כמו כן, חברי המועדון מדרגים דרך אתר האינטרנט את האכסניות בהם ביקרו ועל פי הדירוגים נקבע ציון האכסניה. כל שנה יוצאת חוברת שלמה שבה רשימה מפורטת של כל האכסניות מקוטלגת על פי ערים, לפי סדרן במפה. על כל אכסנייה תיאור קצר שההבעלים רשמו ובו פירוט היתרונות שבאכסנייה. בנוסף, יש תמונה של מפה אשר מתארת את מיקום האכסניה בעיר, מספר החדרים באכסנייה וסוגיהם. לבסוף תמצאו את הציון המשוקלל, שנע בין 0 ל-100, והוא בדרך כלל קולע לרמה של האכסנייה. אחרי הכל מי יודע יותר טוב את הדירוג האמיתי מלבד אלה ששוהים באותן אכסניות?

 עלות הצטרפות למועדון ה- היא 40$. הוא מבטיח לכם הנחות באכסניות של ה- BBH: שנעות בין 1$-5$ ללילה, מה שמבטיח לכם שאם תשהו לרוב באכסניות חברות BBH החיסכון הכללי יהיה גדול יותר מ-40$, אז זה בהחלט משתלם ושווה. ניתן להרשם ולקבל את כרטיס החבר בכל ISITE (שזה מרכז המידע לתיירים שנמצא בכל עיר ועיירה, בקיצור, בכל מקום בניו-זילנד). הכרטיס הוא אישי ולא תוכלו לרכוש כרטיס אחד למספר אנשים על מנת ליהנות מההנחות. לעומת זאת, החוברת של האכסניות ניתנת בחינם בכל ISITE ובכל אכסנייה השייכת ל- BBH, אז אפשר להיעזר בה גם אם לא בחרתם להיות חברים במועדון.
אתר אינטרנט: Bbh.Co.Nz

HIT - מועדון נוסף אשר מוכר בקרב הישראלים המגיעים לניו-זילנד, הוא מועדון ה- אירוח ישראלים בחינם או בתשלום סמלי של עד 15$ ללילה. מדובר במשפחות נוצריות אוהבות ישראל (וישראלים כמובן), הרואות באירוח מצווה גדולה שנופלת בקרבם. ניתן להצטרף למועדון דרך עומרי, מקים המועדון אשר נמצא בעיירה פהייה (אשר בוודאי תיהיה אחת התחנות הראשונות שלכם בניו-זילנד באי הצפוני) או במספר ערים דרך הסוכנים המקומיים. עלות הצטרפות וקבלת כרטיס חבר היא 50$, כמובן שמי שמתכוון להשתמש בו בין 3 ל-4 פעמים, ירגיש בחסכון והחזר עלות הכרטיס. היתרונות ברורים מאוד – חסכון בארנק, יותר כסף להוצאות אחרות. החסרונות לא תמיד ברורים – אתה הולך לישון אצל משפחה, לא תמיד נוח לך לעשות מה שאתה רוצה. אתה תמצא עצמך יושב ומדבר איתם על כל מיני נושאים הזויים והם יספרו לך כמה הם אוהבים את ישראל. הבתים שלהם בדרך כלל נמצאים רחוב ממרכז העיר – שזה חסרון בערים היותר גדולות, לא מכירים תרמילאים מכל העולם, אלא זוגות נשואים מבוגרים ולפעמים גם ילדיהם (המוזרים יש לציין). ה- HIT יכול להיות בהחלט ל- HIT, ויכול למצות את עצמו גם אחרי הפעם הראשונה. אז זה נתון לשיקול דעתכם.
אתר אינטרנט: Www.Hit-Nz.Com

 ישנם תרמילאים שדוגלים בשיטת חסכון יתר על המידה ובוחרים לקנות רכב גדול אשר ישמש להם ללינה. זו גם אופציה (מקובלת מאוד בקרב ישראלים, אבל לא רק). אדגיש פה את היתרונות והחסרונות של השיטה. אז היתרונות גם פה הם ברורים – מילת המפתח היא חיסכון. החסרונות – לא נוח ולרוב רחוק ממרכז העיר - בניו זילנד חל איסור על לינה ברכב אלא במקומות מורשים לכך, בהם יש לשלם סכום של כ-8$. ישנן אכסניות אשר מותר לעשות זאת בהן ותמורת עוד כמה דולרים בודדים תוכלו להשתמש גם במטבח של האכסנייה, במקלחת ובשירותים.

