מסלול במושבה האמריקאית גרמנית

מסע בזמן-סיפורה של מושבה ציורית וקסומה בלב ליבה של ת"א. בשנת 1866 הגיעה לארץ חבורה של נוצרים מורמונים ממדינת מיין שבארה"ב בהנהגתו של הכומר ג'ורג אדמס שהאמינו שהתיישבותם בארץ תכשיר את הקרקע לשובם של היהודים, דבר שעפ"י ישו יביא את הגאולה. על סיפונה של האוניה נלי צי'פין היו בתי עץ מוכנים, ושאר ציוד להקמת מושבה . הם בחרו בפרדס מוזנח צפונית לחומות יפו. לרוע מזלם התורכים לא אישרו את הרכישה ולכן הם המתינו במחנה מאולתר על החוף . המחלות לא אחרו לבוא וחלקם חלו ומתו . לבסוף ניתן האישור לעלות על הקרקע . הם בנו 10 בתי עץ בשני רחובות צולבים - בר הופמן ואוארבך . לבסוף קשיי האקלים , מחלות וחוסר יכטלת להתפרנס כראוי מתוצרת האדמה , הובילו לכך שרובם חוץ מרולה פלויד , חזרו למיין. המושבה נותרה שוממה עד אשר גילתה אותה כת גרמנית טמפלרית, אשר רכשה את המקום והקימה במקום מושבה מפוארת , אחת מבן ארבע מושבות בארץ.המושבה הגרמנית ביפו שגשגה וגדלה עד מלחמת העולם ה-2 ,אז הוגלו יושביה מארץ ישראל לאוסטרליה על ידי הבריטים , בשל תמיכתם המוצהרת בנאציזם.

 מסלול טיול מומלץ

 תחנה 1 – רח' אילת 14 פינת רחוב אוארבך 1 נתחיל את סיורנו ברח' אילת שהתחיל את דרכו כ"דרך הגמלים", ולאחר מכן נקרא בשם: דרך שכם ואחר כך בשם: "רחוב מוסתקים" ולבסוף אילת. באוארבך 1 עומד לו בניין הבולשת הבריטית הבנוי בסגנון הבאואוס . לימים הוא היה משכנו של בית המשפט המחוזי ,וסיים את דרכו כבית בושת .

 תחנה שניה – אוארבך 4 – בית משפחת נורטון בית העץ הזה היה שייך למשפחת נורטון . בני משפחת נורטון היו חלק מ-157 המתיישבים חדורי המטרה ממדינת מיין שבארה"ב. הבית עמד בפני קריסה עד ששוקם בשנת 1990 .בעידן החדש הבית היה מפורסם כי במקום פעלה מסעדת "קרן" של השף חיים כהן, שעליה נאמר "שאם היית משהו או היה לך משהו" סעדת את ליבך בקרן.

תחנה 3 - אוארבך 6 מלון גראנד הוטל -מלון ירושלים ואז דריסק ובשנת 1867 בנו האחים דריסקו שהיו מהמתיישבים האמריקאים , מלון בשם "גרנד הוטל". זה הבית היחידי במושבה שנבנה באבן. בניית המלון נמשכה מעבר למתוכן והאחים לא הצליחו לפתוח בחג הפסחא שהוא שיא עונת התיירות. האחים ירדו מנכסיהם ונאלצו למכור את המלון לפיטר מצלר-מיסיונר גרמני טמפלרי. פיטר פתח שינה את שם המלון למלון ירושלים. היה זה אחד מן המלונות הטובים והמפוארים ביותר בעיר יפו, שכלל 24 חדרים שנקראו על שם דמויות מן התנ"ך. המלון נחשב אז לאחד המפוארים בארץ , ואף שיכן את פמליית הקיסר הגרמני וילאם השני בביקורם בשנת 1898. המלון שוקם ונפתח מחדש כמלון בוטיק בשנת 2018 ונקרא היום ע"ש מקימיו הראשונים - מלון דריסקו .

