אגמי הדרקון במדבר
יום 15 - 3.7
עם בוקר מתברר כי לאמבטיות במלון תכונות מיוחדות אשר גרמו לכולם להתחלק בהן ואראלה אף שברה צלעות. נסיעה ברכב ל"אגם הדרקון הגדול" ו"אגם הדרקון הקטן". דרך המדבר אל ערוץ הנהר טארים. משם עולים אל "ההרים השמימיים". ביציאה מהעיר עוצרים להצטייד באבטיח ופירות. גבר דק זקן ניגש אלינו ומנסה לנהל שיחה. איננו מצליחים להבין אותו ואז שמעון נכנס לפעולה. הוא ניגש לזקן ועונה לו בג`יבריש. השניים מנהלים דו שיח ער שהמלים המובנות לנו הן פריז פריז, לונדון לונדון. כולנו מתגלגלים מצחוק אבל להם זה לא מפריע. גם כשכולנו כבר יושבים ברכב השיחה ממשיכה להתנהל דרך החלון.
נוף המדבר מתחלף בהדרגה בצבעים יפהפיים של ירוק, אדום, צהוב וסגול, כאשר הפריחה הוורודה של האשל מוסיפה נופך משלה. צורות יפהפיות של שברים גיאולוגיים בכל צבעי הקשת, הכל במימדים ענקיים. בחופיו של האגם משתקפות פסגותיהן המושלגות של הרי הטיאן שאן. אנחנו מפקנקים במקום עד שמתחיל לטפטף. בדרכנו חזרה לקוצ`ה פונים להליכה בקניון הגדול של קוצ`ה. המקום הוא אתר מוסדר ויש לשלם עבור כניסה. יונתן, מדריכנו יורד להסדיר את העניינים ושמעון יורד איתו. יונתן, כדרכו בקודש, לבוש די משלומפר ואילו שמעון, כדרכו בקודש, לבוש טיפ טופ. יונתן, הדובר סינית רהוטה, פונה ומבקש הסברים מהאיש העומד בכניסה. הנ"ל אינו מתייחס אליו, מפנה את מבטו לשמעון ועונה לו באריכות וכך מתנהלת לה השיחה, יונתן שואל והוא משיב לשמעון, כאשר שוב כולנו צוחקים עד דמעות.
מטיילים להנאתנו בין הצוקים המתנשאים של הקניון האדום והמרשים, עד אשר לפתע שיטפון בצבע אדום עז שהגיע מההרים (ירד שם גשם) גורם לכמה מאתנו להיסטריה. "בריחה" מהקניון יחפים כשנעלינו בידינו. בהמשך הדרך הנהר זורם בשצף ומימיו בצבע אדום אדום (כתוצאה מהחמרה האדומה שהוא גורף) ושוב ההרים הצבעוניים, הצורות הגיאולוגיות המיוחדות, פריחת האשל הורודה והנהר שמימיו אדומים, גורמים להתפעמות רבה. בכניסה לקוצ`ה חקלאים העוסקים בדיש בשיטות של פעם. חברינו מתארגנים כמובן לעזרה והמצלמות גם הן בפעולה.
יום 16 - 4.7
שוק יום ששי של קוצ`ה. שוק אותנטי גדול וראשוני על טיפוסיו האתניים. והילדות, הילדות הלבושות בבגדי מלמלה...כדרכנו בקודש שמעון ואני מחפשים את הצדדים הפחות נראים של השוק. הליכה לשוליו מביאה אותנו למקום אליו מגיעות העגלות רתומות לסוסים או חמורים ועליהן משפחות משפחות, הנשים והילדים מקושטים כאילו הגיעו לחתונה. באחת הפינות מפרזלים את רגלי הסוסים. הכל בכמויות ענקיות - עשרות דוכנים עם גרבי ניילון תלויים. במקום מתפתחת קטטה ואישה נותנת סטירה מצלצלת לגבר. אני רוצה לצלם אך שמעון מושכני בהחלטיות מהמקום (רק שלא יידבק וייתן לי סטירה). רחוב אחר מוקדש כולו לייצור קלשונים מעץ, בשיטות הכי פרימיטיביות יוצרים את המזלג על ידי שיוף בסכין ואחר כך קושרים בעזרת חבל מיוחד.