לתחילת הכתבה

אוכל וקניות בניו זילנד

מוזר שבשום מקום לא מסבירים על אוכל וקניות בניו-זילנד (מה שתקף אגב גם לאוסטרליה). בתור תרמילאים ישראלים, אשר השתחררו לרוב לפני שנה מהצבא, עבדו בעבודה זמנית וחסכו כסף על בסיס שכר המינימום, לא נוכל להרשות לעצמנו לאכול בחוץ. אז הנה לפניכם המדריך המלא והממצה של קניית מזון בניו-זילנד.

Homebrand – היא מילת המפתח שלכם. זה מה שנקרא מוצר הבית. לרוב מדובר במוצרים הכי זולים, אם כי לא הכי משובחים, אך לצורך העניין, אם נרשה לעצמנו לא להתפנק, זה בהחלט מזון (ולא רק). המוצרים של Homebrand הם לרוב הזולים ביותר שתמצאו, וניתן למצוא כמעט הכל של Homebrand, החל מקורנפלקס, חלב, ספגטי, פסטות, עוגיות (שוקולד צ`יפס!), טונה, שמן, שוקולד למריחה (חיקוי של נוטלה), מנה חמה, לחם, קטשופ, אבקת כביסה, שתייה, ואפילו טמפונים(!). בקיצור- הכל. מבחינה כלכלית שווה מאוד לנצל את הנוחות של הסופר שבו כל הלחמים מסודרים מול העיניים, ואתם פשוט צריכים להסתכל על המחירים. לפעמים שווה להוסיף עוד 1$ בשביל לחם יותר עשיר, לפעמים המוצרים של Homebrand יספיקו לכם וישמרו לכם כסף בארנק.

סופרמרקט – בניו-זילנד יש המון סופרים. אז מי בעצם הכי זול? אז להלן הדירוג מהזול ביותר ליקר ביותר:

• Pak`Nsave – מצוייה לרוב בערים הגדולות והבינוניות. הכי זולה שיש.
• Woolworths – נמצאת גם בערים הגדולות בעיקר וזולה כמעט כמו הפאק-אן-סייב.
• Countdown – נמצא בערים הגדולות, לא נתקלתי בהרבה, אז גדול וזול.
• New World – רשת אשר נמצאת גם בערים הגדולות וגם בקטנות, זולה יחסית לאופציות הקיימות בערים הקטנות. יקרה לעומת האופציות בערים הגדולות.
• Supervalu – בעיקר בערים הקטנות – מצאתי גם בקרייסצ`רץ`. מומלץ בחום לקנות שם כדי לא לספוג את המחירים היקרים של ה -4Squer, במקומות מסויים אולי עדיף גם על ה-New World.
• Foursquare – מצוי בעיקר בערים הקטנות, אבל גם בגדולות. נראה יותר כמו מכולת משודרגת וכך גם המחירים. יקר מאוד – מומלץ לא לקנות אם יש ברירה.

ישנם עוד סופרמרקטים שאני באופן אישי לא נתקלתי בהם, אבל לפי מה שראיתי באינטרנט הם קיימים. כאמור, אלה הרשתות הגדולות והמחירים הם בהתאם. כדאי מאוד לקנות בקנייה הראשונה שלכם שקית רב פעמית מבד, אחת בשביל האוכל שלא דורש קירור ועוד אחת עם דפנות עבות השומרת את הקירור. כך לא תצטרכו לזרוק את האוכל שלכם ברכב או בקרטונים.

לתחילת הכתבה

מסלול טיול באי הצפוני 

אתחיל במסלול הטיול שעשיתי לאחר כל הטיפים והעיצות. אז לאחר התאוששות מהנחיתה והכנת צידה לדרך יצאנו צפונה לכיוון העיר פאנגאריי היפיפיה. עשינו שם עצירה בדרך לפהייה, ביקרנו במשרד ה- DOC המקומי, ומשם למעשה נרשמנו למילפורד טרק (זה היה לאחר שהסברנו לשתי הנשים איך לעשות את זה ולמה אנחנו בדיוק מתכוונים). המשכנו לפהייה, ושם פגשנו את עומרי, ישראלי חביב ודעתן (קיבוצניק), החי בניו-זילנד כבר כ-10 שנים ומארח לא רק ישראלים, בביתו הנעים, מספר על ההיט הנפלא שלו, גובה מחיר של אכסנייה, נותן אינטרנט חינם ושהות חווייתית ומעניינת. ניתן להכיר שם לרוב עוד ישראלים מטיילים.