תחנה 4 -בית וונתוורת'-אוארבך מספר 10 לאחר כשנתיים בארץ ,המתיישבים האמריקאים גילו שכספם אוזל ושהם אינם מצליחים להפריח את השממה כפי שחשבו . לשמחתם הגיעה לארץ משלחת של יהודים עשירים מארה"ב, ובינהם מוזס ב'יץ . מוזס תרם סכום כסף עצום שאיפשר להם לשוב לארצם על סיפון אוניית התיירים. תייר מפורסם נוסף היה עיתונאי בשם מארק טווין, שלימים כתב ספר על המסע הזה בשם - "מסע תענוגות לארץ הקודש",הוא תיעד את התיירים העשירים ואת מפעלם של המתיישבים כינה "כישלון חרוץ". בבית משפחת וונתוורת גרה מפשחת פרנק הטמפלרית. לימים נרכש הבית ע"י צאצאי המתיישבים האמריקאים - ג'ין וריד הולמס,אשר פתחו בו מוזיאון ומרכז מורשת בשם "בית ידידות מיין".

תחנה 5 בר הופמן מספר 14 - מלון "פארק" - אכסניית עמנואל הבית נבנה ע"י המתיישבים האמריקאים לאחר שהם חזרו למיין נרכש הבית ע"י הברון פון אוסטינוב הרוסי . בבית סמוך התגוררו בני משפחה האל . בשם מוריץ האל, יהודי אירופאי שהתנצר, חי תקופה באתיופיה ועבר להתגורר במושבה הגרמנית ביפו יחד עם רעייתו,"נסיכה אתיופית" , ועם בתם הצעירה.הברון אוסטינוב ומוריץ האל הפכו לחברים טובים והרבו לבלות יחד. לימים נישא הברון לבתם הצעירה של הזוג האל -מגדלנה. בשנת 1895 הפך הברון אוסטינג את ביתו למלון פארק ומינה את חברו האל למנהלו.בשנת 1895 החליט אוסטינוב להסב את ביתו הגדול לבית מלון יוקרתי בשם מלון פארק ומינה את מוריץ האל כמנהלו. בשנת 1898 ביקר בארץ הקיסר הגרמני וילאם ה-2 והתארח במלון . חצר במלון היתה מפורסמת בצמחיה עניפה כגון פיקוס בנגלי , כלובי חיות וצמחי אקזוטיים רבים .בשנת 1914 עזבה משפחת אוסטינג את הארץ לרוסיה . בתקופת המנדט הבריטי נפתח במקום בית ספר תיכון אנגלי לבנות שפעל עד שנת 1948. ל בשנת 1970 נפתח בבית -אכסניית "בית עמנואל" שנמצאת בבעלות המיסיון הלונדוני.

סיפורה של מגדלנה הנסיכה האתיופית הטמפלריתמגדלנה האל, בת תערובת יפיפייה, נולדה באמבה מריאם שבאתיופיה, לאב יהודי מומר מוריץ האל, ולאם קטרינה הל (1850-1932), שהיתה מנשות החצר של הקיסר האתיופי מנליקה-2. לימים המשפחה הצטרפה לקהילת הקולוניה הגרמנית הטמפלרית ביפו. ב- 1889 נישאה מגדלנה לברון יוסטינוב ,איש אצולה רוסי ואזרח גרמני, שגם הוא הצטרף לקהילה הטמפלרית ביפו, בין השנים 1913-1878, והיה לאחת הדמויות הבולטות בעיר, בקרב נוצרים, יהודים ומוסלמים. הוא נודע כמיסיונר, סוחר, אספן עתיקות, מלונאי ופילנתרופ. שסייע רבות בפיתוחה של ישראל . הזוג היה מקובל בחוגי החברה הגבוהה בישראל.

