שוייץ 2016

לקראת חופשת חג הפסח חיפשנו מקום שאליו נוכל לצאת לטיול . שיטוט קצר באינטרנט הביא אותנו לבחירה בשוויץ שקסמה לנו בגלל שפע הנופים המיוחדים שלה. מציאת מחיר זול הביא אותנו לטוס לז'נבה וממנה לצאת לטיול מעגלי שיקיף חלק גדול מהמדינה פרט לחלק המזרחי. המסלול תוכנן לצאת מז'נבה לכוון מזרח להר המטרהורן, להמשיך לחלק האיטלקי באזור לוקרנו , מכאן צפונה לאינטרלאקן וסביבתה, דרך לוצרן וסט' גאלן לחלק הצפוני הנמשך לאורך הריין ודרך באזל וברן חזרה לשדה. בדיקה חוזרת של מזג האויר יומיים לפני הטיסה הביאה להפיכת כוון המסלול.

בדיקת מחירי השכרת הרכב הראתה על הפרש בין המחירים הנגבים בשוויץ לאלו הנגבים בצד הצרפתי של השדה בז'נבה מה עוד שבשוויץ חובה להצטייד בציוד חורף שמעלה את מחיר ההשכרה.

28.4

החוויה בשדה התעופה היתה של חוסר יעילות וסדר. ההמלצה של אל על היא לבצע צ'ק אין באינטרנט ולהנפיק את כרטיס העליה למטוס במכונות שבכניסה. לא הרגשתי בשום הבדל לעומת המתנה בתור הרגיל. יצאנו בטיסת אל על במטוס 737 שהיה נח והגענו לז'נבה. השדה נראה די רדום ולאחר קבלת המזודות עברנו לחלקו הצרפתי של השדה כדי לקבל את הרכב שהזמנו. המעבר היה קצת מוזר וההמתנה בתור לרכב היתה קצרה . שלחו אותנו למגרש החניה לקחת את הרכב וגם שם לא היה עם מי לדבר. הרכב שקיבלנו היה אלפא רומיאו ששירת אותנו בנוחות לאורך הטיול. יצאנו מהשדה ועברנו את מעבר הגבול לשוויץ. במעברי הגבול יש שוטרים רק בצד אליו נכנסים . מבט קצר והלאה לכוון ז'נבה. עברנו דרך ארמון האו”ם. שעון הפרחים , המזרקה ומרכז העיר ויצאנו צפונה לאורך חלקו הדרומי של אגם למאן.

עצרנו ליד טירת שיון הנמצאת בקצה האגם מדרום למונטרי.

טיילנו קצת בטיילת של מונטרי ונכנסנו לאתר ההנצחה לפרדי מרקורי בתוך הקזינו . הצטידנו במדבקה לחלון הרכב (חובה לנסיעה על האוטוסטרדות שמקצרות את זמני הנסיעה בהרבה) והמשכנו על האוטוסטרדה עד לפריבורג שבה הזמנו את המלון ללילה. עשינו סיור קצר במרכז העיר והתמקמנו במלון Ibis הנמצא ממש בצומת הכניסה הצפונית לעיר.

29.4

את היום השני התחלנו בנסיעה לברן בירת שוויץ. מרכז העיר בדומה לכל יתר הערים בשוייץ הוא קטן עם מספר רחובות מקבילים. חנינו ליד פארק הדובים שבקושי מצאנו בו שניים מנומנמים ,

את היתר שחררו במכלאה כשחזרנו ,עברנו על הגשר היפה למרכז העיר.

עברנו לאורך המדרחוב עם המזרקות היפות לעבר מגדל השעון שהתברר כמיותר לעומת שעונים אחרים. ההצגה שהובטחה בשעה העגולה היתה קטנה ומאכזבת.

