בעיר רובנימי

במרץ-אפריל 2004 ביקרתי בלפלנד הפינית, בטיול עצמאי (לא מאורגן) ובכל יום עשיתי משהו או הצטרפתי לפעילות דרך חברה מפעילה (מכיוון שאי אפשר, למשל, לקחת מזחלת כלבים ולהתחיל לשוטט לבד).

הטיסה:
 טסתי לבודפשט עם מאלב משם להלסנקי עם פינאייר ומשם לעיר רובנימי עם פינאייר - את הכרטיס להלסנקי קניתי מהארץ ואת הכרטיס הפנימי לצפון פינלנד קניתי מהאתר של פינאייר.

מתי לבקר:
בקרתי בלפלנד בסוף מרץ עד אמצע אפריל 2004 - באופן כללי לא הייתי ממליצה להגיע לצפון פינלנד לפני סוף פברואר כי יש הרבה דברים שיהיו סגורים עדיין (כמו למשל טירת הקרח בקמי (Kemi) שנפתחת בסביבות ה-20 לפברואר).

העיר רובנימי (Rovaniemi):
רוב הזמן שהיתי בעיר רובנימי, אני התארחתי אצל משפחה אבל ניתן למצוא בעיר כמה מלונות החל מ-50 וקצת יורו ללילה במוטל פשוט ועד... אין סוף.
 כמה אתרים של מלונות פשוטים יותר ופחות:

לתחילת הכתבה

פעילויות בעיר

ברובנימי עצמה בקרתי בארקטיקום מוזיאון שמתאר את חיי תושבי האזור במשך השנים, המון מיצגים ענקיים וגם סרט על הזוהר הצפוני. באופן אישי מוזיאונים זה לא ממש הקטע שלי אבל כולם אמרו שחייבים ללכת וזה מוזיאון מדהים אז הלכתי ושוב גיליתי בדיוק כמו במוזיאונים "חובה" אחרים ברחבי העולם - שזה עוד מוזיאון. מה שכן, המבנה שלו מקסים - מן לשון כזו שנכנסת לים והכל מזכוכית - באמת שווה, גם הסרט על הזוהר הצפוני מקסים (אגב שימו לב כשאתם נכנסים, שהוא מוצג רק פעמיים ביום - ב-11 בבוקר וב-3 בצהריים כמדומני, אז אם נכנסתם למוזיאון אחרי השעות האלה ופספסתם אותו תבקשו בקופה בכניסה אישור להכנס למחרת לסרט והם נותנים בלי שום בעיה).

 הכפר של סנטה קלאוס - הכפר נמצא כ-8 ק"מ מהעיר- אוטובוס מספר 8 מגיע למקום. הכפר הוא האמת די טפשי- מלא מלא חנויות של כריסטמס וכל מיני מזכרות - אחרי איזה שעתים די נגמר מה לעשות שם ישנו סניף הדואר המרכזי של סנטה קלאוס שם יש אפשרות לשלוח גלויות לאנשים - יש 2 תיבות, אחת מתרוקנת כל היום והשניה רק לקראת כריסטמס כך שהגלויה תגיע ליעדה בדיוק בזמן - על הגלויה שתשלחו אגב תהיה חותמת דואר של סנטה קלאוס בחוג הקוטב הצפוני- חביב.
ליד הכפר ישנו גם פארק סנטה קלאוס אך הוא היה סגור ביום שבאנו כך שאני לא ממש יודעת כמה זה שווה.

סנטה קלאוס מגיח בשעה קבועה לבנין הראשי שם ומדבר עם הילדים (וגם עם המבוגרים) שימו לב שאסור לצלם כי הם מוכרים לך אחר כך את תמונתך עם סנטה ב-17 יורו אבל בוידאו לא ממש היה אכפת להם שצילמנו. שימו לב שליד הכפר ישנו גם השלט הרשמי של חוג הקוטב הצפוני.אגב ליד הכפר של סנטה קלאוס (בבית תכלת נדמה לי) יש מן חנויות מפעל או משהו בסגנון- לא להתלהב, זה כולה שתי חנויות- האחת עם בגדים כיעוריים להפליא ממיטב האופנה הפינית של שנות ה-50 והשניה היא חנות של זכוכית- כלים ואומנויות שונות. בחדר הפנימי יש מן סטודיו (או איך שקוראים למקום הזה שאנשים יושבים ועושים דברים......) ויש שם כל מיני דברים מקסימים (כל מיני חיות מזכוכית לבנה כזאת... דברים באמת מקסימים) - אז בכל אופן לשם שווה להכנס אם כבר הגעתם לכפר.

יום אחרי הביקור בכפרו של סנטה קלאוס נרשמנו לספארי של מזחלות כלבים ואיילים - יש ברובנימי המון חברות שמציעות טיולים כאלה - אנחנו פשוט הסתובבנו במרכז הקטן ונכנסנו לכל חברה וראינו מה הם מציעים ובחרנו מה שהכי התאים לנו- המחירים של הפעילויות האלה לא זולים בכלל... (החל מ-100 יורו לטיולים הקצרים של שעה וחצי או משהו כזה). אפשר גם לברר כמה נרשמו לאותו טיול- ככה יצא שהיינו היחידות באותו יום וזה היה נהדר -טיול פרטי.

