עפתי לתרמילאים

סגדה - עפתי! - המלצות על טיולי תרמילאים

סגדה היא מקום מפלט מעולה מהחום והלחות של אזורי חופי הים היפהפיים של הפיליפינים. זוהי עיירה שלווה ושקטה, המוקפת בטבע קסום ושלל שבילי הליכה, כמו גם מערות ענק שאפשר לחקור ושרידים מעניינים של תרבות שבטית עתיקה
גיל סדגת - מערכת אתר למטייל
|
שמור לעצמי
תמונה ראשית עבור: סגדה - עפתי! - המלצות על טיולי תרמילאים
© רתם סוננברג

מבוא

במקרה שמאסתם בחום ובלחות של המישורים והערים הסואנות של הפיליפינים, וחלמתם על עיירה שמזכירה קצת עיירת סקי שוויצרית – רק בלי השלג – סגדה (Sagada) היא המקום בשבילכם. תוכלו למצוא כאן מערות ענק שאפשר לבקר בהן, וטבע יפהפה המעוטר בשבילי הליכה. בנוסף, תזכו לצפות בשרידים חיים (ומתים) של תרבות שבטית בטקסים, בפסטיבלים, ואפילו בטכניקת קבורה מסורתית, שבה נקברים בארונות עץ, התלויים על מצוקי סלע זקופים. כל אלה הם רק חלק מהאפשריות שהמקום, מוקף הירוק, הזה יכול להציע.

סגדה היא דוגמה מצוינת ליעד יחסית לא מוכר, שפרץ לאחר התפתחות האינטרנט והרשתות החברתיות, והתיירות בו עדיין צעירה. האופציות הנהדרות לטיול יום, ללא הצורך בתכנון מוקדם, האווירה השקטה והיעדר הטריסייקלים המזמזמים מכל עבר נותנים הרגשה מיטביים של הורדת הילוך, שמושכת לכאן תרמילאים מכל העולם. תוכלו לבלות כאן לפחות שלושה ימים מלאי עשיה ומנוחה, להשתחל לתוך חללים תת-קרקעיים ביום, ולהתענג על מטבח מקומי ומערבי עשיר בלילה.

פרטים טכנים על הביקור בעיירה

רבים מהמטיילים מגיעים לסגדה היישר מטרסות האורז בסביבת בנאווי (Banaue) או בסביבת בונטוק (Bontoc), אך ניתן להגיע לכאן גם באופן ישיר ממנילה ולהתחיל את הביקור הנהדר באזור ההררי של האי לוזון מפה. מבנה העיירה מתבסס על רחוב ראשי עיקרי, הנמתח מצפון לדרום והאטרקציות המרכזיות מצויות במרחק שלא עולה על 20 דקות הליכה ממנו. שירותי התיירות והלינה ברמה נהדרת, ובמקרה ואתם לא רוצים לשבור את הראש בתכנונים – יש מי שיעשה בשבילכם את העבודה, עבור לא הרבה כסף. בדומה לבנאווי, עם ההגעה תדרשו להירשם (Registration) במרכז עיירה בדלפק הTourist Information ולשלם Environmental Fee, שכן כל שירות שתרצו לקבל לאחר מכן יהיה תלוי ברישומכם.

לישון

רב מקומות הלינה בסגדה ממוקמים לאורך הרחוב הראשי של העיירה עם הירידה במדרון, פרט למספר בודדים. סגדה היא לא דוגמה טובה כל כך ל”פסגת האותנטיות”, ובניגוד לרוב הכפרים בטרסות האורז, המבנים עשויים מבטון, והחדרים יהיו מרווחים יחסית. יש תחרות גדולה בעיירה, לכן מחיר החדרים נשאר נמוך ויציב ברוב המקרים.

