מידע כללי
אזור (Kunming) מיושב מזה 2000 שנים. בחפירות קברים מסביב לאגם דיאן מדרום לעיר נחשפו אלפי עצמים וכלים מהתקופה ההיא -; כלי נשק, תופים, ציורים ותכשיטים מכסף, ירקן וטורקיז, המלמדים כי הייתה זו תרבות מפותחת מאוד ומבהירים במידה מסוימת את ההיסטוריה המעורפלת של העיר. עד למאה השמינית הייתה העיר מוצב ספר סיני נידח אולם ממלכת נאנדז`או, שמרכזה שכן בדאלי, מצפון מערב לקומינג, השתלטה עליה והפכה אותה לבירתה השנייה. ב- 1274 רמסו המונגולים כל מה שעמד בדרכם. מרקו פולו, שהניח את רגלו הגדולה וכובעו המחודד בכל מקום, הותיר לנו תמונה מרתקת של המסחר בקומינג בשלהי המאה ה- 13.
לאחר חמישה ימי מסע מגיעים לעיר הבירה ששמה יאצ`י והיא גדולה ואצילית מאוד. יש בה סוחרים ובעלי מלאכה. הארץ עשירה באורז ותבואה. במקום כסף הם משתמשים בצדף חרסינה לבן שנדלה מן הים ואותו הם תולים סביב צוואריהם כקישוט. שמונים מאותם הצדפים משתווים בערכם ל… שני גרוטים ונציאניים. בארץ הזאת יש גם מעיינות מלח. המס המוטל על המלח הזה מפיק הכנסות גדולות לקיסר. בני המקום אינם רואים זאת כעלבון שזולתם מקיימים קשרים עם נשיהם, בתנאי שהמעשה נעשה מרצונה של האישה. יש כאן אגם שהיקפו כמאה מייל ובו דגים בכמויות גדולות. האנשים רגילים לאכול את בשרם הנא של עופות, כבשים, פרים ותאו. העניים שבהם טובלים את בשרם בצלוחית שום. הם אוכלים זאת בדיוק כפי שאנו אוכלים את המבושל.
במאה ה- 14 התמקמו המינגלים ביוננאנפו, כפי שנקראה אז קומינג. מהמאה ה- 17 ואילך, הפכה ההיסטוריה של העיר אימתנית יותר. המאבק האחרון של המינים בבני מאנצ`ו הפולשים היה ביונאן בסביבות 1650 והוא דוכא על ידי הגנרל ו`ו סאנגוו`יי. ו`ו התמרד בתורו נגד המלך והחזיק מעמד עד שנפטר ב- 1678. יורשו הופל על ידי הקיסר המאנצ`ו קאנגנשי והתאבד בקומינג. במאה ה- 19 סבלה העיר כמה מרחצי דמים כשהנהיג המוסלמי דו ו`נשיו מרד. סולטאן דאלי, תקף והטיל מצור על העיר פעמים אחדות בין 1858 ו- 1868. בניינים רבים מאוד נהרסו ורק ב- 1873 חוסלה ההתקוממות סופית תוך שפיכות דמים רבה. המערב החל לחדור לקומינג באמצע ה- 19, כשהבריטים השתלטו על בורמה והצרפתים על הודו-סין, וכך הייתה להם גישה לעיר מדרום. עם תחילת המאה ה- 20 נפתחו קומינג, חקוו, סימאאו ומנגדזי בפני סחר חוץ. הצרפתים היו מעוניינים מאוד לנצל את מחצבי הנחושת והבדיל שבאזור וכן גם את היערות, וב- 1910 הגיע לעיר קו הרכבת ההודי- סיני שלהם שבבנייתו הוחל ב- 1898.
התפשטותה של קומינג החלה במלחמת העולם השניה כשהוקמו בה מפעלים ונהרו אליה פליטים שנסו מפני היפאנים מרחבי סין המזרחית. כדי להעסיק את היפאנים בסין, שלחו הכוחות האנגלו אמריקאים אספקה לכוחות הצבא הלאומני בסיצ`ואן וביונאן. האספקה הגיעה בדרך בורמה המפורסמת, דרך עפר בת 1000 ק"מ שנחצבה בהרים בשנים 1937-1938 בידיהם (ממש) של 160,000 סינים שהיו לחלוטין מחוסרי ציוד, והובילה מלאשיו לקומינג. הקילומטרים האחרונים בדרך הפכו לחלקו המערבי של Renmin Lu בקומינג.
