טאונגי

טאונגי (Taunggyi) היא בירת מחוז שאן. יש בה אוכלוסיה של כ-150,000 תושבים והיא העיר הרביעית בגודלה במיאנמר. העיר ממוקמת כ-1400 מטרים מעל קו הים, כ-500 קילומטרים צפונית מינגון וכ-10 קילומטר מדרום מזרח למנדליי. העיר הפזורה על צלע הר בחלקם הדרומי של ההימלאיה ומיושבת על ידי שבט השאן בעיקר, שקרובים מבחינה אתנית יותר לתאילנדים מאשר לבורמזים. לעיר אין ייחוד כלשהו או אטרקציות ארכיטקטוניות, אלא היא אטרקטיבית כעיר בגלל מיקומה והאווירה בה, בשל אוכלוסיית אנשי השאן. מעבר לכך, האזור המקיף את העיר עם אגם אינלה הוא ציורי במיוחד...

לתחילת הכתבה

אגם אינלה

האטרקציה הגדולה ביותר במחוז שאן הוא אגם אינלה. למה? כי כאן תפגשו שבטי מיעוטים שאנשיהם חיים בבתים צפים, שיטות דייג יחודיות, שייט בסירות בהן חותרים בעזרת הרגל וגם תמונת נוף ציורית. זוהי לבטח אחת מהחשובות והיפות בכל מיאנמר. האגם מתחיל כ-30 קילומטרים דרומית לעיר ומשתרע לאורך 22.4 קילומטרים (פעם האגם היה הרבה יותר ארוך). בכמה מקומות הרוחב של האגם הוא כ-2 קילומטרים, אך רוחבו ברובו הוא 10.2 קילומטרים. אזור האגם מיושב ברובו על ידי בני שבט ה-Intha, כאשר עיקר הפרנסה מגיעה מהאגם. מלבד גורם התיירות המתפתחת עוסקים המקומיים בדיג (לדיג צלופחים משתמשים במלכודת במבוק בצורת חרוט צר), "חקלאות ימית", אשר מבוססות על גידולי ירקות במעיין "ערוגות" אשר בנויות מצמחי מים ובוץ סמיך ומוצק שכמו מחובר לקרקעית האגם הרדודה, ואחזקת בתי מלאכה מקומיים אשר מייצרים בדים, סיגריות, תכשיטים ומוצרי ברזל.

הגעה: אוטובוס מינגון, מנדליי ובאגן. ניתן להגיע גם במונית או בטרק רגלי מהעיירה Kalaw (ראה פירוט בהמשך). המגיעים באוטובוס עוצרים בצומת Shwenyaung, המורחקת כ-12 קילומטרים מהכפר הגדול ביותר והקרוב ביותר לאגם, ששמו Nyaung Shwe. בצומת Shwenyaung כבר ימתינו להם Pick Up-ים ל-Nyaung Shwe, תמורת תשלום צנוע כמובן. בעלי היכולת מוזמנים להגיע בטיסה ל-Heho ומשם לקחת מונית לאגם. כיוון שאגם אינלה הוא אחד המקומות המתויירים ביותר במיאנמר ניתן למצוא באזור מבחר גדול של מקומות לינה, מסעדות טובות מאוד, סוכנויות נסיעות וחנויות מקומיות, רובם ככולם נמצאים ב-Nyaung Shwe, שהוא כאמור הכפר הגדול ביותר והקרוב לאגם אינלה, ורוב תושביו מתפרנסים מתיירות.

שיט: האטרקציה המקובלת באגם. סירה לעד חמישה אנשים תעלה בין 7 ל-10 דולר ליום מלא. בכל יום (ולא רק בראשון) מתקיים שוק מקומי באחד הכפרים היושבים לגדות האגם. השיט מתחיל שם בדרך כלל ואחר כך ממשיכים לביקור בבתי מלאכה מקומיים (בדים, סיגריות, תכשיטים וכדומה) אשר אמורים לשקף את הדרך העתיקה בה מנפיקים המקומיים תוצרתם. בחלק מהמקומות ניתן לראות בבירור שאותו בית מלאכה "אותנטי" מתחיל לפעול רק כאשר מגיעים אליו תיירים... בכל מקרה זוהי חוויה חביבה. במהלך השיט ניתן לראות דייגים החותרים בשיטה הייחודית לאזור – בעמידה, כאשר חלקו התחתון של המשוט מוצמד לשוק הרגל והיא זו שמבצעת את פעולת החתירה, וכמובן את ערוגות הירקות הצפות. ברוב המקרים כולל השיט גם ביקור במנזר Nga Phe Kyaung, אשר זכה לכינוי "מקדש החתולים הקופצים" בגלל "מופעי האקרובטיקה" שמבצעים החתולים. כדאי תמיד לזכור שחתול ממוצע ישן 16 שעות ביממה ויש סיכוי לא רע שכשתגיעו למנזר רובם יתפסו סיאסטה... בתחילת השיט תדרשו לשלם שלושה דולר "מס אגם" בעמדת ביקורת המובילה לאגם.

אטרקציות נוספות:

  • תיאטרון בובות מקסים בשם Aung, Traditional Puppet Show (ממוקם ב-Yonegyi Road, וכל אחד ישמח להדריך אתכם איך להגיע). התיאטרון מציג פעמיים ביום, בשעות 18:00 ו-19:30, 20 דקות כל מופע (לא לשכוח להביא מצלמה).
  • לחובבי המנזרים, בכניסה ל-Nyaung Shwe (על הדרך המובילה מ-Shwenyaung) תוכלו למצוא מנזר קטן וחביב המאכלס ברובו נזירים צעירים. הם ישמחו מאוד להזמינכם פנימה ולהציג בגאווה את אוסף תמונות שחקני הכדורגל שהם מחביאים בין דפי מחברות הלימוד...