כחלק מהתרבות במקום, חלק גדול מהמבנים מחופים בעץ בחללים המשותפים, וכדי להצדיק את התואר “עיירה לתרמילאים”, ברוב המקרים יש מטבח מאובזר, העומד לרשותם של אלה שבוחרים לקנות מוצרי מזון גולמיים בשוק ולהתפרע בהכנת הארוחות.

במקרה ואתם מאלה שמתעוררים בקלות מקריאות תרנגול, או מצווחות רעב של חזירים – אל תצפו להצליח לישון עד מאוחר, למרות שהעיירה נחשבת לשקטה, באופן יחסי. כדאי מאוד לבדוק אם במקום שבחרתם יש מים חמים במקלחת, אבל קחו בחשבון את זה שהדבר תלוי ברוב המקרים בחשמל, שלעתים עוזב את העיירה. במקרה וחזרתם עם המון כביסה מלוכלכת מהטרק בטרסות האורז, והגסטהאוס שלכם לא נותן שירותי כביסה – יש מכבסה כ-400 מטר במורד הכביש ממרכז העיירה בצידו המזרחי, שבאופן די מפתיע נקראת “מכבס”.

Sagada Homestay – ממוקם בחלק העליון של העיירה. במקום של קארן, תמצאו חדרים מרווחים עם נוף, מים חמים ומקלחות משותפות. המקום נהדר בכל מה שקשור לאזורים המשותפים, במבנה יש סלון בכל קומה ויש גם חצר יפה ומטופחת, שעושים בה מדורה בכל ערב, ואנשים יושבים סביבה. אם הגעתם מרוסקים, ניתן לקבל גם מסאז' במקום. בבעלות המשפחה מספר מבנים ומגוון של חדרים שרובם בטווח המחירים הזול אבל לא הכי. טלפון: 63919-702-8380+

George Guest House – דוגמה נהדרת למקום זול. הגסטהאוס מצוי כ-350 מטר במורד הכביש, בצידו המערבי ומבוסס על שני מבנים, המרוחקים כחמש דקות הליכה האחד מהשני, כשלא רחוק משם פועלת מסעדה. עסק משפחתי, המנוהל במקצועיות ואדיבות, המציע חדרים זוגיים נקיים עם מים חמים וחדרים קבוצתיים, שחלקם מספיקים עד -ל12 אנשים, ולחלקם יש נוף ל-Echo Valley.

Residential Lodge – המקום נמצא כ-500 מטר במורד הכביש, בצדו המזרחי. גסטהאוס בן שלוש קומות בצבע כחול-תכלת עם מרפסות שמקיפות אותו מכל צדדיו. מקום נעים וביתי, שמנוהל ע"י אישה מקסימה בשם מארי. מקלחות משותפות ופרטיות, מים חמים, קפה ותה חופשי בחדר האוכל, ומטבח מאובזר לשימושכם. מאוד זול, במיוחד אם אתם חולקים חדר בינכם.

לאכול

מגוון המסעדות העיקרי בעיר מתחלק, כמו ברוב האתרים התיירותיים בפיליפינים, לשניים: מסעדות שנועדו למקומיים, וכאלה שנועדו לתיירים.

רוב מסעדות הפועלים המקומיות יתרכזו בקומה התחתונה של "הבניין החום", מן מרכז מסחרי מקומי, שיושב ממש על הצומת המרכזי של העיירה. בקומתו הראשונה תוכלו למצוא חנויות מזון בסיסיות ומספרות, ובקומה התת-קרקעית "מסעדות סירים" (כינוי ישראלי למסבאות פיליפיניות, שהאוכל בהם הוכן מראש ומוצג לקהל בסירים שקופי מכסה בדר"כ).

על אף שיראו לכם כמקומות שלכאורה לא נעים לסעוד בהם, תגלו שלעתים אלו המקומות היחידים שישקפו עבורכם מאכלים של אזור מסוים. לצורך העניין, סגדה הוא היעד התיירותי היחיד שפגשתי, שבמסעדות הסירים שבו מגישים תבשלים מבשר כבש ואפילו – תהיו מוכנים לזה – בשר כלב. בדומה למסעדות התיירים, באופן מפתיע, תמצאו פה גם יוגורט, שבאופן לא מפתיע עולה הרבה פחות.