המשכנו בשיטוט בסמטאות היפות וצפיה במספר גשרים וחזרנו לרכב לנסיעה לבאזל. נכנסנו לחניון שבמרכז העיר, הלכנו לראות את המרפסת של הרצל ומשם לכיכר המרכזית בה ניצב בנין העיריה האדום והמרשים עם ציורים על קירותיו החיצוניים והפנימיים.

בכיכר עצמה התקיים שוק אוכל ופרחים .נסענו למפלי הריין ולשפהאוזן הסמוכה עם קירות הבתים המצוירים ולשכנתה היותר יפה – שטיין אם ריין. גם כאן טיילנו ברחוב הראשי וקצת מסביב

ולקראת ערב המשכנו ללינה בקונסטנץ הנמצאת בגרמניה.( צריך לשים לב כשעוברים בין המדינות, השימוש במטבע משתנה )

30.4

בדיקת מזג האויר בבוקר הראתה שאמור להיות מעונן אחה"צ באזור הטיטליס ולכן החלטנו להגיע קודם לטיטליס ולחזור ללוצרן לאחר מכן. התחלנו את הבוקר בסט' גאלן בכיכר השוק המתעוררת ובביקור בקתדרלה הגדולה. רצינו לבקר גם בספריית המנזר אך זו אמורה היתה להפתח רק בשעה 10 ולכן המשכנו בדרכנו לעיירה אנגלברג שלמרגלות הטיטיליס. מגרש החניה הענק היה די ריק ורק מראה את כמות האנשים לה מחכים בעונה. עלינו ברכבל הקטן לתחנה בה עולים לרכבל הגדול המסתובב ואיתו עלינו עד לתחנה האחרונה בגובה 3206 מ' = 10000 רגל. אפשר לרדת בתחנות בדרך אך אין מה לראות בהן והן מיועדות בעיקר לגולשי הסקי. בתחנה העליונה יש מבנה בן חמש קומות , עלינו לקומה החמישית להצטלם בקור בחוץ.

מכאן אפשר לעלות דרך משטח מושלג לנקודה גבוהה יותר אבל העננים כיסו כבר את כל האזור ולא ניתן היה לראות כלום. המקום היה מלא בהודים וסינים שעשו הרבה רעש. בירידה למטה דחסו אותנו ברכבל כמו סרדינים . נסענו צפונה ללוצרן וחנינו בתחנה המרכזית המשותפת לרכבות ולאוטובוסים ובה יש גם הרבה חנויות. כשיצאנו מהחניה ראינו שיש התארגנות לקראת מצעד של ילדים שבו משתתפות קבוצות של עובדים מחנויות בעיר. הלכנו על גשר העץ וטילנו קצת בעיר. החנויות בשוייץ נסגרות מוקדם וגם בנין הפנורמה נסגר כבר בשעה ארבע .ביקרנו בגן עם האריה הפצוע.

1.5

מזג האויר המשיך גם היום להיות מעונן. יצאנו לקוסנכט – כפרו של וילהלם טל שבקצה האגם והמשכנו דרומה עד למאירינגן. ביקרנו בקניון הארה המדהים, קניון צר וגבוה שהמים חצבו בסלע. ההליכה היתה על גשרים היוצאים מתוך מנהרה ונמצאים מעל הנהר הסואן.

המשכנו לאינטרלאקן להתמקם לקראת הלילה ונסענו לעמק לאוטרברונן אך מזג האויר לא אפשר לראות כלום מעבר למפלים שמשני צידי העמק וחזרנו לאינטרלאקן.