 מפהייה למעשה התכוונו לצאת ל- Bay of Islands, נקודת התצפית על המפגש בין האוקיינוס השקט לים הטזמני והנקודה הכי צפונית בניו זילנד, שם גם נמצא המגדלור המרשים. סמוך לשם יש איזור מדהים אשר חושף מסביב לכל הנופים הירוקים דיונות חול ענקיות, אשר בהן ניתן להתענג בחוויית ה-Sandboard. תדאגו לשכור גלשני Sandboard לפני שאתם מגיעים. מומלץ מאוד לנסות את הדיונה הראשונה שהיא הגדולה ביותר (חשוב מאוד לא לפתוח את הפה בזמן הגלישה ורצוי להרכיב משקפי שמש). בחזרה מומלץ לקפוץ לעיירה קרי קרי ולאכול צהריים בקפה ירושלים, שם אפשר ליהנות מאוכל מזרחי כמו שווארמה, חומוס, לבנה, פיתות, גולדסטאר ובקיצור, לתת קפיצה קטנה חזרה לאוכל האהוב מישראל (יש הנחה לחיילים).

 עוד אתר מעניין שאפשר לבקר בו ונמצא 5 דקות נסיעה דרומה מפהייה הוא מערת התולעים הזוהרות, אטרקציה מאוד פופולארית בניו-זילנד, שבמקומות התיירותיים ביותר עשוייה לפעמים להגיע למחיר של 70$. וראו איזה פלא, פה על הדרך ניתן לעשות סיור במערה ולראות את הדבר האמיתי ב-10$ לאדם בלבד.

את הדרך חזרה לכיוון אוקלנד, דרומה, אפשר לעשות בשתי דרכים. הראשונה היא בדרך בה נסענו צפונה, שהיא הדרך המהירה יותר. אבל שימו לב, אם תוכלו להקריב מעט ולנסוע בכביש המערבי העוקף, הארוך והמפותל ביותר, תזכו לראות אטרקציה נוספת של האי הצפוני, ועוד בחינם. מדובר בעצי הקאורי הידועים בשם רוחבם העצום (אתם לא תאמינו עד שתראו במו עיניכם), הם ממוספרים לפי דירוג הגודל שלהם.

 כשיצאנו למחרת מאיזור אוקלנד (ישנו בהיט באחד הפרברים), עשינו סיבוב לתחילת חצי האי קורמנדל ל- Hot Water Beach, חוף שבו אפשר, בעזרת אתי חפירה אותן ניתן לשכור באכסנייה הסמוכה, לחפור בחוף קלות ולגלות מים חמים ולהתרחץ להנאתכם. אל תעשו את הטעות שלנו. תגיעו לקראת השעה 16, רק אז ניתן בפועל לעשות את זה.

 לאחר האכזבה הקטנה המשכנו לרוטרואה, עיירת הגייזרים אשר מבושמת בניחוח ביצה מענג. אז מלבד ההנאה שבטיול בעיירה התוססת הזו ניתן כמובן ללכת לכל מיני אטרקציות של מעיינות חמים. אנחנו הלכנו על האטרקציה הקוסמת יותר – הזורבינג – כדור גומי ענקי שנכנסים לתוכו (עם מים חמים או בלי/ לבד או עד 3 אנשים בכדור) ומתגלגלים במורד הגבעה. יש לציין כי ההנאה היא לא זולה - כ-40$, תלוי כמה אתם (מעל קבוצה של 5 אנשים המחיר יורד). חוויה מאוד נחמדה, רק נסו להשאר בעמידה לאורך כל הירידה וחייכו למצלמה ברגע שאתם יוצאים מהכדור. אטרקציה מרכזית נוספת ברוטרואה היא הגייזר המפורסם המתפרץ בכל יום ב- 11:15 למשך כ- 10-15 דקות בצורה מרשימה. אחר כך אפשר לבקר בפארק הסמוך וליהנות מהמון אדים ומים מבעבעים (בצבעים שונים).