היצע המסעדות היקרות יותר (בקנה מידה של המחירים המקומיים) אמנם איננו גדול בסגדה, אך עונה לחלוטין על הציפיות מרמתם:

Yoghurt House – אם אתם אוהבים חללים מעוצבי עץ ובמקרה אתם מתכננים להתפנק (גם אם זה אומר לראות עוד כמה מנות מלוות אורז בתפריט) – זה המקום. חוץ מיוגורט מפתה במגוון טעמים, תמצאו מגוון יפה של מנות פסטה (עם גבינת פטריות או רוטב בשמל, לדוגמה) וארוחות בוקר נהדרות במחיר של מיטה זולה ללילה. קשה לפספס את המסעדה עם השלט הצבעוני, כ-300 מטר במורד הכביש בצדו המערבי.

Strawberry Cafe – מסעדה נחמדה בבעלות זוג נחמד בשם ווילה ופדרו. חזקים מאוד במתוקים, עוגות וארוחות בוקר. כמו מתחריהם מאותו הז'אנר בעיירה, מגישים גם פה פאי לימון נהדר. נמצא כ-200 מטר במורד הכביש, בצדו המזרחי.

מה לעשות בלילה

באורח מאוד מפתיע ליעד תיירותי, כל בתי העסק – ובפרט המסעדות – סוגרים את שעריהם ב-21:30 לכל היותר. למרות זאת, בכל הגסטהאוסים יש חלל משותף פנימי וחיצוני, שיתאים יותר לימי הקיץ, כי בחורף הטמפרטורה יורדת (כיאה למקום גבוה), אם כי בחלק מהמקומות בעלי הגסטהאוסים עושים לפעמים מדורות לחבר'ה.

סגדה משמשת כאתר טיולים עבור פיליפינים מערים אחרות ובמיוחד ממנילה, לכן תתקלו לעתים במין מסיבות פרטיות, שיכללו מספר גדול של בני משפחה וחברים שברוב המקרים ישמחו לצרף אתכם לשמחה שלהם. נהלו שיחה, שתפו חוויות, ומעל הכול – תהיו נחמדים, כדי שגם הם יוכלו ליהנות מהנוכחות שלכם.

מעבר לכך, בסגדה פועלים מועדוני KTV (קריוקי) כמו Treasure Rock, שנמצא כ-800 מטר במורד הכביש בצדו המזרחי (זה יחסית רחוק, אז כדאי לבדוק לפני בטלפון: 639185962237+). מועדונים אלה קיימים בדרך כלל באופן זמני או בתקופות מסוימות בשנה. מי שלא נחשף למנהג התרבותי המודרני, שמייצג אולי בדרך הטובה ביותר את האוכלוסייה האסיאתית בכלל והפיליפינית בפרט, מוכרח לנסות להשתתף באירוע כזה, ברגע שהוא נקלע אליו.

Kimchi Bar – זהו הדבר היחיד שדומה לבר בעיירה, והוא נמצא כ-300 מטר במורד הכביש מהמרכז, בצדו המערבי. בר רגאיי, שהוא למעשה גם מסעדה קוריאנית (לכו תבינו את השילוב). במקום מגישים מנות מעניינות בסירים אישיים ובירה בבקבוקים של ליטר.

אטרקציות בעיר

על אף שנחמד מאוד להסתובב בין המסעדות ולהעביר זמן נעים של מנוחה, אין אטרקציות של ממש בתוך העיירה, ורובם ככולם נמצאים במרחק הליכה קצרה ממנה.