תחנה 6 כנסיית עמנואל -בר הופמן 15 הטמפלרים האמינו בקיום אורח חיים פשוט וסברו כי למאמין אין צורך במבנה של כנסייה מפוארת כדי לפנות בתפילה לאל, המקדש הוא בלב פנימה. בני הדור השני חזרו לשורשי הכנסיה וחלקם אף בחר לשוב אל חיק הכנסייה האוונגלית .הם החלו בבנית כנסיה ובשנת 1904 התקיים טקס חנוכתה. היא נקראה בשם "הכנסייה האוונגלית הגרמנית של יפו" ושימשה את אנשי המושבה הגרמנית עד הגלייתם לאוסטרליה במלחמת העולם ה- 2 . לאחר הקמת מדינת ישראל הועברה הכנסיה לשימושם של אנשי הכנסייה הלותראנית של סקנדינביה, היא שופצה ושמה שונה "כנסיית עמנואל". הכנסיה בנויה בסגנון נאו גוטי , את פעמון הכנסיה תרם הקיסר וילאם ה-2. חלונות הויטראז' המעטרים את הכנסיה הם מזכוכית עבה, ומתארים אירועים הקשורים ליפו המוזכרים בתנ"ך ובברית החדשה. בכנסייה מותקן עוגב שהוא מ-2 הגדולים בישראל, השני בכנסיית הגואל בירושלים

תחנה 7 -בית פלויד- בר הופמן 16 פינת רח' עמיקם אליהו בואו נכיר את מדריך טיולים הראשון והטוב בישראל - רולה פלויד . כאשר המתיישבים האמריקאים עזבו נותרה במקום משפחת פלויד . פלויד הביא איתו לארץ כרכרה חדישה שיכלה לדרכים המשובשות בארץ. הוא למד ערבית והיסטוריה של ארץ ישראל והחל לעבוד בסוכנת התיירות המפורסמת 'תומאס קוק ובניו'. הוא התפרסם כמדריך הטוב ביותר בארץ והוביל אאלפי צליינים ותיירים ברחבי הארץ . מספרים שמי שנסע פעם אחת בכרכרה לא רצה לרדת ממנה .היום מתגוררץ בבית פסלת .

תחנה 8 -בית ברייש המרשים בעל הקשתות, הנמצא ברחוב אוארבך מספר 9 עמנואל ברייש הטמפלרי היה איש עסקים ויזם. היתה לו תרומה עצומה לפיתוח המסחר ביפו .בשנת 1875 הוא ייבא רעפים שיוצרו במרסי שבצרפת ובכך הטביע את חותמו על נופה של הארץ. בחצר הבית ניצב דקל גבוה ובאר מים ששירתה את כל התושבים .

תחנה- 9 בית הקהילה בר הופמן 9 בשנת 1898 ביקר בארץ הקיסר וילאם ה-2 . ביקורו עורר בקרב דור הטמפלרים הצעירים געגועים ונאמנות למודת , וזאת בשונה מדור המקימים .עם עליית המפלגה הנאצית לשלטון, הצטרפו למפלגה טמפלרים רבים ועסקו בפעילות פוליטית. הבריטים כלאו את אנשי המושבות במחנות מעצר. בשנת 1942, הם הוגלו לאוסטרליה ורכושם עוקל . בתום המלחה כשבהתבררו הזוועות היה ברור שהם לא ישובו . מדינת ישראל שילמה להם פיצוי בעבור הבתים ששימשו לאחר מכן למשרדי ממשלה . בית הקהילה משמש כיום כבית הקהילה והמגורים של אנשי הסגל המפעילים את כנסיית עמנואל. בקצה הרחוב ניצב לו בודד עץ תות עתיק בן 400 שנים. בתחילת שנות התשעים של המאה ה-20, נשרף העץ כליל. במסגרת פעולות השיקום של המושבה הובא אגרונום מיוחד שלאחר מאמצים רבים הצליח להשיבו לחיים.

