הקשתות היחידות שרואים רוב המטיילים בארצות הברית הן מוזהבות, מתנשאות מעל הקרקע ומפרסמות רשת מזון מהיר.
אך בדרום מזרחה של מדינת יוטה, על גדתו של נהר הקולורדו, ישנה קולקציה של מעל 2,000 קשתות טבעיות מאבן חול בצבעי אדום, ורוד וכתום.
הקשתות ממסגרות את נוף המדבר הצחיח וההרים, הרי לה- סאל שבאופק.
אך לא רק קשתות יש בפארק לאומי קטן ומיוחד זה שהוא פארק היורה האמיתי עם היסטוריה גאולוגית של 300 מיליון שנים.
צריחים, מגדלים מחודדים, עמודים גבוהים עם בולדרים גדולים הניצבים על כמה מהם בזוויות שמאתגרות את כוח המשיכה, חומות אבן אדירות ,ציורי קיר המזכירים לנו שאתר זה היה בית לשבטים ילידים במשך אלפי שנים ושמיים מדהימים מעל, כאלו שמאפשרים לך בלילות להסתכל עמוק אל תוך הגלקסיה ולהבין את המשמעות האמיתית של המילים “ליל זרוע כוכבים”.
פנינת המדבר הזאת מושכת מעל למיליון מטיילים מידי שנה, הקיץ כאן חם ולעתים מעיק, החורף קפוא, הקשתות מתכסות בשלג ונראות אף יפות יותר מהרגיל אך הקור עז וחודר לעצמות.
בעבר הרחוק היה פה ים פנימי שכיסה לא רק את הפארק והאזורים מסביב אלא את מרבית יוטה של ימינו, הוא נסוג וחזר ונסוג 29 פעמים משאיר מאחוריו שכבת מלח עבה. סלעים וחול שנישאו על גבי זרמי מים מההרים קברו עם הזמן את שכבת המלח.
המלח הקבור מטה החל עם הזמן מפאת משקלו הקל לעלות, מעצב את האבן ויוצר כיפות, עמקים ורכסים.
בשלב זה החלו לעבוד על אבן החול המים, הקרח והרוח, מעצבים לאט לאט את פלאי הטבע שמולנו.
הטבע ממשיך במלאכתו ולא נח לרגע. קשתות חדשות נבנות כל הזמן בעוד אחרות קורסות ונעלמות. קשת החומה (Wall Arch) למשל קרסה בשנת 2008.
בשביל הזכות להיקרא קשת יש אגב תנאים קשיחים. עליה להיות בגובה וברוחב של שלוש רגל או 91 סנטימטרים לכל כיוון.
כל מגלה של קשת חדשה זכאי לכנותה בהתאם למאווי ליבו ובלבד שלא תיקרא על שמו.
ובמפתיע, או שלא, יש כאן עולם חי עשיר.
הטמפרטורות הקיצוניות, המחסור במים והצמחייה המועטה מונעים מבעלי חיים גדולים לחיות כאן, אלו שפה צריכים להסתגל לתנאים המאתגרים.
אך ישנם בעלי חיים רבים שאימצו לעצמם את המדבר כבית.
ערבוני הסבך הוא אחד ממאות סוגי הציפורים שחיים בפארק יחד עם לטאות, סנאים, שועלי מדבר, נחשים, צבאים ואפילו כבשי ביגהורן מדבריים נצפים מפעם לפעם בשטחו.
הדרך לפארק הלאומי 'הקשתות' החלה בדרום מערבה של מדינת קולורדו הישר אל 'ארבעת הפינות' (Four Corners). נקודת המפגש בין גבולותיהן של ארבעת המדינות האמריקאיות: קולורדו, יוטה, ניו מקסיקו ואריזונה. הנקודה היחידה בארצות הברית בו נפגשים גבולותיהן של ארבע מדינות. בנקודת המפגש ישנה אנדרטה שזכתה לשם המתבקש 'אנדרטת ארבעת הפינות' (Four Corners Monument).
מערבה משם, בשטח מדינת אריזונה, המשכתי צפונה היישר אל ארץ המערב הפרוע, או המקום המזוהה ביותר עם הספר האמריקאי ועם סרטי מערבונים, 'עמק המונומנטים' (Monument Valley).
עמק זה, שהוא חלק משטחה של 'אומת הנבאחו' מאופיין בהרי שולחן קטנים המכונים Butte שמגיעים עד לגובה של 300 מטרים מעל קרקעית העמק, גבוה יותר מהמגדל הגבוה בישראל.