אטרקציות קרובות / טרקים

השוס הגדול של העיירה הוא Cave Connection – מסלול תת-קרקעי, המחבר בין המערות Sumaguing ו-Lumiang ואורך כארבע שעות. שתי המערות הן מערות קארסט תת-קרקעיות והמעבר בניהן מתבצע בהליכה/ זחילה/ השתלשלות/ טיפוס או ירידה בחבלים מבעד לחורים צרים, גבים, בריכות וחללי ענק מלאי עטלפים. לא לקלסטרופוביים. ניתן כמובן לערוך ביקור מקוצר במערת Lumiang בלבד, ואז הוא צפוי לארוך כשעה וחצי בלבד.

אם אתם בוחרים לקחת מצלמה למסלול, עדיף לשים אותה בתיק אטום למים, אך לא חובה. רק קחו בחשבון שהמסלול כולל מעברי מים הכרחיים בגובה המותניים, ותצטרכו להגן עליה מכך. כדאי לבוא עם בגדים נוחים שיכולים להירטב או להתלכלך בבוץ, ועוד יותר כדאי לבוא עם סנדלים או נעליים להליכה במים (נעלי אצבע הוכחו כאופציה הרבה פחות טובה) ופנס ראש (גם אם אומרים לכם שהתאורה של המדריך צפויה להספיק). הסיור למערות הוא עם מדריך בלבד (לעתים יתלוו אליכם שני מדריכים, גם אם ביקשתם רק אחד, התשלום לא משתנה). לא להתרגש במקרה והמדריך מצהיר שזהו ביקורו הראשון במערה, זאת הבדיחה הקבועה והלא מצחיקה שלהם.

הכניסה למערה הראשונה היא במרחק של כ-20 דקות הליכה מקצה העיירה במורד הכביש והיציאה מהמערה השנייה במרחק הליכה של כ-30 דקות ממנו (אפשר לעשות את זה גם בנסיעה).

פסגת Kiltepan – טיול הליכה של כ-45 דקות במגמת עליה לפסגה המתנשאת לגובה 1,636 מטר (במקרה ותשלבו נסיעה, זה צפוי לקחת 20 דקות). בתנאי מזג אוויר טובים ניתן לראות מכאן את ה-Kiltepan Rice Terraces ואת שאר האזור בנוף היקפי יוצא מן הכלל. יש העולים לכאן לפנות בוקר כדי לצפות בזריחה, בני המזל מבניהם יצליחו לצפות גם במראה שמיכת העננים (Sea of Clouds) עוצר הנשימה.

Echo Valley – מסלול הליכה נחמד שמתחיל בעליה קצרה לבית הקברות והכנסייה שבראש הגבעה שמעל סגדה. השביל יורד משם דרך ערוץ שבו המדריכים הפיליפינים ישמעו לכם כמו מדריכת טיולים בטיול שנתי של כיתה א', כשידגימו את ההד שיוצרים קירות הערוץ כשהם צועקים (כדי להצדיק את שם המקום).

בהמשך, יש מעבר דרך ארונות הקבורה המפורסמים של הכפר, טכניקה שקוימה ונשמרה במשך למעלה מ-2,000 שנה ע"י שבט האיגורוט (Igorot), אם כי מקורה בחלקים אחרים של דרום מזרח אסיה. חלק מהארונות הם למעשה גזעי עץ שרוקנו מתוכנם. את הגזע החלול לקבורה מכינים אנשי המקום לעצמם בהגיעם לגיל מבוגר, אלא אם הם חולים מדי, ואז עוזר להם קרוב משפחה במלאכת הכנת ארון הקבורה האישי, שבו ימצאו מנוחת עולם בבוא היום.

המשך השביל עובר דרך נחל תת קרקעי שזורם דרך המצוק. הטיול מסתיים במפל חביב, Bokong Falls, שניתן לרחוץ תחתיו וליהנות מהדשא בסביבתו. לא כרוך במאמץ פיזי. כדאי לבוא עם סנדלים או נעליים להליכה במים ופנס ראש. מעט בוצי לאחר ימי גשם. ניתן לדעתי לבצע גם ללא מדריך. משך המסלול כשלוש שעות.