2.5

היות ומזג האויר היה צפוי להיות מעונן בימים הקרובים החלטנו לשנות שוב את המסלול המתוכנן לנסוע דרומה לכוון לוקרנו שבחבל טיצ'ינו על גבול איטליה. ניסינו לנסוע דרך מעברי ההרים אך כולם סגורים עד חודש יוני והצלחנו רק לטפס קצת עד לחסימות של הכביש. נאלצנו לנסוע בדרך ארוכה צפונה עד לחיבור עם הכביש המוליך דרומה לאיטליה. בדרך ניסיתי לעבור דרך מעבר סט' גוטהרד במקום דרך המנהרה אבל גם דרך זו היתה חסומה בשלב כלשהוא . הכביש המוביל למעבר יפה וחצוב בתוך ההר עם חלונות לאורכו כך שאפשר לראות את הדרך המתפתלת. בסופו של דבר נאלצנו לנסוע דרך מנהרת סט' גוטהארד – הארוכה בעולם כיום (17 ק"מ) כשהתנועה נעצרת לפעמים בגלל עבודות של חפירת מנהרה חדשה לרכבת באורך 57 ק"מ שתסתיים בסוף שנת 2016. המעבר במנהרה היה משעמם, נסיעה ארוכה בחושך.

מעט אחרי היציאה מהמנהרה התחיל להתבהר וקצת להתחמם. עצרנו בבלינזונה לצפיה במבצרים וקצת להסתובב במרכז. צבעי הבתים משתנים לצבעי פסטל בסגנון איטלקי. משם המשכנו ללוקרנו , השארנו את הרכב ליד המלון ויצאנו לטייל במרכז העיר. גם כאן ניכר הסגנון האיטלקי בשפה ובאוכל. יצאנו לסיור בעמק ורסצקה . הכביש הצר מתפתל ומטפס מעל לוקרנו לכוון ההרים והנקודה הראשונה לעצירה היא ליד סכר ורסצקה הענק שממנו ניתן לבצע קפיצות בנג'י. בהמשך מספר כפרים קטנים עם בתים בני מאות שנים. הגעתי עד לגשר פונטה די סלאטי בעל שתי קשתות הבנוי בסגנון רומי. מתחת לגשר יש בריכות קטנות אליהן ניתן להכנס.

במרבית המקומות לא ניתן ניתן לעצור בצידי הכביש אך במקומות המענינים יש חניות בצד הדרך.

3.5

מזג אויר המעונן הסתיים ועל פי התחזית מצפים לנו ימים בהירים עד לסוף הטיול. יצאנו מלוקרנו בבוקר על כביש 337 – לא מומלץ למי שמפחד מכבישים צרים- הכביש הצר מתפתל בין הרים ובין כפרים קטנים , הבתים צמודים לכביש ולעיתים אין מקום לשתי מכוניות יחד על הכביש. במהלך הנסיעה חצינו את הגבול לאיטליה בה המחירים יותר שפויים והצטידנו בסופר במצרכים וחזרה לשוויץ. בסיומו מתחבר הכביש לכביש המוביל ממילנו לשוויץ . הדרך מטפסת עד למעבר סימפלון שבו עשינו עצירה לשוקו ותצפית על האזור

ומכאן הכביש יורד לכוון עמק נהר הרון לעיר בריג. בדרך עברנו על גשר גדול וגבוה .

4.5

היום הוקדש לאחת מנקודות השיא של הטיול וטוב שחיכינו למזג האויר היפה והחם יחסית(4- מ'). במקור תכננתי להתחיל את הטיול כאן אבל לפי התחזית שהיתה היה קר מאד (16- מ') יצאנו מבריג דרומה לטאש, הנקודה האחרונה המותרת לנסיעה בכביש ומכאן עלינו על רכבת לצרמאט. החניון בתחנה הוא ענק וצמודים לו מספר חניונים נוספים , מה שמראה על כמות התיירים הצפויה כאן בעונת התיירות. הרכבת יוצאת כל רבע שעה לכל כוון. בצרמאט בדקנו במודיעין לגבי הרכבל העולה למטרהורן אך זה סגור בחלקו העליון עד יוני ולכן הצטרפנו לנחיל התיירים ההודים והסינים שמלאו את התחנה של רכבת השיניים המטפסת לגורמרגאט. כשהגיעה הרכבת ופתחו הדלתות היא התמלאה בשניות והעלו אותנו לרכבת הסמוכה. הכל מסודר ומתוקתק. הרכבת יוצאת כל שעה משני הכוונים והמחיר נכון להיום הוא 90 פר"ש לאדם , אולי קצת יקר אבל ממש שווה. הרכבת מטפסת על המדרון התלול בנסיעה של כעשרים דקות עם ארבע תחנות בדרך שמיועדות לגולשים בחורף ולהלכים בקיץ. הנוף בדרך מקסים , לבן כולו ורק פסי הרכבת מבצבצים מתוך השלג.