 התחנה הבאה שלנו הייתה טאופו – עיירה נעימה שבה האפשרות, אולי הזולה ביותר בניו זילנד, לצניחה חופשית. שימו לב! אם תחליטו לתעד את הצניחה, העלות תעלה בעוד 200$, לא כולל ה-200$ של הצניחה עצמה. ממליץ בחום לעשות. יש מספר חברות, אחת אפילו מציעה לאסוף אתכם בלימוזינה. הנוף של העיירה מדהים מלמעלה ויפה לראות את אגם טאופו (שהוא אגב הגדול ביותר בניו-זילנד) מהאוויר. אם תהיו חסרי סבלנות, ישנה אפשרות גם לקפוץ קפיצת בנג`י בטאופו במחיר זול יחסית של 90$ לקפיצה הראשונה (קפיצה שנייה - 30$). מטאופו גם יוצאים לשני טרקים מרכזיים, מתוך הגרייט ווקס של ניו זילנד. הטרנקי וטונגרירו קרוסינג. אנחנו עשינו את הטונגרירו, במסלול היום שלו, במזל גדול או בחוסר מזל, תלוי איך מסתכלים על זה. האמת, מזג האויר לא האיר לנו פנים, עד שיום אחד יצאנו וזכינו במזג אויר מדהים. מסלול היום למעשה נחשב ליפה ביותר. מטפסים בו למרגלות ההר ומגיעים לצידו השני, שם נמצאים אגמים יפהפיים, שאותם לצערי לא יצא לנו לראות, בשל רוח חזרה שהחלה בדיוק כשהיינו במעבר. זהו מסלול שדורש מעט מאמץ, אך בסה"כ הוא מאוד חביב ועם עצירות נכונות ניתן לעשותו בקלות.

 מטאופו המשכנו לוולינגטון, וגילינו שלא סתם היא נקראת עיר הרוחות. קבלת הפנים בעיר הייתה מאוד לא סימפטית. רוחות חזקות וגשמים זועפים לא הזמינו אותנו כל כך להשאר. אין מה לומר, וולינגטון, שהיא עיר הבירה של ניו-זילנד, היא עיר גדולה, ואני מאמין שבטיול שלכם תנסו להמנע מערים גדולות כאלה - התנועה, הרמזורים, פשוט לא עושים לנו את זה. אז החלטנו פשוט לפסוח עליה ובאותו הלילה לקחת פיירי - מעבורת, לאי הדרומי. אנחנו לקחנו מעבורת של חברת Bluebridge, שהייתה היחידה שהפעילה מעבורת בלילה. המחיר לא נורא, רק אל תשכחו לשלם גם על הרכב שלכם. השייט במעבורת נעים מאוד.

לתחילת הכתבה

מסלול טיול באי הדרומי

הגענו ישירות לפיקטון, עיירה קטנה, קטנה מאוד, נידחת. העברנו שם רק לילה אחד. מפיקטון יוצאים לטרק הקווין שרלוט, שעליו ויתרנו. משם יצאנו לנלסון. מדובר בעיירה קטנה, אשר מרגישה כמו עיר ציורית וכפרית, פשוט תענוג. מנלסון יוצאים בעקרון לנלסון לייקס, או לאייבל טזמן. אנחנו בחרנו, לאחר שהייה קצרה, להמשיך משם.

 המשכנו לעיירה הקטנה מטאוקה, עיירה מאוד שקטה וסולידית. את רוב הזמן שם העברנו באכסנייה, בציפייה למזג אויר אשר יחייך אלינו על מנת שנוכל לצאת לטרק האייבל טזמן. בעצתה של הבחורה מה- I-site, בחרנו לעשות את הטרק ביומיים, ולא ב-3 ימים כפי שמקובל. התוכנית היא כזו: מגיעים לנקודת היום השלישי בעזרת טקסי בואט, היוצאת מנקודת ההתחלה של הטרק והולכים לנקודת ההתחלה עם לילה אחד בביקתה. חשוב להתייעץ לפני יציאה לטרק ולהתעדכן בשעות הגאות והשפל, משום שבאמצע הטרק יש קטע אשר ניתן לחצותו רק בזמן השפל.

 לאחר שמיצינו את האיזור של מטאוקה, המשכנו לנסוע לכיוון גריימות`, עיירה שבה עצרנו לילה אחד לפני שהמשכנו לוואנקה. הדרך לגריימות` יכולה להיות דרך שני כבישים: הקצר יותר, המזרחי והמעט עוקב, המערבי, אשר עובר בהרי הפנקייקים, אשר שמם נגזר מצורתם. בגריימות` ישנו אצל דורי ושושי, זוג ישראלים נשוי בעל אכסנייה של ה- BBH. מסיבה זו צפוי שתכירו פה לא מעט ישראלים, תלוי בעונה. מגריימות` יוצאים גם לקרחונים – פוקס וארתור פאס. בדרך משם, אם מזג האויר כמובן מאפשר זאת, מומלץ לבקר במת`יסון לייק, שהוא אגם ההשתקפות המפורסם ביותר בניו זילנד, בו ניתן לראות השתקפות עוצרת נשימה.