וכך אנו מסתובבים להנאתנו כמה שעות. לקראת צהריים יוצאים לעבר אתר המערות הבודהיסטיות המצוירות קיזיל - במשך מאות שנים ציירו מאות נזירים ואמנים דמויות בודהא וסיפורי ג`אטאקה (חיי בודהא) על קירות מערות חצובות בסלע. חבל רק שנותרו כה מעט ציורים על קירותיהן. ארוחת ערב באולם הנמצא בחצר המלון. החצר מלאה עצי פרי. עצי המשמש כורעים מעומס הפרי ואנו מוזמנים לקטוף ולאכול כאוות נפשנו. החגיגה גדולה. כולנו סביב שולחן עגול וגדול חוגגים לרבקה יומולדת.
רכבת לקאשגר
יום 17 - 5.7
השכמה מוקדם בבוקר לתפוס את הרכבת לקשגאר. כמובן שמתנהלת הביורוקרטיה הרגילה: מדידת חום ומילוי טפסים. הסינים כותבים אנגלית על פי ההיגיון הסיני והתוצאה מצחיקה ביותר - בכניסה לרכבת - שלט Yes more tickets.זוהי רכבת יום, עמוסה לעייפה. איננו מוצאים מקומות ישיבה. מתברר כי זהו יום סיום הלימודים והילדים חוזרים לבתיהם. יונתן נאלץ לשדרג את כרטיסי ה-hard seat לכרטיסי hard sleepers - תאי שינה ברמה נמוכה מתאי השינה בהם נסענו בעבר, אין אוורור ומחניק. התאים שקיבלנו מפוזרים בכמה קרונות ומאוישים חלקית על ידי מקומיים. אנחנו מתפזרים על מטענינו ולוקח קצת זמן עד שמצליחים להתארגן. לפנינו כ-9 שעות של נסיעה. ברובה די משעממת. מחלון הרכבת, לאורך שעות של נסיעה, רואים מערכת מורכבת של הגנה על פסי הרכבת מפני חולות המדבר וזאת על ידי קנה סוף, קצוץ בגובה כ-30 ס"מ, שתי וערב היוצר מראה של מעוינים מעוינים. המראה של המארג הזה הינו ייחודי, רוחבו כ-50 מטר וארכו - לאורך קילומטרים רבים של מסילת הרכבת. קשה לתאר כמה עבודה הושקעה כאן וכנראה גם תחזוקה שוטפת.. מדי פעם עוברים על פני נאת מדבר - כתם ירוק משובב נפש בתוך הצהוב צהוב הזה. הזמן עובר בפטפוט, אכילה, מסג`ים של שמעון. אחר הצהרים מגיעים לקשגאר. תחנת הרכבת סואנת. מאות אנשים יורדים בבת אחת ועוד יותר מחכים להם בתחנה (כנראה בעיקר לילדים המגיעים מבית הספר). בקושי ניתן לפלס דרך בין ההמון.
מדידת החום הסינית - בשניה וללא מגע יד אדם... (למזלנו אף אחד מאתנו לא הצטנן במהלך הטיול, אך אם זה היה קורה היינו מוצאים את עצמנו במצב ביש). הגענו למלון seman שהיה במאה התשע עשרה מקום מגורי השגריר הרוסי. העיר קשגאר מתוארת כבר בכתבי מרקו פולו מהמאה ה-14 כעיר קשוחה, של סוחרים ולוחמים עזי נפש. היא שומרת עד היום על צביונה. זו עיר המשמרת יותר מכל מקום אחר את תחושת "דרך המשי", על סמטאותיה השוקקות, המולת המסחר השוקק, השווקים והבזארים המסתתרים ברחובות קטנים ונסתרים, הארכיטקטורה הייחודית שלה, והתושבים המקומיים שדומה ולא ראו שינוי באורחות חייהם מאז ימי דרך המשי ההיסטורית. יוצאים לסיור ברחובות קשגאר השוקקים, דרך הסמטאות ההומות, עד לרחבת מסגד אידקא, הגדול והחשוב במסגדי מרכז אסיה, המושך אליו מתפללים מכל רחבי מרכז אסיה. ליד המסגד - תגלחות ראשים לבאי השוק. שיטוט בעיר, ברחובות השוק שלה, על טיפוסיה המיוחדים האויגורים, הטג`יקים, הפקיסטנים והאפגנים. הנשים הרעולות והילדות הלבושות שמלות מלמלה מפוארות.