ביום הספארי, איש מטעם החברה (פוקילה שמו) בא לקחת אותנו מהבית, אין צורך להערך יותר מידי מבחינת בגדים כי החברה מביאה אותך לבקתה גדולה ונותנת לך לבוש וציוד לספארי - את הציוד שלך אתה משאיר שם. יצאנו לדרך עם שעה וחצי נסיעה במזחלת כלבים - יש נהג שעומד מאחורה על שני מגלשיים ונוסע שיושב מקדימה על המזחלת, הנהג צריך להטות את הגוף על פי הפניות של הכלבים וכמו כן יש לשים לב לתת ברקס (כלומר לשים את הרגל על ברזל שנכנס לשלג ומאט את הכלבים). בזמן ירידות, בעיקר כדי שהכלבים לא יכנסו אחד בשני ובסופו של עניין המזחלת תכנס בכל הכלבים, הנסיעה היא די מהירה וזה כיף נורא - לא קשה או מפחיד כך שכמעט כל אחד יכול לעשות את זה.

מה שכן שימו לב (בעיקר הנוסע) שהכלבים האלה כנראה רגילים לרוץ בכל שעות היממה ובניגוד לכלבים אחרים, הם לא צריכים להעצר על מנת להוציא מתוכם כל מיני פסולות- הכל בזמן ריצה (הם נורא מוכשרים הכלבים האלה). בכל אופן שימו לב שזה קורה כי זה בדרך כלל עף על הנוסע או על סביבתו הקרובה (מזל שהבגדים הם של החברה).לאחר שעה וחצי הגענו לחוות איילים שם עברנו מן טקס משונה ליד מדורה- סתם איזה משהו לתיירים - הבחור משבט הסאמי ספר לנו על הכובעים שלהם ושם לנו קרח על הצוואר ועשה לנו מסאז`ים (מה שקצת מדאיג אותי בהתחשב בעובדה שהיינו שם רק 2).

אח"כ הוא אמר לנו שבגלל שאנחנו כל כך נחמדים הוא יביא אותנו אחרי מותינו להיות איילי הצפון שבחווה שלו והוא יטפל בנו יפה ויאכיל אותנו ויוציא אותנו לטיולים ביער (ואני מאוד שמחתי כי סוף סוף לא יהיה לי חם.. כמו בחיים האלה שלי). אחרי הטקס נכנסנו לתוך חדר אוכל בבקתה והוא ואישתו (אני משערת שזו אשתו) עשו לנו קרפים טעימים עם ריבה, שוקו חם, תה וכו`. לאחר מכן יצאנו לסיבוב של חצי שעה במזחלות איילים - המזחלות האלה די איטיות והאמת די משעממות- בעיקר יהנו מזה ילדים - פשוט שוכבים על מזחלת מכוסים בעור של איזה חיה וזזים לאט לאט... ובסוף מקבלים רשיון נהיגה על מזחלת איילים - היפ היפ הוריי. לאחר הסיור הוחזרנו הביתה.
 כמה חברות (הראשונה היא זו שאנחנו נרשמנו):

בעיר רובנימי יש עוד שפע פעילויות שניתן להרשם אליהם -סנומוביל, דיג בקרח, סקי, שחיות במי קרח, רדיפה אחרי הזוהר הצפוני וכו`. למי שרוצה קצת סקי יש אתר יחסית גדול בעיר (יש שם גם את הירידות הענקיות האלה כמו בתחרויות) שבו אפשר לשכור ציוד (במקום הזה אגב גם יש תחרויות ואם תהיו בזמן תחרות בהחלט שווה להגיע ולצפות, יש הרבה התלהבות וכל העיר באה לראות תתחרות ויש אוהל גדול עם תה ושוקו חם...נחמד).בעיר רנואה (Ranua) שליד רובנימי יש גן חיות שמרכז המון חיות של קטבים.

לתחילת הכתבה

העיר קמי ואזור הצפון

העיר קמי (Kemi): ההגעה לעיר קמי היא ברכבת: 30 יורו לכרטיס הלוך חזור - יש רכבת שיוצאת ב-9 וחצי מרובנימי (מגיעה ב-11 בבוקר לקמי) מתחנת הרכבת בקמי צריך לקחת מונית (די יקרה) לשוברת הקרח.
 (אפשר להיעזר באתר הרכבת). כדאי להגיע לעיר ליום שלם - נמצאות בה 2 אטרקציות עיקריות:

  1. שוברת הקרח סמפו- כדאי להרשם מראש (עוד מהארץ לפני הטיול) ולשריין תאריך. החוויה היקרה הזו (173 יורו) ממש מדהימה - עומדים על סיפון שוברת הקרח ורואים איך הקרח נסדק ונשבר ומים מתחילים לצאת מהסדקים- המחזה נראה ממש יפה משוברת הקרח, יש ארוחת צהריים (מרק סלמון או תבשיל ריינדיר עם אוכמניות או משהו אדמדם דומה) ואחרי ארוחת הצהריים הצוות מלביש אותך בחליפה גדולה וכתומה, שמכסה ממש את כל הגוף מלבד הפנים ולא ממש מאפשרת תנועה, דרך סולם יורדים אל הים הקפוא כשבאמצע יש מן בריכה שנשברה על-ידי השוברת קודם - הצוות זורק אותך למים עם החליפה וצפים על המים שהרגע היו תחת הקרח - חוויה מאוד מרגיעה וכיפית. לא לדאוג, ברגע שתרצו לצאת ימשכו אתכם החוצה... (חשוב לזכור, ההפלגה יוצאת ב-12:00 בצהריים, אז בכדי להגיע צריך לתפוס את הרכבת של 9:30 מרובנימי).
  2. אחרי שוברת הקרח נסענו חזרה לאיזור המרכז ולא רחוק מתחנת הרכבת יושב ארמון הקרח- המון חדרים עם תצוגות שונות של קרח- החל מפסלים של חיות ועד חדר מלון שלם או בר שלם שהכל שם מקרח- המקום מדהים.

הצפון - אינארי (Inari) ואיבאלו (Ivalo):
מרובנימי נסענו לכמה ימים צפונה לעיר אינארי -נסענו באוטובוס ואם אתם סטודנטים יש 50 אחוז הנחה על הנסיעה. בתחילת אפריל מתקיים פסטיבל איילי הצפון השנתי - כל מיני מרוצים וקשקושים בשילוב איילי צפון- האמת, שכפסטיבל זה היה די מאכזב אבל העיר אינארי הקטנה מעניינת- יש שם בערך 2 מלונות שנהיו מלאים לכבוד הפסטיבל, לכן ישנו בקמפסייט שיש בו גם בקתות קטנות והוא נמצא על האגם הקפוא כ-2 ק"מ מהעיר.
 מלונות באינארי:

בעיר עצמה יש את סידה- מוזיאון של בני שבט הסאמי - במוזיאון יש סרט על הזוהר הצפוני והמון תמונות על חייהם של בני הסאמי שבאזור. עוד דבר נורא נחמד שם- בכל מיני פינות יש טלוזיות עם צילומים מפעם, המציגים איך בני שבט הסאמי חיו -דגו דגים או איך שנדדו עם החיות וכו`.. זה היה חביב. כדאי גם לבקר בכנסיה של הסאמים- כולה מעץ- ובפנים תמונות של כל מיני אירועים דתיים מלווים באיילי צפון (למשל: לידת ישו עם אייל צפון רוכן מעליו, בהתרגשות כמו הורה טרי).

זוהר צפוני: בלילות קרים ובהירים (ללא עננים שמפריעים) ניתן לראות את הזוהר הצפוני - אני ראיתי באינארי זוהר צפוני שהיה מדהים ונמשך איזה שעה וחצי. השעות שבדרך כלל זה מופיע הן בין 22:00 ל-2:00 בלילה - שווה לחכות ולעקוב כי זה מדהים.

בקשר לקור:ממש לא לתת לזה לבטל טיול- הקור שם רק נשמע קר- זה אומנם מינוסים (ואפילו חווינו 18- מעלות בוקר אחד) אבל זה קור שעומד אין כמעט רוח, וברגע שלובשים משהו זה לא נכנס לגוף - היו ימים שלבשתי טי שרט ורק מעיל מעל- ממש לא קר כמו שחושבים ואין ממש צורך לקנות ציוד יקר וביגוד תרמי. הדבר היחיד שכן מומלץ לקנות לפני הנסיעה זה מן מכנסיים כאלה מבד כמו מעיל שפשוט לובשים על הבגדים ושהולכים בשלג ושוקעים לפעמים עד הברך.. כלום לא נרטב.

 אוכל: לא מצאנו דברים יותר מדי מלהיבים בלפלנד לאכול, במרכז רובנימי נהוג מן בופה של פיצות ולזניות וכל מני כאלה, במחיר יחסית זול. מקום בשם: רקס, לא גדול במיוחד, נמצא בקומה שניה מעל מקום בשם קסקוסטה. עוד במרכז יש את המקדונלדס הצפוני ביותר בעולם - למי שמעוניין. מסעדה נחמדה שאכלנו בה וגילינו שיש לה סניפים בכל פינלנד היא: רוסו - לא יקרה ולא זולה במיוחד אבל יש שם מן בר קטנטן עם כמה סלטים ומנות נחמדות (אכלנו סטייק לא רע וגם דג) - גם היא נמצאת במרכז העיר, מעבר לכך לא כל כך יצא לנו לאכול בחוץ כי התארחנו אצל משפחה.

לתחילת הכתבה

 כתבה וצילמה: אור דרום. סיפורים וטיפים נוספים מהאזורים בהם טיילה אור, באתר: Around The World

יעדי הכתבה