הקדמה - על סוסים במונגוליה
במונגוליה ישנם ( הערכה גסה) כ- 6 מליון סוסים על 2 מליון תושבים. הסוסים במונגוליה נמוכים וחסונים, בנויים לרכיבות ממושכות אך אינם מהירים דיים כדי להיחשב סוסי מירוץ טובים ואינם גבוהים דיים כדי לשאת משאות כבדים. חלב הסוסים משמש כמשקה המקומי הנפוץ, וממנו מפיקים גם את המשקה האלכוהולי הנפוץ ביותר במדינה. בשר הסוסים, לעומתו, משמש כמאכל דווקא. ממ... טעים! הסוסים משמשים בעיקר למרעה ולתחרויות בפסטיבלים השונים ( כמו הנאדם). בעבר הם שימשו כדי להעביר את ביתם ממקום למקום 4 פעמים בשנה. כיום העניין נעשה בעזרת משאיות גדולות. כמו כן, בעזרתם כבש ג`ינג`יס חאן האגדי את רוב מערב ומרכז אסיה לפני 800 שנה ויצר את האימפריה המונגולית, שהייתה מושתתת על חיל פרשים בלבד ושלטה בחצי הכדור המזרחי כמעט 300 שנה ללא עוררין. בשנתיים האחרונות עברו שני חורפים קשים ביותר על מונגוליה ( "זומד"), וסוסים רבים (לצד מקנה רב) מתו מרעב ומקור. כיוון שכך, הכפיל וריבע את עצמו מחיר הסוסים, ומ- 80$ ב- 2004 זינק ל- 250$ בשנה הנוכחית לסוס לכל הפחות. גם החורף הקרוב צפוי להיות זומד, והמונגולים אובדי עצות לגביו. ההשלכות לגבינו הן, כאמור, רק בתחום הכיס.
בחירת הסוס
כדאי לבחור את הסוסים ( אם יש אפשרות בחירה) יחד עם מישהו שמבין בזה ואתם סומכים עליו.
זכר - קשה למכור נקבה והן חלשות יותר.
צעיר - על פי שיניים ופרסות ניתן לדעת. אני עוד לא הבנתי איך.
בריא - נראה חולה, משהו בהליכה דומה לצליעה, פצע קטן על הגב- עזבו. הוא ימות לכם בדרך ופצע קטן על הגב הופך לניתוח קיסרי בעמוד השדרה אחרי 3 ימי רכיבה.
רגוע - לכל הקאובויים בפוטנציה- תקראו את הכתבה הקודמת ותעשו לי טובה, קחו סוס רגוע.
גבוה/ נמוך - לשיקולכם. גבוה טוב לנהרות ובשביל האגו. נמוך יותר פרקטי- טוב לעלייה על הסוס ולנפילה ממנו- שזה מה שתעשו רוב הזמן.
צבע - חום. ברור שחום. בחיים אין שחור- לבן.
*לדתיים*: סוס הוא חיה טמאה. ניתן לאכול אותו רק במקרה של פיקוח נפש או אם ממש בא לכם בשר.
חשוב! - באיזור המערב (האיזור הקזחי) כדאי מאוד שיהיו לסוס פרסות. האדמה שם קשה כמו קרקע וולקנית, והסוס יתחיל לצלוע מהר מאוד בלי פרסות שם.
טיפ: בכל מקרה תעשו סיבוב על הסוס לפני כן. גם אם אתם לא יודעים לרכוב תוכלו להבחין (ברוב המקרים) אם הסוס רגוע וסטלן (מצויין) או נוטה לפסיכוזה פרוגרסיבית (לא מצויין). כמו כן - חוות דעת ממביני עניין תסגור את הפרשה על הצד הטוב ביותר. עוד דבר: אם תשאלו מונגולי איזה סוס הכי טוב- הוא תמיד יצביע על המטורף ביותר. אינדיקציה מעולה לאיזה סוס אתם לא רוצים.