 וואנקה היא ללא ספק אחת העיירות היפות ביותר של ניו זילנד. עיירה כפרית, הנמצאת למרגלות הרים מרשימים ועל שפת אגם וואנקה היפהפה. בוואנקה מומלץ לבקר בפאזל וורלד – עולם האשליות, אשר מציע מבוך תלת מימדי (שהוא יותר זניח לעומת השאר) ומגוון אשליות אופטיות מגוונות של ראשים מפורסמים אשר מכל נקודה בה תצפה עליהם יראו לך כאילו מכוונים ומביטים עליך. יש שם חדר שבו אתם עומדים בצד אחד ולפתע נראים ענקיים ואז עומדים בצד השני ונראים כננסים (מומלץ לצלם תמונה כאשר כל שניים עומדים בכל צד של החדר). גולת הכותרת היא כמובן החדר הנמצא בשיפוע, המשבש לחלוטין את היציבות וכוח הכבידה. בואו לראות איך מים זורמים מלמטה למעלה, איך כדור סנוקר מתגלגל כלפי מעלה ועוד המון אשליות נחמדות. עוד בוואנקה ניתן לעשות את מסלול ההליכה של הר הברזל, מסלול הליכה, שמוביל לאחר עלייה ארוכה ומעייפת לתצפית על כל וואנקה והסביבה – אסור לפספס. עוד אטרקציה היא סינמה פרדיסו, שזה מעין קולנוע VIP בו אתם יושבים על כורסאות נוחות וצופים בסרט קולנוע. ניתן לטעום שם גם את הקוקי טיים המפורסם של ניו-זילנד.

קווינסטאון - עיר האטרקציות של ניו-זילנד. מה אפשר לעשות פה? הכל! באנג`י מכל גובה אפשרי – ובעיקר את הנייביס, הבאנג`י הגבוה ביותר בניו-זילנד בגובהו 134מ`(!), צניחה חופשית ועוד כל מיני סוגים של קפיצות וצניחות, מה לא ימציאו הניו זילנדים האלה... בקווינסטאון שווה גם לספוג את חיי הלילה שניו זילנד מציעה - בארים, מועדונים וקזינו הם רק חלק מזה. אל תשכחו לבקר במרינה היפהפיה של העיירה.

 מקווינסטאון המשכנו לטה אנו, העיירה (יותר כמו כפר קטן) שממנה יוצאים לכל הטרקים הכי מפורסמים בניו זילנד, ובכלל. יצאנו למילפורד טרק ולקפלר טרק, ובין לבין, בעוד אנחנו ממתינים שהתנאים לקפלר יהיו נוחים יותר, יצאנו גם להוליפורד טרק. אני אגיד לכם שאת הקלפר והמילפורד אתם בהחלט לא רוצים לפספס. מעבר לתנאים הנוחים שיש שם בבקתות, כמו מים זורמים, שירותים עם ניאגרה וכיריים עם גז (ואור), אציין שהם לא זולים – במיוחד המילפורד שהעלות שלו מגיעה ליותר מ-200$ לאדם. הטרק הוא בן 4 ימים, כאשר לא ניתן לתמרן בו או לבחור לעשות אותו מהר יותר. בכל ביקתה יש ריינג`ר אחראי, הנותן תדרוך גם בבוקר וגם בערב ואחראי בין היתר על הניקיון. הטרק עצמו הוא יפהפה והיתרון שלו הוא שלכל אורך 3 הלילות פוגשים את אותם אנשים ומהר מאוד מתיידדים עימם (אנחנו יצאנו ביום שחזרנו מהטרק לחגוג במסעדת The Ranch בטה אנו).

 את מסלול הקפלר בחרנו לעשות בדרך מעט שונה. עשינו את הטרק עצמו ב- 3 ימים. ביום הראשון עלינו את העלייה האינסופית עד לביקתת לוקסמור. ביום השני השארנו את הציוד שלנו בביקתה, לקחנו איתנו רק אוכל ומים וחצינו את החלק האלפי עד לוואלי הנגינג שלטר ומשם חזרה לביקתת לוקסמור ללילה נוסף. ביום השלישי נשאנו חזרה את התיקים וכל הציוד על גבינו וירדנו את אותה ירידה של היום הראשון ובכך הרווחנו ועשינו את היום השני, שהוא היום היפה ביותר, ללא משקל על הגב.

