המטבח ההודי הוא מהמטבחים המגוונים והמיוחדים בעולם. הוא מאופיין בתבלינים רבים לכן הוא לעתים חריף ומפתיע. הלחם הוא מרכיב חשוב ועיקרי בארוחה הודית , הן ככף שחופנים באמצעותה את המזון והן כמרככת את מכת החריף שמתנפצת בפה .רוב סוגי הלחם נראים מעיין פיתה . הפיתות נאפות בטאבון או בתנור אבן, ולעיתים מטוגנות בשמן עמוק . זה משתנה בהתאם למדינה בתת היבשת הודו.השתדלו לאכול במקום שיש תחלופה רבה של אנשים . בהודו מסעדה ריקה היא מתכון לצרות בבטן לאחר מכן . ולכן לעיתים "הדאבות" שהן דוכני רחוב זולים , בטוחים יותר מאיזו מסעדה מפוארת. בכל מקרה שיהיה לכם בתאבון . סוגי הלחם הנפוצים
צ'פאטי או רוטי - היא הפיתה ההודית הנפוצה, זהו מאפה לחם ללא שמרים, כאשר הגודל והעובי משתנה בהתאם למדינה . פיתה זו מוגשת בד"כ עם מטבלים ותבשילים שונים שנקראים טאלי . הרוטי עבה ואוורירי למרות שאין בו שמרים , ולעיתים מוסיפים לו ירק ירוק כשלהו , שמעניק לו מראה של פשטידה שלנו .
נאן - זו הגרסה המאורכת והמועשרת של הצ'פאטי. הלחם עבה יותר ודומה בצורתו ללאפה או לפיתה עיראקית. בד"כ אוכלים את הנאן עם עם חמאה או גבינה.פאראתה - הפאראתה היא פיתה עגולה שדומה מעט לקיש עגולה ולעיתים ממולאת עם גבינה או ירקות, וגם היא נאפת בטאבון. טעמה מלוח ועשיר מאוד . פורי – אלו עיגולי בצק קטנים שתופחים לצורה כדורית באמצעות טיגון עמוק. בדרך כלל תמצאו את הפורי בדוכני רחוב כשהוא מוגש יחד עם תבשיל ירקות, הנפוץ הוא תבשיל חריף עם מעט גרגירי חומוס. המוכר יגיש לכם כדור פורי, יבקע במרכזו חור ויכניס תבשיל ירקות או עדשים . את הפורי אוכלים בשוט אחד . טעים אבל כדי לשבוע יש לאכול מספר פורי בארוחה אחת.
פאפאדם- זו גרסה הודית לנאצ'וס -הקרקר ההודי הדק והפריך במיוחד, עשוי מקמח אורד דל. לרוב הוא גדול, דק ופריך, ומשמש בעיקר למטבלים. מטגנים אותו בשמן עמוק.