ציוד לסוס
אוכף - היקר והחשוב מכולם. אוכף רוסי - אל תקנו שום דבר אחר. נראה עלוב לעומת המונגולי. עשוי כרית פשוטה ומשענת, בדרך כלל מרופדת מעט. זול בהרבה מהמונגולי, אבל נעים בישבן הרבה יותר ומאוד ידידותי למשתמש הטרי. רק פרוסקה! חרשו! מחיר: כ- 40-50 $.
ארכובות - הזולות (והלא בטיחותיות) ביותר עולות מספר דולרים. מי שיכול, עדיף לקנות ארכובות בצורת פרסה ולא את אלו עם הצלחת למטה, כיוון שיותר קל להשתחרר מהן אם נופלים מהסוס ( וזה מאוד לא נעים להיגרר אחרי סוס דוהר עם רגל תקועה בארכובה).
רסן - יש כל מיני סוגי רסנים. לא מבין בזה מדי. רסן מרצועות עור כשהרסן עצמו - המתכת- עשוי משני חלקים מספיק בהחלט.
שמיכת צמר - לא, לא בשבילכם. בשביל לשים מתחת לאוכף כשרוכבים, שהפינות של העץ באוכף לא יחוררו לפוני שלכם את הגב.
רצועות בד - כמובן שזה בא עם האוכף, אבל שווה לקנות עוד 4-5 מטר נוספים למקרה שהרצועות יקרעו ( והן נקרעות!).
רצועות עור/ מיתר עבה - לתיקונים. כרית האוכף נשענת על רצועות עור דקות לרוב, ולפעמים צריך לתקן משהו ברסן. זו לא המלצה- זו חובה.
שקיים - אם קראתם עד כאן, כנראה שאתם מתכננים מסע. ובכן - שקיים, לא הקטנים - הגדולים. יש כאלה. ואל תעשו כל מיני אילתורים וחכמות- זה פשוט מעצבן, לא כיף, אי אפשר לדהור ככה וכל הזמן אתם עסוקים בלהנדס את הציוד. מחיר: 10-13 $.
חבל - 1. לקשור לרסן (אפשר גם רצועה) 2. לקשור את הסוס ( 10 מטר לפחות).
יתד - באופן עקרוני, אין חובה לקנות יתד מתכת, זה סתם כבד ומציק, וגם קשה לשלוף אותה מהאדמה. קחו בחשבון שתיאלצו בין כה לגלף לכם יתד עץ ארוכה כדי לקשור את הסוסים. מי שבונה על עצים שתי בעיות: 1. יש סיכוי שהסוסים יתלפפו עם החבל ויחנקו במהלך הלילה. 2. אין עצים.
רגליות - חשוב מאוד! בלי זה הסוסים בורחים. רובן עשויות מבד והטבעות מעור, אבל ראיתי גם כאלו שעשויות רק מבד- עדיף, כי הסוסים קורעים את העור בלי בעיה.
ספיירים - רצועות - כמה מטרים של ספיירים. חבלים- כנ"ל. מיתר עבה - גם. כדאי אפילו רגליות ויתד ספייר- אלו דברים שיכולים לתקוע אתכם לפעמים יומיים.
ערכת תפירה - בעיקר כי יש לאוכף, לשמיכה, ולשקיים נטיה להשתוקק למגעם הרך של חוט ומחט מדי פעם.
טיפול בסוס
אוכל - כל הלילה, אם אפשר אפילו לקום באמצע ולמקם לו מחדש את היתד, ולפחות שתי עצירות של חצי שעה ביום.
מים - לכל הפחות פעמיים ביום ולהכריח אותו לשתות. אחרי רכיבה/ דהירה ממושכת- חובה!
מנוחה - כל שעה, שעה וחצי ( תלוי במהירות ותוואי השטח) טוב לעצור ל-5-15 דקות - בשבילו ובשבילכם.
פציעות - כשהפצע אינו נמצע במגע איתכם או עם הציוד בזמן הרכיבה הוא לא מפריע (אלא אם הוא מזוהם). במידה והוא במגע עם הציוד- כדאי לתת לו להתרפא או להחליף סוס בגר הקרוב.