יצאנו בתחנה העליונה בגובה של 3100 מ' ולמרות שעל מד החום הוצגה טמפרטורה של 4- ההרגשה היתה שחם וזאת בגלל הקרבה לשמש והשמיים הנקיים. המטרהורן עצמו מרהיב ומיוחד וצריך לראות אותו כדי להבין את היחודיות שלו. בניגוד ליתר ההרים המתנשאים מעל הרכס הוא ניצב בודד למרי ולכן גם בולט יותר . למטרהורן יש מבנה מושלם של פירמידה ונראה שקירותיו מסותתים.

ממשטח התצפית עלינו למשטח הקרח הגבוה יותר ממנו נראים כל ההרים שבסביבה ( התצפית נקראת לכן 360מע') וביניהם ההר הגבוה בשוויץ – הסנטה רוסה – הגבוה מהמטרהורן במאתים מ' אך לא נראה בולט במיוחד מעל שכניו.

חזרנו לעמק הרון ורצינו לעלות לקרחון אלטש – הגדול ביותר בשוייץ אך גם כאן הרכבל עולה רק לאמצע הדרך. המשכנו בדרכנו לכוון אינטרלאקן כשחלק מהדרך עשינו על גבי רכבת מכונית .

הרכבים עלו לרכבת אחד אחרי השני ויצאנו לנסיעה בתוך המנהרה הארוכה כשאנחנו ישובים ברכב ונעזרים בתאורה הפנימית של הרכב כדי לא להיות בחושך מוחלט. הרכבת יוצאת כל רבע שעה וכשהגענו לצד השני הבנו למה , תור ארוך של מכוניות שחיכו לרכבת. לאחר ירידה מהירה ומסודרת מהרכבת המשכנו על הכביש עד לספיז שלחוף אגם טון ולאורכו עד לאינטרלאקן . התמקמנו במלון במרכז העיר כך שיכולנו ללכת ברגל לכל מקום . במלון היתה בריכה שלא ניצלנו והופתענו בארוחת הבוקר לקבל ביצה מקושקשת. מלון מטופח ומעוצב בבעלות זוג צעיר .

5.5

את היום האחרון לטיול בילינו באחד המקומות היפים בשוויץ, עמק לאוטרברונן שמדרום לאינטרלאקן.

העמק הנמצא מתחת לרכס המרכזי של האלפים הכולל את פסגות היונגפראו, המונך והאייגר ופסגות נוספות, כולן מעל 3000 מ' . באזור פיתחו את תעשיית התיירות למקסימום האפשרי. בכל מקום מגרשי חניה לרכב עם אפשרות הגעה ברכבת . בקצה העיירה לאוטרברונן נמצא מפל שטאובן- הגבוה בשויץ. מכל כפר יוצאים רכבלים המטפסים למעלה ההרים. נסענו לאורך העמק עד לקצהו הדרומי בעיירה שכטלברג ,ממנה לקחנו את הרכבל המטפס בשני שלבים לכפר מיורן שממנו יש תצפית יפה על הפסגות .

