יום ראשון 23 יולי 2006:
רק לפני יום-יומיים הצטרפנו גם אנחנו הילדים להתארגנות המאסיבית לקראת הנסיעה. עד אז כל אחד היה עסוק בענייניו:
יובל היה בגן. למעשה, הוא עדיין בגן. מה שהוא יודע בעיקר על הטיול זה שנצלם קנגורו וקואלות ונשלח תמונות לגן. אלון חזר ביום חמישי ממחנה קיץ (שלושה ימים) בצופים, כשלפני זה הוא היה בקייטנה. עומרי היה בשבועיים האחרונים במחנה אימונים של הכדורסל (כולל שישבת בשדה בוקר), ונסע הבוקר למחנה אימונים של השחייה בוינגייט. אני (גל) חזרתי ביום שישי ממחנה קיץ כיפי וממש אדיר (ומתיש) בצופים (שבט אופק). היה גם קצת עצוב כי ידענו שזאת אחת הפעמים האחרונות שאני עם כל החברים, והייתה פרידה מהחניכים ומהצוות המושלם. בינתיים אני עדיין בשלב החזרת שעות שינה אחרי שבכל לילה בשבועיים האחרונים ישנתי 2-5 שעות.
עוד שלושה ימים אנחנו טסים ויש המון התארגנויות, במיוחד בימים אלה, ויש דרישה גם מאיתנו לא לצאת בערב (בעיקר ממני) ולעזור בארגונים.
אז אני אספר לכם בערך מה הדברים שצריך לעשות כדי להצליח לנסוע לטיול ארוך בחו"ל:
- לקבוע תאריך טיסה ולקנות כרטיסים (26.7.06!).
- לעשות וויזה לאוסטרליה.
- לעשות חיסונים ברמלה (אמא ואבא היו צריכים הכי הרבה - 8 (!)... נדפקו ... אנחנו היינו צריכים בערך 4 לכל אחד). היה נורא מבדר שכל מי שעשה חיסונים בא לבד או בזוגות ורק אנחנו היינו כל המשפחה- 6 נפשות. אחרי הפעם הראשונה שהלכנו לחיסונים (היינו צריכים ללכת 3 פעמים במרווח של שבוע ואז חודש) יובלי למד והוא כבר לא רצה ללכת לחיסונים (אפילו אחרי שהוא הכיר את מלי יתושת המלריה). איימנו עליו שאם לא יעשה חיסון יישאר עם סבתא והוא החליט שזה שווה לו - עד שבסוף (אחרי צרחות) התחסן...
- למכור את שתי המכוניות, אחת מסרנו כבר היום ואת השנייה אנחנו מוסרים ביום שלישי.
- לחתום, ולהשכיר את הבית למשפחה נחמדה שגם תשמור לנו על נלה (החתולה). לאמא ואבא יש מחברת (של פוקימון..חח) שבה הם כותבים את כל המשימות שעוד נשארו והמחברת מפוצצת(!): לכל יום יש רשימה של שלושה או ארבעה עמודים מלאים ב: "העברת כסף לאוסטרליה, משלוח תעודת ביטוח חובה, טלפון- לוודא ביטוח מקיף מבוטל+ איך מקבלים כסף בחזרה, לקנות כדורים נגד בחילה, קניית זיכרון+ קלטות ווידאו, לפרק מדיח, סלקום- לבטל פלאפון" והרשימה עוד ארוכה מאוד מאוד!
- להיפרד- אתמול נפרדנו מכל המשפחה מצד אבא, וביום שלישי אנחנו נפרדים מכל המשפחה מצד אמא.
- אמא קנתה לכולנו יומני מסע ממש יפים כדי שלא נשכח לכתוב וכדי שלא נשכח את החוויות (מי שלא כותב נשאר בארץ ללמוד ספרות).
- אנחנו לוקחים איתנו 2 `אם פי שלוש` (לאלון ועומרי) ודיסקמן (בעיקר בשבילי), ועוד מפצלי אוזניות כדי שגם השאר יוכלו לשמוע מוזיקה. צרבתי שלושה דיסקים שבכל אחד כ-130 שירים בשביל הדיסקמן.
- וכמובן- אורזים! כבר התחלנו לארוז את הבית ממש ברצינות - אנחנו סוגרים את כל הבגדים והציוד של הבית בתוך ארגזים ומכניסים את הארגזים ורוב הרהיטים של הבית לתוך החדר שלי. את כל שאר הבית אנחנו מרוקנים כדי שבו השוכרים יגורו ורק את החדר שלי נועלים. בינתיים לדעתי אנחנו לוקחים חצי בית (מינימום...). חדר הארונות שלהם מלא כבר בבגדים שאנחנו לוקחים (עד עכשיו מכנסיים: 4 זוגות, חולצות: 2 קצרות, 4 גופיות, 2 ארוכות, סווטשרטים: 2, לבנים: 6 זוגות), ב-7 משחקי קופסא שלא יהיה משעמם (וטושים וצבעים ומספריים והפתעות של ביצי הפתעה וספרי לימוד וספרי קריאה וחוברות ובובות והרשימה עוד ארוכה). אבל אין מה לדאוג, עוד יהיה סינון סופי, אחרת נצטרך 10 תיקים -; לא בדיוק ריאלי...
בטוח יש עוד הרבה ענייני מבוגרים שאני לא מודעת אליהם, אבל ניסיתי לדווח על כמה שיותר (גם ככה יש כבר מספיק חומר בנושא הזה באתר של `למטייל`)... לדעתי הדיווח הבא כבר יהיה בהונג קונג (חניית ביניים)/ אוסטרליה- עד אז... היו שלום!