אופניים: ניתן ואף רצוי להסתובב באזור Nwaung Shwe והאגם באופניים. ניתן לשכור זוג תמורת כ-500 צ`אט ליום.
טרקים: באזור אינלה לייק ניתן למצוא טרקים קצרים של יום, יומיים ושלושה. כולם עוברים, כמובן, בסביבה הכפרית וזוהי הזדמנות מצוינת להתחכך במקומיים.

  1. הטרק הפופולארי והמומלץ ביותר הוא של שלושה ימים, היוצא מ-Kalaw ומגיע ל-Nyaung Shwe (או בכיוון ההפוך). פירוט על הטרק ועל Kalaw ניתן למצוא בהמשך.
  2. קיימים שני טרקים דו יומיים. הראשון יוצא מאינלה לייק ומגיע ל-Taunggyi. את הלילה עושים בכפר שנקרא Yin Pyar. את המסלול הזה עושים בדרך כלל רק בכיוון אחד משום שאין ב-Taunggyi סוכנויות נסיעות אשר מוציאות את הטרק בכיוון הנגדי. הטרק השני הוא טרק מעגלי היוצא מ-Nyaung Shwe וחוזר אליה, ואת הלילה עושים בכפר בשם Htitaei. חלק מהמסלול כולל שיט בסירה באורך של כשעה.
  3. שני טרקים יומיים מקובלים יוצאים מ-Nwaung Shwe לכיוון Yin Pyar וחוזרים באותו ערב.

את הטרקים השונים מארגנים דרך אחת מסוכנויות הנסיעות ב-Nwaung Shwe (אלא אם יוצאים לטרק מ-Kalaw, כמובן) ובכולם מצטרף מדריך. המדריך אינו פורטר ולכן יש להתארגן בהתאם ולקחת את הציוד הנחוץ בלבד ליום, יומיים או שלושה. באם נקודת הסיום אינה זהה לנקודת היציאה סוכנות הנסיעות תדאג להסיע את יתר הציוד והוא ימתין לכם כשתסיימו. כאשר הקבוצה מונה יותר משני אנשים עלות הטרק נעה בין 5 ל-7 דולר ליום לאדם, בדרך כלל כולל אוכל.

לתחילת הכתבה

קאלאו

קאלאו (Kalaw) היא עיירה קטנה הממוקמת כ-30 ק"מ מזרחית לאינלה לייק, ומשמשת בבסיס יציאה לטרקים בסביבה הכפרית, בהם עוברים בכפרים אתניים שונים (שבטי Palaung, Pa-O, Intha ו-Shan). לבד מזאת אין הרבה מה לעשות בעיירה.

הגעה: אוטובוס מינגון או מנדליי (אותו אוטובוס שמגיע לאינלה לייק עוצר גם ב-Kalaw).

טרקים: הטרקים המוצעים הם באורך של יום עד ארבעה ימים. הלינה נעשית בבתי מקומיים או במנזרים. התנאים, כמובן, מינימליים. הטרק הפופלרי ביותר הוא אותו טרק שהוזכר קודם, בן שלושה ימים, מ-Kalaw לאינלה לייק (Nyaung Shwe). מומלץ להתחיל את הטרק ב-Kalaw ולא להיפך, מהסיבה הפשוטה שאגם אינלה הוא מקום נחמד הרבה יותר לסיים בו טרק ומציע למטייל אטרקציות נוספות שהוזכרו קודם. את הלילה הראשון של הטרק עושים בכפר שנקרא Nan Thale The ואת הלילה השני ב-Htitaei. גם כאן, כמובן, יש לקחת את הציוד הדרוש בלבד כאשר שאר הציוד ימתין לכם בנקודת הסיום.

לתחילת הכתבה

פינדאיה

פינדאיה (Pindaya) – עיר קטנה, הנמצאת כ-30 ק"מ מזרחית לאינלה לייק. ניתן לראות בה את מערות פינדאיה (Pindaya Caves), מערכת מערות אשר חצובות באבן גיר ובתוכם 6226 פסלי בודהה. הכניסה בפועל היא למערה אחת בלבד, משום שלשאר המערות הגישה יותר בעייתית. במערה ניתן למצוא אלפי פסלי בודהה בגדלים שונים. מחיר הכניסה למערה הוא שלושה דולר.

הגעה: אין אוטובוסים מסודרים לפינדאיה, וניתן לנסות ולהגיע ב-Pick Up. הלינה במקום יקרה באופן משמעותי יחסית לתקציב תרמילאי ממוצע, לכן הדרך הטובה ביותר לבקר במערה היא באמצעות מונית אשר עוצרת בפינדאיה למספר שעות בלבד (מספיק בהחלט, אגב). ניתן לנסוע מ-Kalaw ל-Inle Lake (או להיפך) ובדרך לעצור בפינדאיה, או להגיע לפינדאיה מ-Kalaw או אינלה לייק כאשר בערב חוזרים לנקודת היציאה. מונית (בין שלושה לארבעה אנשים, תלוי באם דוחסים גם תיקים וציוד) תעלה בסביבות 35 דולר. הדרך ל-Pindaya יפהפיה, עוברת בשדות תירס וחיטה, והיתרון במונית הוא שניתן לעצור, כמובן, בכל נקודה בדרך, ל"שוחח" ולהצטלם עם האיכרים המקומיים. יתכן מאוד שהדרך לפינדאיה מהווה אטרקציה גדולה הרבה יותר מהמערה עצמה...

לתחילת הכתבה

יעדי הכתבה