עולים במדרגות רעועות לישיבה בבית התה המשקיף על כל ה"הצגה" מלמעלה. האם אנו נמצאים בסרט או רואים את המראות במציאות? בטיול בין סמטאות המגורים העשויים כולם מחומר אנו פותחים דלת ונגלית לפנינו חצר פנימית יפהפיה המזכירה את החצרות בספרד. בהמשך הדרך, פותחים דלת נוספת ולפנינו טקס של נשים בבית הורי הכלה, 15 יום לאחר החתונה. הרבה אוכל, סירי ענק עם תבשילים שונים. הנשים יושבות ב-2 חדרים, במעגל, לפניהן פיתות עבות גדולות ומעוטרות ועליהן שיפודים ומטעמים אחרים. הן לבושות במיטב בגדיהן והכלה לבושה באדום יפהפה. הוויה אותנטית הנהרסת לנגד עינינו על ידי הסינים במטרה לחסל את שכונות הבתים העתיקים על רחובות השוק הייחודיים ומרכזי בעלי המלאכה אשר בהם וסמטאות המגורים העתיקות, ולהקים במקומם בתים רבי קומות. רבי הקומות יאפשרו הפיכת התושבים המקומיים למיעוט בקרב התושבים הסיניים המיושבים במקום, על פי יוזמה מגבוה. בעת הנסיעה ברכבת קיווה יונתן כי נגיע מוקדם לקשגאר ונספיק עוד לראות את שוק הצורפים הנסגר יחסית מוקדם. בהגיענו לשוק התברר כי שוק הצורפים איננו עוד. הסינים הספיקו להרסו. תהליך ההריסה נראה בכל מקום.
בבתים ההרוסים למחצה ניתן לראות קטעי קרמיקה יפהפיים אשר בעוד שעות מספר יהפכו לגל הריסות. בכל מקום מודבקות על הקירות כרזות עם מפות המסמנות את חלקי העיר המיועדים להריסה. לעת ערב, אנו יוצאים לרחבת המסגד, במקום זה נפתח כל שבת, בערבו של יום, שוק לילה תוסס, בו מציעים המקומיים משלל גידוליהם ומרכולתם מעל גבי משאיות ועגלות חמור, בקול המולה ורעש מחרישי אוזניים. בני המקום נאספים, יחד עם אלפי האורחים שבאו לכבוד שוק יום א` שייערך למחרת, רעשני ומיוחד במינו.
יום 18 - 6.7
שוק הבהמות הגדול של יום א` מרכז אליו עשרות אלפי סוחרים וקניינים מכל רחבי מרכז אסיה ומכל רחבי חבל שינג`יאנג, הבאים למכור ולקנות בשוק החיות המדהים (שוק החיות כבר הוצא על ידי הסינים מתוך מקומו המקורי בשוק והועבר אל מחוץ לעיר). אנחנו צופים בסחר מכר הנערך לבהמות, איך בודקים את שיניהם, איך מדהירים אותם בכדי לבדוק את יכולתם הפיזית. המתווך שולט ביד רמה ומפעיל את כל קסמיו לסגירת העסקה. לעתים הוא מסתחבק ולעתים מעמיד פני נעלב. אך כשהעסקה נסגרת הוא זה שדואג, במהירות הבזק, לפני שמי מהצדדים יתחרט, ללחיצת ידיים תוך כדי העברת שטרי הכסף מיד ליד במהלכה. אנו ממשיכים אל השוק אליו מתנקזים באי שוק הבהמות לקנות שטיחים (יפהפיים), שמיכות, בדים, כובעים רקומים, בגדים, כלי אוכל , תבלינים ואבקות שיקוי, אוכל, תרופות וסגולות מגופות זוחלים וצמחים, ומכל הבא ליד. שוק בממדים עצומים השוקק טיפוסים אותנטיים למכביר. נקי ומצוחצח. בין לבין אנו מבקרים גם בקבר של אבאק חוג`ה שבו מסגד בסגנון אוזבקי, אך השוק מושך אותנו כמגנט. כמה מאתנו אף קונים רקמות ושטיחים יפהפיים. לעת ערב - ארוחת ערב מלווה במופע ריקודים ושירה טיפוסי. הילדים מתגודדים מעבר לחלון ונהנים מההצגה.