פצעי גב - לא להמשיך לרכוב במקרה של פצעים בגב. בגלל חיכוך עם האוכף הם רק יתרחבו ויכאיבו לו יותר. הוא עלול להשתולל מהכאב או לחילופין, לעצור ולא להמשיך קדימה.
פסיכוזה ( נשיכות, בעיטות, קפיצות ומנוסות בהלה) - סוס מטורף קשה לא לזהות. אחרי מספר ימים קולטים מה משגע גם סוס נורמלי ומה לא ממש אמור להזיז לו. לפעמים זה נובע ממצב בריאותי - למשל אחרי ששמתם אותו בלילה במקום בלי עשב והוא אכל שורשים שנתקעו לו בגרון - מה שהיה משגע כל יצור חי- ולפעמים, סתם הייתה לו ילדות עשוקה. בכל מקרה, על סוס מטורף - אל תעלו.
יחס אישי - חמור יותר חכם מסוס. זו עובדה, לא מסקנה. סוסים הם יצורים של רגש. הם מרגישים כשאוהבים אותם, הם מרגישים כשמפחדים מהם. תלטפו אותם כמה שיותר, כי כמו כולנו, גם הם צריכים אהבה.
עוד על טיפול בסוס
- בכל פעם שקושרים את הסוס יש לשים רגליות (ביטוח).
- בכל פעם ששמים רגליות כדאי לקשור את הסוס.
- בכל מקרה - שלא תהיה לסוס רק קשירה אחת.
- קשירת רגליות - לקשור לחבל של היתד. את החבל צריך לקשור גם לאחת הרגלים של הסוס בקשר רפוי, במידה וישתחרר מהרגליות. את היתד יש לתקוע במרכז מעגל דמיוני בקוטר 10 מטר או יותר של עשבים גבוהים וירוקים - כדי שלסוס יהיה מה לאכול בלילה. הקשר הטוב ביותר ליתד הוא טבעת רפויה, כי כך הוא לא יכול למשוך את היתד איתו ולהוציאה מהאדמה. אבל זה תלוי, כמובן, באורך היתד.
- את הציוד יש להוריד מהסוס בלילה. אוכף - חובה (שקיים- ברור!). כדאי מאוד גם להסיר את הרסן כדי שלא יפצע בלילה, אבל בימים הראשונים שווה להשאיר אותו כדי שבמידה ויברח תוכלו לזהות אותו כשתראו אותו בתוך אחד העדרים בסביבה.
- תנו לו לדהור מדי פעם (כשאתם על גבו, כמובן), בלי ציוד, סתם, קחו אותו בסוף או בתחילת יום ל- 10-20 דקות של חילוץ עצמות בטבע. הוא יודה לכם.
- אם תשימו אותו במקום בלי עשבים הוא יאכל שורשים. אם יאכל שורשים הוא יחנק. אם יחנק הוא ישתגע. אם ישתגע יבעט בכם וינשך. תעשו מאמץ לחסוך מעצמכם וממנו את כל הסיטואציה.
- לילה - אל תרכבו בלילה. למעשה, אל תתקרבו לסוסים בלילה. בכלל. לא עם פנס ולא בלי. הם טיפשים, הם פחדנים, ויש להם רגליים מכאיבות מאוד.
- קשירות - אל תקשרו אותם לעץ או לעמוד - הם עלולים להתלפף סביבו ולהיחנק. אל תקשרו אותם קרוב מדי לאוהל כי הם ירמסו אתכם. אל תקשרו אותם קרוב מדי זה לזה, כי הם יסתבכו אחד בשני וישתגעו מזה.
- מאהל - דלת מול הסוס (נגד גנבים), קרוב לגר, איזור פורה, עדיף קרוב למים, אוהלים מקיפים סוסים (סוג של אבטחת מחנה).
והחלק שכולכם חיכיתם לו - מדריך הרכיבה לאדיוטים
כל מה שייכתב בשורות הבאות נכתב בדם, יזע והמון כאב. אין לי שום התחייבות לגבי דיוקם של הדברים:
- הסוסים במונגוליה מאומנים כך שניתן לעלות עליהם רק מצד שמאל, שזו היד עם השעון, ותאמינו לי שזה מבלבל בהתחלה, אבל הוא לא ייתן לכם אחרת.