הגבעות, העמודים והצריחים מסלעים ואבן חול מוכרים לכולנו מהקולנוע, ממשחקי המחשב ומהפרסומת המפורסמת של מותג הסיגריות 'מרלבורו'.
זהו אכן אחד מהמקומות המצולמים ביותר בעולם, והמוכרים שבהם.
הנסיעה על כביש 163 מהספק עיירה ספק תחנת דרכים קייאנטה (Kayenta) מובילה היישר אל העמק עם נופיו המופלאים.
להכרות עם העמק ועם שבט הנבאחו שזו ארצו מומלץ לעצור במרכז המבקרים של העמק (Monument Valley Visitor Center), משם גם ישנם נופים מרהיבים של תצורות האבן ותצוגה על חייהם בעבר ובהווה של שבט הנבאחו.
בקרבת מרכז המבקרים ישנם מספר דרכי עפר שמתפתלות בין תצורות הסלע.
הלאה על הכביש הראשי ממוקמת גבעה שזכתה לכינוי 'גבעת פורסט גאמפ'. בסרט אלמותי זה הפסיק פורסט בנקודה זו את ריצתו לאורך אמריקה ונטש את ההמונים שליוו אותו. הנוף מהגבעה משובב נפש ויעידו על כך עשרות המכוניות שעוצרות כאן לצילומי נוף.
כביש 163 ממשיך צפונה, הופך לכביש 191 ומגיע עד לעיר 'מואב' Moab, העיירה המורמונית המנומנמת שקרבתה לפארקים לאומיים ולאתרי טבע הפכו אותה למרכז של תיירות, הרפתקאות ונופש.
לאחד מאתרי הקמפינג שבקרבת העיר, אתר הקמפינג של רשת KOA הגעתי לעת ערב.
בוקר עולה על המדבר ואני יצאתי אל הפארק הלאומי המרוחק שמונה קילומטרים בלבד מהעיר.
ממרכז המבקרים המעניין (Arches Visitor Center) שהוא גם האתר היחיד שבו ניתן להצטייד במי שתייה לפני הכניסה לפארק, עולה הכביש המתפתל אל הרמה וחודר 29 קילומטרים עמוק אל תוך המדבר כשבדרך מחכים שלל נקודות תצפית, מסלולי הליכה ופסלים שיצר הטבע.
המסלול הראשון הוא שלושה קילומטרים של הליכה באפיק נחל יבש מוקף בחומות אבן, גורדי שחקים וצריחים. 'שדרות פארק' (Park Avenue) הוא מסלול יפיפה שחושף בפנינו את אומנות העיצוב באבן החול, אומנות שלא יצר האדם ומתעלה על כל יצירותיו.
בדרך שאנו הולכים על נתיב החול רואים מגדלי אבן שזכו לשמות כמו 'המלכה נפרטיטי' (Queen Nefertiti) ומולו 'המלכה ויקטוריה', השביל מסתיים בסלע העוגב (The Organ) המרשים שניצב בסמוך לכביש הראשי ומכאן חוזרים אחורה אל מגרש החנייה.
במגרש החנייה, לאחר סיום המסלול, פנה אלי בחור ושאל אם אני יכול להמליץ לו היכן לבקר בפארק מכיוון שהגיע ליום אחד. לאחר סקירה קלה על אתרי החובה והמלצה חמה לצפות בשקיעה ב'קשת המעודנת' הוא שאל האם הוא יכול לנסוע אחריי ולהתלוות לביקורי.
כך יצא שאת היום הראשון בפארק העברתי בטיול ושיחה עם גיי'סון. בחור אמריקאי ממוצא קנדי בדרכו מבאפלו ניו יורק ללוס אנג'לס במכוניתו המלאה בכל רכושו והוא בדרכו מערבה להתחיל חיים חדשים בעיר המלאכים.
מאתר לאתר ולנקודות תצפית זכיתי להכיר אדם מסקרן ביותר שהביא לי זווית מעניינת על החיים באמריקה מודל 2015.
ממשיכים פנימה אל תוך הפארק כשבדרך עוצרים לתצפית נוף על הרי לה-סאל שבאופק מדרום (La Sal Viewpoint) בהמשך ניצב גוש הסלע שזכה לכינוי 'מגדלי בית המשפט' (Courthouse Towers),
הכביש ממשיך ומתפתל בין תצורות סלעים עם כינויים ציוריים כמו 'מגדל בבל' ונקודות תצפית כמו נקודת התצפית על 'הדיונות המפחידות' (Petrified Dunes Viewpoint) ולאורכו של 'החומה הגדולה' (The Great Wall) לפני שמגיע ל'סלע המאוזן' (Balanced Rock) ולפניה לחלק בפארק שזכה לכינוי 'החלונות'. אזור זה הוא המקום הראשון בפארק בו רואים את הקשתות המפורסמות בהיקף גדול עם קשתות כמו Cove Arch, Double Arch, Turret Arch ושתי 'החלונות' North Window ו South Window. יש כאן מספר שבילי הליכה שמובילים אל הקשתות עצמן, שבילים קלים בני 500 מטרים ועד קילומטר אחד.