הרי מזרח קירגיזיסטן
יום 19 - 7.7
מסע ברכב מצ`וקמק אל אגם קראקול, ואל הרי הפמיר עד קרוב לגבול פקיסטאן, על אחת הדרכים היפות בעולם - כביש הקרקוראם (Karkakoram highway) המחבר את קשגאר עם איסלמאבאד. הדרך עוברת מהמדבר אל ההרים הנישאים, חוצה הרים שקרסו לדיונות ב"ים החול", עד אגם הקרא-קול הכחול, המשקיף אל פסגות המוצטאנג-אטה (אבי הקרחונים) ופסגת הקונגור המתנשאים לגבהים של 7,650 מטר ויותר. נסיעה של כ-12 שעות, אזורי רוחות עזים, שילוב מופלא של נהר שוצף, הרים מושלגים, דיונות חול, כרי דשא ואגם כחול.
נוודים קירגיזים חיים ביורטות בצדי הדרכים. אישה יושבת בשדה ואורגת דוגמה יפהפיה בחוטי צמר צבועים על גבי נול פרימיטיבי ארוך שצמוד לקרקע. סוסים רועים בכרי הדשא. לפני תחילת הטיפוס בהרים הצטיידנו בירקות ופירות, בנוסף לשקיות מרק שהבאנו מהבית, אספנו עצים ואת ארוחת הערב אנו מכינים, בעבודת צוות, על גבי מדורה, ואוכלים ביורטה. בחוץ קר וחשוך. הלילה אנו לנים ביורטות מקומיות, לצד אגם קראקול, המשקיפות אל ההרים הענקיים, שלשונות הקרחונים שלהם גולשים אל תוך האגם הכחול. היורטות הן אוהלים גדולים המשמשים את הנוודים. בדרך כלל הן מקושטות מאד יפה בשטיחים רקומים (נדוניה כבר אמרנו). השינה היא על הארץ, על גבי שמיכות רכות. בכל יורטה ישנים 6 מחברינו. הנשימה קשה והראש כואב בגלל הגובה הרב שאיננו רגילים אליו. לילה לבן עובר על רובנו.
יום 20 - 8.7
מתעוררים לזריחה יפהפיה בהרי המוצטאנגאטה והקונגור. ממשיכים להתפעל מהרי הפמיר, היפים בעולם. תוך כדי ירידה לכיוון קשגאר עוצרים ומצלמים בלי סוף עד שלפתע מבחינים בטור מכוניות ארוך. עובדים בכביש ואיננו יכולים לעבור. לאחר שעה מתחשבים בטיסה המתוכננת שלנו ונותנים לנו לעבור. אך לאחר כ-10 דקות של נסיעה אנו נעצרים שנית. משאית גדולה נתקעה ואינה יכולה לזוז. היא עוצרת את התנועה לשני הכיוונים. הפעם זה רציני ואנו מתחילים לחשוש לטיסתנו. במקום נאספות עשרות מכוניות והשמחה רבה. לבסוף הפלונטר מותר ואנו חוזרים לדרך, אך לא לזמן רב. הרכב הרעוע שלנו שובק חיים.
הנהג עוצר אוטובוס ציבורי ואנו עוברים אליו לטיסה מטורפת של 3 שעות עד קשגאר. האוטובוס נוסע ללא מזגן עד שאחד מנוסעיו קם, אוסף כסף מהנוסעים המקומיים (כ-10 אגורות) ואז פתאום מתגלה שיש מזגן והוא אכן גם פועל. הנהג כמעט דורס בדרך פרה ובמנוסתו ממנה כמעט דורס ילדה. הלב שלנו מפרפר... אבל לומדים פעם נוספת כי זהו העולם החמישי בו אנו נמצאים. ארוחת ערב מהירה ובערב - טיסה לאורומצ`י, לינה במלון Holiday Inn המוכר לנו זה מכבר, כאן אנו פוגשים מחדש את כבודתנו.
