הטבע המיוחד של טוּרְפָּאן או כפי שהסינים מבטאים זאת טוּ לוּ פָאן (Turpan, 吐鲁番) העניק לה מספר שמות וכינויים כ"ארץ האש", "האדמה הפוריה" ו"מולדת הענבים", שמות שלאו דווקא מעידים על גובהה הייחודי של העיר, השוכנת כ - 155 מטרים מתחת לפני הים. זהו המקום הנמוך ביותר בכל סין ובעצם, בעולם כולו, רק ים המלח בישראל הוא נמוך יותר.
בעיר, השוכנת למרגלות הרי טיין שאן במזרח מחוז סינג'יאנג, חיות למעלה מ-24 קבוצות אתניות המונות כ-250 אלף איש. הקבוצה האתנית הגדולה ביותר בעיר טורפן היא הקבוצה האויגורית, שבניה מהווים למעלה מ - 70% מתושבי העיר. טורפן היא עיר חמה מאד, הקיץ נמתח על פני 152 ימים, לפחות 28 מתוכם חוצות הטמפרטורות את קו 50 המעלות.
החום הגבוה לא פוגם בכרמי הגפנים שניטעו כאן לאורך 2,000 השנים האחרונות. הגפנים, ההופכות את העיר לנווה מדבר של ממש, מעניקות למקום, מלבד המראה הירוק והציורי, גם צל וקרירות המקלים על עומס החום, גם בימים החמים ביותר של השנה. תיירים רבים מגיעים לכאן כדי לטעום את טעמם של עשרות הסוגים השונים של הענבים, האיכותיים ומלאי הסוכר, הגדלים בטורפן.
תנאי הגידול הייחודיים, יובש ושמיים שטופי שמש, הם אידייאליים להפקת תוצרת חקלאית ולצד הענבים ששמם יצא כ"ענבים הטעימים ביותר בסין", גדלים בטורפן גם מלונים ואבטיחים. המים מגיעים אל הגידולים באמצעות נקבות, החפורות מתחת לפני הקרקע (קארזים), מפסגות רכס הרי טיין - שאן (ההרים השמיימיים).
בעבר הייתה טורפן, כמו ערים רבות אחרות במחוז סינג'יאנג, חלק מדרך המשי. הייתה זו אחת התחנות החשובות בדרך שהייתה כגשר להחלפת לא רק לחילופי מסחר, אלא גם לחילופי תרבות ודתות ובסיס אסטרטגי וכלכלי למחוז. אתריה ההיסטוריים המפוארים, יחד עם נופיה הפראיים, הם שמספרים לנו את סיפורה.
לתחילת הכתבה
עתיקות גאוצ'אנג (Gaochang Gucheng, 高昌故城)
חורבותיה של גאוצ'אנג, בעומקו של מדבר גובי, נטועות היטב בתוך השקט האינסופי כ - 45 קילומטרים מזרחית מטורפן. בביקור במקום אפשר ללמוד על החיים הענפים והשוקקים, שהיו כאן לפני למעלה מ - 2,0000 שנים. העיר הקדומה הוקמה בימי שושלת האן המזרחית, במאה הראשונה לפני הספירה, אז הייתה זאת מצודה צבאית ששימשה כמקום משכנו של חיל המצב, שהיה אמון על הגנת גבולות הקיסרות. במאה ה - 14 פרצו קרבות בין חייליו של ג'ינג'יס חאן לתושביה האויגורים של העיר והיא הושמדה. כל שנותר ממנה הוא שרידיהם של שני מקדשים וחלקים מהחומה שהקיפה אותם.
- שעות פתיחה: 8:00- 17:00.
- מחיר כניסה: 20 יואן.
עתיקות גאוצנג
ההרים הבוערים (Huoyan Shan, 火焰山)
מעל לחורבותיה של גאוצ'אנג, נישא רכס ההרים הבוערים או ההרים האדומים באויגורית. אורכו של הרכס, השוכן כעשרה קילומטרים צפון - מזרחית לטורפן, 98 קילומטרים והוא מתוח ממזרח למערב. גובהו המרבי של הרכס הוא 831 מטרים ורוחבו הממוצע כתשעה קילומטרים. זהו אחד מרכסי ההרים המעניינים ביותר שסין מציע למבקריה. בימים החמים ביותר, מגיע כאן הטמפרטורה ללמעלה מ - 70 מעלות ומעניק להרים את שמם, ההרים הבוערים.
בחום שכזה, אין זה מפתיע לראות, כי ההרים, העשויים ממשטחי סלע של אבן חול אדומה, חשופים מכל צמחייה, אך העמקים פוריים וניתן למצוא בהם מחסה, מפני החום, לצד פלגי המים והמעיינות המעטרים את ההרים.