ממשיכים בנסיעה צפונה ומגיעים אל 'תצפית עמק המלח' (Salt Valley Viewpoint) שם החלטנו לחזור על עקבותינו ולנסוע לתצפית שקיעה ב'קשת המעודנת'.
'הקשת המעודנת' Delicate Arch היא ללא ספק סמלו של הפארק והקשת המפורסמת ביותר בו. 20 מטר גובהה והיא ניצבת עדינה שברירית וצבעונית על שפת המצוק ממסגרת את הרי לה-סאל שבאופק.
מסביב ל'קשת המעודנת' ישנן מספר נקודות תצפית ושביל הליכה מאתגר באורך 4.8 קילומטרים שמוביל אל הקשת עצמה.
הלכנו בשביל העמוס לעייפה והגענו לקשת המרהיבה מחכים לשקיעה שתצבע אותה בצבעים בוהקים. השקיעה כאן אכן מדהימה ומרשימה אך כמות האנשים גם היא מדהימה. המונים המונים מתיישבים בכל פינה מסביב לקשת ובמעין האמפיתאטרון הטבעי שמסביב, מצלמות בהיכון וזעקות אימה כל עת שמישהו מעז להתקרב לקשת לצילום אישי ומקלקל את הפריים.
הליל יורד על המדבר ואנו חוזרים בחושך למגרש החניה, לא לפני שמחליפים פרטים עם חברי החדש אותו אפגוש לאחר מכן בלוס אנג'לס.
נסיעה קצרה לאתר הקמפינג במואב ואני שוב באוהלי הקט.
למחרת בשעות הבוקר המאוחרות שבתי לארצ'ס ויצאתי אל מסלול ההליכה הארוך בן ה-12 קילומטרים ב'גן השטן' (Devils Garden). המסלול עובר בין מספר קשתות כמו Landscape Arch המרשימה, Navajo Arch, Double O Arch, Private Arch ועמוד האבן הגבוה Dark Angel.
המסלול עובר ברובו במדבר ללא צל, ללא שביל מסומן ובחום כבד של ראשית ספטמבר. גם כמות המים הנכבדה שהבאתי איתי למסלול התבררה כלא מספקת בקילומטרים האחרונים. אך הנופים הנשקפים כאן, בחלק זה, נידח יותר של הפארק, שווים את המאמץ הפיזי.
אחר הצהריים חזרתי למרכז המבקרים שם פגשתי את חברי שון, הריינג'ר מילוסטון, שהצטרף אליי לשבוע וחצי ביוטה.
מיד נסענו שוב ל'קשת המעודנת'. אני כבר הייתי כאן אתמול אך בשבילו זו פעם ראשונה מול הקשת המרשימה.
בערב, על מנת לחגוג את בואו, הלכנו אל מבשלת הבירה של העיר מואב לארוחת בשרים ובירה.
למחרת יצאנו אל הסיור אותו הזמנו מראש ב'כבשן הלוהט' (Fiery Furnace).
מסלול ההליכה כאן אינו ארוך במיוחד אך נדרשת הרשמה מוקדמת וסיור מודרך וזאת מכיוון שבתוך בליל העמודים והנקיקים קל מאוד ללכת לאיבוד.
המסלול, שעביר על ידי כל אדם עם כושר גופני סביר ויכולת להניע את גופו, מתפתל בין נקיקי סלע, קשתות, עמודי אבן ודיונות חול ומאלץ אותך לזחול, לטפס ולקפץ.
לאחר הסיור ב'כבשן הלוהט' המשכנו אל שאר האתרים בפארק שאני כבר ראיתי אך שון עוד לא.
בערב חזרנו למואב, ממנה אנו עוד לא נפרדים, לערב של ברביקיו באתר הקמפינג.
היעד הבא הוא הפארק הלאומי 'ארץ הקניונים', אך קרבתה של מואב לפארק זה השאירו אותנו בעיר נהנים משלל האטרקציות הקולינריות שהיא מציעה למבקריה.
שחר כהן- יעוץ, הכוונה ובניית מסלולים בהתאמה אישית.
[email protected]