נופי אורומוצ'י
יום 21 - 9.7
קימה מאוחרת, ביקור במוזיאון המרשים של אורומצ`י ולאחר מספר "חותמות" (חנויות אשר מבקרים בהן לטובת הטיפ שיקבלו הסוכנים אם נקנה בהן) יוצאים בנסיעה ל"אגם השמימי". בתום נסיעה מרתקת של כ-3 שעות, בנופים הרריים, מגיעים לעמק מדהים ביופיו ובמרכזו האגם השמימי (tian chi) השוכן בין הרים נישאים ופסגות מושלגות. האוכלוסיה היא ברובה מבני המיעוט הקזאחי ומורכבת מנוודים הרועים כאן בקיץ את עדריהם ויורדים בחורף למישורים שבתחתית ההרים. הליכה רגלית של כחצי שעה ומגיעים ליורטות אשר בהן נלון הלילה. היורטות הנן חלק מהמאהל של הנוודים.
לאחר התמקמות ביורטות חלקנו נהנים מארוחת ערב המוגשת על ידי המארחים הקזאחים וחלקנו בוחנים את עבודות היד (סוזני) המיוצרות למטרות נדוניה. שטיחים, כריות, מפות - הכול צבעוני ויפה. כל פעם מופיעה אישה נוספת ומציגה את עבודותיה. אנחנו מנסים לנהל מיקוח, כהרגלנו בקודש. המיקוח נערך בעזרתה של אוסי המדברת סינית שוטפת. לבסוף בוחרים שטיח קיר יפה יפה (מה תהיה גדולה אכזבתנו כאשר למחרת בבוקר תבוא האישה ותספר כי בעלה כעס מאד כאשר שמע על עסקת המכירה. השטיח מיועד לנדוניה. היא מחזירה לנו את הכסף ומבקשת את השטיח בחזרה). הילדים מסתובבים בינינו ובוחנים אותנו בשבע עיניים. חלק מאתנו מספרים כי ראו את הילדים אוספים חלזונות ואוכלים אותם חיים. שעור תמותת התינוקות כאן גבוה מאד, עד כדי כך שאין הגבלת ילודה על הקזאחים, כפי שנהוג בדרך כלל בסין.
טיול לאורך שפת האגם בשעות הערביים. העצים מגיעים ממש עד שפת המים, ההרים מסביב מושלגים והמראה השלו מרהיב. לפתע נשמע קול שירה יפה המתגלגלת למרחקים בין ההרים. בעיקול השביל קבוצת פועלים שרים לקצב הלמות הפטיש בו הם מתקנים את מגן הדרך. אנחנו נעצרים ומקשיבים בשקט. עם התקרבנו הם מפסיקים לשיר ורק הפטיש ממשיך להלום. עם חשכה התכנסנו כולנו ביורטה ועשינו צחוקים. בלילה היה קררר... הפרות נשפו באוזנינו מעבר ליריעות היורטה וקימה לשירותים בטבע הפגישה אותנו עם גופן המגושם, ברררררר.
יום 22 - 10.7
עם בוקר, יום שמש יפהפה, טיפסנו, חלקנו ברגל וחלקנו על גבי סוסים, להרים. הנוף מלמעלה מקסים - האגם, העצים, כרי הדשא וההרים המושלגים - שלוות אלוהים. לעת צהריים גלשנו למטה, התכבדנו בארוחת צהריים קזאחית ויצאנו בהליכה רגלית סביב האגם עד הגיענו לקרונית ואחר כך לרכבל אשר הביאונו לרכב שלנו אתו חזרנו שנית בדרך היפהפיה לאורומצ`י. לינה במלון הולידיי אין באורומצ`י.
מקדש השמיים בבייג'ין
יום 23 - 11.7
טיסה בשעת בוקר לבייג`ינג. בייג`ינג היא קינוח שאנו חוזרים אליו שנית ועל כן בוחרים רק בתופינים. אחר הצהרים מטיילים במדרחוב היפה של העיר. היום אנחנו מוזמנים לארוחת ערב חגיגית בפרלמנט הסיני לכבוד היותנו הקבוצה הראשונה שהגיעה לסין, לאחר הסארס. כולנו מתרגשים מגודל המעמד. אותו פרלמנט סיני אשר בדרך כלל ניתן להביט בו רק ממרחק פותח לפנינו את שעריו ומכבד אותנו, בברכת שר התיירות הסיני, בארוחה כיד המלך כאשר צוות שלם של מלצרים משרת אותנו לפי כל כללי הטקס. טיול לילי מביאנו מככר טיאנמן עד המדרחוב, דרך מלון בייג`ינג בעל הארכיטקטורה הפנימית המיוחדת. מסיימים את הערב המופלא הזה בשוק האוכל הלילי.