דאניידין - לא דנידין כמו שכולם אומרים. עיר סואנת. עוד עיר גדולה כמו אוקלנד, וולינגטון וכרייסצ`רץ` שעוד נפגוש. עיר סטודנטים עם הרבה מבנים מפוארים, ארכיטקטורה מעניינת, אירופאית משהו. עם כיכר שלא מפסיקים ללכת ממנה ואליה (כי אם הולכים בדרכים אחרות פשוט הולכים לאיבוד). בעיר הזו יש הרבה לראות ולעשות. כמובן שגם כאן, בשל אוכלוסיית הסטודנטים הצעירה, יש חיי לילה שוקקים, מועדונים, קזינו, ברים והרבה בתי קפה.

 האתרים המרכזיים שחייבים לראות: מפעל השוקולד של קדבורי – למרות שכשאנחנו חושבים על ביקור במפעל שוקולד, אנחנו חושבים על שוקולד בכל מקום וטעימות בלי סוף, כאן הביקור הוא יותר מאופק, יש טעימות הניתנות בצורה מסודרת (וממוספרת), אבל בכל זאת נחמד. מבשלת הבירה של ספייטס – הגאווה של המערב. ביקור במבשלת הבירה הכי מפורסמת בניו-זילנד והכי פופולארית, שבסופו אפשר לשתות כפי יכולתך (או לשתות כל עוד אתה עדיין עומד). הרחוב התלול בעולם – כן, זה נמצא כאן בניו זילנד, פה בדאניידין. האמת שאם הגעתם עד לפה, לא תתפלאו שהרחוב התלול בעולם נמצא בניו זילנד, לאחר שהלכתם רחובות מאוד תלולים עד כה, אבל בדומה לעצי הקאורי, עד שלא תראו, לא תאמינו. ישנן שתי דרכים לחוות את האטרקציה (החינמית) הזאת. הראשונה, היא פשוט לעלות אותו ברגל, מדובר בעלייה תלולה אך לא קשה במיוחד והדרך השנייה היא להגיע עם הרכב ופשוט לתת גז – להזהר לא להדרדר אחורנית. מומלץ לחוות את שתי החוויות.

לייק טאקאפו – האמת שרק עצרנו שם בדרך לכרייסצ`רץ` אחרי מאונט קוק. כרייסצ`רץ` – עיר מאוד מאוד גדולה, אולי לא כמו אוקלנד, אבל תרגישו בגודלה. עיר שלא דוגלת בבנייה לגובה, שזה דווקא נחמד. המרכז מאוד סואן, אך במספר צעדים אפשר להגיע לשקט תעשייתי. לא עשינו בה יותר מדי, מלבד לצאת לבלות ולהסתובב בה להנאתנו ולבקר ביקור חטוף בבית חב"ד החדש (שימו לב לא לתהות למה המחשבים לא עובדים בשבת). כאן למעשה הסתיים הטיול בניו זילנד.

עד כאן הסקירה שלי. השתדלתי לתת את הטיפים הכי חשובים לטעמי, שחוסכים כסף שמאפשר בזבוז על דברים מהנים יותר. חשוב ומומלץ לבקר בכל מקום, אפילו במקום שנראה כמקום המת ביותר, ב- Isite אפשר להגיע ולשאול "אז מה יש לעשות כאן?", ומיד תוצפו בעלונים והצעות שישמעו כמפתות ביותר. לפני כל טרק מומלץ לבקר במשרד ה- DOC ולהתעניין לגבי מזג האויר. זה מדהים עד כמה הם מדוייקים. הריינג`ר במילפורד אמר לנו ביום האחרון שיהיה בהיר בערך עד שעה 14 ואחרי זה צפוי להיות מעונן ובשעה 14 בדיוק השמים התכסו בעננים, מדהים. אל תהרסו את הטיול שלכם בלינה קבועה ברכב ואכילת אורז כל היום, תפרגנו לעצמכם קצת ותהנו מהטיול והכי חשוב, תקראו באתר את המידע הנחוץ לכם, כי יש פה ממש הכל.

 שאלות אתם מוזמנים לשלוח לי במייל. בהצלחה.

לתחילת הכתבה