שמורת הרדנגרווידה
נורבגיה היא כנראה הארץ הכי רצינית במערב אירופה לטרקים. מה עוד אפשר לבקש, פיורדים עצומים, שקיעה שאינה נגמרת כל הלילה ומחליפה גוונים כל רגע, נוף דרמטי, קרח, שלג , גשם אבל הכי חשוב זה העם הנורווגי, שתרבות הטיול טבועה בו כמו שבנו מוטבע הצבא. כל הטרקים בנורבגיה, מתחילים עם ה-DNT, ארגון מטפסי ההרים הנורווגי, מעין שילוב מוצלח בין קרן קיימת לישראל, בתי ספר שדה, מדריכי שלח ורשות שמורות הטבע. כל הבקתות שנמצאות בתחילת ובמהלך הטרקים מאוישות ע"י ארגון זה וניתן לקנות בהן את כל הציוד הנחוץ כולל אוכל ועצי הסקה. הארגון גם מעביר סדרות מרשימות (ויקרות מאוד) על הקרחונים. סדרות אלו כוללות נווטי שלגים, טיפוס קרחונים, הישרדות בסיסית, בניית איגלויים וכו'. אנשי ה- DNT ישמחו תמיד לעזור ולייעץ בהכוונה, בתכנון מסלולים ובעדכונים על מזג האוויר.
אזור הטרקים המרכזי בנורבגיה הוא שמורת הרדנגרווידה (Hardangervidda) שנמצאת במרכז נורבגיה וגודלה כחצי שטח ישראל בערך. אין בשמורה זו כלום מלבד טבע ובקתות מבודדות. כלום, נדה, לא שטחי אש, לא גדרות בקר, לא כבישים, אפילו לא עמודי חשמל, רק גשרים בנקודות בהן המים זורמים חזק, ובקתות. בטרק הולכים מבקתה לבקתה. כל חמישים מטר בערך יש גל אבנים עם סימון אדום. כל מאתיים מטר יש אגם או מפל מים. הבקתות מרוחקות מרחק יום הליכה זו מזו, והנופים שרואים בדרך דרמטיים ומגוונים, הרים מכוסי שלג, אגמים כל כך כחולים שאי אפשר להאמין, אלפי סלעים חלקים מקרח, ועוד ועוד. אפשר גם לתזמן את הטרק כך שהוא ייפול בדיוק בתקופה של שמש חצות, שקיעה אינסופית שמחליפה צבעים וגוונים כל שנייה, אחד מהמראות הכי מדהימים שיש וכך לצעוד כל היום ובלילה להתענג על שמש חצות.
דרכי הגעה
בשל גודלה העצום ניתן להגיע לגבולות השמורה כמעט מכל מקום מנורבגיה ולהתחיל ללכת מכל מקום, אולם עדיף (לדעתי לפחות) להתחיל בבקתה מסודרת להשאיר שם את רוב הציוד ולצעוד קלי משקל. אציין כאן שתי בקתות מרכזיות שניתן להגיע אליהן בקלות: Haukeliseter היא הבקתה המרכזית בדרום השמורה. ניתן להגיע אליה באוטובוס מהערים הגדולות אוסלו, ברגן , וקריסטיאנסנד. Finse הבקתה הצפונית ביותר בשמורה והגבוהה ביותר ניתן להגיע אליה רק ברכבת והיא שוכנת על המסלול אוסלו-ברגן.
את הטיול שלי התחלתי ב Haukeliseter שהיא מאוד מאוד מומלצת להתחלה, משום שהיא קלה להגעה ומשום שהדרום קל יותר מהצפון מבחינת הגשם. מבקתה זו אפשר לצעוד צפונה ולשוטט בקלות יחסית כי ישנן הרבה בקתות שממוקמות במרחק יום מימנה כך שאפשר לבחור כמה מסלולים ולנוח בימי גשם קשים. Finse היא בקתה נוספת שאפשר להתחיל ממנה.ה יא שוכנת בקרבת הקרחון הגדול באירופה וממנה יוצאים הרבה מסלולים. ניתן לשכור שם אופניים, או לצאת לסיורים מאורגנים למרגלות הקרחון. מסלול מאוד פופולארי הוא לחצות את שמורת הרדנדנגרווידה מצפון לדרום, או להפך. מסלול זה ימשך כעשרה ימי הליכה, ויהיה חוויה נדירה ורטובה.
כסף וציוד
לא גובים כסף בכניסה לשמורה, אך רוב שירותי ה DNT עולים כסף. הבקתות שעל דרכי תחבורה הן אכסניות לכל דבר וגובים בהן כסף עבור לינה ואוכל. אפשר למצוא בכל מקום מפות נייר גסות בהן מצוינות כל הבקתות והמרחק בשעות אחת משנייה ולתכנן את המסלול מבלי לרכוש הרבה מפות.
מבחינת ציוד, יש צורך ציוד לגשם ולקור בעיקר. חליפה עמידה למים (עליונה ותחתונה), כיסוי לתיק, כפפות כובע גשם, שרוולים לנעליים, נעליים עמידות וכו. בבקתות המאוישות במהלך המסלול ניתן להצטייד באוכל וניתן לישון בהן תמורת תשלום סמלי שהוא גם תשלום כבוד (כסף במעטפה לתוך כספת)
מספר טיפים חשובים
- הרדנדנגרווידה היא רמה מישורית ואין בה הרבה עליות ממושכות או ירידות תלולות. הקושי בטרק הוא העדר מסלול מסודר. הליכה על סלעים חלקים , חציית נחלים, נווט (לא ממש קשה כי יש אגם כל 300 מטר). וכמובן כמובן הגשם והקור הופכים את הטרק לקשה ומהנה.
- כל הזמן יורד גשם, אפילו בחודשי הקיץ, צריך להיות מוכנים מנטלית וארגונית לכל היותר יום או יומיים של שמש בשבוע, בשאר הימים מזג האוויר ישתנה בין ברד לטפטוף קל.
- כאשר מתחילים לטייל בתוך השמורה אין צורך באוהל, מיטה בבקתה באמצע שום מקום עולה כ 30 שקלים והתשלום הוא תשלום כבוד (כסף במעטפה לתוך כספת).
- ישנם המון מקומות בהם חוצים נחלים בגובה מעל שעובר את הנעל לכן מומלץ מאוד להביא את השרוולים לרגליים, כי המים קרים קרים.
- חשוב לומר, נורבגיה היא מדינה יקרה מאוד, לכן היו מוכנים עם ציוד טוב מהארץ.
- נסיעה באוטובוסים לסטודנטים היא חצי מחיר.