Bomod-ok Falls (המפל הגדול) – מפל נוסף, מרשים יותר, שהסיור אליו עובר דרך טראסות אורז מהממות ומצריך נסיעה בג'יפני ממרכז הכפר לכיוון הכפר Banga-an (לכיוון צפון). אמרו לנהג שברצונכם להגיע למפל. מאותה נקודה צפויה לכם הליכה של חצי שעה (בליווי מדריך או ע"י סיוע ממקומיים) על שביל המוביל ל-Fidelisan. הנופים בדרך יפיפיים והבריכות צלולות, קרירות ונהדרות לרחצה.

הר פולאג (Mt. Pulag) טרק להר הגבוה ביותר באי לוזון (2,922 מטר מעל פני הים) והשלישי בגובהו בפיליפינים.ההר נמוך בהפרש זעום של 32 מטר בלבד מההר הגבוה ביותר (הר אפו, באי מינדנאו בדרום המדינה). זוהי אופציה נהדרת לחובבי הטרקים וטיפוס ההרים. מהפסגה נשקף נוף 360 מדהים על כל האזור ומעבר לו, ובמידה ואתם בני מזל, תוכלו לצפות בשמיכת העננים (Sea of Clouds) מזרחית לרכס היפהפה בשעות שלאחר הזריחה, כששאר הפסגות של האי לוזון יראו לכם כמו "איים צפים" שמבצבצים מבעד לאופק שכולו לבן.

אמנם ההר לא כל כך קרוב לסגדה, אך ההגעה אליו לחלוטין שווה את זה. לא קיים אוטובוס ישיר, אך אם תשכימו לאוטובוס הראשון לבאגיו, ומבאגיו תקחו את האוטובוס לקאבייאן (Kabayan), תוכלו להגיע לשם כבר בצהריים. שימו לב שחובה לשלם דמי כניסה, לקבל אישור רפואי מהמרפאה המקומית ולצאת עם מדריך לטיול בהר.

באופן כללי, ישנם ארבעה מסלולים שונים לטיפוס הר פולאג והם נבדלים באורכם, בקושי שלהם ובאפשרויות הלינה בדרך להעפלת הפסגה. המפורסמים שבהם הם:

  • Akiki Trail – שביל בן שלושה ימים, שעולה ויורד מספר פעמים בדרך לפיסגה. חובה לצאת עם אוהל, שק שינה וביגוד חם.
  • Ambangeg Trail – כפר ובו מתחיל כביש המטפס 11 ק"מ ל-Badabak Ranger Station, תחנה היושבת בלב כפר קטן, המצוי כשעתיים וחצי הליכה מהפסגה בלבד. בכפר העליון יש אפשרויות לינה וניתן לבצע את המסלול משם במסגרת של יום טיול מקוצר ולחזור עוד באותו היום לבאגיו.

עוד על מסלולי טיפוס הרים באי לוזון, שלחלקם ניתן להגיע ביום נסיעה מסגדה באתר הזה » 

קניות ושווקים

קניות – לכל אורך הרחוב המרכזי של סגדה מצויות חנויות מזכרות חביבות, שמציעות קישוטי עץ וכן מוצרים שהם תוצר של עבודות תפירה/אריגה מהמספר הלא מבוטל של מתפרות שעובדות בעיירה. תוכלו לקנות חלק גדול מהמוצרים (תיקים, ארנקים וכד') מהמתפרות באופן ישיר, כמוצרי מדף או בהזמנה אישית לפי צרכיכם. הבדים הגולמיים מגיעים בגלילים מבתי חרושת במגוון צבעים ועיצובים ותוכלו לבחור מתוכם. עבודות התפירה של סגדה מפורסמות בכל האזור, וגם לאחר שתעזבו את העיירה תפגשו במקומיים שעושים שימוש בתיקים מתוצרת המקום.

