מידע שימושי
עיר גן העדן, בירת מחוז ג'ה-ג'יאנג, מקושרת עם כל הערים הגדולות והחשובות במזרח סין, אם ברכבת ואם בדרכים אוויריות (לכל סין). לדוגמא, מהערים בייג'ין ושנחאי יוצאות שלוש רכבות ביום אל האנגזו. מחיר הכרטיס הוא בין 30 ל-70 יואן, תלוי ברכבת ובמחלקה. על מנת שלא תמצאו עצמכם ללא סידורי לינה, כדאי להזמין טרם ההגעה, במיוחד אם הנסיעה נופלת על ימי חג לאומיים סיניים. אפשר לשכור אופניים בעיר במחיר של 10 יואן ליום וזו דרך מומלצת מאוד לחוות את הרחוב הסיני.
רקע היסטורי ושירי הלל
העיר ממוקמת בעמק הדלתא השופע של נהר היאנגצה, חלקו הדרומי של העמק ובקצהו הדרומי של התעלה הגדולה. שמה המקורי של העיר היה צ'יין-טאנג, לפני למעלה מ-2,200 שנים, תחת שושלת צ'ין. מאוחר יותר, תחת שושלת סוי, שונה שמה להאנגזו. המיקום המרכזי על דרכי המשי הביא איתו שגשוג כלכלי, שהמשיך לאורך תקופתן של חמש שושלות -; תור הזהב של האנגזו, בה שימשה אף כבירת הקיסרות הסינית בתקופת שושלת סונג הדרומית. לפיכך, תפקידה הכלכלי והאסטרטגי גדל וזו הפכה למרכז תרבותי, כלכלי וחברתי ראשון במעלה, בתקופת שושלות מינג וצ'ינג ונקודה אסטרטגית חיונית לשליטה על הטריטוריות הדרום-מזרחיות של האימפריה המונגולית בתקופת שושלת יואן.
יצירות אמנות רבות היללו את יופיה וקסמה של האנגזו, בצורת שירים, כתבים וציורים. כמו כן, האקלים המושלם השורר באיזור מחלק את השנה לארבע עונות מוגדרות, עם חורף לא קר מדי וקיץ לא חם מדי, למרות הלחות הממוצעת השנתית (76%). נתונים אלו הופכים את האנגזו לאתר תיירות מבוקש, הן על ידי זרים והן על ידי מקומיים, עם טמפרטורה ממוצעת של 16.2 מעלות צלסיוס וכ-1,500 מילימטרים של גשם בממוצע בשנה.
לתחילת הכתבה
נהר צ'יינטאנג
נהר צ'יינטאנג (Qiantang Jiang) מספק מחזה שהוא תופעת טבע מדהימה, מדי חודש ביום השלישי וה-18 על פי הלוח השנתי הסיני, בצורת גל אדיר של גאות. קרוב למועד פסטיבל אמצע האביב, שיאו של הגל הוא בחודש השמיני בשנה, ביום ה-18, אז גובהו מגיע לעשרה בערך. נהר צ'יינטאנג הוא הארוך ביותר במחוז ג'ה-ג'יאנג ומגיע מההר הצהוב במחוז השכן, אנהואי, עד לשפכו במפרץ האנגזו, בחלק המזרחי של העיר.
האגם המערבי
האגם המערבי (Xihu) ממוקם בחלקו המערבי של מרכז העיר האנגזו ומחולק לחמש ימות באמצעות סוללות מלאכותיות, אשר מקושרות על ידי גשרים רמים ומעוגלים. יופיו של האגם הופיע בשירה כמקור השראה לאורך ההיסטוריה הסינית הארוכה. במשך מאות שנים, קיסרים ובני משפחותיהם היו מגיעים לנפוש לחופיו על מנת להימלט מהחום של הקיץ הלוהט. סביב האגם מקיפים אותו הרים בגובה של כ-400 מטרים ויוצרים אגם מתוחם שבמימיו הצלולים משתקפות הפסגות תוך יצירת תפאורה של גן סיני, המחליף גווניו בחילופי העונות.
לתחילת הכתבה
אי גבעת הבדידות
גבעת גושאן, שפירושו באופן מילולי הוא גבעת הבדידות, בהשראת המשורר המתבודד והערירי, לין בו, שהעביר את ימיו בגידול עגורים ועצי שזיפים. דמי הכניסה אל הגבעה הם 5 יואן ומציעים כמה וכמה נקודות חן במעלה מדרונותיו. האי נמצא בחלק הצפון-מזרחי של האגם המערבי והוא ידוע כאי הגדול ביותר באגם והיחידי שהוא טבעי. זהו למעשה מוקד לתצפית רחבה לנוף הפנורמי של האגם וסביבותיו. על האי, על שטח של כ-200 דונם נמצאים מוזיאון ג'ה-ג'יאנג ופביליון וון-לאן, במדרונות הדרומיים של הגבעה. פביליון פאנג-הה, המקושר למשורר הערירי, והקבר של צ'יו-ג'ין, שהיתה מהפכנית שמרדה נגד הקיסרות בתקופת צ'ינג, ניצבים במדרונות המערביים של הגבעה, שמראה את פניה היפים ביותר בעת פריחת עצי השזיף. בסביבת האגם קיימים אתרים רבים נוספים וכולם מסורתיים ומרהיבים כגון, פגודת שש ההרמוניות (Liuhe Ta), על גבעת יו'אה-לון, הנחשבת ליצירת מופת ארכיטקטונית מהעידן העתיק של סין. מוזיאון התה הלאומי, מלמד את המבקרים על זני התה המגוונים ומציע להשתתף בטקסי התה המסורתיים. אתר נוסף בסביבת האגם הוא המקדש הבודהיסטי, לינג-יין (Lingyin Si), שהוא אחד מעשרת המקדשים החשובים במדינה.
לתחילת הכתבה
הכתבה באדיבות אתר CRI Online בעברית
רוצים לעשות היסטוריה ולטוס לטיול של פעם בחיים בסין - במתנה?
הקליקו כאן ואולי תזכו! >>