יום 24 - 12.7
חמש בבוקר ואנו בדרכנו לראות טאי-צ`י במקדש השמיים. יחידים וקבוצות, מתקנים מיוחדים שהוקמו עבור מתעמלי הבוקר, וגם המאסטר היפה נמצא במקום ומדגים תנועות מקסימות. כמה מהחברים מצטרפים אליו ומחקים אותו. מאות רבות של אנשים באים לצעוק ולדבר אל העצים, לרקוד, לערוך תנועות ריקוד מלחמה עם חרבות, להתעמל, לכתוב, באמצעות מכחול גדול, טקסטים סיניים על המדרכות, לשחק משחקים שונים, וגם סתם לפטפט - מדהים מדהים. לאחר מכן אנחנו בוחרים לחזור לעיר האסורה. כאשר היינו כאן בפעם הקודמת המקום המה מתיירים. הפעם רק סינים (והרבה) נמצאים כאן. נכנסים מדרום, דרך שער ההרמוניה העליונה, שלושת ההיכלים - היכל ההרמוניה העליונה, היכל ההרמוניה האמצעית והיכל שמירת ההרמוניה. ואחר כך שער שמירת ההרמוניה, שער הטוהר השמימי, ארמון הטוהר השמימי וכו`.
תעלות המים והקישוטים בצורת עלי לוטוס, גשרים מעוגלים (הרוח הטובה מתקדמת בדרך מפותלת), דרקונים קטנים על הגגות. הרעפים על הגגות צבועים בצבע צהוב - הצבע הקיסרי. זהו הצבע שתואם את האדמה, היסוד המרכזי. הקיסר גם הוא מרכז העולם ועל כן הצבע הצהוב - לקיסר. לאדם פשוט אסור היה להשתמש בצבע צהוב. בתקופת שושלת מינג היו בעיר האסורה כ-70.000 סריסים וכ-9.000 נערות חצר. הסגנון הכללי מצביע על נוקשות, חיים פוריטניים - רק שליט בעל מערכת פקידות נוקשה ומוגדרת יכול לשלוט על מיליונים. ממשיכים לגני העיר האסורה, כ-11 דונם. הרבה סלעים מלאכותיים ועצים עתיקים הנתמכים על ידי חגורות ברזל - "טבע פראי נשלט". והקצפת שבעוגת בייגינג - רחוב ליוליצ`אנג עם הבתים המצוירים ומעוטרים, גלריות האמנות, חנויות כלי הכתיבה (חנויות שלמות המוקדשות למכחולים בלבד), והעתיקות. ומשם לרחוב השוק הוא רחוב דג`אלאן שהחל להתפתח בשנת 1550. שם ראינו אישה זקנה אשר בילדותה קשרו את רגליה, כפי שהיה נהוג בסין, לגבי כל הבנות והרגליים קטנות ומכווצות כאגרוף (להצטלם היא אינה מסכימה). הצטיידנו בתה יסמין ריחני בחנות התה הגדולה ולא פסחנו על ביקור בבית המרקחת העתיק, בן 3 הקומות, המשמש בתפקידו זה 400 שנה.
בשעות הערב מסיבת סיום ויציאה לשדה התעופה, לטיסה חזרה לארץ. כאן מחכה לנו הפתעה. מתברר כי הטיסה בוטלה. לאחר כמה שעות של המתנה וטלפונים ארצה, מלינים אותנו, על חשבון אל על, בסינו-סויס הוטל שליד שדה התעופה (בתביעה שהגשנו נגד אופיר טורס, אשר באמצעותה הזמנו את כרטיסי הטיסה, ונגד אל על - זכינו כל אחד בהחזר כספי של 2700 שקל).
יום 25 - 13.7
בשעות הצהרים אנו טסים להונג קונג, סיור מהיר במרכז הונג קונג ובלילה - טיסה חזרה ארצה. תם טיול מופלא בהדרכתו של יונתן גלובמן אשר הידע הרב שלו והרוח הלירית בה הוא מעביר אותו לאחרים לא יסולאו בפז.