Sagada Weaving הוא מקום מפורסם בתחום, שממוקם מעט מחוץ לעיירה, כ-700 מטר הליכה ממרכז העירה על הכביש לכיוון בונטוק. תוכלו למצוא מקום נוסף גם במוקד הכביש של העיירה, ממש מול ה-Residential Lodge.

שווקים – ממש במרכז העיר, במבנה סמוך ל-Tourist Information Center, ישנו שוק עירוני נהדר. אם מאס טעמכם וקצר כיסכם מלאכול במסעדות, תוכלו למצוא כאן פירות וירקות טריים, וכן אורז סגול וקפה מקומי במחירים טובים יותר מאשר בחנויות המזכרות. חוץ מזה, ישנם מספר מקומות בסגדה ובסביבתה שבהם מוכרים תרנגולות חיות. שאלו את המדריך שלכם אם יהיה מוכן לשחוט אחת עבורכם, במידה ותקנו אחת, ולמצוא איזשהי מסעדה מקומית (לא המסעדות הגדולות התיירותיות) שתהיה מוכנה להכין לכם צ'יקן אדובו (תבשיל פיליפיני, שמבוסס על מרינדה של רוטב סויה וחומץ) או צ'יקן קארי (שאומץ מהמטבח ההודי). זהו נוהג נפוץ בין משפחות פיליפיניות שמגיעות להתארח בעיירה.

אירועים ומועדים

The Saggas Bonfire Fest – פסטיבל הדלקת מדורות שנתי, המתרחש בסוף השבוע האחרון של השנה הנוצרית בין התאריכים 24-31 בדצמבר. ראשיתו של הפסטיבל במסורת של תרבות האיגורוט (Igorot) השבטית המקומית (השבט שנהג לתלות את יקיריו בארונות קבורה תלויים), ומעבר להדלקת מדורות, הוא נחגג ע"י מופעי מוזיקה של אמני פולק פיליפיני, להטוטי אש ומשחקי בייסבול. פייסבוק: www.facebook.com/SagadaBonfireFest

The Begnas Festival Celebration – פסטיבל מסורתי, המתרחש שלוש פעמים בשנה, שבו חוגגים המקומיים את קציר מחזור האורז. הפסטיבל נמשך כשלושה ימים ומשתייך לקהילת ה-Kankanay, שמקורה באחד משבטי הילידים שהתגוררו באזור. ביום השני עוטים הגברים לבוש שבטי הנקרא 'טאפיס' (Tapis, מן צעיף אדום מעוטר, הקשור לירכיהם וראשם) ויוצאים למעין מצעד אינדיאני, המלווה במוזיקה שמבוססת על הקשה בתופי מתכת ובריקודים. לאירוע אין תאריכים עקביים והוא מתרחש באופן עונתי, בתאריך שנקבע באותה השנה בסביבות אפריל-מאי, יוני ובין אוקטובר לתחילת נובמבר. על הפסטיבל בהרחבה: www.ironwulf.net

איך להגיע

אוטובוס – בדומה לבנאווי (Banawe), לסגדה ניתן להגיע עם אטובוס לילה ישיר ממנילה (בין 9 ל-10 שעות) שמגיע לעיירה בשעות הבוקר המוקדמות. הקו מופעל ע"י חברת Coda (טלפון: 639771860548+,630102215265+, 639394677863+) ויוצא מטרמינל שממוקם מתחת לתחנת Legarda של ה-LMT (הרכבת העילית העירונית של מנילה, Line 2) בשעה 20:00. הקו בכיוון ההפוך יוצא מסגדה בשעה 14:30.

שימו לב: יתכן וקו ישיר זה לא יפעל מחוץ לעונת התיירות העיקרית ותצטרכו לקחת את הקו לבונטוק/בנאווי ומשם לקחת את הג'יפני לסגדה או לעשות זאת דרך באגיו.