- אל תתחילו עם הסוס בדהרות!! כל הסוסים המונגולים מאומנים בלדהור. בין כה עם ציוד לא תדהרו הרבה - אם בכלל. בפעמים הראשונות חשוב להראות לו מי הבוס ( לעצור שור בדישו הוא ביטוי מדוייק להפליא). בקצרה: כדי שיתחיל לזוז/ להגביר מהירות: צו! ( כמו: בו! של הפחדה).
- משיכה ברסן שמאלה תיקח אתכם שמאלה וימינה- ימינה. בשתי הידיים- האטה עד לעצירה מוחלטת ( תלוי בסוס, תלוי בעוצמת המשיכה- ממש כמו במכונית).
- בעיטה בצלעות- דרבון.
- בעיטה בצלע ימין ( עם משיכת רסן שמאלה)= שמאלה
- בעיטה בצלע שמאל ( עם משיכת רסן ימינה)= ימינה
- בעיטה נגדית למשיכה= כך צריך לרכוב.
- דרבון נוסף - מכה באחוריים- רצוי עם שוט להשגת תוצאה מירבית, ובלי רחמים!
- דרבון מעניין - אחרי שהוא למד את השוט, לא צריך להכות עוד, ואפשר פשוט להושיט לפני עיניו את השוט. הוא רואה אותו, הוא מגביר אוטומטי! (מקל וגזר- זוכרים?) ו.. להמשיך עם ה- צו! כל הזמן ( אפשר גם לנבוח עליו- זה עוזר).
- אם אתם רואים שהוא לא מגיב למשיכות עדינות שמאלה וימינה או לא עוצר תעברו לאגרסיביות. אחר כך תנו לו רק ניסיון אחד של עדינות בכל פעם לפני שתעברו לאלימות.
- השתדלו לא להרבות ברכיבה בעליות או בירידות - בעיקר עם ציוד הסוסים מתקשים מאוד לרכוב ולסוס באיזשהו שלב "ייגמר הסוס" והוא יעצר, או יתנער מכם ויברח למטה. אם אפשר, תנו לו מנוחה בסוף כל עלייה למשך מספר דקות.
- יערות - אל תרכבו ביערות. הם מסוכנים לכם. קודם כל - הענפים יכולים לפגוע בכם ובמקרה הטוב להעיף אתכם מהסוס. מלבד זאת, הם שורצים בזבובי סוסים קטלניים, ואלה יוציאו את הסוסים הטובים ביותר מדעתם וגם יכאיבו לכם מדי פעם.
- ביצות - מצויינות לרוב במפה. תתרחקו מהן אלא אם אין ברירה. לא נעים לנסות למשוך סוס מביצה, בעיקר אם גם אתם תקועים בה.
- נהרות - חציית נהרות צריכה להתבצע בזהירות ובאיטיות, כשהראשון עובר ומתווה את הדרך. ישנם עומקים וזרמים שפשוט יסחפו את הסוס ואתכם איתו.
- קילומטרז`- 30 ק"מ ליום בקצב הליכה ל- 8 שעות או 60 ק"מ ליום בקצב מהיר מאוד (דילוגים על סף דהירה) ל- 8 שעות וזה דורש יום או שניים מנוחה בשבוע לסוס.
- דהירות - לא לדהור עם ציוד! א. גומר את הסוס ב. קורע את הציוד (השקיים).
הערה: באיזורים מסויימים ישנם מאות - אלפי חורים של סוריקטות באדמה. במהלך הדהירה, הסוס עלול ליפול לאחד מהם ולשבור את רגלו. לכן, מומלץ להימנע מדהירה באיזורים כאלו ועדיף שלא לרכוב שם בשעת הדמדומים. הסוס לרוב מבחין בהם, אבל כדאי גם לכם לתת תשומת לב לקרקע המחוררת.