יש רק בעיה קטנה , קשה לצלם בבוקר בגלל השמש ומי שרוצה לצלם עדיף שיגיע לכאן אחר הצהרים. תמונות טובות אפשר לעשות מהר המנליכן שאליו מגיע הרכבל הארוך ביותר ( מעל 2 ק"מ) . בדרך חזרה עלינו למפלי הטרומבלך, עשרה מפלים היורדים בתוך הסלע וחוצבים כל פעם בכוון אחר. העליה היא באמצעות רכבת שינים עד למפל השישי ומכאן אפשר לעלות עד למפל העשירי ולרדת עד לכניסה. העליה היא בתוך מנהרה רטובה ולחה.

בסיום הביקור נסענו צפונה לאורך אגם טון ופנינו לדרך היפה המתפתלת בין ההרים עד לברוק שעל הכביש המחבר את ברן עם ווה. . בווה עצרנו ליד פסלו של צ'רלי צ'פלין ( העיר היתה מלאה אנשים בגלל חופשת חג העליה)והמשכנו דרך אזור הכרמים ללוזאן המשתרעת מהאגם ועד לראש ההר. המשכנו לאורך כביש 1 הצמוד לחוף דרך עיירות שחופיהן היו מלאים באנשים עד למעבר הגבול לצרפת למלון בעיירה הצמודה לשדה התעופה.

למחרת בבוקר היינו צריכים להחזיר את הרכב השכור בצד הצרפתי של השדה והגענו עם פתיחת המשרדים. ומשם היינו צריכים לצאת מהשדה ולהכנס חזרה מהצד השויצרי, הכל ללא שום בדיקה. המטוס כרגיל חיכה על המסלול והגענו אליו באוטובוס. בטיסה חזרה ישבנו ליד יציאת החרום , כך שהיה לנו מקום רחב לרגליים אבל מצד שני אי אפשר להשען אחורה.

היה טיול מקסים ומהנה. המחירים אמנם די יקרים יחסית אבל אני מקווה לחזור פעם נוספת בעונה אחרת ולהנות מדברים נוספים שיש לשוויץ להציע.

כמה דברים לסיום

חובה להדביק על החלון את מדבקת הויגניט התקפה מדצמבר ועד לינואר שנה אחרי (14 חודש ), מחירה 40 פר"ש ובמידה ונתפסים ללא המדבקה מקבלים קנס גבוה ומשלמים את המדבקה במקום.

לא לוותר על המדבקה, התנועה בכבישים המקבילים לאוטוסטרדות איטית.

לא כדאי לנסוע מעל המהירות המותרת. יש מצלמות בכל מקום וגם ניידות לא חסרות.

צריך לבדוק את מזג האויר כל יום , יש שינויים גם במהלך היום עצמו. כדאי לתכנן את העליה לתצפיות במידת האפשר, אין טעם לעלות במזג אויר מעונן.

לא הזמנו מקומות לינה מראש וטוב שכך. מזג האויר חייב אותנו לשנות את המסלול ולכן בחלק מהלילות הזמנו בבוקר ובחלק חיפשנו במקומות שהגענו. הלילה יורד מאוחר כך שאין בעיה למצוא.

בחלק מהמלונות גובים תשלום עבור חניה או שצריך לחנות בחניה בתשלום.

קחו בחשבון שהמחירים די יקרים, גם מחירי השוקולד. ירקות כמעט ואין. למי שמגיע ממדינות היורו כדאי להצטייד במה שרוצים לפני הכניסה לשוויץ.

למי שמתכנן להשתמש הרבה ברכבלים מומלץ לרכוש את כרטיס ההנחה של הרכבת המקנה 50% הנחה במרבית הרכבלים.

לא לבצע בשויץ תשלומים באירו. מבחינת בעלי העסקים השער הוא אחד לאחד.

כדאי להצטייד באירו בנוסף לפר”ש. חלק מהנסיעה עובר בצרפת, גרמניה ואיטליה ובהן לא מקבלים פר”ש.

מדינה מקסימה , מענינת עם אנשים נחמדים ואדיבים.