במקרה ואתם בבנוואי וסיימתם עם טרק טרסות האורז המפורסם, לעתים תמצאו ג'יפני ישיר לסגדה שיצא ממרכז העיירה, אך ברוב המקרים תצטרכו לקחת קודם אוטובוס/ ג'יפני או ואן לבונטוק (Bontoc) מתחנת האוטובוסים במרכז העיירה או מהכביש במפלס העליון ליד ה-Tourist Information. תיידעו את הנהג ביעדכם הסופי והוא כבר ידע איפה להוריד אתכם. מבונטוק תצטרכו לקחת ג'יפני ישיר לסגדה, אופרציה שאמורה לקחת לכם לא יותר משעתיים. אין סיבה להישמע להצהרות של נהגי הוואן בבנאווי שאין דרך אחרת להגיע לסגדה, מלבד נסיעה איתם. ואנים בנסיעה פרטית בדר"כ יקרים יותר.

במקרה ואתם רוצים להגיע לבנאווי, תוכלו לעשות זאת באותה דרך (עם ההחלפה) או לחפש קווים שרק עוברים בבנאווי ועושים את המסלול באופן ישיר. התחנה המרכזית בסגדה מצויה ממש במרכז העיירה, בחלק הקדמי של הבניין החום, שמשם יוצאים גם האוטובוסים למנילה.

מסגדה ניתן להגיע גם באופן ישיר לבאגיו, באוטובוס החל מ-5:00 בבוקר. בנוסף על מוקדי העניין שבבאגיו, היא עיר המשמשת צומת מרכזי בהחלפת אוטובוסים ליעדים בסביבת החוף המערבי של האי לוזון, כמו הר פולאג ועיירת הגלישה סאן חואן (לה יוניון).

תחבורה מקומית

תחבורה מקומית רלוונטית בעיקר לאלה שרוצים לדלג על שלב ההליכה לכניסה למערות. מחירי ההסעה, כמו האטרקציות עצמן, ניתנים במחירים קבועים ובין הנהגים (גם כמו בין המדריכים) מתבצעת רוטציה, שבה כל נהג או מדריך רשום לאיזשהי רשימה, ונקרא לעבודה ברגע שמגיע תורו. מגרש החניה ממוקם ממש ממול ה-Tourist Information.

מזג אוויר

סוף העונה הרטובה ותחילת העונה היבשה – דצמבר עד אפריל  הם החודשים היפים והנעימים ביותר לטייל בהם באזור, כשהכול ירוק וטרסות האורז המעטות בסביבה מתחילות לעטות גוון ירוק (כן, גם כאן יש מסביב טרסות אורז). העונה הגשומה בצפון האי היא לרוב בין החודשים אוגוסט לנובמבר, אך עונת הטייפונים יכולה להימשך גם לאחר מכן, ופרק זמן גשום נוסף מגיע בחורף המוכר לנו בין דצמבר לינואר.

כמצופה מכל אזור בפיליפינים, מזג האוויר עלול להיות הפכפך לעתים גם בעונות היבשות, ושמים שבבוקר לא יראו קודרים במיוחד, יכולים לייצר טפטוף שיתחיל מאוחר יותר וימשך אפילו מספר ימים. כלומר, גשם עלול להופיע במהלך כל השנה, ולא רק בעונות הגשומות. למרות שגשם עלול לשנות קצת את אופי הטיול, לחזקים שביניכם הוא דווקא יהפוך אותו למעניין יותר. אין לראות בכך המלצה לצאת למסלולי הליכה בגשם, אך לדעתי חבל לוותר על חלקם בגלל זה.