בתחילת 1942 השתלטו היפנים על לאשיו וניתקו את דרך בורמה, אך הסיוע המשיך להגיע לקומינג גם בשנים 1942-1945, הפעם בדרך האוויר. היו אילו מטוסים אמריקנים שיצאו לגיחות מסוכנות וחצו את ה"גבנון", הרכס המתנשא לגובה 5000 מטרים שבין הודו ליונאן. שוק שחור צץ ולא מעט תרופות, מזון משומר ודלק, כמו גם מוצרים אחרים שיועדו לצבא - נפלו לידיהם של גורמים אחרים.
מאז השתנו פניה של קומינג מן הקצה של הקצה: הרחובות הורחבו וצצו בנייני משרדים ומפעלי בניה. עם בואן של מסילות הברזל התפתחה התעשייה במהירות ומגוון מפתיע של מוצרים ומכשירים המצויים בסין נושאים עליהם את הכתובת "מיוצר ביונאן". לקומינג יש גם מפעל פלדה משלה. העיר מייצרת בין היתר מזון, משאיות, מכונות ליצור מכשירים, ציוד חשמלי, טקסטיל, כימיקלים, חומרי בנייה ופלסטיק. האוכלוסייה מגיעה לכ- 2 מליון. בני מיעוטים נמשכו אל אורות הכרך בחיפוש אחר עבודה ורבים קבעו בה את ביתם. המיעוטים מהווים לכל היותר 6% מכלל אוכלוסיית קונמינג, למרות שבאזורים החקלאיים בנפות שמסביב נמצאים בני יי, חוו`יי, ומיאאו, שהם ילדי המקום המקוריים. גם 150,000 פליטים ויאטנמיים ממלחמת סין-ויאטנם ותקריות הגבול שהחלו ב-1977 התיישבו בקונמינג.
בעיר אין מקדשים ואתרים מסוג זה. אבל היא מהווה מקום מצוין לטיול ברגל. מרגע שתרדו מהשדרות הרחבות ותתרחקו מאותו חלק של העיר שבו נמצא מלון Kuming... מול מלון Green Lake נמצא פארק Green Lake. הוא מלא בצמחייה ותעלות מים ויש בו כמה משטחי גלגיליות ולעתים תערוכת אמנות, תצוגה של פרחים או הצגות מיוחדות. מרחק ההליכה עד כאן הוא כשני קילומטרים. מהפארק ניתן לפנות מזרחה למקדש Yuantongאו לחצות אל Daguan Jie (דרום מזרח), שבו שוק חופשי גדול. מקצהו הדרומי של Daguan Jie תוכלו לעלות על אוטובוס 4 ישר ל-Yuantong.
בחלקה הצפון מערבי של קומינג (בסביבת Green Lake) ולאורך Daguan Jie נמצאות חנויות שלהן תריסים ירוקים והן בנות שתי קומות -; הצצה חטופה לארכיטקטורת העץ המסורתית הנעלמה (כתבי עת מהודרים לתיירות טוענים משום מה שהיא נפוצה בכל רחבי סין). החלק של Daguan Jie שבין Donfeng xilu לסין Huancheng Xilu מלא בהיצע עשיר של מוצרים מהחוות שמחוץ לעיר וכן ברצענים וסוחרים אחרים. חלק אחר שראוי לטייל בו הוא מרכז החנויות מדרום ל- Dongfeng (ממזרח ל- Zhengyi) וסביב Jibni Lu.
אקלים
קומינג, הנמצאת בגובה 1890 מטרים, נהנית מאקלים ממוזג וניתן לבקר בה במהלך כל השנה. בדרך כלל די בבגדים קלים. הטמפרטורות קבועות למדי מאפריל ועד ספטמבר. החורפים קצרים, שטופי שמש ויבשים. בקיץ (מיוני ועד אוגוסט) קומינג מהווה הקלה נעימה, אף כי הגשם פוקד אותה אז יותר.
התמצאות
תחום השיפוט של קומינג מקיף 6200 קמ"ר וכולל ארבעה אזורים עירוניים וארבע נפות חקלאיות (המספקות לעיר ירקות ופרות). מרכז העיר הוא העגול בקרבת הסימן הבולט: חנות הכולבו (Kunming Department Store). אזור הקניות - מסעדות - תיאטראות המרכזי נמצא בדיוק מדרום מזרח לחנות. מבוך הסמטאות העתיק יותר נמצא מצפון ומצפון-מערב ל- Zhengyi Department Sore. מרבית מתקני הבידור נמצאים מעבר לרובע ישן זה (פארק צוו`ייחו, גן החיות, מקדש יואנטונג). השווקים המרכזים נמצאים ב- Daguan Jie מצידה המערבי של העיר וזהו גם הכיוון בו נמצאים האתרים המעניינים ביותר שמחוץ לעיר.
