האלפים היפניים טומנים בחובם פינות קסומות וניסתרות כגון שני הכפרים שירקאווה-גו וגוקאיאמה. ההיסטורי של הכפרים הללו מתועדת החל מהמאה ה-8, האזור היווה מקום מגורם ופועלם של של מסדרים בודהיסטים אשר מצאו שלווה ושקט באיזור האלפים המבודד. אל הכפרים הללו לא היתה דרך סלולה עד לשנות ה- 20 דבר שהותיר אותם מבודדים. בשנות השישים של המאה ה-20 הוקם סכר מיבורו, נסללו כבישים ורבים מבתי הכפרים -גאשו-זוקורי הועתקו ממקומם כדי לשמרם.
הכפר שירקאווה-גו יחד עם הכפר השכן גוקאיאמה, מהווים עדות חיה וייחודית של בתים שנבנו בסגנון הגאשוֹ-זוּקוּרי, עם גגות קש מחודדים וגדולים, היורדים עד לצִדי הקירות ומגנים על הבית מפני השלג בחורף והשמש החזקה בקיץ. פירוש המילים "גאשו זוקורי" הינם- ידיים משולבות לתפילה. הגגות הנ"ל נבנים בעבודת יד וחזקים מאוד בפני שלגים וסופות. מידי תקופה מתאספים התושבים ומחליפים את גגות הקש.
"גאשו זוקורי" -הבתים המחודדים של שירקאווה-גו שוכנים בעמק נהר שוגאווה, לרגלי הר קוסן שגובהו כ-2100 מטר. ההרים סוגרים על הכפר ששוכן לו לממרגלות גבעות ירוקות ושדות אורז, לעיתים נדמה כאילו זה ציור. הגגות נבנו בעבודת יד ומורכבים על שלד מעץ וגגות מקש וחומר איטום טבעי, התגלו כחזקים ועמידים מאוד בפני סופות ושלגים. פנים הבתים, המעוצב בסגנון כפרי יפני מסורתי – רצפות עץ, שולחנות תה נמוכים, כריות ועוד – שמור להפליא. ב-1995 הכריז אונסקו על בתי הגאשו-זוקורי, ובכללם הכפרים שירקאווה-גו וגוקאיאמה, אתר מורשת עולמית.
בעבר תושבי האיזור התפרנסו בעיקר מחקלאות, ייצור אשלגן חנקתי לאבק שריפה, ייצור נייר מסיבי עץ התות וגידול תולעי משי (הניזונים מעץ התות) , כיום הפרנסה העיקרית הינה תיירות, שכן איזור זה הינו מהמתויירים ביפן. בסמטאות הכפר תוכלו לבקר 0בעלות כניסה) בבית מסורתי ומוזיאון מקומי, הרחוב הראשי מוביל לאגישנן חניות נוחו שמוכרות הכל כלל בובות בשם "סובובו" שזו בובה ללא פנים, רק באיזור זה תולו למצוא את הבובה הייחודית הזו . שימו לב שבייתר הבתים שאינם מיועדים לתיירים גרים תושבים ומהלים חיים רגילים לחלוטין. אז היו קשובים כאשר אתם מטיילים בכפר שהוא מוזיאון.
הכותבת: ענת גרוס לאור מדריכה מקצועית ביפן לטיול הקרוב או בכל שאלה התקשרו