לפני שנביא את ההסבר המדעי להיווצרות ההרים, נתעכב על האגדות המספרות כיצד נוצרו ההרים שבמבט אליהם תחת השמש הקופחת, נראה כאילו אש פורצת מפסגותיהם וגולשת בסערה, שוטפת את כל הנקרה בדרכה. אגדה אויגורית מספרת את סיפורו של דרקון ענק ואכזרי שחי בהרי טיין - שאן לפני שנים רבות. הדרקון נהג לטרוף ילדים קטנים והגיבור המקומי החליט לצאת, להילחם בו ולשים לכך קץ. במשך שלושה ימים ולילות נלחמו הדרקון והגיבור האויגורי, עד שהאדם גבר על המפלצת וחתך בבשרה שמונה חתכים. גופתו של הדרקון הייתה לרכס ההרים והחריצים בגופו לשמונת העמקים, בהם גם עמק הגפנים.
סיפור האגדה הסינית המתאר את היווצרות רכס ההרים הבוערים, מתאר את מלך הקופים שהשתולל במטבח שבשמים. בשיאה של ההשתוללות בעט מלך הקופים בתנור המטבח שבשמים, ממנו נשפכו גחלים לוחשות ונפלו אל הארץ, אל מרכזו של אגן טורפן, אל המקום בו ניצבים ההרים כיום.
גם ביצירת המופת "המסע למערב" מוזכרים ההרים הבועים. היצירה המיתולוגית שנכתבה במאה ה - 16 מספרת את סיפורם של הנזיר הבודהיסטי סוּ'אן דזָאנְג ותלמידיו: סוּן ווּ-קוּנְג הקוף, בָּה-גְ'יה נזיר החולה והחזרזיר ג'וּ. הארבעה יצאו להודו להביא את הכתבים הבודהיסטיים לסין. בדרכם הגיעו להרים הבוערים וסון וו- קונג, מנסה לכבות את האש, שעל פסגות ההרים, באמצעות מניפה מענף דקל. לאחר הנסיון השלישי מצליח הקוף במשימתו והארבעה ממשיכים במסעם.
בפועל נוצר הרכס לאחר התנגשות חזיתית בין הלוח הטקטוני האירו-אסייתי עם הלוח ההודי והתרוממות הקרקע שבאה אחר כך. אירוע שהיה אחראי גם להיווצרותם של הרי ההימליה, לפני 50 מיליון שנה בקרוב. כאמור, אחד העמקים הוא עמק הגפנים בו גדלים ענבים לבנים לצד זנים רבים אחרים באינספור גפנים. כשתגיעו לעמק תוכלו ליהנות מהנוף והריחות המשכרים, לרבוץ לנוח באחת הסוכות הפזורות מסביב, לסייר בחדרי ייבוש הצימוקים או לקטוף את הענבים בעצמכם.
מידי שנה, בחודש אוגוסט, נערך במקום פסטיבל הענבים וזהו גם הזמן המומלץ לבקר כאן. במהלך הפסטיבל מתקיימות פעילויות תרבות ומועלים מופעי פולקלור של תרבות האויגורי.
- שעות פתיחה בהרים הבוערים: 10:00- 19:00.
- מחיר הכניסה להרים הבוערים: 20 יואן.
- שעות הפתיח בעמק הענבים: מ -21 באפריל עד 20 באוקטובר 20:00 - 08:00. יתר חודשי השנה 10:00 - 18:30.
- מחיר הכניסה לעמק הענבים: 60 יואן,
ההרים הבוערים
אגם איי-דינג (Aiding Hu, 艾丁湖)
כ - 50 קילומטרים מטורפן ו - 154 מטרים מתחת לפני הים, שוכנת ימת מלח הקרויה אגם איידינג. משמעות השם באויגורית הוא "אגם אור הירח". עד לפני כעשרת אלפים שנים היו מי האגם, שנוצר לפני 250 מיליון שנים, מתוקים, אך האגם שהלך והצטמצם ניתק ממקורותיו, ומינרלים, שמקורם בסחף מין היבשה, החלו לשקוע לתוכו. האגם מחולק לשלושה חלקים: בתוכו עשירה שכבת המים בגבישי מלח צחורים. הרצועה העוטפת את המרכז מורכבת מביצות מלח ואילו הרצועה החיצונית המרהיבה, מורכבת ממניפות סחף. סך הכל שטחו של האגם 22 קילומטרים רבועים ורוחבו, ממזרח למערב, כ - 40 קילומטרים. לצד הנוף הטבעי והפראי שמזמן הביקור באגם, ניתן לטייל גם בתלי ערים קדומות המעידות על החיים השוקקים שהיו כאן וחלפו.