תחנה 10 - בית כנסת ניצנה ונעצור ליד בית מספר 11 היו היה ערבי תושב יפו ששימש סוכן של חברת המכוניות "ג'נרל מוטורס" אשר רכש את החלקה בניצנה 11.הוא החליט לבנות שם את סניף החברה ושכר לשם כך את האדריכל המפורסם דאוד טליל שהקים במקום בנין בסגנון הבין לאומי .בנהוד באותן שנים , בקומת הקרקע של המבנה שכנו משרדים, מוסכים ואולם תצוגה למכוניות, והקומות העליונות שימשו למגורים. בבניין נמצא גם בית הכנסת 'זיכרון ברוך' של קהילת יוצאי העיר קומארנה שבאוקראינה .הוא נקרא כך ע"ש הרב שניספה בשואה - ברון סיפרין

תחנה 11 ככר סגולה – פיקוס עתיק שכונת נוגה נבנתה בתחילת המאה ה-20 ע"י יזמים ערבים .הבתים ברובם בסגנון בינלאומי שהיה נפוץ באותה תקופה. חניות ואזורי מסחר ומעליהם בתי מגורים . במרכז ככר סגולה ניצב לו עץ פיקוס עתיק .

תחנה 12 -תיאטרון נוגה- שד' ירושלים 9 שד' ירושלים נקראו בזמן המנדט הבריטי שד' קינג ג'ורג' . הם היו עורק העסקים המרכזי בעיר . תיאטרון נוגה הוקם ע"י יזמים ערבים ושימש תחילה כקולנוע שנקרא - נביל .לאחר שנים הוא הפך לתיאטרון גשר ששחקניו עולים חדשים מרוסיה .בשנות ה-80 נבנה מדרחוב ארוך בשם בת עמי, ולאורכו חניות רבות . בצדה השני של השדרה תראו מספר מבנים רבי משמעות : שד' ירושלי 12 ממוקם בית הדואר שמש עד היום לייעודו המקורי. בבית מספר 10 היה ממוקם קולנו "סינמה ראשיד" שלימים הפך לקולנוע צליל ולבסוף למועדון התיאטרון .

תחנה 13- רחוב מרזוק ועזר לכיוון בית הסראיה עסק ביש מבצע כושל בשטח מצריים . בשנת 1954 התקרב לסיומו פינוי תעלת סואץ ע"י הבריטים . היה חשש גדול בקרב קהילת המודיעין שהמצרים יעגנו כוחות נגדנו והמצב יהיה מסוכן למדינה . הוחלט לשלוח חוליה שבין חייליה ד"ר משה מרזוק ושמואל עזר להטמין פצצות בכל המקומות החשובים במצריים . הככוונה היתה לזרוע פחד . המצע כשל , רוב החוליה נאסרה , מרזוק ועזר הוצאו להורג בתליה , ומפקד החוליה אברי ברח לאירופה .

בית הסראיה -תחנה אחרונה בית הסראייה הוא בנין ששירת אתהשלטון הטורקי .סראייה בטורקית זה ארמון . הבנין נבנה בשנת 1897 מתרומות של תושבי יפו ועשיריה . בסמוך ל1948 התמקמה בבניין הוועדה הלאומית הערבית שהיוותה כמפקדת הכוחות הערבים בעיר, והיא היתה הגורם המתכן והמוציא לפועל של פעולות יירי על העיר תל אביב . הסיפור היפהב1948 החליטו בלח"י לפוצץ את הבניין , הם החנו משאית עמוסה בחומר נפץ למול הסראייה , הם נתבקשו ע"י השומר לפנותה ואמרו לו שהם ניגשים "רק לרגע" לבית קפה. לאחר 8כ- 2 דקות נשמע פיצוץ עז שהרס את הסראייה והרג עשרות .אשמח לענות על כל שאלה בנושא טיול זה או אחר בארץ ובחו"ל - ענת גרוס לאור , שלחו הודעה לקישור או השאירו פרטים http://bit.ly/3VurjTf