כדאי להתעדכן בתנאי מזג האוויר באפליקציות כמו AccuWeather ודומיה. בנוסף, כדאי לבדוק בקבוצת הפייסבוק בעברית בשם מזג אוויר בפיליפינים בעזרת החזאי סבסטיאן לינדר, ובמקרה ופוקד את המדינה טייפון, ותרצו לדעת קצת יותר על השפעותיו הפריפריאליות על האזור, תוכלו תמיד למצוא עדכונים מלחיצים נוספים והמחשות גרפיות באתר www.typhoon2000.ph

המלצת זהב – הדבר העיקרי שחשוב לדעת

לאמיצים שבינכם, כדאי לא להסתפק בטיול הקצר ב-Lumiang Cave, אלא להמשיך ל-Cave Connection. אמנם לוקח יותר זמן, אבל שווה את המאמץ.

נותני שירותים

לשכת תיירותSagada Municipal Tourist Information Center – משרד בבעלות ממשלתית והאוטוריטה המרכזית בכל הקשור להוצאת טיולים למערות והסביבה. ממוקם במרכז העיירה, בין הבניין החום לשוק המקומי. הדלפק שלהם בדר"כ עמוס בתיירים (שלא יפחיד אתכם), ותכניות הטיולים שלהם מוצעות בסוג של תפריט – ממש כמו במסעדה. ברוב המקרים כלל לא צריך לתאם מראש, אלא פשוט להגיע, להגיד מה אתם רוצים והמדריך כבר יחכה לכם בחוץ.

על אף חזותם המרושלת לעיתים, המדריכים הפיליפינים פועלים יחסית במקצועיות, ושולטים באנגלית ברמה די טובה. ודאו איתם על ההתחלה אם אתם מצוידים/לבושים כראוי לטיול שאותו תיאמתם איתם. התשלום בדר"כ מתבצע בסוף. טלפון: 6-908-757-6444+

Sagada Environmental Guides Association – המתחרה הקטנה והפחות רשמית של שכנתה ממרכז העיירה. התאחדות מדריכים שנולדה מהרצון של המקומיים לחלק את העוגה בצורה שתפרגן יותר למדריכים ופחות למעסיק. לא צפוי הבדל גדול ברמת ההדרכה או במחיריה. המשרד ממוקם כ-300 מטר במורד הכביש, בצידו המערבי, לא תפספסו את הקיר צבוע לבן ועליו הכיתוב Information. אתר אינטרנט: sega.sagada.org

חברות טיולים – Sagada Outdoors – חברה קטנה, שמשרדה ממוקם במעין חנות טיולים בקומה השנייה של הבניין החום. מוציאה טיולי רפטינג וקיאקים (בעונה הגשומה ומעט לאחריה, בעיקר בספטמבר-נובמבר) בנהר ה-Chico, שנמצא במרחק של שעות בודדות של נסיעה מהעיירה. כדאי לברר ולתאם מראש. בעונות היבשות עושים טיולי קניונינג עם חבלים. 

כסף – בסמוך לדלפק של ה-Tourist Information ישנו כספומט שמקבל כרטיסי אשראי זרים.

בית חולים – כיאה למרכז מוניציפלי, במעלה העיירה יושב בית חולים מקומי, במבנה עץ צנוע, שיתכן ותוכלו לקבל בו טיפול במקרי עזרה ראשונה.

מה הכי לא כדאי בעיר

לבקר בסגדה בסופי שבוע או בחופשות לאומיות, כשהתיירות המקומית נמצאת בשיאה. סביר להניח שתמצאו אטרקציות מלאות, תזכו לפקקים לא נעימים במערות, ותפגשו במקומות לינה תפוסים. אם נפלתם בכל מקרה על סופ"ש, עדיף שתבקרו קודם בטרסות האורז, שבהן יתכן שהיצע נקודות העניין ומקומות הלינה יגרמו לעומס להיות מורגש פחות.

קישורים רלוונטיים

מפת האזור: www.internationaljourneys.com.ph

רוצים עוד? צפו בנופים המרהיבים של סגדה:

לתחילתה הכתבה

יעדי הכתבה