- שעות הפתיחה: 8:00-16:00.
- מחיר הכניסה: 5 יואן.
עתיקות ג'יאו-הֶה (Jiaohe Gucheng, 交河故城)
העיר הקדומה ג'יאו - הה הוקמה לפני כ - 2,300 שנים. כמו לגאוצ'אנג גם ג'יאו - הה, הקרויה באויגורית ארקוטו (Yarkhoto) שימשה את חיל המצב ובשיאה מנתה כשבעת אלפים תושבים. העיר שוכנת 10 קילומטרים ממערב לטורפן, בעמק יארנאז, על צוק בגובה כ - 30 מטרים, מעל פני האדמה. מיקומה זה, גבוה ובין שני נהרות, משווה מראה של עלה המרחף בשמיים וזהו אכן פירוש שמה המילולי: המקום בו נהרות נפגשים. עד לנטישתה במאה ה - 14, ידעה העיר מאבקי שליטה רבים, אך מבניה שרדו, גם אם לא בשלמותם, אודות לתנאי היובש הקיצוניים השוררים באזור.
ג'יאו - הה שונה מערים עתיקות אחרות בכך שבתיה עשויים מבוץ ואדמה, לא השתמשו בה בכלי עץ, נקבעו לה שני שערים בלבד במזרח (שרד) ובדרום (נחרב לחלוטין) והיא לא הוקפה בחומה. החלוקה בין המעמדות בעיר נעשתה באמצעות השדרה המרכזית שחילקה אותה לשלוה חלקים: באחד ישבו פשוטי העם ואנשי הצבא, באחר ישבה האריסטוקרויה ובחלק השלישי נבנו המקדשים והמנזרים. המקדש הבודהיסטי הקרוי ג'יאו - הה, על חמשת אלפים המטרים הרבועיים שלו, הוא אחד המבנים שנשתמרו כאן בצורה הטובה ביותר.
- שעות פתיחה: 9:00-18:00
- מחיר כניסה: 40 יואן .
העתיקות
אתרים נוספים
אטרקציות נוספות מחכות בסביבותיה של טורפן. נזכיר את מינרט אמין, מגדל ההנצחה המוסלמי היחידי בכל סין, מגדל סוּ גונג (苏公塔), שנבנה ב - 1,777 לזכר אמין חוג'ה, שהיה גיבור אויגורי. מערות אלף הבודהות המכונות באויגורית בוזיקליקה (Bizalkik). אסטאנה-קרקוחה (阿斯塔那-哈拉和卓古墓), הקברים העתיקים, בהם קבורים תושביה של גאוצ'אנג והידוע גם בשם מגדל ההנצחה המוסלמי היחידי בסין כולה, שהוקם בשנת 1777, לזכרו של גיבור אויגורי מקומי בשם אמין חוג'ה.
אתרים נוספים שאסור להחמיץ הם שוק הלילה של טורפן, שמהווה נקודת מפגש עם סגנון החיים האויגורי כמו גם הזדמנות לטעום מאכלים מקומיים ו"החומה התת קרקעית הגדולה", הלא היא מקור המים של העיר. המערכת פרושה על פני 2,500 קילומטרים, מתחת לאדמה, בקארז (Karez, 坎儿井). זוהי מערכת השקיה קדומה שראשיתה, כנראה, בפרס. מערכת המנהרות כוללת נקבות ומנהרות, לצידן נחפרו בארות אנכיים וצרים ששימשו לשאיבת המים. אותם מים הנמסים מפסגותיו המושלגות של רכס ההרים הבוערים. המים מנותבים לאגן טורפן, בדרך שמונעת את התאיידותם. המערכת משמשת את תושבי העיר עד היום ומשמשת גם כמפלט מפני החום הלוהט שבחוץ, שכן ניתן להיכנס ולצאת ממנה.
מזג האוויר בטורפן קיצוני ואת 50 המעלות השוררות בחוץ בקיץ מחליפות 40 מעלות מתחת לאפס בחורף. למרות הכל, החודשים המומלצים לביקור בטורפן הם יוני - אוגוסט, בהם ניתן ליהנות מפירותיה של העיר. בעיר פועלות סוכנויות נסיעות שונות בהן ניתן להתעניין לגבי מלונות וכרטיסים לאתרים השונים.
במרחק כשעתיים וחצי בנסיעה ברכבת, צפונית - מערבית מטורפן, נמצאת בירת מחוז סינג'יאנג, אורומוצ'י. טיסה יוצאת מאורומצ'י לטורפן אחת לשבוע.
לתחילת הכתבה
הכתבה באדיבות אתר CRI Online בעברית
